14/8/2025
מחלוקות בהליכי מינוי אפוטרופוס – מתי ממנים וכיצד מתמודדים עם התנגדויות
מה קורה כשהמשפחה לא מסכימה על מינוי אפוטרופוס לקרוב אהוב?
כיצד בית המשפט מחליט מי ינהל את חייו ורכושו של אדם שכבר אינו מסוגל לקבל החלטות?
ואילו כלים יש למי שמתנגד – או למי שרוצה להבטיח שהמינוי דווקא יקרה?
מינוי אפוטרופוס הוא צעד משפטי דרמטי שבו בית המשפט ממנה אדם או גורם לטפל בענייניו של אדם אחר (הנקרא חסוי), שאינו מסוגל עוד לנהל את ענייניו בעצמו. לא אחת סבורים בני משפחה שיש למנות אפוטרופוס לקרובם – בין אם עקב זקנה, דמנציה, מצב רפואי קשה או מוגבלות נפשית. עם זאת, מדובר בהליך פולשני הפוגע בעצמאותו ובחירותו של החסוי, ולכן החוק מתיר אותו רק בתנאים מסוימים. פעמים רבות מתעוררות מחלוקות: החסוי עצמו עשוי להתנגד לאיבוד עצמאותו, וקרובי משפחה שונים עלולים לחלוק ביניהם על הצורך במינוי או על זהות האפוטרופוס המוצע. במאמר זה נפרט מתי החוק מאפשר מינוי אפוטרופוס, מהן סמכויותיו של אפוטרופוס, כיצד מתנהל הליך הבקשה, מתי וכיצד מוגשת התנגדות למינוי, אילו טיעונים נפוצים עולים בהתנגדויות, מהי חשיבות האסטרטגיה למבקש המינוי וכיצד להתמודד עם התנגדויות – והכול בגיבוי ייעוץ משפטי מנוסה, שכן משרדנו מתמחה בתחום זה.
מתי החוק מאפשר למנות אפוטרופוס?
הדין בישראל (חוק הכשרות המשפטית והאפוטרופסות, תשכ”ב-1962) קובע שכל אדם בגיר כשיר לפעול ולנהל את ענייניו, אלא אם כן נקבע אחרת בחוק או בפסק דין. מינוי אפוטרופוס אינו צעד שגרתי, אלא פתרון אחרון למקרים חריגים שבהם האדם אינו מסוגל עוד לקבל החלטות או לדאוג לעצמו. בית המשפט לענייני משפחה ישקול למנות אפוטרופוס רק לאחר שבחן שהאדם אינו יכול לנהל את ענייניו בשל מצב קוגניטיבי, נפשי או רפואי , ושבלעדיו עלולות זכויותיו או אינטרסיו להיפגע בהיעדר הגנה. בנוסף, על פי התיקונים האחרונים לחוק, יש לבחון אם קיימות חלופות פחות פוגעניות: למשל, אם אותו אדם ערך מראש ייפוי כוח מתמשך המאפשר למיופה כוח מטעמו לטפל בענייניו בעת שאינו כשיר, לא ימנה בית המשפט אפוטרופוס במקביל. גם אפשרות של תומך בקבלת החלטות (מינוי תומך החלטה) קיימת בחוק כחלופה המעניקה סיוע לאדם תוך שמירת מידה רבה יותר של עצמאותו. רק בהיעדר חלופות מתאימות, ובכפוף לראיות רפואיות ואחרות המעידות על חוסר כשירותו של האדם, יורה בית המשפט על מינוי אפוטרופוס לחסוי.
סמכויות וחובות של האפוטרופוס
סמכויותיו של אפוטרופוס נקבעות בצו המינוי על ידי בית המשפט ומותאמות לכל מקרה ומקרה. ישנם אפוטרופוסים המתמנים רק לעניינים רפואיים או אישיים, אחרים רק לרכוש וכספים, ויש שמקבלים סמכות רחבה על מכלול ענייניו של החסוי – הכול לפי צורכי החסוי והגדרת בית המשפט. תפקידו המרכזי של האפוטרופוס הוא לקבל החלטות ולטפל בענייני החסוי לטובת החסוי: לדאוג לבריאותו, לרווחתו האישית, לניהול כספיו ורכושו, ולכל עניין אחר שנקבע בצו. עליו לבצע פעולות אלה במסירות ובתום לב ומתוך שיקול טובת החסוי בכל עת. החוק אף מחייב אפוטרופוס להתחשב ברצונותיו ודעתו של החסוי ככל הניתן, ולשמוע את דבריו לפני קבלת החלטות מהותיות בענייניו. למעשה, החסוי מחויב לציית להוראות אפוטרופוסו בעניינים שבתחום אחריותו, אולם אם נוצרת מחלוקת עקרונית בין החסוי לאפוטרופוס – על האפוטרופוס לפנות לבית המשפט לקבלת הוראות, ובינתיים אינו רשאי לכפות את דעתו על החסוי. ישנן פעולות שהאפוטרופוס אינו רשאי לבצע ללא אישור בית המשפט (למשל מכירת דירתו של החסוי, עסקאות משמעותיות ברכושו, מתן תרומות גדולות מכספי החסוי וכד’). כמו כן, אפוטרופוס לא יכול לכפות טיפול רפואי או אשפוז פסיכיאטרי על החסוי בניגוד לרצונו; אם נדרש אשפוז כפוי יש לפעול בהליך נפרד לפי חוק טיפול בחולי נפש. על פעילות האפוטרופוס יש גם פיקוח: האפוטרופוס הכללי (זרוע של משרד המשפטים) מפקח על ניהול הרכוש והכספים של החסויים, ובמישור הטיפול האישי והרפואי מפקחות רשויות הרווחה. האפוטרופוס חייב להגיש דוחות תקופתיים לגבי ניהול ענייני החסוי לאפוטרופוס הכללי. לסיכום, האפוטרופוס מקבל כוח משפטי רחב על חיי החסוי – ומכאן חשיבות הבחירה באדם מתאים ואמין, וההבנה מדוע הדבר נעשה רק כשאין ברירה.
הגשת בקשה למינוי אפוטרופוס – תהליך ומרכיבים
הליך מינוי אפוטרופוס נפתח בהגשת בקשה בכתב לבית המשפט לענייני משפחה באזור מגורי החסוי. מי רשאי להגיש את הבקשה? בדרך כלל בן/בת זוגו של האדם, אחד מילדיו או קרוב משפחה אחר דואג יכולים להגיש את הבקשה, ולעיתים מספר בני משפחה מגישים אותה יחד. גם היועץ המשפטי לממשלה (באמצעות האפוטרופוס הכללי) מוסמך להגיש בקשה, במיוחד כשאין בני משפחה שמתנדבים לכך. הבקשה צריכה לכלול פרטים מלאים על החסוי, בני משפחתו הקרובים ופרטי יצירת קשר עמם. יש לפרט נימוקים ברורים לצורך במינוי – מדוע החסוי אינו מסוגל לטפל בענייניו ומה הסמכויות הנדרשות לאפוטרופוס (רכושיות, רפואיות, אישיות וכו’), וכן לאיזה פרק זמן המינוי מתבקש. כמו כן על המבקש להתייחס לעמדת החסוי: אם ידוע שהחסוי מסכים או מתנגד – יש לציין זאת, ואם לא ניתן לברר את דעתו, יש להסביר מדוע. חובה גם לצרף מידע על קרובי המשפחה מדרגה ראשונה ולעדכן מה עמדתם known (ככל הידוע) ביחס למינוי – זאת כדי שבית המשפט יידע אם צפויה תמיכה או התנגדות מצד בני המשפחה.
מסמכים שיש לצרף: לבקשה מצורף טופס בקשה רשמי ותצהיר מאומת ע”י עו”ד. מרכיב חיוני הוא חוות דעת רפואית עדכנית או תעודה רפואית מרופא מומחה (לעיתים פסיכוגריאטר או פסיכיאטר) המצהירה על מצבו המנטלי/קוגניטיבי של האדם ועל אי-יכולתו לנהל את ענייניו. במקרים מסוימים רצוי לצרף גם דוח סוציאלי או מכתב מעובד סוציאלי המטפל באדם, לחיזוק הצורך במינוי. יש לשלם אגרת בית משפט בעת הגשת הבקשה (אם כי במצבי דחק כלכלי ניתן לבקש פטור). לאחר הגשת הבקשה, ממנה בית המשפט פקידת סעד (עו”ס) להכין תסקיר – דוח סוציאלי על מצבו של החסוי, צרכיו, רצונותיו ומשפחתו. בשלב הבא ייקבע דיון בבית המשפט בהשתתפות המבקש, החסוי (ככל שהוא מסוגל להתייצב או להביע דעתו) ויתר בעלי העניין הרלוונטיים, כולל בני משפחה שמעוניינים בכך ונציג היועמ”ש במידת הצורך . בית המשפט עשוי גם למנות מומחה רפואי מטעמו (נוירולוג, פסיכיאטר וכו’) לשם בדיקת כשירותו של החסוי, במיוחד אם יש מחלוקת רפואית-עובדתית לגבי מצבו . במקרים דחופים – למשל אם החסוי בסכנה מיידית או רכושו עלול להתבזבז – ניתן לבקש מינוי אפוטרופוס זמני באופן מיידי ולקבל צו זמני בתוך זמן קצר. אפוטרופוס זמני יפעל לפרק זמן מוגבל עד להחלטה סופית, וכך מאפשר הגנה דחופה. בסופו של התהליך, ולאחר שקלול כל הראיות והדעות, יחליט בית המשפט אם למנות אפוטרופוס, ואם כן – את מי ובאילו סמכויות.
זהות האפוטרופוס: החוק מאפשר למנות אפוטרופוס שהוא יחיד (אדם) או תאגיד מתאים. לרוב, בית המשפט יעדיף למנות אדם קרוב (בן משפחה או אדם המוכר לחסוי) כדי לשמור על רציפות וקשר אישי. לעיתים יתמנו שני אפוטרופוסים במשותף (למשל שני ילדיו של החסוי יחד). עם זאת, אם מסתבר שלחסוי אין קרוב משפחה מתאים (למשל, איש מהמשפחה אינו יכול או רוצה, או שקיימת יריבות חריפה ביניהם), בית המשפט יכול למנות אפוטרופוס חיצוני – עמותה או גוף מקצועי הרשומים כמוסמכים לתפקיד זה, או אף את האפוטרופוס הכללי במקרים חריגים. מצב כזה מתרחש במיוחד כאשר יש מחלוקת משפחתית חריפה לגבי המינוי, או כאשר מועמד המשפחה נראה בלתי מתאים או שהחסוי עצמו מתנגד למינויו של קרוב משפחה מסוים . במילים אחרות, סכסוכים בתוך המשפחה עלולים להביא לכך שאף בן משפחה לא יקבל את התפקיד, ובמקומם ימונה גורם ניטרלי תמורת שכר – תוצאה שלרוב הצדדים מעדיפים להימנע ממנה. לכן, חשוב להכיר בכך שבמקרים רגישים שיתוף פעולה משפחתי עדיף, במידת האפשר, כדי שהאפוטרופסות תישאר במסגרת המשפחה.
התנגדות למינוי אפוטרופוס – מתי וכיצד?
כאמור, הליך המינוי מערב את קרובי המשפחה והחסוי עצמו, ולא פעם קיימת התנגדות מצד מי מהם למינוי המבוקש. מי רשאי להתנגד? למעשה כל אדם שיש לו עניין רשאי להשמיע התנגדות – ובראש ובראשונה החסוי עצמו (שזכאי להיות צד פעיל בהליך ולבטא את רצונו) , וכן בן/בת זוג, ילד, אח או כל קרוב משפחה אחר. גם ידיד קרוב או גורם מקצועי המטפל בחסוי עשוי, במקרים מסוימים, להגיש התנגדות אם יש לו מידע רלוונטי. אפילו היועץ המשפטי לממשלה (דרך האפוטרופוס הכללי) יכול להתנגד אם סבור שהמינוי אינו מוצדק. חשוב לדעת: את ההתנגדות למינוי יש להגיש לפני שבית המשפט מכריע ונותן צו מינוי! כלומר, לאחר הגשת הבקשה למינוי אפוטרופוס ולפני ההחלטה, יש חלון זמן שבו בעלי עניין יכולים להגיש התנגדות מנומקת בכתב לבית המשפט לענייני משפחה שבו מתנהל התיק. ההתנגדות היא למעשה כתב טענות לכל דבר, שיש לפרט בו את הנימוקים נגד המינוי המבוקש. מומלץ מאוד לצרף לתמיכה בהתנגדות גם ראיות – למשל, חוות דעת רפואיות עדכניות הסותרות או מטילות ספק בצורך במינוי, או המסבות תשומת לב למוגבלות חלקית בלבד של החסוי ; ניתן לצרף תצהירים של עדים (כגון מכרים או בני משפחה) המעידים על תפקודו של החסוי או על אופיו של המבקש; וכן מסמכים כספיים או אחרים המעידים על חשש לניהול לא תקין של רכוש אם המינוי יינתן. לעיתים, מי שמתנגד למינוי יציע חלופה: למשל, למנות אפוטרופוס אחר במקום המועמד שהוצע בבקשה, או לנקוט באמצעי הגנה פחות מגבילים (כמו מינוי אפוטרופוס לענייני רכוש בלבד במקום אפוטרופוס לכלל העניינים, או להסתפק בייפוי כוח מתמשך קיים). בית המשפט יבחן את ההתנגדות, ואף רשאי לקיים דיון מיוחד לבירורה בנפרד או במסגרת הדיון בבקשה. הוא יכול להורות לפקידת הסעד להתייחס בתסקיר גם לטענות ההתנגדות, או כאמור למנות מומחה ניטרלי להערכת מצבו של החסוי.
לא זכיתי להגיש התנגדות טרם ההחלטה – האם אבוד? במידה ובית המשפט כבר מינה אפוטרופוס והחסוי או בן משפחה מתעוררים מאוחר יותר בהתנגדות, ישנם מסלולים משפטיים לבחון את ההחלטה מחדש. ראשית, ניתן להגיש ערעור לבית המשפט המחוזי על ההחלטה (בכפוף למועדים בחוק). שנית, החוק מאפשר לחסוי עצמו, בכל עת, לפנות לבית המשפט בבקשה לשנות את ההחלטה: לבטל את האפוטרופסות, לצמצמה או להחליף את זהות האפוטרופוס. בקשה כזו אפשר אף להגיש ללא יצוג, אפילו בכתב יד, אך יש לפרט בה מדוע לדעת החסוי (או בן המשפחה המבקש) אין עוד צורך באפוטרופוס או מדוע האפוטרופוס הנוכחי אינו מתאים. למשל, אם מצבו של החסוי השתפר והוא חזר לכשרות משפטית, או אם האפוטרופוס פעל שלא לטובת החסוי. מומלץ לצרף לבקשה חוות דעת מומחה עדכנית שתעיד שהחסוי מסוגל כעת לקבל החלטות או שקיימת חלופה אחרת. בית המשפט יבחן גם בקשה כזו בדומה להליך מקורי – ייתכן שידרוש תסקיר עובד סוציאלי מעודכן ובדיקת מומחה, לפני שינוי או ביטול אפוטרופסות. בנוסף, אם לאחר המינוי מתגלה שהאפוטרופוס שמונה מפר את חובותיו או מנצל את החסוי לרעה, בני משפחה או האפוטרופוס הכללי רשאים לפנות לבית המשפט להחלפתו המיידית. היו אף מקרים שבהם עסקות שביצע אפוטרופוס לטובתו ועל חשבון החסוי בוטלו בשל ניצול לרעה וחוסר תום לב . כלומר, גם לאחר מינוי, הפיקוח והאפשרות לתקן עיוותים קיימים, לטובת הגנת החסוי.
טיעונים מקובלים להתנגדות למינוי אפוטרופוס
התנגדויות למינוי אפוטרופוס עשויות להתבסס על מגוון נימוקים. להלן כמה מהטיעונים הנפוצים:
- היעדר צורך במינוי: טענה שהחסוי אינו בלתי כשיר במידה המצדיקה אפוטרופוס. ייתכן שהאדם מתקשה חלקית אך עדיין מסוגל לקבל החלטות מסוימות, או שהוא כבר מסתייע במשפחה/מטפל ללא צורך בהגבלה משפטית גורפת. למשל, אם חוות הדעת הרפואית שבבסיס הבקשה אינה חד-משמעית, או שהיא לא עדכנית ומצבן של יכולותיו השתפר. במצב כזה נטען כי אפשר להסתפק בסיוע נקודתי או בפתרונות פחות דרסטיים. אכן, בתי המשפט לא ימנו אפוטרופוס אם השתכנעו שהאדם עוד מסוגל לנהל עצמו, ולבטח לא בלי תשתית ראייתית רפואית ברורה . היעדר תיעוד רפואי מספק עשוי לבדו להצדיק דחיית בקשה למינוי .
- חלופות פחות פוגעניות: התנגדות מן הטעם שקיימת דרך אחרת לטפל בענייני החסוי בלי לשלול את כשרותו. למשל, אם החסוי בעבר ערך ייפוי כוח מתמשך המאפשר למיופה כוח מטעמו לפעול – הרי שהחוק דורש לכבד זאת ולא למנות אפוטרופוס במקביל . דוגמה: קשיש מינה מראש את ילדיו לשמש מיופי כוח בענייניו, ובכל זאת בן משפחה אחר הגיש בקשת אפוטרופסות; במקרה כזה סביר שבית המשפט ידחה את הבקשה ויפעיל במקום זאת את ייפוי הכוח הקיים. דוגמה נוספת לחלופה: הגבלת חשבון הבנק של החסוי לחתימה כפולה או מינוי אפוטרופוס לדין (ייצוג משפטי נקודתי לעניינים משפטיים) במקום מינוי כולל – לפי העניין. המתנגדים ינסו לשכנע את בית המשפט שאפשר להגן על החסוי באופן מידתי יותר, מבלי לפגוע באוטונומיה שלו באופן גורף.
- אי-התאמת המועמד לתפקיד: זהו אחד הנימוקים השכיחים להתנגדות – נטען שהאדם שמבקש להתמנות כאפוטרופוס אינו ראוי או אינו מתאים לשמש בתפקיד. חוסר התאמה יכול להיות בגלל ניגוד עניינים מובהק (למשל, בן משפחה שהוא גם הנהנה העיקרי מרכושו של החסוי, ועשוי להיות מוטה לטובת עצמו), עבר פלילי או רקע של התנהגות לא אמינה, סכסוך משפחתי עמוק בין המועמד לחסוי או לשאר הקרובים, או פשוט חוסר כשירות מקצועית לניהול ענייני החסוי. לעיתים החסוי עצמו מביע חוסר אמון ומסרב דווקא לאותו קרוב משפחה כממונה – ובית המשפט חייב להתייחס לכך בכובד ראש. חוק הכשרות מאפשר במפורש לבני משפחה להביע עמדה לגבי זהות האפוטרופוס המוצע, ובית המשפט לא ימנה מועמד משפחתי שנראה לו בלתי מתאים. במקרה של מאבק בין קרובים על זהות האפוטרופוס, בית המשפט רשאי כאמור לנקוט פתרון של מינוי גורם ניטרלי (אפוטרופוס חיצוני) כדי למנוע מהחסוי להיפגע מהמריבה.
- חשש לניצול וכוונות לא טהורות: במקרים עצובים למרבה הצער, התנגדות מוגשת כי יש חשד שהמבקש מבקש אפוטרופסות כדי להשתלט על חייו ורכושו של הקשיש ולא באמת לטובתו. מצב זה נפוץ בעיקר בסכסוכי ירושה בין ילדים, כאשר אחד הילדים מנסה לקבל שליטה על נכסי ההורה דרך מינויו כאפוטרופוס. המתנגדים יטענו כי המינוי עלול לפגוע בזכויות החסוי וברצונו החופשי, וכי המבקש מונע מתאוות בצע או נקמנות. הם עשויים להביא ראיות (למשל, פעולות קודמות של המבקש שפגעו בחסוי, או דוגמאות לניהול כספים לקוי שלו). בתי המשפט מודעים לסכנה זו של ניצול לרעה, ולכן נוטים להיזהר ולבחון היטב מיהו המועמד ומה מניעיו . אם יש ספק, יעדיפו למנות אדם אחר או חיצוני.
- רצון החסוי: לבסוף, ההתנגדות החזקה ביותר יכולה להיות פשוט רצונו העקבי והמפורש של החסוי נגד המינוי. החוק מדגיש את זכותו של אדם להיות שותף להחלטה על גורלו; אפילו אם חוות הדעת אומרת שהוא לא מבין דבר, לבית המשפט מומלץ בכל זאת להקשיב לו. אם החסוי בהכרה ומביע התנגדות נחרצת – טוען שאינו רוצה אפוטרופוס, או שמעדיף אדם מסוים אחר – זו טענה כבדה. כמובן, בית המשפט לא כבול לרצון זה אם ברור שהאדם כבר אינו צלול ומסכן את עצמו, אך הרצון כן מקבל משקל בשאלה האם למנות ומי. לעיתים סירובו של החסוי לאפוטרופוס ישכנע את בית המשפט לנקוט חלופה פחות כפויה, או למנות אפוטרופוס לדבר מסוים בלבד (למשל רק לרכוש) כדי לפגוע פחות בעצמאות. בכל מקרה, עמדתו של החסוי היא שיקול מרכזי בהחלטה.
חשיבות האסטרטגיה של המבקש (הפונה למינוי)
מן העבר השני, מי שסבור שללא אפוטרופוס יקופחו זכויותיו של אדם יקר לו – לרוב בן משפחה מקרבה ראשונה – צריך להכין אסטרטגיה מוקפדת להגשת הבקשה, במיוחד אם הוא צופה התנגדויות מצד החסוי או אחרים. מספר דגשים חשובים למבקש המינוי:
- איסוף ראיות ותיעוד רפואי מקיף: עוד לפני הפנייה לבית המשפט, יש לוודא שכל הטענות נתמכות במסמכים חזקים. תיעוד רפואי הוא אבן יסוד – דאגו לקבל חוות דעת מפורטת ככל האפשר מרופא מומחה (ולא להסתפק במכתב מרופא משפחה, למשל). יש לכלול אבחנות לגבי מצבו הקוגניטיבי/נפשי של האדם והמלצה מפורשת על מינוי אפוטרופוס לצורך הגנה עליו. חוסר במסמכים רפואיים מסודרים עלול לעכב מאוד את ההליך ואף להביא לדחיית הבקשה . בנוסף, רצוי לתעד אירועים והתנהגויות המעידים על חוסר כשירות: למשל, אם ההורה מתבלבל בענייני כספים, שוכח לשלם חשבונות, הולך לאיבוד או מקבל החלטות מסוכנות – רשמו תאריכים, שמות עדים, ואספו ראיות (כמו דוחות רפואיים על אירועי נפילה, התרעות מהבנק על התנהלות בחשבון וכד’). כל אלה יסייעו לבסס בבית המשפט את הצורך במינוי .
- בחירת המועמד המתאים ושיתוף בני המשפחה: כדי למנוע התנגדויות, חשוב לבחור בקפידה את מי שמוצע כאפוטרופוס. אם המבקש הוא גם המועמד עצמו – עליו להיות ללא רבב מבחינת עברו ואמונו של החסוי. אם ידוע שאחד הילדים, למשל, יעורר מחלוקת, אולי עדיף להציע אפוטרופסות משותפת לשני ילדים ביחד (כך אף אחד לא ירגיש מודר). לחלופין, לשקול אם בן משפחה אחר מוסכם יותר יכול לשמש. שיתוף ויידוע בני משפחה אחרים מבעוד מועד עשוי לרכך התנגדויות – להסביר להם שמטרת המינוי היא דאגה לחסוי, ולאפשר להם להיות חלק מהפתרון (למשל, להסכים שיהיו מיודעים על כל פעולה או אפילו משולבים בהחלטות כמקורבים). יש לזכור שבסופו של דבר בית המשפט יכול למנות גם אדם שונה מזה שהתבקש, אם סבר שיהיה טוב יותר, ולכן גישה של שקיפות ושיתוף פעולה עשויה להביא להסכמה על מועמד מקובל על כולם.
- צמצום ההיקף במידת הצורך: לעיתים, כדי לזכות באמון בית המשפט ולהתגבר על חששות, ניתן לבקש מינוי בהיקף מוגבל. למשל, לבקש אפוטרופוס רק לרכוש ולא לעניינים אישיים, אם החסוי עוד מתקשר ורוצה לקבל החלטות יומיומיות בעצמו. או להפך – אפוטרופוס לגוף בלבד לצרכים רפואיים דחופים, ללא נגיעה בכספים. החוק מאפשר למנות אפוטרופוס רק לעניינים מסוימים ולהגביל את סמכויותיו לפי הצורך . בקשה מצומצמת יכולה להתמודד עם התנגדות הטוענת לפגיעה מוגזמת באוטונומיה.
- פנייה לאפיקים זמניים או דחופים: במצבים בהם ההתנגדות צפויה לגרור הליך ארוך והחסוי בסיכון מידי, שקלו לבקש אפוטרופוס זמני באופן מיידי . כך בית המשפט יוכל להגן על החסוי בזמן שהמחלוקת נדונה. למשל, אם אחד הילדים מתנגד ועקב כך עלול להיווצר עיכוב, מינוי זמני (אפילו של גורם ניטרלי) יבטיח שבינתיים העניינים הדחופים לא מוזנחים. צעד כזה מפיג את חשש בית המשפט מפגיעה בחסוי בתקופת הביניים, ויכול גם להפחית מוטיבציה להתנגדות כשברור שהגנה זמנית כבר קיימת.
- היוועצות משפטית מראש: לפני הגשת הבקשה, מומלץ מאוד לקבל ייעוץ מעורך דין מנוסה בתחום האפוטרופסות. עורך הדין יסייע בניסוח מדויק של הבקשה, כך שתעמוד בכל הדרישות (פירוט הצדדים, הנימוקים, המסמכים), וייעץ אילו צעדים מקדימים לנקוט כדי לחזק את התיק. ייתכן שגם יפנה אתכם להשגת חוות דעת נוספות (רפואית או סוציאלית) לשיפור סיכויי הבקשה. השקעה בהכנה מוקדמת ובבניית תיק ראיות איתן היא המפתח להליך מהיר ומוצלח.
התמודדות עם התנגדות במסגרת ההליך
אם בכל זאת מוגשת התנגדות מצד החסוי או בני משפחה אחרים, חשוב להתמודד איתה באופן ענייני ומקצועי. ראשית, אין להכנס למלחמות אישיות. יש להתמקד בחומר העובדתי: להגיב עניינית לכל טענה שהועלתה בהתנגדות, ולהביא הוכחות נגדיות במידת האפשר. למשל, אם נטען שאין צורך באפוטרופוס – להציג לבית המשפט מקרים ומסמכים המראים שכן יש צורך (התדרדרות בריאותית, סכנה כלכלית וכו’). אם הטענה היא שהמועמד אינו מתאים – להראות את כשירותו ואמינותו: אולי לצרף תעודות יושר, המלצות, או להדגיש שאין לו אינטרס אישי בנכסי החסוי (למשל, אם המועמד הוא בן משפחה שאינו נהנה מהירושה). שנית, אפשר לשקול פשרה או שינוי כדי להסיר חשש**: בית המשפט לעיתים שואל בדיון האם המתנגדים יהיו מרוצים מפיתרון חלופי, כמו מינוי אדם אחר ניטרלי. היו פתוחים לפתרונות – אולי עדיף לקבל אפוטרופוס חיצוני זמני מאשר לדחות את הבקשה לגמרי ולהותיר את החסוי ללא הגנה. זכרו, מטרה משותפת לכל הצדדים היא טובתו של החסוי, וכך גם השופט רואה זאת. אם ניתן להגיע להבנות (למשל, כל האחים יסכימו שאפוטרופוס יהיה עו”ד חיצוני מוסכם) – הדבר יקצר הליכים וימנע קרע נוסף במשפחה.
שלישית, יש לעמוד על כך שגם קולו של החסוי יישמע ישירות.** אם החסוי מסוגל להתבטא, כדאי לאפשר לו (בגישה מכבדת) לומר את דברו בפני השופט – בין אם הוא דווקא בעד המינוי (כי מרגיש צורך בעזרה) ובין אם נגד. לעיתים אמירה כנה של ההורה הקשיש על חששותיו, או לחילופין על אמונו בילד מסוים, תשפיע מאוד על ההכרעה . בית המשפט, כפי שציינו, נותן משקל לרצונו של החסוי הן בשאלה האם למנות אפוטרופוס בכלל והן בשאלה את מי למנות . לכן, בהליך עם התנגדות, חשוב במיוחד להראות שהעמדה של החסוי מובאת ומכובדת.
לבסוף, אם ההתנגדות נדחית ובית המשפט משתכנע שיש למנות אפוטרופוס, הקפידו למלא בדיוק אחר תנאי המינוי. במקרה שבית המשפט חשש מניגוד עניינים, ייתכן שיטיל חובת דיווח תכופה יותר או הגבלה על פעולות כספיות מסוימות. עמדו בתנאים אלו בקפדנות – אי קיומם עלול לתת פתח למתנגדים לשוב לבית המשפט. עם הזמן, אם יראו שכל פעולות האפוטרופוס מקצועיות ולטובת החסוי, החשדות ישככו.
חשיבות הייעוץ והייצוג המשפטי
הליכי אפוטרופסות, בייחוד כשמעורבת בהם מחלוקת, הם מן המורכבים והרגישים בדיני המשפחה. הם משלבים סוגיות משפטיות, רפואיות ואתיות, לצד מתחים רגשיים בתוך המשפחה. משום כך, ליווי של עורך דין בעל ניסיון בתחום הוא קריטי הן למבקשי מינוי אפוטרופוס והן למתנגדים. עורך דין המתמחה באפוטרופסות יבטיח שהזכויות והאינטרסים שלכם מוגנים לכל אורך הדרך, ושההליכים יתנהלו כראוי ובלוח זמנים סביר.
עבור מבקש המינוי, עורך הדין יסייע להכין תיק חזק, למלא כראוי את כל דרישות החוק, ולהציג את הצורך במינוי באופן המשכנע ביותר. הוא יוודא שלא נפלו פגמים טכניים שעלולים לגרום לעיכוב או דחייה (כגון אי-צירוף פרט חשוב בבקשה). עו”ד מנוסה גם יידע לזהות מראש נקודות שעלולות לעורר התנגדות ולייעץ כיצד לנטרל אותן מבעוד מועד. במקרה של התנגדות בפועל, הוא ייצג אתכם בדיון, יחקר במידת הצורך את המצהירים מנגד, ויציג לבית המשפט את התמונה המלאה של טובת החסוי.
עבור המתנגד למינוי, עורך דין מיומן חיוני לא פחות: עליו להגיש בזמן ובאופן נכון את כתב ההתנגדות, לנסח את הטענות בלשון המשפטית המשכנעת, ולהגיש את הראיות באופן קביל. לאחר מכן, יטען בשכנוע מול בית המשפט מדוע הבקשה למינוי שגויה או המועמד בלתי ראוי, והכול כמובן מתוך דגש על רווחת החסוי (שכן אין מדובר “בסכסוך רגיל” על כסף אלא בגורלו של אדם). רק בעזרת עורך דין מקצועי ניתן לנצל את מלוא הכלים החוקיים העומדים לרשותכם, ולנווט בהליך ברגישות ובנחישות בעת ובעונה אחת . אכן, מערכת המשפט מעמידה אפשרויות לסייע לחסוי או להגן עליו מפני מינוי בלתי ראוי, אך מימושן דורש הבנה והתמצאות בדין – כאן בדיוק נכנס תפקידו של עורך הדין. מומחים בתחום מדגישים כי ייעוץ משפטי מוקדם מפחית סיכונים, מונע טעויות פרוצדורליות שעלולות לעלות ביוקר, ומבטיח את ההגנה המיטבית על האדם שעל הפרק.
לסיכום – ניסיוננו בתחום ולשירותכם תמיד
מינוי אפוטרופוס הוא צעד מורכב, המשלב חוק ורפואה, אחריות ודאגה. הוא עלול לעורר מחלוקות במשפחה, אך בסופו של דבר נועד להגן על יקירינו כשהם הפגיעים ביותר. משרדנו מלווה הליכי אפוטרופסות מזה שנים רבות, לרבות מקרים רגישים של סכסוכי משפחה והתנגדויות קשות. אנו מכירים את האסטרטגיות המנצחות להגשת בקשה חזקה ומהירה בעת הצורך, כמו גם את הדרכים היעילות להתמודד עם התנגדויות ולהגיע לתוצאה הטובה ביותר עבור החסוי. כל מקרה מטופל אצלנו במסירות, ברגישות המתבקשת ובמקצועיות ללא פשרות. עו”ד אלי דורון (054-4251054) וצוות משרדו זמינים עבורכם תמיד לייעוץ וסיוע בענייני אפוטרופסות, וישמחו להעמיד את ניסיונם הרב לרשותכם – כדי שתוכלו לנווט את ההליך בביטחון ולדאוג לטובת הקרוב לכם באופן המיטבי. אנו כאן כדי לעזור לכם לצלוח את האתגר המשפטי והמשפחתי הזה, לשמור על זכויותיכם ולהבטיח שאותו אדם יקבל את ההגנה והטיפול הראויים לו.
משרדנו מתמחה בליווי הליכי מינוי אפוטרופוס ובהתמודדות עם התנגדויות – מהגשת הבקשה, דרך איסוף הראיות, ועד ייצוג מלא בדיונים. אנו משלבים מומחיות משפטית, רגישות אנושית והבנה עמוקה של דיני המשפחה, כדי להגן על זכויות החסוי ועל האינטרסים של לקוחותינו.
(המאמר נועד למסירת מידע כללי ואינו תחליף לייעוץ משפטי פרטני)
חיפוש 
סגור 
