18/8/2025
הגנה משפטית על עובדים סוציאליים מול ועדות משמעת ואתיקה
האם אתה עובד סוציאלי שנמצא מול תלונה אתית או משמעתית? איך ניתן להגן על הקריירה, המוניטין והרישיון המקצועי שלך מול ועדות האתיקה והמשמעת? גלו את הכלים המשפטיים שיעזרו לכם לנווט את ההליך בשלום.
עובדים סוציאליים ממלאים תפקיד חיוני ברווחת החברה והפרט. עליהם מוטלת אחריות מקצועית וציבורית כבדה: הם עובדים עם אוכלוסיות פגיעות, מטפלים בסוגיות רגישות ומפעילים סמכויות המשפיעות ישירות על חיי אנשים. בהתאם לכך, מקצוע העבודה הסוציאלית בישראל מוסדר בחוק ומלווה בכללי אתיקה מחמירים, שנועדו להבטיח את טוהר המידות של העוסקים בו ואת אמון הציבור במקצוע. מאמר זה יסביר את המסגרת החוקית והאתית החלה על עובדים סוציאליים, מהן ועדות האתיקה והמשמעת המטפלות בתלונות נגד עובדים סוציאליים, אילו תלונות אופייניות מתעוררות, ומדוע חשוב ביותר לקבל ייצוג משפטי הולם – ואף לפנות לעורך דין כבר בשלב מוקדם של ההליך. לבסוף נציג את ניסיונו של משרדנו, משרד עורכי דין אלי דורון, בייצוג עובדים סוציאליים בהליכי אתיקה, ונמליץ על פנייה לייעוץ במקרה הצורך.
תפקיד העובד הסוציאלי ואחריותו המקצועית
העובד הסוציאלי הוא אבן יסוד במערך השירותים החברתיים. מטרת חוק העובדים הסוציאליים, תשנ”ו–1996, היא להסדיר את העיסוק במקצוע מתוך כוונה “לקדם את רווחת הפרט והחברה בישראל, תוך שמירה על כבוד האדם ועקרון השוויון”, וכן להבטיח “רמה מקצועית והתנהגות הולמת” של העוסקים במקצוע . כלומר, מעבר למתן סיוע וטיפול, מצופה מעובדים סוציאליים להפגין מקצועיות, יושרה וכבוד כלפי הלקוחות והציבור. בהתאם לכך התפתחו נורמות אתיות ברורות: קוד האתיקה של העובדים הסוציאליים מדריך את העובד הסוציאלי כיצד לפעול בכל זיקותיו – כלפי לקוחותיו, עמיתיו, מעסיקיו, המקצוע והחברה. כך למשל, עובד סוציאלי חייב לפעול במסירות ובנאמנות, תוך שמירה על כבוד המטופל וערכיו התרבותיים, ולהתייחס ללקוח בהגינות וללא אפליה. עליו לכבד גם את עמיתיו למקצוע ולנהוג כלפיהם בהגינות ובכבוד. העובד הסוציאלי מחויב לשמור בסודיות מלאה את כל המידע שמגיע אליו במסגרת עבודתו, ואין לגלותו אלא אם החוק מחייב זאת. כמו כן, עליו לפעול במיומנות ובמקצועיות ולהימנע מלקבל על עצמו משימות החורגות מכישוריו המקצועיים . כלל עקרונות אלו מגלמים את האחריות המקצועית והציבורית של העובד הסוציאלי – לשמור על כבוד המקצוע, על טובת המטופלים ועל אמון החברה בעבודתו.
המסגרת החוקית וכללי האתיקה החלים על עובדים סוציאליים
הדין הישראלי מטיל סטנדרטים מחייבים על עובדים סוציאליים, הן בחוק והן בתקנות אתיקה. חוק העובדים הסוציאליים מחייב כל העוסק במקצוע להיות רשום בפנקס העובדים הסוציאליים (קרי – לקבל רישיון ולהיות כשיר מבחינת השכלה). החוק גם מגדיר מהי “עבירת משמעת” של עובד סוציאלי. בין היתר, החוק קובע שעובד סוציאלי שעשה “מעשה שאינו הולם את כבוד המקצוע” או “עבר על כללי האתיקה המקצועית” שנקבעו – עובר עבירת משמעת. שר הרווחה, בהתייעצות עם המועצה לעבודה סוציאלית, התקין את תקנות העובדים הסוציאליים (כללי אתיקה מקצועית), התשנ”ט–1999, שמפרטות את החובות האתיות בפירוט. תקנות האתיקה הללו מעגנות את הערכים והעקרונות שנזכרו לעיל, והן בעלות תוקף משפטי מחייב כלפי כל עובד סוציאלי רשום. למעשה, חלק מכללי האתיקה קיבלו מעמד סטטוטורי: הפרתם עלולה לגרור הליך משמעתי לפי החוק .
בין הכללים המרכזיים בתקנות האתיקה: איסור לפגוע בכבוד מקצוע העבודה הסוציאלית, חובת הגינות וכבוד כלפי עמיתים לעבודה , חובת פעולה במיומנות מקצועית ואי-קבלת טיפול או מתן חוות דעת בתחומים שהעובד אינו מוכשר להם , איסור על קבלת טובת הנאה אישית מעבר לשכר או שכר טרחה, שמירת סודיות מידע על לקוחות , והוראה כללית כי חובות האתיקה אינן גורעות מחובות אחרות לפי כל דין . כך, למשל, הפרת חובת הסודיות, שהיא עקרון אתי מהותי, מוגדרת במפורש כעבירת משמעת לפי החוק . גם התנהגות שאינה הולמת, רשלנות חמורה במילוי התפקיד, או הרשעה בפלילים בעבירה שיש עמה קלון – כל אלה נמנים על עבירות המשמעת האפשריות של עובד סוציאלי . משמעות הדבר היא שחריגה מכללי האתיקה המקצועית אינה רק עניין ערכי-מוסרי, אלא עלולה לשאת השלכות משפטיות ומשמעתיות כבדות עבור העובד.
ועדות האתיקה והמשמעת – תפקידים, הרכב וסמכויות
בעת שמתקבלת תלונה על עובד סוציאלי בנוגע להפרת כללי האתיקה או להתנהלות בלתי הולמת, נכנסים לתמונה גופים מקצועיים המוסמכים לברר את התלונה ולהטיל סנקציות במידת הצורך. יש להבחין בין שני גופים עיקריים: ועדת האתיקה של איגוד העובדים הסוציאליים וועדת המשמעת הסטטוטורית הפועלת מתוקף החוק במשרד הרווחה.
ועדת האתיקה של איגוד העובדים הסוציאליים היא ועדה פנימית של האיגוד (המאוגד בהסתדרות העובדים), שתפקידה לברר תלונות על התנהגות לא אתית של עובדים סוציאליים. האיגוד המקצועי מקיים ועדת אתיקה כחלק מתפקידו לקידום המקצוע ושמירה על רמתו. הוועדה מורכבת לרוב מעובדים סוציאליים ותיקים ובכירים בתחום, הבקיאים בערכי המקצוע. ועדה זו מוסמכת לדון בפניות הציבור או עמיתים לגבי הפרת קוד האתיקה, ולבדוק אם העובד חרג מכללי ההתנהגות הראויים. סמכויותיה של ועדת האתיקה של האיגוד הן, מטבע הדברים, מוגבלות להיבטים מקצועיים-אתיים: הוועדה עשויה לקבוע שהעובד הפר את הקוד, להמליץ לו על תיקון דרכיו, להתריע או לנזוף בו במסגרת מקצועית, ואף לפרסם (באופן חסוי בדרך כלל) את ממצאי הדיון. יחד עם זאת, לוועדת האתיקה של האיגוד אין סמכות חוקית להטיל עונשים הפוגעים ברישיון העיסוק – היא אינה יכולה לשלול את רישומו של העובד הסוציאלי או למנוע ממנו לעסוק במקצוע. במקרים חמורים, בהם עולה חשד לעבירת משמעת סטטוטורית, ועדת האתיקה עשויה להעביר את העניין להמשך טיפול רשמי במשרד הרווחה.
ועדת המשמעת לפי חוק העובדים הסוציאליים היא הגוף הרשמי והמחייב מבחינה משפטית המטפל בעבירות משמעת של עובדים סוציאליים. ועדה זו מוקמת על ידי שר הרווחה מכוח החוק, ולה הרכב מעין-שיפוטי: יושב ראש הוועדה הוא משפטן הכשיר לשמש שופט שלום (בהתאם להמלצת שר המשפטים); חבר נוסף הוא נציג משרד הרווחה (עובד משרד הרווחה בעל השכלה אקדמית); והחבר השלישי הוא עובד סוציאלי ותיק (בעל ותק של 5 שנים לפחות), המתמנה לפי המלצת המועצה לעבודה סוציאלית . שילוב זה מבטיח כי בהרכב הדן יהיו גם הבנה משפטית, גם ידע מינהלי-ציבורי וגם זיקה מקצועית ישירה לתחום העבודה הסוציאלית. ועדת המשמעת היא בעלת סמכויות شبه-שיפוטיות: תובע משמעתי – שהוא היועץ המשפטי של משרד הרווחה או עו”ד מטעמו – רשאי להגיש בפני הוועדה קובלנה נגד העובד, לאחר חקירת התלונה . דיוני ועדת המשמעת נערכים בדרך כלל בדלתיים סגורות, לשמירה על צנעת הפרט, והעובד הנקבל (נילון) זכאי להשמיע את טענותיו, להביא ראיות ולעדות להגנתו, לרבות בסיוע ייצוג משפטי מטעמו.
לוועדת המשמעת סמכות להטיל עונשים משמעותיים במקרה שהיא מוצאת שהעובד עבר עבירת משמעת. החוק מונה שורה של אמצעי משמעת אפשריים: החל מהתראה (אזהרה) או נזיפה, עבור דרך קנס כספי, ועד התליית הרישום בפנקס העובדים הסוציאליים (השעיית רישיון העבודה לתקופה מסוימת) ואף מחיקה מן הפנקס – שלילת רישיון העיסוק לצמיתות . בנוסף, הוועדה רשאית להטיל עונש על-תנאי, וכן להתנות תנאים על המשך עיסוקו של העובד בתחום מסוים במקרה הצורך . מדובר בסנקציות חמורות העלולות לשים קץ לקריירה המקצועית של העובד הסוציאלי או לפגוע אנושות במוניטין שלו. חשוב לציין שקיום הליך פלילי במקביל (למשל אם העובד הואשם בפלילים) אינו מונע הליך משמעתי, ולהפך, אלא שבמקרה של משפט פלילי יתלה ההליך המשמעתי עד סיום המשפט. כלומר, עובד סוציאלי עלול להתמודד הן עם תביעה פלילית והן עם הליך מקצועי-משמעתי, כתלות בחומרת מעשיו.
סיכום ביניים: ועדת האתיקה של האיגוד פועלת במישור המקצועי-הוולונטרי ומשמשת כמעין גוף מנחה ומברר בתוך הקהילה המקצועית, בעוד שוועדת המשמעת לפי החוק היא טריבונל סטטוטורי בעל סמכות ענישה של ממש. לעיתים תלונה תתברר תחילה באיגוד, ואם תימצא מוצדקת וחמורה – תעבור למסלול רשמי במשרד הרווחה. במקרים אחרים (למשל תלונה מהציבור ישירות למשרד הרווחה או עניין שעלה בעקבות הרשעה פלילית), הטיפול יהיה ישירות בוועדת המשמעת הממשלתית. בכל מקרה, על העובד הסוציאלי הנמצא תחת בירור אתי או משמעתי להיות מודע לכך שזכויותיו, שמו הטוב ואפילו עצם יכולתו להמשיך במקצוע – עומדים על כף המאזניים.
תלונות אופייניות נגד עובדים סוציאליים
מרבית העובדים הסוציאליים פועלים במסירות ובמקצועיות, אך כפופים לביקורת מתמדת מצד הציבור, המטופלים והממונים, וחשופים מעצם תפקידם לתלונות והאשמות. אילו סוגי תלונות טיפוסיות עלולות לקום כנגד עובד סוציאלי? ללא אזכור מקרים ספציפיים, נציין כמה קטגוריות שכיחות:
- הפרת חובת סודיות – למשל, מקרה שבו עובד סוציאלי גילה מידע פרטי על מטופל ללא סמכות. חובת הסודיות היא עיקרון אתי ולרוב גם חוקי (למשל לפי חוק הגנת הפרטיות), והפרתה נחשבת לעבירה אתית חמורה שעלולה להצדיק נקיטת צעדים משמעתיים.
- התנהגות לא הולמת או בלתי אתית כלפי מטופל – כגון יחס משפיל או מזלזל ללקוח, ניצול פגיעותו של מטופל, הטרדה, או יצירת קשר אינטימי/אישי בלתי ראוי עם מטופל. כל אלה מנוגדים לערכי המקצוע, שפועלים מתוך כבוד, אמפתיה וגבולות ברורים של יחסי מטפל-מטופל.
- חריגה מסמכות או ניצול לרעה של סמכויות – עובדים סוציאליים, ובפרט בעלי תפקידים סטטוטוריים כדוגמת פקידי סעד, מחזיקים בכוח החלטה משמעותי (לדוגמה: הוצאת ילד מביתו, המלצה על אשפוז כפוי, קביעת זכאות לסיוע וכד’). תלונות עשויות לעלות אם נטען שהעובד פעל ללא סמכות כדין, לא לפי הנהלים, או תוך שימוש שרירותי ובלתי הוגן בכוחו הפקידי.
- רשלנות מקצועית או חוסר אחריות – מצבים שבהם נטען כי העובד התרשל באופן חמור בטיפול במקרה שבאחריותו. למשל, אי-מעקב אחר מצב מטופל בסיכון, התעלמות מסימני אזהרה, שיקול דעת לקוי שהוביל לנזק ממשי למטופל או לצד שלישי, אובדן מסמכים חשובים, וכדומה. רשלנות חמורה במילוי התפקיד מהווה עבירת משמעת לפי החוק.
- ניגוד עניינים או ניצול תפקיד לטובת טובת הנאה – למשל, עובד סוציאלי שמטפל בלקוח שהינו קרוב משפחתו או בעל קשר אישי איתו, ללא גילוי נאות; או שימוש במידע שהושג בתפקיד לצרכים פרטיים; או קבלת טובת הנאה (מתנות יקרות, כספים) מלקוחות או גורמים מפוקחים. תקנות האתיקה אוסרות במפורש על קבלת טובת הנאה פרט לתשלום שכר מותר, וכן מחייבות הימנעות מניגודי עניינים.
- הרשעה בפלילים או בהתנהגות בלתי הולמת מחוץ לעבודה – במקרים בהם עובד סוציאלי הורשע בעבירה שיש עמה קלון (למשל עבירות אלימות, מרמה, הונאה, מין וכו’), החוק רואה בכך אינדיקציה שהוא “חסר האחריות הדרושה לעסוק בעבודה סוציאלית”. גם בלי הרשעה פלילית, התנהגות ציבורית שערורייתית עלולה לעורר תלונה משמעתית על פגיעה בכבוד המקצוע.
יצוין כי מספר התלונות הרשמיות המוגשות נגד עובדים סוציאליים מדי שנה אינו גבוה במיוחד. לפי נתונים שפרסם משרד הרווחה בעקבות בקשת חופש מידע, למשל, בין 2012 למאי 2015 הוגשו ללשכה המשפטית של משרד הרווחה 33 תלונות שנגעו לעובדים סוציאליים, ומתוכן רק ב-3 מקרים הוגשו בפועל קובלנות משמעתיות לוועדת המשמעת (שאר התלונות נסגרו מחוסר ראיות, התיישנות או נסיבות אחרות). מידע זה מעיד שתלונה הופכת להליך משמעתי רשמי רק במקרים חמורים וברורים יחסית. עם זאת, עבור אותו עובד סוציאלי שבמקרה שלו מחליטים כן לנקוט הליכים – די בתלונה אחת “שתתפוס” בכדי לערער לחלוטין את שגרת חייו המקצועיים. לפיכך, כל עובד סוציאלי שמרחפת מעליו תלונה או חשד, חייב להתייחס לכך בשיא הרצינות, ולא לזלזל או לסמוך על כך ש”הדברים יסתדרו”. התמודדות נכונה ומקצועית עם תלונה – מהשלב הראשון שלה – היא קריטית למניעת נזק לקריירה.
חשיבות הייצוג המשפטי בהליכים משמעתיים ואתיים
כאשר עובד סוציאלי ניצב בפני בירור בוועדת אתיקה או ועדת משמעת, הוא למעשה עומד בפני הליך מעין-שיפוטי שבו נבחנות התנהגותו ומקצועיותו. אמנם אין זה בית משפט פלילי, אך ההשלכות עלולות להיות מרחיקות לכת: פגיעה במוניטין, ענישה מקצועית, הגבלות על העיסוק ואף שלילת הרישיון. לכן, חשוב ביותר לא להתמודד לבד במעמד כזה, אלא להסתייע בייעוץ וייצוג משפטי מקצועי. עורך דין הבקיא בדיני המשמעת והאתיקה של מקצועות טיפוליים יוכל לנווט את העובד הסוציאלי באופן מושכל ובטוח בהליך, ולהגן על זכויותיו.
יש להבין כי הליך בפני ועדת האתיקה/משמעת דומה באופיו להליך משפטי – הוא כולל בירור עובדות, הצגת טיעונים, ולעיתים גם שמיעת עדים ועיון בראיות. העובד ניצב, למעשה, כנאשם שעליו להתגונן מפני טענות מקצועיות או אישיות נגדו. במצב כזה, לעורך דין מנוסה יש תפקיד חיוני: הוא מכין עם העובד את תגובתו לתלונה – בין אם בתשובה כתובה מוקדמת ובין אם בהכנת עדותו בעל-פה; הוא מייעץ לגבי איסוף מסמכים וראיות התומכים בגרסת העובד; הוא דואג להסביר ללקוח את העבירות המיוחסות לו ואת כללי האתיקה הרלוונטיים וכיצד ניתן לפרשם לטובתו; ובמידת הצורך הוא גם מייצג אותו בפני הוועדה במהלך הדיון – מציג בשמו את הטיעונים, שואל וחוקר עדים, ומסביר את נסיבות המקרה בצורה מיטבית.
חשוב מכך – ייצוג משפטי מיומן יכול למנוע טעויות קריטיות בהתנהלות ההליך. עובד סוציאלי שאינו רגיל להתמודדות עם בירור מעין-משפטי, עלול למשל לומר אמירות שיפרשו כהודאה באשמה, להסכים לנתונים שגויים או למסור מידע חלקי שעלול להזיק לו. עורך דין, לעומת זאת, יוודא שהדברים מוצגים כהלכה, שהטיעונים הנכונים מודגשים ושזכויות העובד נשמרות. כפי שנאמר ביחס לאנשי מקצוע אחרים: “כמו בכל הליך מעין-שיפוטי, רצוי שלא להתמודד לבד” – בעל מקצוע הניצב בפני הליך משמעתי “יעשה בחוכמה אם יסתייע בעורך דין המתמחה באתיקה מקצועית”, שכן עו”ד מנוסה יכול לסייע בהכנת התגובה לתלונה ובייצוג מול הוועדה במהלך השימוע . עורך הדין מונע כשלים פרוצדורליים, ממקד את הדיון בעיקר ומבליט את הטיעונים התומכים בעמדת העובד. לא אחת, התנהלות נכונה בשלב השימוע יכולה למנוע הסלמה להליך משמעתי חמור יותר – למשל, אם הוועדה משתכנעת שהתלונה אינה מבוססת דיה, או שהעובד הפיק את הלקחים הנדרשים . במילים אחרות, ייצוג משפטי מקצועי עשוי לעשות את ההבדל בין החלטה על גניזת התלונה וסגירת התיק ללא רבב, לבין קביעת אשמה והטלת סנקציות כבדות על העובד.
עוד יש לזכור, שהרכב ועדת המשמעת כולל גם נציג משפטי (שופט בדימוס) וגם תובע מטעם המדינה – שני בעלי תפקיד מיומנים בעולם המשפט. הם אינם “עמיתים לעבודה” של העובד הסוציאלי, אלא בעלי תפקיד שאמונים על בחינת מעשיו באופן אובייקטיבי ולטובת האינטרס הציבורי. מול גורמים אלה, העובד – שאינו משפטן – עלול להיות בעמדת נחיתות בהבנת הזכויות והכללים. נוכחות של עורך דין לצידו מאזנת את המשוואה, דואגת שהפרוצדורה תהיה הוגנת, שמעמדו של העובד לא יקופח, ושיינתן משקל לכל טיעון ראוי לזכותו. זכות הייצוג היא זכות מהותית שנועדה להבטיח הליך הוגן, וכדאי מאוד לממש אותה כאשר מדובר בפרנסה וברישיון המקצוע של העובד.
פנייה מוקדמת לעורך דין – לצמצום נזק והיערכות נכונה
לא פעם, הטעות הגדולה ביותר של אנשי מקצוע היא השהיית הפנייה לייעוץ משפטי – מתוך תקווה שהעניין “יחלוף מעצמו”, מתוך בושה, או מחשש מהעלויות. בפועל, כל דחייה בפנייה לעורך דין עלולה לעלות ביוקר בהמשך. ההמלצה החד-משמעית היא: **לפנות לעורך דין מנוסה ברגע הראשון שבו מתעורר איום אתי או משמעתי. למעשה, מומלץ להתייעץ אף בטרם מוגשת תלונה רשמית, אם העובד חושש שצעד מקצועי שנקט עלול לעורר תלונה. ייעוץ משפטי מניעתי יכול לספק חוות דעת מראש כיצד לפעול בצורה שלא תחצה קווים אתיים (או לפחות שתתועד כראוי), ובכך לנטרל סיכון לתלונה עתידית.
מרגע שקיימת תלונה או בירור רשמי באופק, מעורבותו של עו”ד בשלב המוקדם ביותר משנה באופן דרמטי את אופן ההתמודדות. עורך הדין יבחן יחד עם העובד את פרטי האירוע שבמחלוקת, יסביר לו את סעיפי החוק והאתיקה הרלוונטיים ומה נדרש כדי להוכיח שלא הופרו, ינחה אותו כיצד להגיב בפנייה הראשונה (לעיתים יש דרישה לתגובה בכתב לתלונה, או למתן גרסה בפני נציגי גוף הבירור), ויפעל למזער נזקים כבר “בשלבים הראשונים של ההליך”. כך, למשל, עו”ד יכול ליצור קשר עם הגורם המתלונן או עם תובע משמעתי באופן דיסקרטי, לבחון אפשרות לסגור את העניין בהליך גישור או בהסדר כלשהו, או לפחות להכין את הטיעונים המקדימים בצורה הטובה ביותר לפני כינוס הוועדה. כל צעד התחלתי שננקט נכון – יכול לחסוך בהמשך הסלמה וסנקציות. להיפך, צעד שגוי (כגון מכתב תגובה התקפי או הודאה בלתי מבוקרת בטעות) עלול להקשות על ההגנה בהמשך. משום כך, “חיוני להתכונן כראוי לכל תלונה אתית ולטפל בה באופן מקצועי כבר מהרגע הראשון” – ואנשי מקצוע מדגישים שתוצאה טובה תלויה במידה רבה בתגובה המיידית של העובד עם קבלת התלונה.
יתרה מזו, פנייה מוקדמת לעו”ד מאפשרת היערכות נפשית ומקצועית של העובד להליך. העובד הסוציאלי יכול לקבל תמונה מציאותית של מה צפוי לו, מה הסיכונים ומה הסיכויים, ובכך להפחית לחץ וחוסר ודאות. עורך הדין ידריך אותו כיצד להתנהג בינתיים במקום העבודה (האם לשתף את הממונים, כיצד לדבר עם עמיתים על הנושא, וכו’), ויוודא שלא יעשה צעדים שעלולים להיראות כניסיון לשיבוש בירור (למשל, יצירת קשר עם המתלונן באופן שעלול להתפרש כלחץ). כל זה מצמצם את הנזק שהתלונה עלולה לגרום – בין אם נזק תדמיתי מול מעסיקים ועמיתים, ובין אם נזק משפטי בתיק עצמו.
בשורה התחתונה, המסר ברור: אם אתה, כעובד סוציאלי, חווה משבר אתי – אל תישאר לבד במערכה. פנה לייעוץ משפטי בהקדם. זהו צעד לא של חולשה, אלא של מקצועיות וניהול סיכונים נבון, שנועד להגן על הקריירה שלך. כפי שנאמר בהקשר דומה: “התנהלות שקולה ומקצועית, בליווי משפטי מתאים, יכולה לעשות את ההבדל בין סגירת התיק ללא רבב לבין פגיעה ממשית ברישיון ובמוניטין”.
הניסיון והמומחיות של משרד עו”ד אלי דורון בייצוג עובדים סוציאליים
כשמדובר בהתמודדות עם ועדות אתיקה ומשמעת, ניסיון קודם והיכרות עם המערכת המשמעתית מהווים יתרון משמעותי. משרד עורכי דין אלי דורון מציג מומחיות ייחודית בתחום זה. משרדנו מונה מעל 110 עורכי דין – ובהם גם אנשי מקצוע משיקים כרואי חשבון וכלכלנים, וכן יוצאי משרד המשפטים ורשויות ממשלתיות. השילוב הבין-תחומי בצוות שלנו, יחד עם רקע של עבודה במערכות התביעה והחקיקה הממשלתיות, מעניק למשרד הבנה מעמיקה של ההליך המשמעתי ושל אופן הפעולה של הרשויות בבואן לבחון תלונות משמעת.
לאורך השנים, צבר משרדנו ניסיון מוכח בייצוג אנשי מקצוע בפני ועדות משמעת ואתיקה. בכלל זה ייצגנו עובדים סוציאליים, פסיכולוגים, רופאים, רואי חשבון ואנשי מקצוע נוספים בהליכי בירור אתי ומשמעתי. ניסיוננו זה מקנה לנו הבנה כיצד חושבים מקבלי ההחלטות בהליכים כאלה, אילו טיעונים נוטים להתקבל וכיצד יש להיערך לכל תרחיש – מהקלה ועד החמורה. אנו מכירים מקרוב את הוראות חוק העובדים הסוציאליים ותקנות האתיקה, את נוהלי העבודה של ועדות המשמעת במשרד הרווחה, ואת הממשק שבין ועדת האתיקה של איגוד העובדים הסוציאליים לבין ההליך המשמעתי הרשמי.
בפרט, משרדנו שם לו למטרה ללוות את הלקוח בכל שלבי ההליך בצורה מקיפה וצמודה. אנו מלווים את לקוחותינו החל משלב הייעוץ הראשוני עם קבלת התלונה, ממשיכים דרך הכנת התגובה הכתובה ופיתוח קו ההגנה, וכן ייצוג בהופעה בפני ועדת האתיקה או המשמעת – ועד לשלבים שאחרי ההחלטה, לרבות ייצוג בערעור בבית הדין המשמעתי הארצי או בבית משפט מנהלי, אם עולה צורך בכך . כל זאת במטרה אחת: להבטיח הגנה מיטבית על הרישיון, המוניטין והזכויות המקצועיות של העובד. אנו מאמינים בגישה אישית ורגישה – במיוחד במקרים מסוג זה, בהם לא רק סוגיות משפטיות עומדות על הפרק אלא גם שמו הטוב ועתידו התעסוקתי של אדם ששליחות חברתית בידיו.
משרדנו מתגאה בהרכבו הייחודי: הצוות מורכב, בין היתר, מיוצאי הפרקליטות ומשרד המשפטים שעסקו בעברם בתיקי משמעת מטעם המדינה, ומכאן שהם מכירים את צד התביעה המשמעתית מבפנים. ידע זה מאפשר לנו לצפות מהלכים של התביעה, לאתר כשלים פרוצדורליים אם ישנם, ולייעץ ללקוח כיצד להתנהל גם בפן המקצועי-מנהלי מול מקום עבודתו במהלך התקופה הרגישה של בירור התלונה. במידת הצורך, צוות המשרד כולל גם מומחים מתחום העבודה הסוציאלית והפסיכולוגיה, היכולים לסייע בהבנת הרקע המקצועי של האירוע ובהצגתו הנכונה בפני הגורמים הדנים.
המלצתנו החד-משמעית לעובדים סוציאליים: אל תחכו. בכל מקרה של תלונה צפויה או הליך אתי שנפתח נגדכם – פנו מיד לייעוץ משפטי. פעולה מהירה ונכונה יכולה להציל קריירה. משרד עו”ד אלי דורון, כמשרד המורכב בין היתר מיוצאי משרד המשפטים ומנוסה בהתנהלות מול ועדות אתיקה, ישמח לעמוד לשירותכם, ללוות אתכם לאורך כל הדרך ולהילחם על שמכם הטוב.
לפנייה ודחופה לייעוץ וייצוג משפטי, ניתן ליצור קשר עם עו”ד אלי דורון בטלפון 054-4251054. צוות משרדנו עומד לרשותכם כדי להגן על זכויותיכם ולסייע לכם לצלוח את ההליך על הצד הטוב ביותר . זכרו – אינכם לבד בהתמודדות הזו, ואנו כאן כדי לוודא שתקבלו את ההגנה המשפטית המלאה המגיעה לכם.
עמדו על זכויותיכם, ופנו אלינו בכל שאלה או התלבטות – אנו נרתמים למען העובדים הסוציאליים המקדישים את חייהם למען החברה, ומתחייבים להביא לידי ביטוי את מלוא המומחיות המשפטית שלנו כדי לשמור עליכם ועל עתידכם המקצועי.
בסופו של יום, מטרתנו המשותפת היא שהעובד הסוציאלי יוכל להמשיך בעבודתו החשובה למען החברה, ללא עננה משמעתית וללא פגיעה בשמו, תוך הפקת הלקחים הנדרשים ועמידה איתנה בכללי האתיקה והחוק.
משרד עורכי דין אלי דורון מתמחה בייצוג עובדים סוציאליים בהליכי אתיקה ומשמעת. אנו מציעים ליווי משפטי מקצועי, ניסיון מוכח מול ועדות משמעת ואתיקה, והגנה מקיפה על זכויות, מוניטין ורישיון מקצועי – משלב התלונה ועד לערעור אם נדרש.
חיפוש
סגור
