
האכיפה מתהדקת - השכרות קצרות טווח, דירות נופש והכנסות מחו"ל נמצאות תחת זכוכית מגדלת. שומות כבדות, קנסות והליכים פליליים הם לא איום תיאורטי. זה הזמן לפעול: בדקו את הדיווחים, התייעצו, והיערכו בליווי משפטי מתאים – לפני שמאוחר מדי.
מה עושה זכיין כשדווקא המזכה מפר את ההסכם ופוגע בעסק שלו? האם לפנות לבית המשפט, לדרוש פיצוי – או לנסות לפתור את הסכסוך מחוץ לכותלי הדין? המאמר סוקר את הדרכים המשפטיות והעסקיות להתמודד עם אחת ההפרות החמורות בעולם הזכיינות.
מה עושים כשפיצוי מס רכוש לא משקף את הנזק שנגרם? למה חשוב שעורך דין יוביל את הערר – ומה מייחד את ההליך הזה מהתנהלות רגילה מול הרשויות? המאמר בוחן את שלב הערר כמבחן קריטי למיצוי זכויות הניזוק.
מה ההבדל בין מסלול ירוק לאדום בתביעות מס רכוש? כיצד ניתן לערער על החלטות רשות המיסים ולהגדיל את הפיצוי בגין נזק עקיף? המאמר מסביר את שלבי הערר, ההבדלים בין המסלולים, והדרכים למצות את מלוא הזכויות בעיתות חירום.
כיצד מוכיחים נזק כלכלי חסר תקדים במלחמה שלא דמתה לקודמותיה? האם אובדן הכנסות ממושך, נזקי עזובה והוצאות חריגות יוכרו בפיצוי – ואיך עורך הדין משפיע על התוצאה?
האם הגשת ערר למס רכוש היא רק שלב טכני – או מהלך אסטרטגי קריטי שיכריע אם תקבלו פיצוי? מה ההבדל בין טעות קטנה בהשגה לבין אובדן זכות לפיצוי של מאות אלפי שקלים? כיצד ניתן לשלב נכון טיעון משפטי, חישוב כלכלי וחוות דעת מקצועיות כדי לבנות תיק ערר מנצח? המאמר בוחן את חשיבות האסטרטגיה המשפטית בניהול ערר מס רכוש בגין נזק עקיף – ומסביר כיצד תכנון מוקדם, ראייה משפטית רחבה ושילוב של מומחים יכולים לעשות את ההבדל בין הצלחה לדחייה.
על רקע תחושת חוסר ביטחון גוברת כתוצאה מעלייה באנטישמיות בארה”ב, יותר ויותר משפחות יהודיות רוכשות לעצמן דירה בישראל. הרצון להחזיק ב”תוכנית מגירה” למקרי חירום, התחושה שדירה בארץ מעניקה ביטחון וקשר לאומי, וראיית הנדל”ן הישראלי כהשקעה בטוחה – כל אלו מזינים מגמה חדשה בקרב יהודי התפוצות. במקביל, בישראל כבר מורגשת השפעת הביקוש מחו”ל: מומחים מזהירים שהגל הנוכחי עשוי להוסיף לחץ על שוק דיור מקומי שגם כך מתמודד עם מחירים מרקיעי שחקים.
קהילת היהודים באוסטריה הולכת ומתפתחת, ואיתה גם הצורך בגורם משפטי מקצועי, אמין ומיומן, שמכיר לעומק את המערכת הישראלית ויודע לגשר בין העולמות. לשם כך הוקם “דסק ישראל” של משרד דורון, טיקוצקי ושות' בווינה – שלוחה ייחודית הפועלת לטובת תושבי אוסטריה, יהודים וישראלים לשעבר, המבקשים סיוע מקצועי במגוון עניינים משפטיים וכלכליים הקשורים לישראל.
זוג ישראלים שעבר לאירלנד גילה שעליהם לשלם דמי ביטוח לאומי על הכנסות מחו"ל, אך בית הדין פסק שעל ישראל להשיב להם את הכסף. כיצד ישפיע פסק הדין על ישראלים בתפוצות הנמצאים במצב דומה? האם הבנה טובה יותר של "מרכז החיים" משפטית תוביל לשינויים במדיניות גביית הביטוח הלאומי?
קפריסין, אי שטוף שמש בלב הים התיכון, הפך בשנים האחרונות ליעד מבוקש עבור משפחות, יזמים, משקיעים וגמלאים מכל העולם. אחת הדרכים האטרקטיביות ביותר לבסס דריסת רגל חוקית ובטוחה באירופה היא באמצעות תוכנית ויזת הזהב הקפריסאית - מסלול השקעה שמוביל לתושבות קבע בקפריסין, ולחיים חדשים באיכות אירופית.
בשנים האחרונות, יותר ויותר חברות הזנק ישראליות בוחרות להקים חברת בת באוסטריה – לא רק כדי לחדור לשוק האירופי, אלא גם כדי ליהנות ממענקים ממשלתיים, לגייס הון מקומי, ולבנות שיתופי פעולה פוריים עם מוסדות, חממות ומשקיעים אירופיים. מדובר בתופעה ההולכת ומתרחבת, אשר מקבלת רוח גבית ממדיניות אוסטרית המעודדת חדשנות זרה, לצד קשרים חמים בין המדינות.
מדוע השקעה של חברה ציבורית בחברה פרטית היא אסטרטגיה כל כך מושכת, ואילו סיכונים היא עלולה לגלות? איך מבטיחים שהעסקה תתבצע בטוחה, שקופה ותואמת את הדין בישראל? ומה ההבדל בין היתרונות והאתגרים של ליווי משפטי עקיף ומקצועי בעסקה כזו?
מדוע חשוב לקבל חוות דעת משפטית בבואכם לקבוע תושבות מס לבני זוג החיים על פני מדינות שונות? איך בלבול במעמד התושבות עלול להסב סיכונים כלכליים ופולשניים? ואיך ייעוץ מקצועי יכול להגן עליכם מפני טעויות יקרות ומנהלות?
האם כדאי לשלב את בני המשפחה בעסק מבלי לתכנן מראש את ההשלכות? איך ניתן למנוע סכסוכים, טעויות ושיקולים לא צפויים? ולמה ליווי משפטי מקצועי הוא המפתח להמשך יציב, הוגן ומשגשג של העסק והמשפחה?
נושא הבעיה של עושק המיעוט בחברות פרטיות מעורר שאלות קריטיות: איך מזהים מקרים של גניבה ומעילה בדיוק, ומתי הליך מיידי של מינוי כונס נכסים זמני הוא הפתרון היעיל ביותר? איך להבטיח שהזכויות של בעלי המיעוט יוגנו מראש, ועל מה חשוב לשים דגש כשפועלים במצבים כאלה?
איך ניתן להתמודד באופן משפטי יעיל עם סכסוכים בין בעלי מניות בחברה פרטית? מתי נכון להגיש תביעה נגזרת, קיפוח או תביעה אישית, ואיך להבטיח שזכויותיך יוגנו בצורה הטובה ביותר? כל זאת ועוד במדריך המבוסס על ניסיון משפטי מעשי.
יזמים ישראלים רבים בשנים האחרונות מרחיבים את פעילותם אל מחוץ לגבולות הארץ. בין אם מדובר בהשקעות נדל”ן מעבר לים או במיזמים טכנולוגיים ועסקיים גלובליים, העולם מציע לישראלים שלל הזדמנויות. עם זאת, כל כניסה לשוק זר מביאה עמה גם אתגרי רגולציה ומיסוי. תכנון מיסוי לקוי או היעדר תכנון כלל עלולים להפוך הזדמנות עסקית מבטיחה למקור לכאב ראש פיננסי ומשפטי.
במאמר נסקור את השלבים, המסמכים והדרישות העיקריות בסגירה מרצון של חברה ברומניה, תוך הדגשת המשמעות המשפטית והמעשית של כל שלב, וכן נתייחס לאפשרות של מחיקה מנהלית ללא הליך חיסול במקרה של חברה לא פעילה ולנקודות ההבדל בין פירוק מרצון לסגירה כפויה.
במאמר זה נסקור בהרחבה את סוגי החברות העיקריים ברומניה, דרישות הרישום והרגולציה השוטפת, אחריות בעלי מניות ודירקטורים, וכן נושאים משיקים כגון מיסוי, שקיפות וציות רגולטורי. כמו כן, נדגיש את החשיבות הרבה של קבלת ליווי משפטי מקצועי מעורך דין בכל שלבי חיי החברה – מהקמה וניהול ועד סגירה וטיפול בסכסוכים – כדי להבטיח עמידה בדרישות החוק ומניעת טעויות משפטיות
אחד האתגרים המרכזיים במעבר בין־דורי בחברה משפחתית הוא המתח בתוך המשפחה: כאשר חלק מהילדים עובדים בעסק או מנהלים אותו, ואילו אחרים נשארים מחוץ לעסק. מצב זה עלול להצית תחושות קיפוח ואפליה אצל בני המשפחה שאינם מעורבים ביום־יום העסקי. בנוסף, בני המשפחה המעורבים בעסק עצמו עלולים להתעמת זה עם זה סביב הגדרת תפקידים, חלוקת סמכויות, סוגיות תגמול וקבלת החלטות.