11/8/2025
השגה על שומת מס הכנסה: זכות, הליך ומשמעות
קיבלתם דרישת מס גבוהה במיוחד? הזמן פועל נגדכם – ובסכומי כסף רציניים. למדו איך לנצל את זכות ההשגה כדי לעצור את החיוב, לחתוך את המס בעשרות אחוזים, ולהימנע מהליך משפטי שיכול לרסק את הכיס.
ביקורת שומה ו”שומה 03” – מתי מס הכנסה חולק על הדיווחים?
רשות המסים (פקיד השומה) מוסמכת לבצע ביקורות בעסק ולפקפק בדוחות השנתיים המוגשים, במקרים של אי-התאמות או נתונים לא סבירים. פקיד שומה מנוסה יבחן את ספרי הנהלת החשבונות והדוחות הכספיים, וינתח את סבירות ההכנסות והרווחיות. לעיתים יחלוק פקיד השומה על הדיווח בשל טענת אי-סבירות של ההכנסות או הרווח, ולעיתים עקב אי הכרה בהוצאות, בפטורים או בהטבות שדרש הנישום, לצד עוד מגוון עילות. במידת הצורך, מפעילה רשות המסים גם כלים כלכליים לבדיקת סבירות ההכנסה המדווחת, ואף עורכת ביקורת פיזית בעסק לבחינת הפעילות ושיעורי הרווח הגולמי והתפעולי. כמו כן, נבחנת התנהלות בעלי העסק – למשל האם כל ההכנסות מדווחות – ובמקרים של ליקויים מהותיים רשאי פקיד השומה גם לפסול את ספרי החשבונות של הנישום.
פסילת ספרים היא צעד דרמטי המקנה לפקיד השומה יתרון בהליך השומה, משום שלאחר פסילה הדרישה מהפועל (פקיד השומה) להוכיח את נכונות השומה פוחתת. למעשה, כאשר ספרי הנישום נפסלים, רשאי פקיד השומה לקבוע את ההכנסה החייבת לפי מיטב שפיטתו. בין אם הספרים קבילים ובין אם לאו, מס הכנסה רשאי לקבוע שומה נוספת לנישום. שומה זו מכונה לעיתים “שומה 03” – דהיינו שומה לפי מיטב השפיטה לאחר שהוגש דו”ח . שומה כזו עלולה להטיל על הנישום תוספת מס משמעותית מאוד. במצב זה ניצב הנישום בפני דרישת מס נוספת, אך החוק מעניק לו כלים להתמודד עם הקביעה.
זכות ההשגה – הזדמנות לתקן בתוך רשות המסים
בשל המשמעות הכבדה של כל שומת מס המוצאת לנישום, קובע החוק כי לנישום הזכות להגיש השגה על השומה שהוציא פקיד השומה. ההשגה היא הליך מנהלי פנימי ברשות המסים, המאפשר לנישום לערער על החלטת פקיד השומה בפני גורם בכיר או אחר באותה רשות, עוד לפני פנייה לערכאות שיפוטיות. על פי סעיף 150 לפקודת מס הכנסה, יש להגיש את ההשגה בכתב, בצירוף נימוקים, תוך 30 יום מיום קבלת הודעת השומה . במקרים מסוימים רשאי פקיד השומה להאריך מועד זה, אך אין לסמוך על כך ויש להגיש את ההשגה בזמן. ראוי לציין כי את ההשגה ידון ויכריע פקיד שומה אחר מזה שהוציא את השומה המקורית, בהתאם לכללי הפסיקה הטבעית. כלומר, האדם שערך את השומה אינו הגורם שמחליט בערעור הפנימי עליה – דבר המבטיח בחינה רעננה של הטענות.
הליך ההשגה מאפשר לנישום להציג בפני פקיד השומה החדש את כל טענותיו, ראיותיו והסברים מטעמו בנוגע לשומה. בפועל, הניסיון מלמד כי מרבית ההשגות מסתיימות בפשרה בין הנישום לרשות המסים. הדבר מעיד על יעילותו של הליך ההשגה, שכן באמצעות דיאלוג והצגת נתונים נוספים, שני הצדדים יכולים להגיע להבנה מבלי להזדקק להתדיינות יקרה בבית המשפט. אם ההשגה מצליחה – תיקבע שומה מתוקנת בהסכם (לעיתים מכונה “שומה 07” – שומה בהסכם לאחר השגה ) אשר מקובלת על שני הצדדים. לעומת זאת, אם לא הושגה פשרה והשומה נותרה במחלוקת, רשאי פקיד השומה לדחות את ההשגה ולהוציא שומה בצו סופי – המכונה “שומה 09” (שומה שלא בהסכם לאחר השגה) . הוצאת שומה בצו משמעותה כי מעתה, הדרך היחידה של הנישום לחלוק עליה היא בהגשת ערעור לבית המשפט.
ערעור לבית המשפט המחוזי – הליך מורכב ומסוכן
כאשר פקיד השומה דוחה את ההשגה ומוציא שומת מס סופית (צו שומה), הנישום רשאי להגיש ערעור לבית המשפט המחוזי שבאזור שיפוטו פעל פקיד השומה, בהתאם לסעיף 153 לפקודת מס הכנסה. את הערעור יש להגיש בתוך 30 יום ממועד קבלת צו השומה . שלב זה משנה את זירת הדיון: העניין יוצא מידי רשות המסים ועובר להליך משפטי לכל דבר. חשוב להבין שהליך הערעור הוא משפט לכל דבר ועניין – הוא מתנהל בפני שופט, לפי סדרי דין וראיות, וכולל הגשת כתבי טענות, תצהירים, חשיפת מסמכים, חקירת עדים ודיונים פומביים. זהו תהליך כבד, ארוך ויקר, הדורש מהנישום משאבים כספיים וניהוליים ניכרים.
יתר על כן, ברגע שהמחלוקת מגיעה לבית המשפט, התוצאה צפויה להיות חד-משמעית: בית המשפט יכריע מי הצודק ומי הטועה, במקום פשרה בדרך של אמצע. בשונה מפקיד השומה, שלו יש סמכות ואינטרס להגיע לפשרות, בית המשפט מכריע באופן דיכוטומי – פסיקה העשויה לכלול חיוב הנישום במס המלא שבמחלוקת, בתוספת ריבית והפרשי הצמדה, חיוב בהוצאות משפט ואף קנסות (כגון קנס גירעון) אם יימצא שהנישום התרשל או נהג בחוסר תום לב . המשמעות היא סיכון משמעותי עבור הנישום: במקרה של הפסד בערעור, הוא עלול לשאת בחיובי מס גבוהים בהרבה, לצד עלויות נוספות, ללא אפשרות להתפשר. גם במקרה של זכייה חלקית, הנישום יחווה הליך מתיש ויידרש עדיין לשאת בהוצאות לא מבוטלות. לכן ברור מדוע כדאי לעשות כל שניתן כדי להימנע מהיגררות לערעור בבית המשפט – ובמידת האפשר לפתור את הסכסוך כבר בשלב ההשגה המנהלית.
ראוי להזכיר כי בערעור מס הכנסה, נטל ההוכחה לעיתים עובר לנישום, במיוחד אם ספריו נפסלו. אמנם בית המשפט מוסמך לאשר, להפחית, ואף להגדיל את השומה, אך כדי לערער בהצלחה על השומה, על הנישום לשכנע את בית המשפט שהחלטת פקיד השומה הייתה שגויה. בהקשר זה, תפקידו של עו”ד המייצג בערעור קריטי – עליו לבנות תיק ראיות וטענות משכנע במסגרת כללי הפרוצדורה, כדי להטות את כף המאזניים לטובת הלקוח.
חשיבות הייצוג על-ידי עורך דין מיסים כבר בשלב ההשגה
ההתדיינות מול רשות המסים, ובפרט ניהול השגה על שומת מס, היא מלאכה מורכבת הדורשת מומחיות וידע נרחב בדיני המס ובהליכי השומה. חיוני להסתייע בעורך דין מיסים מנוסה כבר משלבי ההשגה המוקדמים, במיוחד כאשר מדובר במחלוקת מהותית בסכומי מס משמעותיים. עורך דין הבקי בתחום ידע לנתח לעומק את השומה שהוצאה, לזהות כשלים וחולשות בה, ולהציג במסגרת ההשגה את כל הטענות העובדתיות והמשפטיות הרלוונטיות בצירוף הוכחות ופסיקה תומכת. יש להימנע מהגשת השגה לקונית או חלקית; עליה להיות מפורטת, מבוססת ומלווה בכל המסמכים הדרושים . השגה מנומקת ומועלת במלוא הטיעונים עשויה לשכנע את פקיד השומה (החדש) להפחית או לבטל חלקים מהשומה, וכך לחסוך לנישום מס מיותר.
חשוב להדגיש: טענות עובדתיות שלא מועלות בהליך ההשגה - לא ניתן יהיה להעלות בשלב הערעור בבית המשפט . בית המשפט, כערכאת ערעור, אינו נוהג לאפשר “מקצה שיפורים” מצד הנישום; תפקידו לבחון האם החלטת פקיד השומה הייתה סבירה ונכונה על סמך הראיות והטענות שהוצגו בפניו בזמן אמת. לפיכך, נישום (או בא-כוחו) שלא הציג עובדה או הסבר חשוב בשלב ההשגה, עלול למצוא את עצמו חסום מלהעלותם בערעור – מה שיפגע קשות בסיכוייו. כלל זה מהווה סיבה נוספת מדוע מעורבות מוקדמת של עורך דין מומחה חיונית: עו”ד מיסים ידע לנסח את ההשגה כהלכה ולתעד את כל הטענות, כך שלא תיווצר מניעה להעלותן גם בהליך שיפוטי אם לא תהיה ברירה.
עורך דין מיסים מנוסה, ובפרט כזה בעל רקע מתוך רשות המסים, הוא בעל ערך מוסף משמעותי לנישום. עו”ד המכיר את “הראש” של רשויות המס – כיצד חושבים ומתנהלים פקידי השומה – יוכל לנווט את התיק ביעילות רבה יותר. עו”ד אלי דורון, כותב מאמר זה, שימש כיועץ משפטי וייצג את רשויות המס במשך 13 שנים, ומתוקף ניסיונו מכיר לעומק את נהלי העבודה ושיקולי פקיד השומה. התמצאותו במערכת מאפשרת לו, במקרה הצורך, לפעול בערוצים מקבילים: להתדיין עם היחידות המשפטיות או המקצועיות ברשות המסים, לערב בדיון גורמים בכירים (כגון סגן פקיד השומה או הלשכה המשפטית), ולנקוט שורה של מהלכים טקטיים נוספים – הכל במטרה להביא לסיום המחלוקת עוד בראשיתה ולחסוך לנישום עוגמת נפש והוצאות כבדות בהמשך.
לסיכום, הליך ההשגה על שומת מס הכנסה הוא זכות חשובה בידי הנישום ומשמש כקו ההגנה הראשון בפני חיובי מס נוספים. באמצעות השגה מנומקת ובליווי מקצועי נכון, ניתן לרוב להגיע להבנות או לפשרות עם רשות המסים, ולהימנע מהצורך בניהול ערעור משפטי ממושך ויקר. רק במידה שהמחלוקת אינה נפתרת בהשגה, יעבור הדיון לפתחו של בית המשפט – שם כבר רצוי להגיע מוכנים לחלוטין, לאחר שמוצו כל הטענות והראיות בשלב המנהלי. נקיטת גישה מושכלת ומקצועית בשלב ההשגה עשויה להכריע את הכף לטובת הנישום, לחסוך סכומי מס ניכרים ולמנוע סיכונים מיותרים.
משרד דורון, טיקוצקי ושות’ מלווה נישומים פרטיים וחברות בהליכי השגה וערעור מול רשות המסים. עם ניסיון עשיר בייצוג מול פקידי שומה – ומתוך היכרות עמוקה עם המערכת – אנו יודעים כיצד להציג את הטענות בצורה האפקטיבית ביותר, להגיע להסכמות עוד בשלב המנהלי, ולחסוך ללקוחותינו הליכים משפטיים יקרים ומס מסוכן.
חיפוש 
סגור 
