במסגרת הנוהל ניתן להסדיר, בין היתר, אי דיווח על חשבונות בנק ופירותיו בחו"ל או בארץ, אי דיווח על עסקים ו/או נכסים הנמצאים בארץ או בחו"ל, אי דיווח על הכנסות שחורות שהופקו בארץ או בחו"ל, שימוש בחשבוניות פיקטיביות, דרישת הטבות מס או פטורים ללא זכאות אמיתית, השמטת נכסים בהצהרות הון, אי דיווח על פעילות בחו"ל ועוד.
להליך הגילוי מרצון מגוון יתרונות משמעותיים ובכלל זאת, הכשרת הכסף. כסף שלא דווח עליו לרשות המיסים הוא כסף שלא ניתן להשתמש בו לרכישת נכסים. במסגרת ההליך, הנישום מסדיר את המיסוי ובכך "מכשיר" את הכסף לשימוש חוקי. ההליך מאפשר התנהלות תקינה מול בנקים במטרה להביא את הכסף לארץ במקרים שבהם הכספים נמצאים מחוץ לישראל ומעל הכל מאפשר לנישום "לישון בשקט".
במאמר זה נסקור את פרטי הנוהל המעודכן מיום 25.6.2025
התנאים להגשת הבקשה ואישורה
בהתאם לנוהל הוראת השעה הגשת הבקשה להליך גילוי מרצון כפופה למספר תנאים:
- אי הרשעה קודמת בעבירת מס/אי תשלום כופר בשל עבירת מס.
- הנישום לא הגיש בקשה קודמת לגילוי מרצון (שאושרה) במסגרת נהלים קודמים.
- לא נערכה על ידי משטרת ישראל ו/או רשויות המס חקירה או בדיקה בעניין הנישום, לרבות בעניין בן/בת הזוג וכן חברות או שותפויות בשליטתו.
- במועד הפנייה אין בידי רשות המיסים או רשות שלטונית אחרת כל מידע הקשור לבקשה לגילוי מרצון, וזאת לרבות מידע המצוי בתקשורת או בכל מסמך בהליך משפטי המתנהל בערכאה שיפוטית בארץ או בחו"ל.
- ההכנסות נשוא הגילוי מקורן בעבירות המנויות בנספח א לנוהל גילוי מרצון הוראת שעה.
בהתקיים התנאים לעיל הנישום רשאי להגיש בקשה להליך גילוי מרצון. הבקשה תוגש באמצעות הנישום עצמו או באמצעות מייצג (בצירוף ייפוי כוח).לגורם המוסמך – סמנכ"לית בכירה לחקירות ומודיעין של רשות המסים באמצעות טופס ייעודי מקוון.
אופן בחינת הבקשה
על הבקשה לכלול את כל המידע הרלוונטי לבקשה ולגלות את מקור הכספים וכל ההכנסות הלא מדווחות. בקשה אשר לא תגלה את כל ההכנסות הלא מדווחות של הנישום תידחה. לטובת בחינה זו רשאי הגורם המוסמך לדרוש מסמכים נוספים והסברים מהנישום/מייצגו.
יוער כי ככל ומצא הגורם המוסמך שיש לדחות את הבקשה – לא תעשה רשות המיסים כל שימוש במידע ובמסמכים שבבקשה לצורך הליך פלילי/אזרחי למעט מקרים חריגים הקבועים בסעיף 28 לנוהל הוראת השעה המגלים למעשה חוסר תום לב מצד הנישום ובכלל זאת אי תשלום המס.
ככל והגורם המוסמך מצא כי הבקשה עומדת בתנאי הנוהל, תועבר הבקשה לגורם האזרחי הרלוונטי לבחינת גובה השומה בהתאם לאופן הטיפול בבקשה אשר יקבע על ידי מחלקת גילוי הון לא מדווח. למעשה בטרם העברת הבקשה לגורם האזרחי, הבקשה תועבר על ידי הגורם המוסמך למחלקת גילוי הון, שזו תקבע מהו מסלול הטיפול בבקשה – מסלול ירוק או מסלול רגיל.
מסלול ירוק
מסלול ירוק הינו מסלול מהיר, במסגרתו נבחנת הבקשה באמצעות הגשת דוחות ובכלל זה דוחות מתוקנים, או דוחות לראשונה מקום בו לא קיים תיק עוסק לנישום.
בהתאם להוראת הביצוע אשר פורסמה על ידי רשות המיסים ( הוראת ביצוע מס' 10/2025) המסלול הירוק מיועד לטיפול בבקשות שהיקפן נמוך יחסית, ובקשות לגילוי מרצון ינותבו ל – "מסלול הירוק" במקרים אלו:
-
מקור כלל הנכסים וההכנסות בגילוי הוא בנכסים פיננסים המוחזקים במוסד פיננסי מחוץ לישראל שהיקפם ביום 31.12.2014 אינו עלה על 4,000,000 ₪. ובכפוף לכך שלא הופקדו כספים לחשבון בתקופת הגילוי.
-
מקור ההכנסות בגילוי הוא בהכנסות שכ"ד למגורים בארץ או בחו"ל בהיקף שאינו עולה על 250,000 ₪ לשנה.
-
מקור ההכנסות שבגילוי הוא בנכסים דיגיטליים שגובה הכנסותיו אינו עולה על 500,000 ₪ לכל תקופת הגילוי, ושווים של הנכסים, נכון ל-31.12.2024 אינו עולה על 1,500,000 ₪.
יוער כי גם בקשה הכוללת שילוב של הכנסות אלו תטופל במסלול הירוק – כך לדוגמא בקשה הכוללת הן גילוי הכנסות משכ"ד כאמור לעיל והן הכנסות מנכסים דיגיטלים כאמור לעיל תטופל גם היא במסלול הירוק.
מקום בו הטיפול בבקשה נותב למסלול הירוק על הנישום להגיש את הדוחות תוך 90 ימים מיום ההחלטה על אופן הטיפול בבקשה, ואלו יעברו לבחינת רכז אשר יוודא שההכנסות נשוא הגילוי מתבטאות בדוחות כנדרש, ובסיומה יוסדר חוב המס.
מסלול רגיל
המסלול הרגיל הינו מסלול במסגרתו מתנהל הליך שומתי מול פקיד שומה, למעשה כלל הבקשות אשר אינן עומדות בקריטריונים למסלול הירוק כאמור לעיל ינותבו למסלול זה במסגרתו הנישום ינהל הליך מול פקיד השומה ביחס להכנסות ו/או הנכסים נשוא הגילוי.
המדובר בהליך ארוך יותר וכן ככל והיקף הגילוי גדול יותר כך גם קפדני יותר - כך לדוגמא בקשות שהיקף הגילוי בהן עולה על 10,000,000 ₪ או 5,000,000 ₪ אם מקורן בנכסים דיגטליים – יטופלו על ידי פקיד השומה בהתייעצות עם מחלקת גילוי הון לא מדווח.
בהתאם לנוהל על פקיד השומה והנישום לחתום על הסכם שומה עד שנה ממועד אישור הבקשה, אולם הגורם המוסמך יכול להאריך תקופה זו על פי שיקול דעתו ולפי בקשה של הגורם האזרחי. ככל והצדדים לא הגיעו להסכם, יקבע פקיד השומה שומה לפי מיטב השפיטה, על שומה זו יהיה לנישום זכות השגה וזכות ערעור בהתאם להוראות סעיפים 152-154 לפקודת מס הכנסה.
היעדר האנונימיות בנוהל החדש
הליכי גילוי מרצון הינם נהלים אשר רשות המיסים מפעילה מעת לעת החל משנת 2005 ועד לשנת 2019. בחלק מנהלים אלו, היו רשאים נישומים להגיש בקשות אנונימיות ולחשוף את פרטיהם המזהים רק לאחר הגעה להסדר עקרוני בדבר חבויות המס.
בנוהל הנוכחי על המבקש לחשוף את פרטיו המזהים כבר בעת הגשת הבקשה לגורם המוסמך.
נוכח האמור, חשיבות הליווי בהליך על ידי גורם מקצועי בכלל ועו"ד בפרט הינה קריטית לאור מורכבות הליך גילוי מרצון והסיכון הכרוך בו של הפללה עצמית. מומלץ לנקוט בהליך זה באמצעות עו"ד המכיר ושולט בצורה מקצועית בהליך הגילוי מרצון וביכולתו לבחון את כל הסוגיות הרלוונטיות לנושא. חשוב להדגיש כי פניה לעו"ד לייצוג בבקשה מבטיחה חיסיון, בניגוד למייצגים אחרים.
יוער כי הן בבקשות במסלול הרגיל והן בבקשות במסלול הירוק, בעת קביעת השומה יובאו בחשבון קיזוז הפסדים, זיכוי מסי חוץ, וניכוי הוצאות, וכן יכול ויוטלו קנסות אזרחיים או עיצומים כספיים (בהתאם לחוק הרלוונטי), וכמו כן הצמדה וריבית לשיעור קרן המס, כל אלו הינן סוגיות מורכבות וקריטיות לעניין חישוב המס – וטוב אם יעשו על ידי גורם מקצועי המתמחה במסים.
עוד יוער כי במסגרת ניכוי ההוצאות יותר לניכוי הוצאות שכ"ט בשל ייצוג בהליך הגילוי מרצון (חצי מההוצאה תותר לניכוי), וכן ניכוי מס תשומות בגין התשלום בייצוג.
לסיכום
הליך גילוי מרצון מהווה הזדמנות חד-פעמית ויקרת ערך להסדיר עבירות מס שבוצעו בעבר מבלי להסתכן בהליכים פליליים. ההליך מאפשר לנישומים לחזור למוטב, לפרוע את חובות המס שלהם "לתקן את הטעות” תוך הימנעות מהליכים פליליים וענישה חמורה. הצלחת ההליך תלויה בייזום הפנייה בעיתוי הנכון (טרם פתיחת חקירה), בניהול מקצועי שלו . הכשרת ההון הלא מדווח תימנע סנקציות אזרחיות ופליליות ותהפוך את הנכס/הכספים לנכס חוקי ובטוח להחזקה ולשימוש בהתאם לדרישות הדין ותאפשר למבקש "לישון בשקט".
משרדנו מתמחה בליווי מקצועי ומדויק של לקוחות בהליכי גילוי מרצון מול רשות המיסים. אנו מוודאים עמידה מלאה בתנאי הנוהל, מבצעים תכנון מס חכם ומנהלים משא ומתן מול הרשויות – כדי להבטיח חיסיון עו"ד ומקסום יתרונות ההליך.