24/8/2025
חוק הגנת הפרטיות במגזר הבריאות – חובות, סנקציות והגנה על מאגרי מידע רפואיים
האם המרפאה שלכם באמת מוגנת מפני דליפת מידע רפואי? חוק הגנת הפרטיות מחייב רופאים ומוסדות בריאותיים לשמור על סודיות הנתונים ברמה הגבוהה ביותר. האם אתם בטוחים שאתם עומדים בכל הדרישות, או שמא אתם חושפים את עצמכם לסנקציות, קנסות ואובדן אמון הציבור?
חוק הגנת הפרטיות, התשמ”א-1981 הוא החוק המרכזי בישראל שמגן על מידע אישי ומסדיר את חובות הגופים האוספים ומחזיקים מידע כזה. עבור גופים רפואיים – קליניקות פרטיות, מרפאות ציבוריות וכל מוסד רפואי המטפל במטופלים – חלות דרישות מוגברות לעמידה בחוק ובתקנות הנלוות לו, משום שהמידע הרפואי נחשב לרגיש במיוחד. גורמים רפואיים מחזיקים במידע האינטימי והפרטי ביותר על מטופליהם, ולכן עליהם להקפיד הקפדה יתרה על אבטחת המידע, שימוש הוגן ושמירה על סודיות. בישראל, נושא אבטחת המידע הרפואי נשען על הוראות חוק הגנת הפרטיות ותקנותיו (תקנות הגנת הפרטיות (אבטחת מידע), תשע”ז-2017), הקובעות סטנדרטים ברורים להגנת מידע רפואי באמצעים פיזיים ודיגיטליים. למעשה, תקנות הגנת הפרטיות חלות על כל מגזרי המשק, ובפרט גם על מוסדות רפואה, מרפאות, חברות בתחום הבריאות הדיגיטלית ותוכנות רפואיות – כל גוף המטפל או שומר מידע רפואי וניהול רשומות מטופלים . המשמעות היא שכל רופא ומרפאה, במגזר הפרטי או הציבורי, נדרשים לוודא כי פעילותם תואמת את הוראות החוק, אחרת הם חשופים לסנקציות ועונשים (על כך – בהמשך). חשוב להבין שהנורמות בישראל מתקרבות יותר ויותר לסטנדרטים בינלאומיים מחמירים (כמו תקנות HIPAA בארה”ב וה-GDPR באירופה), כך שאי-עמידה בדרישות המקומיות עלולה להעיד גם על כשל ביחס לנהוג בעולם. בשורה התחתונה, שמירה על פרטיות המטופלים אינה רק עניין אתי או שירותי – זוהי כיום חובה חוקית מפורשת, בעלת משקל כבד במיוחד במגזר הבריאות.
מידע רפואי רגיש והיקף הנתונים במוסדות רפואיים
המוסדות הרפואיים אוספים ומתעדים כמות עצומה של מידע רגיש על כל מטופל. מידע זה כולל, בין היתר, פרטים אישיים מזהים (שם, תעודת זהות, פרטי התקשרות), מידע רפואי על מצב הבריאות (אבחנות רפואיות, תוצאות בדיקות מעבדה והדמיה, היסטוריית מחלות), פרטי טיפולים וניתוחים, מידע על חיסונים ותרופות שנרשמו למטופל, נתונים גנטיים, ולעיתים אף מידע פסיכולוגי או רגשי. חוק הגנת הפרטיות מגדיר מפורשות שפרטים על מצב בריאותו של אדם הם “מידע” מוגן, ואף מונה מידע על מצב רפואי במסגרת “מידע רגיש” הזוכה להגנה מוגברת. משמעות ההגדרה כ”רגיש” היא שעל מידע כזה חלות חובות אבטחה מחמירות יותר בהשוואה למידע אישי “רגיל”. זליגת מידע רפואי – אפילו פרט בודד מתוך תיקו של מטופל – עלולה לגרום לפגיעה קשה בפרטיות, לבושה חברתית, לאפליה (למשל בתחום תעסוקה או ביטוח), ואף לסיכון בריאותי אם המידע שגוי או מוצא מהקשרו. לכן, המחוקק ורשויות האכיפה רואים בחומרה רבה כל כשל בשמירה על סודיות המידע הרפואי. היקף המידע: יש לזכור כי גם מרפאה קטנה יחסית מחזיקה לעיתים מאות ואלפי רשומות מטופלים לאורך שנים, כך שמבחינת היקף ועומק המידע – מדובר במאגר מידע משמעותי. מידע זה שייך למטופלים, והגופים הרפואיים בסך הכול נאמנים עליו בנאמנות מקצועית וחוקית. ממילא, כל מידע רפואי במוסד בריאות חייב להיות מוגן ומאובטח ברמה הגבוהה ביותר, בהתאם לכללים שנקבעו בדין, אותם נפרט כעת.
חובות עיקריות לפי החוק לרופאים ולמרפאות
הן חוק הגנת הפרטיות והן התקנות מכוחו מציבים שורה של דרישות שעל רופאים ומרפאות לקיים כדי להבטיח הגנה על המידע האישי והרגיש של מטופליהם. להלן החובות המרכזיות:
- רישום מאגר מידע: החוק מחייב לרשום במרשם רשמי כל מאגר מידע העומד בתנאים מסוימים – ובהם אם המאגר מכיל מידע רגיש על אנשים . מאגר מטופלים של מרפאה, אפילו אם הוא קטן, נכנס לקטגוריה הזו משום שהוא כולל מידע רפואי (שהוא רגיש). לכן, על כל מרפאה או קליניקה פרטית לדאוג לרישום מאגר המידע הרפואי שלה אצל הרשות להגנת הפרטיות (רשם מאגרי המידע), באמצעות טופס מקוון מתאים. הרישום כולל פרטים כגון שם הבעלים של המאגר, מטרות השימוש במידע, סוגי המידע הנכללים בו, מי מורשה גישה אליו וכדומה. אי-רישום מאגר שחובה לרושמו מהווה עבירה, כפי שיפורט בהמשך.
- שמירת סודיות רפואית: מעבר לחובת הסודיות האתית שחלה על רופאים (כחלק מחוק זכויות החולה והכללים המקצועיים), החוק מטיל חובה משפטית מפורשת לשמור בסוד כל מידע על אודות מטופל. על כל איש צוות וכל מערכת מידע במוסד רפואי חלה חובת סודיות מוחלטת. יש לנקוט את כל האמצעים הדרושים כדי להבטיח שמידע על מצב בריאותו של מטופל, תוצאות בדיקותיו, וכדומה, לא ייחשפו לאיש זולת המטופל עצמו ומי שקיבל סמכות וגישה למידע במסגרת הטיפול. מידע רפואי הוא חסוי כל עוד המטופל לא נתן הסכמתו לחשיפתו. לכן גם בתוך המרפאה, יש להגביל גישה לתיקים רפואיים רק לצוות המורשה והרלוונטי (למשל, רופא ומזכירה רפואית מוסמכת), ולוודא שכולם חתומים על הסכמי סודיות.
- שקיפות והסכמה מדעת של המטופל: בבסיס חוק הגנת הפרטיות עומד העיקרון של יידוע המטופל – כאשר מרפאה אוספת מידע אישי מהמטופל, עליה ליידע אותו מהי מטרת איסוף המידע, מי הגורם שאוסף אותו, האם חלה עליו חובה חוקית למסור מידע זה או שהדבר וולונטרי, ולאילו שימושים וגורמים המידע עשוי לעבור. במילים אחרות, המטופל זכאי לדעת מה עושים עם פרטיו. חובת היידוע (Notification) נועדה לאפשר הסכמה מדעת של המטופל לשימוש במידע עליו . כך למשל, בטופס קבלת מטופל חדש ניתן לכלול הצהרת פרטיות המפרטת את השימושים הצפויים במידע (למשל לצורך טיפול רפואי, ניהול תיק רפואי, דיווחים לקופות החולים או למשרד הבריאות לפי חוק) ולקבל חתימת המטופל. אם מבקשים להשתמש במידע למטרה נוספת (כגון מחקר רפואי, פרסום מקרה בכתב עת, או שיווק שירותים למטופל), יש לקבל הסכמה נפרדת ומפורשת מהמטופל. שקיפות מלאה היא לא רק חובה חוקית – היא גם בונה אמון מול המטופלים.
- שמירה על זכויות המטופל במידע: המטופלים הם בעלי הזכויות על המידע האישי שלהם. על המרפאה לכבד זכויות אלו במלואן. ראשית, אין להשתמש במידע של מטופל אלא למטרה שלשמה נמסר או למטרות נוספות שהמטופל הסכים להן. חריגה מהמטרה המוצהרת מהווה הפרת החוק. שנית, למטופל יש זכות לעיין במידע עליו ולבקש לתקנו או למוחקו במקרים מסוימים (בכפוף לחריגים בדין). יש לנהוג בשקיפות מול המטופל גם במקרה של תקלה או דלף מידע – גילוי יזום למטופלים על אירועי אבטחה חמורים הפוגעים בהם יוכיח אחריות ויאפשר להם להגן על עצמם. בנוסף, במידה ומטופל מעוניין בכך, עליו לקבל עותק מתיקו הרפואי (כמובן תוך שמירה על פרטיות של אחרים). חוק זכויות החולה ותקנות משרד הבריאות מקנים למטופלים זכויות אלה, ומוסדות רפואיים חייבים לקבוע נוהל המאפשר מימוש זכויות המטופלים בקלות ובבהירות.
- הסכמים עם ספקי שירות חיצוניים: במציאות הנוכחית, כמעט כל מרפאה משתמשת גם בשירותים חיצוניים שבהם מעובד או נשמר מידע מטופלים – למשל מעבדות, שירותי הדמיה, חברות תשלומים, שירותי ארכיב דיגיטלי, שירותי ענן, תוכנות ניהול מרפאה, וכדומה. החוק מטיל על בעל מאגר המידע (הרופא/המרפאה) אחריות מלאה גם על פעולות שיעשו ספקים מטעמו במידע. לכן, חובה לוודא שכל התקשרות עם ספק שירות כזה כוללת בהסכם סעיפים לשמירת סודיות והגנת פרטיות. על הספק להתחייב להגן על המידע לפחות באותה רמה שהמרפאה מחויבת לה בחוק. בפועל, כדאי לחתום עם כל גורם חיצוני שיש לו גישה למידע רפואי על הסכם עיבוד מידע (Data Processing Agreement) שמסדיר את אופן השימוש, ההגנה וההחזרה/מחיקה של המידע עם תום השירות. למשל, אם מרפאה משתמשת בשירות ענן לניהול התיקים, יש לוודא שבהסכם עם ספק השירות נקבע שהמידע נשמר באופן מאובטח, לא נגיש לעובדי הספק אלא לצורך תמיכה טכנית, שלא ייעשה בו שימוש משני, ושבסיום ההתקשרות המידע יימסר חזרה למרפאה ויימחק ממערכות הספק. הדרישה הזו קריטית במיוחד בעידן שירותי הענן – על כך ראו בהמשך.
אבטחת מידע והדרכות עובדים: תקנות אבטחת המידע מפרטות שורה ארוכה של אמצעים ארגוניים וטכנולוגיים שחובה ליישם כדי להגן על מידע רפואי. בכלל זה: מינוי מנהל מאגר מידע או ממונה אבטחת מידע בארגון, כתיבת מסמך הגדרות מאגר ונוהל אבטחת מידע, שימוש בסיסמאות והצפנה, ניהול הרשאות גישה לתיקי מטופלים (עיקרון ה-Need to Know), שמירה על מחשבים ושרתים נעולים ומאובטחים, התקנת תוכנות הגנה (אנטי-וירוס, פיירוול), גיבוי המידע באופן סדיר, ניטור גישה (לוגים) ואיתור פרצות, ועוד. חלק מהדרישות תלויות ברמת האבטחה שהמאגר משויך אליה (לדוגמה, מאגר גדול עם מידע רגיש דורש רמת אבטחה בינונית או גבוהה, ומכאן חובות נוספות כמו תיעוד גישה אוטומטי, ביצוע סקרי סיכונים, וכו’). אחד הסעיפים החשובים בתקנות מחייב הדרכה תקופתית של העובדים: במאגר מידע ברמת אבטחה בינונית או גבוהה, בעל המאגר חייב לקיים הדרכה לפחות אחת לשנתיים לכל בעלי ההרשאה, במסגרתה יוסבר לעובדים על נהלי האבטחה, הגדרות המאגר, והחובות שלהם להגנת המידע . הדרכות אלה נועדו להטמיע בקרב הצוות את נהלי הפרטיות – למשל, איסור לשמור מסמכים רפואיים רגישים באופן לא מוגן, התראה מפני דיוג (phishing) ומתקפות סייבר על המרפאה, הנחיות לגבי שימוש במדיה ניידת (לדוגמה, לא להעביר מידע מטופלים בוואטסאפ פרטי או למייל אישי ללא הצפנה) ועוד. כל רופא ומנהל מרפאה צריך לוודא שהעובדים מודעים לחובת הסודיות והפרטיות ומיישמים בפועל את כללי האבטחה ביום-יום.
סנקציות על הפרת החוק
אי-עמידה בדרישות חוק הגנת הפרטיות ותקנותיו עלולה לגרור השלכות כבדות – הן משפטיות והן עסקיות. ראשית, מבחינה חוקית, ניהול מאגר מידע בניגוד להוראות החוק הוא עבירה פלילית שעונשה עד שנה מאסר. אף שאכיפה פלילית בתחום זה נדירה, עצם הקביעה משקפת את חומרת ההפרה. בנוסף, החוק (לאחר תיקון מספר 13) מאפשר לרשות להגנת הפרטיות להטיל קנסות מנהליים משמעותיים באופן ישיר על מפרי החוק. כבר בשנים האחרונות החלה הרשות להשתמש בסמכות זו: למשל, הוטלו קנסות בסך 15,000 ש”ח על חברות גדולות בשל הפרת החוק . הקנסות עשויים להיות חד-פעמיים או נצברים (קנס יומי לכל יום הפרה מתמשכת) , ובמקרים של דליפה ממאגר גדול במיוחד – הקנס עלול להכפיל את עצמו ולהגיע לסכומים גבוהים מאוד. מעבר לכך, הפרת פרטיות מהווה גם עוולה אזרחית בחוק שלנו, כלומר הנפגע (למשל מטופל שפרטיותו נפגעה) רשאי להגיש תביעה לפיצוי כספי נגד המפר. בתי המשפט כבר פסקו פיצויים במקרים של הפרת סודיות רפואית, גם ללא הוכחת נזק ממוני, בשל עוגמת הנפש והפגיעה בכבוד ובפרטיות. כאשר ההפרה נוגעת לקבוצה גדולה של מטופלים (כמו במקרה של דליפת מאגר מידע שלם), הדרך פתוחה גם להגשת תובענה ייצוגית נגד המוסד הרפואי. למעשה, החוק אף דורש מגופים להודיע לציבור במקרה של דליפת נתונים, ומהווה תמריץ להגשת ייצוגיות במקרים כאלו . תובענה ייצוגית מאפשרת לרבים להתאגד ולתבוע יחד פיצויים מצטברים בסכומים שעלולים למוטט עסק שאינו ערוך לכך – איום ממשי לכל מרפאה או חברה בתחום הבריאות. ולבסוף, לא ניתן להפריז בחשיבות הנזק למוניטין: בעידן התקשורת המיידית, חדשות על פרצת אבטחה במרפאה או דליפת נתוני מטופלים עלולות להתפרסם במהירות ולהרתיע מטופלים מלהגיע לאותו גוף. פגיעה באמון הציבור היא לעיתים הכאב הגדול ביותר – מטופל שסבור שלא שמרו כראוי על סודותיו הרפואיים יאבד אמון ולא ישוב, ואף עשוי להמליץ לאחרים להתרחק. לפיכך, הסנקציות החוקיות, לצד הפגיעה העסקית, מציבים תמריץ ברור למוסדות רפואיים: לעשות הכל כדי למנוע הפרות מראש ולא להיחשף למצבי “אחרי מעשה”.
רשומות רפואיות ממוחשבות, שירותי ענן ותוכנות ניהול מרפאה
התפתחות הטכנולוגיה שינתה לחלוטין את אופיו של ניהול המרפאה המודרנית. כיום, רשומות רפואיות רבות מנוהלות באופן דיגיטלי: תיקי מטופלים נשמרים במחשבי המרפאה או בענן, מערכות מידע מנהלות תורים, מפיקות מרשמים אלקטרוניים, שומרות צילומי בדיקות ועוד – הכל בלחיצת כפתור. קיימות מגוון תוכנות ייעודיות לניהול מרפאות וקליניקות, כגון iMED, Clinicas, CareSoft ודומיהן, המאפשרות לרופא לגשת למידע מכל מקום, לשתף נתונים במהירות עם גורמים מטפלים אחרים, ולייעל תהליכים אדמיניסטרטיביים. יחד עם היתרונות הללו מגיעים גם אתגרי פרטיות ואבטחה ייחודיים. ראשית, כאשר מידע רפואי נשמר בענן (שרתים מרוחקים) ולא רק בתיק נייר במגירה, יש לוודא שהענן מאובטח ועומד בדרישות החוק. האחריות על ההגנה לא “עוברת” לספק הטכנולוגיה – המרפאה היא בעלת המאגר ועליה לוודא שספקית התוכנה מספקת רמת הגנה נאותה ושחתום עמה הסכם כפי שתואר לעיל. שנית, מיקום הנתונים: מידע רפואי הנשלח לענן עלול להישמר בשרתים מחוץ לישראל. הדבר מותר רק אם אותה מדינה או ספק עומדים בקריטריונים בחוק הישראלי להעברת מידע לחו”ל. לכן, במידת האפשר עדיף לבחור בשירות ענן המאחסן מידע בישראל או במדינות בעלות רמת הגנה מקבילה לישראל, ולבחון משפטית כל העברת מידע בינלאומית. שלישית, השימוש בכלי עבודה דיגיטליים יומיומיים: הרשות להגנת הפרטיות פרסמה לאחרונה אזהרות ספציפיות לגבי שימוש בערוצי תקשורת שאינם ייעודיים לרפואה, כגון אפליקציות מסרים כלליות (וואטסאפ, טלגרם) או מיילים חינמיים, לצורך העברת מידע רפואי. שימוש בכלים לא-מאובטחים כאלה עלול לגרום לכך שמידע רגיש “יישפך” למכשירים פרטיים של הצוות, לעננים לא מוכרים, או שיהיה חשוף לפריצה – לעיתים מבלי שהמטופלים מודעים לכך כלל. במקום זאת, ההנחיה היא לפעול במסגרת מערכות סגורות ומאובטחות המיועדות למידע רפואי, או לכל הפחות להצפין מידע בעת העברתו ולהגבילו למורשים בלבד. מידע רפואי הנשמר או מועבר באופן דיגיטלי עשוי להיחשב חלק מ”רשומה רפואית ממוחשבת” של המטופל, ולכן כפוף גם להנחיות משרד הבריאות בנוגע לאופן ניהול רשומות, שמירתן ואבטחתן – מעבר לחובות הקבועות בחוק הגנת הפרטיות . בפועל, כל מרפאה צריכה לגבש מדיניות פנימית ברורה לשימוש בכלים דיגיטליים: למשל, לקבוע נהלים לגבי שמירת מידע במכשירים ניידים של רופאים, הגבלת שימוש באמצעי אחסון ניידים (דיסק-און-קי) ללא הצפנה, הגדרת כללי שימוש בדוא”ל ובמסרונים מול מטופלים, וכו’. יש לשקול לספק לעובדים מכשירים ייעודיים לצרכים רפואיים ולשלב מערכות מוגנות להעברת מידע, כדי למנוע תלות בטלפון הפרטי של הרופא או המזכירה. בשורה התחתונה, אימוץ מערכות ניהול מרפאה מתקדמות הוא מבורך לשיפור הטיפול והייעילות, אך הוא מוכרח להיעשות תוך הקפדה שבני האדם (המשתמשים) והמערכות הטכנולוגיות כאחד יפעלו לפי עקרונות הגנת הפרטיות. השקעה מוקדמת בהטמעת פתרונות מאובטחים ובבניית נהלים ברורים תגן גם על מטופליך וגם עליך מפני תקלות עתידיות.
החשיבות שבייעוץ משפטי מקצועי והבטחת עמידה ברגולציה
כפי שניכר מהסעיפים שנסקרו, תחום הגנת הפרטיות במגזר הבריאות הוא מורכב, מפורט ומחייב ידע עדכני. רופאים ומנהלי מרפאות, שעיקר מומחיותם היא רפואית, אינם בהכרח מעודכנים בכל דקויות הרגולציה – ולא צריכים להיות. בדיוק לשם כך קיימים אנשי מקצוע המתמחים במשפט וטכנולוגיה, שיכולים ללוות את המוסד הרפואי ולוודא בקרה שוטפת על עמידתו בדרישות החוק. פנייה לליווי משפטי מקצועי בתחום הגנת הפרטיות תסייע בראש ובראשונה למפות את הסיכונים האפשריים במרפאה שלכם: איפה עלול לקרות כשל אבטחה? אילו נתונים רגישים אתם מחזיקים ואיך הם מוגנים? האם יש מאגרי מידע שחייבים ברישום? האם טפסי ההסכמה שלכם מנוסחים כראוי? האם העובדים קיבלו הדרכה והחתימו אותם על סודיות? יועץ משפטי מנוסה ידע לשאול את כל השאלות הנכונות, לזהות נקודות תורפה ולהציע פתרונות. שנית, מומחה רגולציה יוכל לנסח עבורכם נהלים והסכמים מתאימים: החל מעדכון טופס הצהרת פרטיות למטופל (בהתאם לחובת היידוע), דרך כתיבת נוהל אבטחת מידע פנימי במרפאה, הכנת הסכמי סודיות לעובדים ויועצים, הסכמים עם ספקי מערכות מידע, ועד נהלים להתמודדות עם אירוע אבטחת מידע אם חס וחלילה יתרחש. בשנים האחרונות הדרישות רק הולכות ומחמירות, והחשיפה של בעלי המאגרים לסנקציות עולה – לכן לא מומלץ להשאיר מקום לסיכון. ליווי משפטי איכותי יתן לכם שקט נפשי להתמקד בריפוי וטיפול, ביודעכם שמאחורי הקלעים כל ההיבטים החוקיים מסודרים. במידה ותיערך ביקורת של הרשות להגנת הפרטיות או שתתקבל תלונה מצד מטופל, תהיו ערוכים עם כל המסמכים, הרישומים והנהלים הנדרשים, בליווי עורך דין שמכיר את התחום וייצג את האינטרסים שלכם. השקעה בליווי כזה היא השקעה ישירה בהגנה על הקליניקה שלכם מפני קנסות, תביעות ונזק תדמיתי בעתיד.
פנייה למומחים – משרד דורון, טיקוצקי ושות’ לשירותכם
בסופו של יום, ניהול מרפאה מצליחה דורש לא רק מצוינות רפואית, אלא גם עמידה מלאה בדרישות החוק והרגולציה. אנחנו במשרד דורון, טיקוצקי ושות’ מתמחים בליווי משפטי של גופים במגזר הבריאות – מרפאות פרטיות, מכונים רפואיים, ואף מוסדות רפואיים ציבוריים – בכל הנוגע לדיני הגנת הפרטיות וברגולציה הרפואית. צוות המשרד בעל ידע וניסיון רב בהטמעת תקנות הגנת המידע, ניהול סיכוני סייבר, ניסוח נהלים והסכמי פרטיות, וייצוג מול הרשות להגנת הפרטיות בעת הצורך. אנו מבינים את האיזון העדין הנדרש בין טיפול רפואי יעיל לבין שמירה קפדנית על פרטיות המטופלים, ומציעים פתרונות מעשיים המותאמים אישית לכל לקוח – בין אם מדובר במרפאה משפחתית קטנה או ברשת מרפאות ארצית. מוזמנים לפנות אלינו לקבלת ייעוץ ראשוני והדרכה מקצועית. יחד נבטיח שהמרפאה שלכם תשמור על סטנדרטים גבוהים של אבטחת מידע ופרטיות, תימנע מתקלות רגולטוריות, ותוכל להמשיך ולהעניק למטופלים שלכם טיפול מצוין בראש שקט. משרד דורון, טיקוצקי ושות’ גאה ללוות אתכם בדרך לעמידה מלאה בדרישות החוק – ולהיות השותף המשפטי שלכם בהגנה על הסודיות, האמון והמוניטין שבניתם במאמץ רב.
במשרד דורון, טיקוצקי ושות’ אנו מספקים ליווי משפטי מקצועי למרפאות ולגופים רפואיים בכל הקשור להגנת פרטיות המידע הרפואי. נסקור את מאגרי הנתונים שלכם, נעדכן נהלים והסכמים, ונבטיח עמידה מלאה בדרישות החוק – כדי שתוכלו להתרכז בטיפול במטופלים בראש שקט.
חיפוש
סגור
