
במאמר זה נסביר את משמעותם של אחוזי הנכות וכיצד הם נקבעים, נשווה בין ועדות רפואיות של המוסד לביטוח לאומי לבין אלו של משרד הביטחון, נפרט על תהליך הגשת תביעה להחמרת מצב (להעלאת אחוזי הנכות), נדגיש את חשיבות הליווי המשפטי לאורך ההליך, ונתייחס לצורך בקביעת אחוזי נכות גם במסגרת תביעות נזיקין פרטיות – הכל בהתאם לדין הישראלי. שימו לב: המאמר כתוב בסגנון משפטי-פורמלי וכללי, ללא הפניה לפסיקות ספציפיות, ומתמקד בעיקרי הדברים הנוגעים לקביעת אחוזי נכות בישראל.
במאמר זה ננתח לעומק מהי רשלנות רפואית, באילו נסיבות ניתוח מיותר ייחשב לרשלני, מהן החובות והאחריות המוטלות על הרופא, אילו תנאים נדרשים להוכחת רשלנות, מהם הנזקים האפשריים במקרים אלו, וכן נפרט את האפשרויות המשפטיות העומדות בפני מטופלים שנפגעו עקב ניתוח מיותר.
להלן סקירה מובנית של המצב בישראל, בחלוקה לתחום המסחרי ותחום המשפטי, לצד התייחסות להשלכות המשפטיות-אתיות על חברות העוסקות ב-AI.
במאמר זה נסקור את חובת הדיווח על חשבונות בנק בחו”ל לפי הדין הישראלי, ננתח את ההשלכות האזרחיות והפליליות של אי-דיווח, נבחן את השפעת מנגנוני חילופי המידע הבינלאומיים עם שווייץ וגרמניה, ולבסוף נסביר את הליך הגילוי מרצון ותנאיו, נכון לשנת 2025.
אוסטריה מציעה מספר דרכים לקבלת היתר עבודה: דרך שיטת הניקוד לכישורים גבוהים, דרך משרות בתחומים נדרשים, או באמצעות יזמות והשקעה. עבור ישראלים ללא דרכון אירופאי, מסלול הכרטיס אדום-לבן-אדום הוא המפתח החוקי לעבוד ולחיות באוסטריה. חשוב להתכונן היטב, לוודא שעומדים בקריטריונים של המסלול הרלוונטי, ולהגיש בקשה מסודרת עם כל המסמכים. בעזרת עמידה בדרישות וקצת סבלנות, ניתן לקבל את האשרה הנכספת, ליהנות מחיים ועבודה באוסטריה, ולפתוח דף חדש במרכז אירופה – עם אופק להשתקעות קבע בעתיד . בהצלחה!
במאמר זה נסקור את החובה החוקית לדווח על הכנסות משכר דירה, ננתח את הסיכונים המשפטיים והפליליים באי-דיווח, נסביר את ההבדלים בין הכנסות שכר דירה בישראל לעומת מחוץ לישראל, נפרט את מסלולי הגילוי מרצון ויתרונותיהם, ונעמוד על חשיבות הייצוג והליווי המשפטי בתהליך הגילוי מרצון.
מאמר זה סוקר את סוגיית גילוי מרצון לגבי נכסים פיננסיים המוחזקים בשם אחר, ומדגיש את ההיבטים הפליליים והאזרחיים של התופעה. נדונה המדיניות העדכנית של רשות המסים בשנת 2025, הליכי הגילוי, העבירות הפליליות הרלוונטיות וההשלכות האזרחיות. כמו כן, נבחנת אחריות צדדים שלישיים ששמם שימש להסתיר את הבעלות לאור הדין והפסיקה בישראל.
גילוי מרצון לישראלים עם עסק לא מדווח בחו”ל אינו רק הליך משפטי אלא גם צעד נכון עסקית ומוסרית. הוא מחזיר את הנישום למסלול החוקי, מנקה את חבות המס העבר, ומונע הסתבכות קשה בהמשך. באמצעות הליך זה ניתן “לפתוח דף חדש” מול רשויות המס – לשלם את המגיע ולהמשיך לנהל עסקים, בארץ ובעולם, בלי חרב מתהפכת. בהתאם להכוונת המחוקק ולמדיניות הנוכחית, זו בהחלט ההזדמנות המומלצת למי שנמצא כיום מעבר לקווי החוק לשוב ולהיות נישום שומר חוק, בטרם יאחר את המועד.
יש יתרון משמעותי בקבלת סיוע ממי שנמצא בשטח ברומניה: התנהלות ישירה ברומניה (מול משרד ההגירה, משרדי ממשלה, בנקים לפתיחת חשבון למעסיק וכו’) פעמים רבות קלה יותר כאשר נוכח גורם מקומי מטעמכם. לכן, שילוב של עו”ד בישראל יחד עם צוות מקצועי ברומניה הוא פתרון אופטימלי להבטחת תהליך חלק.
במאמר זה נבחן את משמעות החסינות בהליך הגילוי מרצון, תנאיה ומגבלותיה, ואת חשיבותה כנכס מרכזי עבור נישומים המבקשים להסדיר את ענייני המס שלהם ללא חשיפה פלילית. בנוסף, נדון בתפקידו של עורך דין מיסים בליווי ההליך ובהבטחת קבלת החסינות, תוך שימת דגש על תזמון נכון, ניהול מו״מ ושימוש בחיסיון עו״ד-לקוח.
הליך גילוי מרצון מאפשר לאזרחים ולבעלי עסקים לחשוף ביוזמתם הון לא מדווח (“הון שחור”) ולהסדיר חובות מס, תוך צמצום סכנת העמדה לדין פלילי. עם זאת, חשיפה עצמית זו מלווה בחשש מובן: גילוי מידע העלול להפליל את האזרח. כאן נכנס לתמונה עיקרון חיסיון עורך דין–לקוח, המעניק לאזרח מעטפת של הגנה סודית בתהליך. חיסיון זה, המעוגן בדין, מבטיח שדברים שהוחלפו בין עורך הדין ללקוח במסגרת הייעוץ המשפטי יוותרו חסויים. במאמר זה נדון בעקרון חיסיון עו”ד–לקוח, במשמעותו עבור נישום המבקש לחשוף הון לא מדווח, ובאופן שבו חיסיון זה מגן עליו לאורך שלבי הבירור והמו”מ מול רשות המסים
קבלת ירושה הכוללת הון לא מדווח – המכונה לעיתים “עיזבון שחור” – מעמידה את היורשים במצב משפטי מורכב. מדובר בנכסים או כספים שהמנוח צבר בלי שדיווח עליהם כדין, ומכאן שהם הון “שחור” (הון שלא שולם עליו מס כחוק). חשוב להבהיר: עצם העובדה שהנכסים הגיעו ליורשים בירושה אינה “מכשירה” אותם מבחינה משפטית או מסויית. הירושה כשלעצמה אינה מנקה את הכסף מחובות מס שהיו כרוכים בו או מהסטטוס הלא-חוקי שלו. במילים אחרות, כספים לא מדווחים נשארים בלתי חוקיים גם כשהם עוברים בירושה.
במאמר זה נדון בחשיבותו של חיסיון זה ובתרומתו המכרעת להליכי הגילוי מרצון – הן כאשר קיים נוהל גילוי מרצון רשמי מטעם רשות המיסים, והן כאשר אין נוהל כזה בתוקף.
הליך גילוי מרצון (Voluntary Disclosure) נועד לאפשר לנישומים (אזרחים ועוסקים) להסיר מחדלי מס עבר, לדווח מיוזמתם על הכנסות ונכסים שלא דווחו, ולשלם את המס המתחייב – ובכך למנוע או לצמצם סכנה מפני נקיטה בהליכים פליליים נגדם. עם זאת, חיוני לבצע הליך זה בזמן ובדרך הנכונה, משום שתזמון ואופן הפנייה יקבעו אם יינתנו חסינות מהעמדה לדין והקלות שונות, וכמה מס בסופו של דבר ישולם.
כיצד הליך "גילוי מרצון" יכול לסייע לנישומים להסדיר הכנסות לא-מדווחות ולהימנע מהליכים פליליים? מהי חשיבות השמירה על דיסקרטיות ומה המשמעות של פנייה מקצועית בזמן? האם עורך דין יכול לעשות את ההבדל בין הסדר מוצלח לבין הסתבכות מיותרת? תובנות אלו ואחרות יתבררו במאמר על ההתנהלות עם מס הכנסה במקרים כאלו.
במאמר ייעוצי זה נסקור מדוע עדיף לתכנן העברה בין-דורית של עסק משפחתי בחיי המייסד לעומת המתנה לאחר הפטירה, מהם היתרונות שבהעברת העסק בעוד המייסד בתמונה, וכיצד תכנון משפטי מקדים וכלים משפטיים שונים יסייעו להבטיח מעבר חלק. נדון בתועלת שבעריכת אמנה משפחתית ובהכללת כל בני המשפחה בתהליך – כדי לתאם ציפיות, למנוע סכסוכים עתידיים ולהבטיח רציפות עסקית ופרנסתית למשפחה כולה. כמו כן, נמליץ על צעדים משפטיים אפשריים – החל מהקניית מניות מדורגת, דרך ייפוי כוח מתמשך, הסכמים משפחתיים ועד עדכון תקנון החברה – שיכולים לעגן את ההעברה בין-הדורית מבחינה חוקית ולמנוע משב
עסקים משפחתיים מהווים חלק נכבד מהכלכלה, ובעלי יתרונות ברורים: יחסי האמון והמחויבות בין בני המשפחה מעניקים לעיתים יציבות והצלחה עסקית יוצאת דופן. עם זאת, דווקא הקרבה המשפחתית עלולה להציף מתחים; העבודה המשותפת בעסק והשותפות ה”כפויה” בין קרובי משפחה עלולות להוביל לקונפליקטים ולמחלוקות הרסניות . ניסיון השנים מלמד שרוב הסכסוכים בעסק משפחתי ניתנים למניעה מראש – או לפחות לפתרון יעיל – באמצעות תכנון מוקדם וגיבוש מנגנונים משפטיים מתאימים . תכנון משפטי מקדים מציב יסודות ברורים לניהול העסק, שומר על היחסים בתוך המשפחה ומגן על העסק מפני זעזועים עתידיים.
עבירות זיוף מסמכים נחשבות לחמורות בתחום הפלילי, בשל הפגיעה באמון הציבור ובתקינות הפעולות הכלכליות והמשפטיות. זיוף יכול להתבטא במסמכים מכל סוג – החל מתעודות זהות ותעודות רשמיות, דרך צ’קים ומסמכים בנקאיים, ועד שטרות כסף. מערכת המשפט הישראלית מגדירה במדויק מהו זיוף ואוסרת על כל צורה של יצירת מסמך כוזב או שימוש בו. להלן נפרט מהי עבירת זיוף לפי חוק העונשין הישראלי, סוגי הזיוף העיקריים, העבירות הנלוות והשילוב עם עבירות מרמה, העונשים הקבועים בחוק, ולבסוף נדון בחשיבות קבלת ייעוץ משפטי במקרים אלו.
עבירות אלימות הן עבירות פליליות הכוללות הפעלת כוח פיזי או איום בכוח נגד הזולת. במסגרת הדין הישראלי, מונח זה מתייחס לקשת רחבה של מעשים – החל מתקיפה פיזית ישירה, עבור באיומים מילוליים, ועד לפגיעה מינית בכפייה. מרבית עבירות האלימות מוגדרות כיום בחוק העונשין, התשל”ז-1977 (שבמידה רבה החליף את פקודת החוק הפלילי מימי המנדט), והן נחשבות לחמורות במיוחד בשל הפגיעה בערך המקודש של שלמות הגוף והביטחון האישי של הפרט. בתי המשפט מדגישים את הצורך בהגנה על שלום הציבור והרתעה מפני אלימות, ולכן נוטים להטיל עונשים משמעותיים על מורשעים בעבירות אלו. להלן סקירה של סוג
זימון לחקירה מטעם המוסד לביטוח לאומי (הידוע בכינויו “ביטוח לאומי”) הוא אירוע מפתיע ומלחיץ עבור כל אזרח. מהו תפקידו של הביטוח הלאומי, מדוע הוא עשוי לזמן אנשים לחקירה, כיצד מתנהלות חקירות אלה (אזרחי מול פלילי, דרכי חקירה, חוקרים סמויים, גביית עדויות), ועד כמה חשוב להיעזר בליווי משפטי כבר מרגע הזימון? במאמר זה נסקור בהרחבה – אך בשפה בהירה – את משמעות הזימון לחקירה בביטוח לאומי ואת ההשלכות האפשריות של חקירה כזו.