
לייעוץ ראשוני, פרטים נוספים ובכל שאלה פנו אלינו כעת: סניף מרכז 03-6109100, סניף חיפה 04-8147500.
מה קורה כשהמשפחה לא מסכימה על מינוי אפוטרופוס לקרוב אהוב? כיצד בית המשפט מחליט מי ינהל את חייו ורכושו של אדם שכבר אינו מסוגל לקבל החלטות? ואילו כלים יש למי שמתנגד – או למי שרוצה להבטיח שהמינוי דווקא יקרה?
מה קורה כשצוואה "חושפת את האמת" – אבל לא את כל האמת? כשהירושה מחולקת בצורה לא שוויונית, הרגשות סוערים, והמשפחה כבר לא אותה משפחה. האם יש דרך להילחם על הצדק מבלי לשרוף את הכל? במאמר זה תגלו מהם הגורמים הנפוצים לסכסוכי ירושה, אילו צעדים נבונים לנקוט – ומדוע האסטרטגיה השקטה מנצחת בבתי המשפט ובתוך המשפחה.
העיזבון שייך ליורשים מרגע הפטירה, ובהיעדר מנהל עיזבון רשאים היורשים לחלקו בהסכמה ביניהם. לכן, בתי המשפט נוטים להימנע ממינוי מנהל עיזבון כשאין בכך צורך ממשי, גם אם המנוח ביקש זאת, כדי לא לסרבל את ההליך או להוסיף הוצאות מיותרות . רק במקרים המצדיקים זאת לטובת ניהול העיזבון ושמירת זכויות הצדדים ימנה בית המשפט מנהל עיזבון.
במאמר זה נפרט מהי צוואה לעומת ירושה על פי דין, נסביר באילו מקרים ובאילו עילות ניתן להתנגד לצוואה, כיצד מתנהל ההליך, אילו ראיות נדרשות, מה קורה אם הצוואה נפסלת, ולבסוף – מדוע חשוב להסתייע בעורך דין מומחה בדיני ירושה לצורך ניהול ההליך.
חוק יחסי ממון בין בני זוג, תשל”ג–1973 (להלן: החוק) קובע את אופן הסדרת רכושם של בני זוג נשואים בהיעדר הסכם מיוחד ביניהם. לפי החוק, ברירת המחדל היא “הסדר איזון משאבים” שחל בעת פקיעת הנישואין (עקב גירושין או מות אחד מבני הזוג). המשמעות היא שעם סיום הנישואין, כל אחד מבני הזוג זכאי למחצית שוויים של כלל נכסי בני הזוג שנצברו במהלך הנישואין. נכסים אלו כוללים בין היתר רכוש, כספים וזכויות סוציאליות (כגון פנסיה וחסכונות), והאיזון נעשה באמצעות חלוקה שווה של שווי הנכסים – אם יש פער בערכם, בן הזוג העשיר יותר יעביר תשלום איזון כדי להשוות את חלקו של השני. עם
צוואה היא הכלי המשפטי החשוב ביותר לחלוקת רכוש, כדי להבטיח את תקפותה, יש לערוך אותה בצורה מקצועית ובהתאם לדרישות החוק. במידה וקיימת מחלוקת על הצוואה, חשוב לפנות לייעוץ משפטי על מנת לשמור על זכויותיכם.
בכל מקרה של ספק או התנגדות, מומלץ לפנות לייעוץ משפטי כדי להבטיח את טובתו של האדם עליו מתבקש המינוי
המצב החוקי כיום – האם ניתן להוריש זכות חכירה שהוענקה לנכה צהל להקמה והפעלה של תחנת דלק?
מדוע תושבים זרים להם נכסים בישראל, מקפידים על עריכת צוואה בישראל, הכפופה לדין הישראלי וממוקדת בנכסים המצויים בישראל? - מאמר זה יבחן את הגורמים שמובילים תושבי חוץ לנקוט בצעד זה, תוך התייחסות להיבטים רגולטוריים, יתרונות בעריכת צוואה בישראל ואתגרי הירושה שעלולים להתעורר ללא צוואה כזו.
גם מלחמה אינה עוצרת התנהלות משפטית הנגזרת מכל מאבק משפטי, שכן הימנעות מפעולה בכל הקשור לדיני עיזבונות והמתנה עד לאחר המלחמה עלולה להסב נזק בלתי הפיך ולמנוע מבני משפחה לדרוש בעתיד את שמגיע להם על פי דין.
בפסק דין שניתן לפני כחודש ימים, בית המשפט המחוזי בתל אביב דחה את טענת המערערים לפיה, יש לראות בהסכם הממון שכרת אביהם המנוח עם אשתו, צוואה שבכוחה לגבור על סדרי הירושה הקבועים בדין. זהו פסק דין שמבטא היטב את הצורך ואף החובה של כל אדם להסדיר את ענייניו הרכושיים עוד בעודו בחיים.
צו קיום צוואה הוא צו אשר נדרש לצורך חלוקת עזבון בין יורשים על-פי צוואה אשר הותיר אחריו המצווה לאחר פטירתו. כל המבקש לערוך צוואה אשר - לאחר אריכות ימים - תקוים כלשונה, הרי שעליו ליתן את הדעת לכל הסייגים אשר נקבעו בדין מכוחם ניתן יהיה לפסול את הצוואה.
השפעה בלתי הוגנת היא אחת הטענות השכיחות המועלות על ידי המתנגדים לצוואה לצורך הוכחת העדר תוקפה של הצוואה. על המתנגד לקיום הצוואה הטוען להשפעה בלתי הוגנת, מוטל הנטל להוכיח כי הצוואה אינה משקפת את רצונו האמיתי של המצווה ושהצוואה נעשתה מתוך אותה השפעה אסורה שהופעלה על המצווה.
צוואה הדדית הינה צוואה המשותפת לשני בני הזוג, שמנוסחת במשותף. מהן יתרונותיה ומדוע קיימת חשיבות לערוך צוואה זו ע"י עורך דין המומחה בתחום?
אדם העורך צוואה בגיל צעיר עלול עם הזמן לשכוח על קיומה, מה יהיה דינה של אותה צוואה ישנה אם בחלוף השנים השתנו נסיבות חייו של המנוח והצוואה אינה משקפת עוד את רצונו? זוהי השאלה אשר נדונה על ידי בית המשפט המחוזי.
בעת עריכת צוואה עבור אדם מבוגר המעוניין לערוך צוואה בערוב ימיו, קיימת חשיבות לכך שעורך הדין המטפל בעריכת הצוואה יתרשם מיכולותיו הקוגניטיביות והמנטליות של המצווה ויוודא כי המצווה מבין את תוכן הצוואה שעליה הוא..
פסק דין זה ממחישה פעם נוספת את החשיבות שבעריכת צוואה בכל גיל, בייחוד כאשר עסקינן באדם נטול ילדים ואשר אינו מקיים תא משפחתי מסורתי או באדם המעוניין לחלק את עזבונו בדרך שונה מזו הקבועה בחוק הירושה...
סכסוכי ירושה הם תופעה מצערת הפוקדת משפחות לא מעטות. ראוי לערוך הבחנה בין שני מצבים מרכזיים של סכסוכים הנוגעים לנכסים שמותיר אחריו אדם שהלך לעולמו:
צוואה מאוחרת יכולה להיות תוצאה של שינוי אמיתי ולגיטימי במערך היחסים או במאזן הערכים של המוריש בשנותיו המאוחרות אך לעיתים היא גם יכולה להיות תוצאה של לחץ נפשי ו/או פגיעה נפשית או מנטלית קשה שמהם סובל המוריש בערוב ימיו...
תוחלת החיים בעולם המערבי עולה משנה לשנה, אך עם העליה בתוחלת החיים הולכת וגוברת השכיחות של אנשים קשישים המתקשים לנהל את חייהם באופן עצמאי והזקוקים לסיוע של בני משפחה (או של גופים חיצוניים מקצועיים). החוק במדינת ישראל מעניק היום שני כלים עיקריים להתמודדות עם מצבים אלה:
תכנון וניסוח מוקפד של הצוואה על ידי עורך דין המומחה לדיני ירושה ועריכת הסדרים נכונים מראש, יעזרו למנוע מצבים בלתי רצויים מסוג זה ויעזרו בשמירה על שלום המשפחה ואחדות המשפחה.
משרדנו מתמחה בטיפול וסיוע משפטי במקרים של התנגדות לקיום צוואה על רקע משבר הקורונה - לנו הניסיון והכלים לפעול לטובת איתור עובדות מהותיות והוצאת הצדק לאור.
משרדנו מבין את החשיבות של כלי משפטי זה, במיוחד בימים דוגמת מגפת הקורונה ו/או במצבים אחרים בהם אדם כזה או אחר יכול לאבד את יכולת קבלת ההחלטה ומשכך משרדנו מתמחה בתחום.
משרדנו ידע לערוך עבורך צוואה חכמה, מקצועית ומדויקת בתקופת משבר הקורונה הרגישה הלוקחת בחשבון פרמטרים הנובעים מגילך, גיל הילדים, בני הזוג, יורשים קטינים ועוד.
משרדנו המורכב מרו"ח ועורכי דין בקיאים ומנוסים, ידע לתת לכבודכם את מלוא השירות המתחייב בהליך עריכת ייפוי הכוח המתמשך והכל במטרה לסייע לכם להגן על רכושכם ובריאותכם ולצלוח את המשבר העולמי הנובע מהתפשטות נגיף הקורונה.
מה דינה של בקשה למינוי אפוטרופוס לאדם שקודם לכן הפקיד כדין ייפוי כוח מתמשך? זוהי הסוגיה שעמדה בפניו של בית המשפט המחוזי מרכז, בערעור על החלטת בית משפט לענייני משפחה בפתח תקוה (רמ"ש 21463-01-19 ע.א. ואח' נ' י.א. ואח').
ישראלים רבים מקבלים ירושות, אם פיקדונות המופקדים בחשבונות בנק בחו"ל, אם נכסים ואם באופנים אחרים ובשעה בה מבקשים הם להעביר את אותה ירושה מחו"ל ארצה, אם באמצעות המערכת הבנקאית, אם במשלוח ואם באופנים אחרים, מוצאים הם את עצמם מול חומה בצורה - הבנק הישראלי המסרב לקבל את הירושה לחשבון הבנק של היורש.
משרדנו מתמחה בעריכת צוואות ומנגנוני נאמנות חכמים אשר יבטיחו את עתיד ילדייך ו/או כל אינטרס אחר החשוב לך בעניין - לחצו כאן לפרטים נוספים בנושא.
הסכם ממון, כפי שנקבע בחוק יחסי ממון בין בני זוג, תשל"ג-1973, נועד להסדיר את יחסי הרכוש בין בני זוג במהלך נישואיהם (או חייהם המשותפים) ומהווה למעשה מעין "תעודת ביטוח" למקרה של פקיעת הנישואין או מותו של אחד מבני הזוג, על מנת להבטיח שלא יהיו מחלוקות בין הצדדים לגבי הרכוש הפרטי ו/או המשותף.
ברוב המקרים התנגדות לקיום צוואה, צו ירושה ואף דרישה להכריז על ביטול הצוואה, נובעים הם מסיבות אישיות של יורשים או כאלה הטוענים לרשת מעיזבון. התנגדות תוגש לרשם הירושות בעת פטירתו של אדם, שלגבי עזבונו הוגשה בקשה לצו קיום צוואה ע"י יורשים לפי סעיף 66. הבקשה כאמור תוגש על ידי המתנגדים לה, כשעל הטוענים מוטלת חובת ההוכחה.
כיום במשפט הישראלי קיימת סתירה לכאורה בין חוק יחסי ממון לבין חוק הירושה .חוק יחסי ממון קובע כי בני זוג יוכלו לערוך ביניהם הסכם ממון המסכם את זכויותיהם הקנייניות ברכוש המשותף. חוק הירושה קובע כי כל אדם יכול לרשום צוואה על נכסיו בתנאים שבחוק וכמו"כ קובע את זכויות היורשים והקדימות שלהם במידה ולא נרשמה צוואה
סעיף 82 לחוק הירושה, התשכ"ה – 1965, קובע את תפקיד מנהל העיזבון בהאי לישנא: "מנהל עזבון חייב, בכפוף להוראות בית-המשפט, לכנס את נכסי העזבון, לנהל את העזבון, לסלק את חובות העזבון, לחלק את יתרת העזבון בין היורשים, לפי צו-ירושה או צוואה מקויימת, ולעשות כל דבר אחר הדרוש לביצועם של צו-ירושה או של צוואה מקויימת".
עפ"י חוק הכשרות והאפוטרופסות – 1962, הורים הם האפוטרופסים הטבעיים של ילדיהם הקטינים.