סכסוך בין קבלנים על עבודות נוספות

מאת: אלי דורון, עו"ד

19/8/2025

תביעת קבלן משנה נגד מזמין העבודה בגין אי-תשלום על תוספות

מחלוקות נפוצות על עבודות נוספות

• הגדרת העבודה הנוספת: ויכוח האם העבודה הנוספת אכן מהווה “תוספת” החורגת מהחוזה, או שהמזמין סבור שהיא חלק מההתחייבות המקורית ולכן כלולה במחיר המקורי. לעיתים מזמינים טוענים שהעבודות שביצע הקבלן היו דרושות ממילא להשלמת הפרויקט ואינן מצדיקות תשלום נוסף. מנגד, הקבלן יטען שהעבודות חרגו מהתוכניות ומהמפרט שסוכמו.
• הזמנת התוספת ואישורה: מחלוקת עובדתית אם המזמין (או נציג מטעמו) ביקש ואישר את ביצוע התוספת. הקבלן עשוי לטעון שההנחיה הגיעה מהמזמין במהלך העבודה, בעוד המזמין מכחיש או טוען שלא היה מודע לכך שמדובר בעבודה מעבר לתכולה. מחלוקות מסוג זה נפוצות במיוחד כשהדברים לא הועלו על הכתב בזמן אמת . במקרה שהקבלן יזם ביוזמתו עבודה נוספת מבלי לקבל אישור, המזמין עלול לטעון שלא התחייב לשלם עליה.
• שווי ועלות התוספת: גם כאשר מוסכם שהעבודה בוצעה מעבר לתכולת החוזה, הצדדים עשויים לחלוק על מחיר התוספת. בהיעדר סיכום מוקדם, הקבלן יחייב לפי הערכתו (למשל בהתבסס על כמויות וחומרי גלם), בעוד המזמין עשוי לטעון שהעלות מופרזת או בלתי סבירה. למשל, ייתכן והמזמין יטען שהיה ניתן לבצע את העבודה במחיר נמוך יותר או במסגרת התקציב המקורי.
• טענות לליקויים או עיכובים: לעיתים מזמיני עבודה מסרבים לשלם בטענה שהעבודה הנוספת בוצעה באיכות לקויה או שגרמה לעיכוב בפרויקט. הם משתמשים בכך כהגנה: “לא אשלם על התוספת כי היא לא בוצעה לשביעות רצוני” או “גרמתם לי נזקים עקיפים”. מובן שיש לבחון אם הטענות ענייניות או ניסיון להתחמק מתשלום, אך הן מסבכות את המחלוקת.
• תניית חוזה המחייבת אישור בכתב: בהרבה חוזים קבלניים קיימת סעיף מפורש שקובע כי לא ישולם לקבלן תשלום עבור עבודות נוספות שלא אושרו מראש ובכתב. במצב כזה, אם הקבלן ביצע תוספות ללא אישור כתוב, המזמין מסתמך על תנאי ההסכם כדי לדחות את דרישת התשלום. סעיפים כאלה נועדו למנוע ניצול לרעה ולהבהיר שלא תהא חובת תשלום על תוספת בלתי מוסכמת . קבלן משנה עלול להיקלע לדילמה: הוא ביצע את העבודה הנוספת מתוך הנחה שיוסדר תשלום, אך מבחינה חוזית פורמלית המזמין צודק בדרישתו לאישור כתוב. במקרים כאלו יש מקום לטענות משפטיות בדבר ויתור בהתנהגות מצד המזמין, או עשיית עושר אם נהנה מהעבודה, אך הצלחתן תלויה בנסיבות ובשיקול דעת בית המשפט.

ניסיון פשרה לפני נקיטת הליכים

חשיבות מעורבות עורך דין ואיסוף ראיות בזמן אמת

• תיעוד והוכחה: עוה”ד ינחה את הקבלן לתעד באופן מסודר את כל מהלך הפרויקט – לרבות חוזים, נספחים, תוכניות, יומני עבודה, תכתובות מייל/וואטסאפ עם המזמין, הזמנות שינוי, חשבוניות וקבלות על חומרים ושעות עבודה נוספות. כל מסמך כזה עשוי להפוך לראיה חשובה בהמשך. למשל, תכתובת אימייל שבה המפקח מורה על שינוי או אישור בעל פה שניתן בנוכחות עדים – יש לתעדם ולשמור. ניהול יומן עבודה יומי מפורט יכול לשמש תיעוד מצוין לראיות (מה בוצע ומתי, מי הורה עליו). זכרו: בהליך משפטי נטל ההוכחה הוא על הקבלן התובע להוכיח שהעבודה הנוספת הוזמנה ובוצעה לשביעות רצון המזמין, ולכן ראיות כתובות ועדויות אובייקטיביות הן המפתח להצלחת התביעה. איסוף נכון של ראיות בזמן אמת עשוי אף להביא לסיום מהיר של המחלוקת – כאשר המזמין נחשף לחומר הראיות המוצק נגדו, יגבר הלחץ להגיע להסדר במקום להתבזות בבית המשפט.
• שמירה על חוקיות: עורך דין מנוסה ידאג שהלקוח שלו אוסף ראיות באופן חוקי. לדוגמה, יש גבול לשימוש בהקלטות (חוק האזנות סתר) או בחומרים פנימיים, ועו”ד יבהיר מה מותר ואסור. כמו כן, הוא ימליץ ללקוח להימנע מפעולות חד-צדדיות מסוכנות (כמו הפסקת עבודה מיידית ללא בסיס חוזי, שעלולה להיתפס כהפרת חוזה מצד הקבלן). במקום זאת, הוא ינחה לשלוח מכתבי התראה רשמיים ולתעד הזדמנויות לתקן או להשלים – כל זאת כדי לבנות ללקוח תדמית של צד שנהג בסבירות ובתום לב. התנהלות נכונה בהתאם לעצת עוה”ד תחזק מאוד את העמדה המשפטית של הקבלן אם וכאשר יוגש ההליך.
• בניית כתב תביעה משכנע: במידה שאין מנוס מהגשת תביעה, עורך הדין יכין כתב תביעה מפורט ומדויק. הוא ידע לכלול את כל העבודות הנוספות שבוצעו, פירוט הנסיבות שבהן התבקשו, אזכור הפניות והתכתובות הרלוונטיות, חישוב הסכומים המגיעים (קרן + הצמדה, ריבית ופיצויי פיגורים אם יש עילה לכך) וכדומה. כתב תביעה מנוסח היטב, הנתמך במסמכים ראייתיים, מציג לבית המשפט תמונה ברורה ומשכנעת – ולעיתים אף גורם לצד שכנגד לשקול הסדר עוד לפני פסק הדין.

הגשת התביעה לבית המשפט וצירוף חוות דעת מומחה

סיכום: פנייה לייעוץ משפטי מומחה בענף הבנייה