עדכוני הלקוחות שלנו מכסים מגוון רחב של נושאים בתחומי המיסים, החברות, שוק ההון ודיני עבודה.
הישארו מעודכנים בהחלטות המשפטיות המעניינות ביותר והיחשפו גם למאמרים משפטיים בתחומי עניין שונים.
מקווים גם כאן להביא לידי ביטוי מקצועיות, התמדה, מתן שירות ללא פשרות, יחס אישי ומצוינות.
השאלה האם רשימת לקוחות מהווה סוד מסחרי של חברה, הראוי להגנה עולה לא אחת בבתי המשפט בישראל. כאשר מדובר ברשימת לקוחות של סוכנות ביטוח מדובר בנכס מהותי מרכזי שלה, שהוא לב ליבה של הפעילות העסקית.
אפשרויות ההשקעה של ישראלים בחו"ל בנדל"ן הינן מגוונות אך בעת ביצוע השקעה שכזו, יש לקחת בחשבון לא רק שיקולים מסחריים כגון מחירי הנדלן, התשואה שניתן להניב, אלא גם את היבטי המיסוי.
חוסר הוודאות הכלכלית אשר נלווה לשינויי החקיקה המתהווים בישראל גורם לישראלים רבים להרהר בדבר הצורך בפתיחת חשבון בנק בחו"ל אליו יוכלו להעביר את כספם. בין אם מדובר ביחידים (עצמאיים או שכירים) ובין אם מדובר בתאגידים, בנקים זרים רבים מנגישים בשנים האחרונות את האפשרויות לפתיחת חשבונות בנק בחו"ל עבור קהל יעד ישראלי ופותחים עבורו את שעריו.
להוצאות המחיה השפעה מכרעת על הפרשי ההון, וודאי כאשר מדובר על השוואת הון הנערכת על פני שנים רבות. לכן רצוי לבחון כל מקרה לגופו, דבר העשוי להפחית במידה ניכרת את הפרשי ההון עד כדי איפוסם.
הצגת מצג שווא של מחיר "הנחה" לצד מחיר מנופח המוצג כמחיר "רגיל" מהווה על פי בית המשפט העליון מצג שווא ועולה כדי הטעיה כמשמעותה בחוק הגנת הצרכן.
סניף משרדנו שבאוסטריה מעניק שירותים משפטים ואחרים לישראלים המבקשים להשקיע בנדל"ן באוסטריה בכלל ובעיר הבירה ווינה בפרט. הטיפול של סניף משרדנו שבווינה, אוסטריה מתחיל כבר בשלבים הראשונים של איתור הנכס.
במאמר זה נסקור את החשיבות בבחירת עו"ד בעל ידע וניסיון בתהליך התחדשות עירונית, נבחן את אבני הדרך ואת מקומו של עו"ד בכל אחת מנקודות זמן אלו.
טרם ביצוע העברה מחשבון בנק בחו"ל לחשבון בישראל, ובמיוחד כאשר מדובר בסכום מהותי, מוצע לנקוט, בין היתר הפעולות הבאות וזאת עם או בלי סיוע של יעוץ ו/או מייצג משפטי:
היעדרו של הסדר חקיקתי מלא לגבי מודל הזכיינות מותיר בידי המזכה את היכולת להכתיב ולקבוע תנאים בהסכם הזכיינות אשר ספק רב אם היו מתאפשרים בהינתן הסדר מעין זה, ולמגינת הלב- יודעים מזכים רבים לנצל לאקונה חקיקתית זו לטובתם.
בסוף שנת 2021 פקע תוקפן של הוראות חוק מיסוי המקרקעין המעניקות פטור ממס בגין פרויקט מסוג תמ"א 38, לפי פרק חמישי 5 לחוק. משמע שנכון להיום אין זכאות לפטור ממס בגין מכירת זכויות ליזם במסגרת פרויקט מסוג תמ"א 38.
הכנסות שמקורן בפעילות בלתי חוקית או בלתי מוסרית חייבים במס, בין כשמדובר ברווחי מעשי פריצות ובין כשמדובר בקבלת שוחד. גם כספי גניבה שהושבו לבעליהם החוקיים, חייבים במס והשבתם אינה מוכרת כהוצאה.
השפעה בלתי הוגנת היא אחת הטענות השכיחות המועלות על ידי המתנגדים לצוואה לצורך הוכחת העדר תוקפה של הצוואה. על המתנגד לקיום הצוואה הטוען להשפעה בלתי הוגנת, מוטל הנטל להוכיח כי הצוואה אינה משקפת את רצונו האמיתי של המצווה ושהצוואה נעשתה מתוך אותה השפעה אסורה שהופעלה על המצווה.
בית המשפט העליון מגדיר באילו נסיבות ניתן להגיש תובענה ייצוגית להשבת מס הכנסה שנוכה ביתר
אם בבעלותכם חברה שאינה פעילה וידוע לכם כי לא צפויה בה כל פעילות עסקית בעתיד, מומלץ לפעול לפירוקה וזאת עד ליום 15.2.2023.
מאחר ופגיעה בחירות האדם מוגדרת כאקט מחמיר, החוק קובע, כי נדרשת התקיימותם של שלושה תנאים מצטברים על מנת שבית המשפט יקבל את בקשת המעצר עד תום ההליכים המשפטיים..
אנו תומכים כיום ביותר מ-100 ישראלים ברכישת אזרחות אוסטרית שאבותיהם נאלצו לעזוב את אוסטריה עקב רדיפות המשטר הנאצי. חשוב לציין כבר מההתחלה שזהו אחד מהמקרים המיוחדים שבה האזרחות האוסטרית מוענקת ללא שלילת האזרחות הישראלית הקיימת.
רבות דובר על הצורך להגדיר בצורה מסודרת ומשפטית את הסכם השותפות או תקנון החברה, במטרה למנוע סכסוכים עתידיים. אך מה קורה, כאשר אחד השותפים נפטר ויורשיו נאלצים לנהל את השותפות בעסק או בנכס יחד עם שותפיו לשעבר של המנוח?
העברת נכסי מקרקעין לנאמנות רצונית מחייבת דיווח ותשלום, וזאת בניגוד להורשת נכסי מקרקעין בה קיים פטור תוך דחיית המס.
ישראלים רבים, החיים בחו"ל, מקבלים הודעה מהמוסד לביטוח לאומי בדבר הפסקת תושבותם במדינת ישראל, החלטה אשר בעטיה עלולות להיות השלכות כספיות בלתי מבוטלות. באשר להשלכות כאמור, נסקור בשורות הבאות בקצרה את סוגיית התושבות ומשמעותה מבחינת יחסי הגומלין שבין הביטוח הלאומי למס הכנסה.
ביהמ"ש העליון דחה את ערעורה של רשות המיסים וקבע כי עליה הנטל להוכיח שגורם אחר ולא הקורונה הוביל לירידה במחזורי העסק, וזאת כאשר היא מבקשת לשלול את המענק מבעלי עסקים. בית המשפט העליון קיבל את טענת רשות המיסים כי איחור במתן החלטה בהשגה לא יביא לקבלה אוטומטית של ההשגה כאשר אין המדובר בעיכוב משמעותי, אך קבע, כי יש מקום לייחס משקל נכבד לעיכוב במתן החלטה בהשגה, בפרט שמדובר בעיכוב משמעותי. כך נקבע בפסק הדין בעניין פודולסקי