
קבלת ירושה הכוללת הון לא מדווח – המכונה לעיתים “עיזבון שחור” – מעמידה את היורשים במצב משפטי מורכב. מדובר בנכסים או כספים שהמנוח צבר בלי שדיווח עליהם כדין, ומכאן שהם הון “שחור” (הון שלא שולם עליו מס כחוק). חשוב להבהיר: עצם העובדה שהנכסים הגיעו ליורשים בירושה אינה “מכשירה” אותם מבחינה משפטית או מסויית. הירושה כשלעצמה אינה מנקה את הכסף מחובות מס שהיו כרוכים בו או מהסטטוס הלא-חוקי שלו. במילים אחרות, כספים לא מדווחים נשארים בלתי חוקיים גם כשהם עוברים בירושה.
במאמר זה נדון בחשיבותו של חיסיון זה ובתרומתו המכרעת להליכי הגילוי מרצון – הן כאשר קיים נוהל גילוי מרצון רשמי מטעם רשות המיסים, והן כאשר אין נוהל כזה בתוקף.
הליך גילוי מרצון (Voluntary Disclosure) נועד לאפשר לנישומים (אזרחים ועוסקים) להסיר מחדלי מס עבר, לדווח מיוזמתם על הכנסות ונכסים שלא דווחו, ולשלם את המס המתחייב – ובכך למנוע או לצמצם סכנה מפני נקיטה בהליכים פליליים נגדם. עם זאת, חיוני לבצע הליך זה בזמן ובדרך הנכונה, משום שתזמון ואופן הפנייה יקבעו אם יינתנו חסינות מהעמדה לדין והקלות שונות, וכמה מס בסופו של דבר ישולם.
הליך גילוי מרצון מהווה הזדמנות שנייה לתקן טעויות עבר ולהסיר איום פלילי מעל ראשו של נישום שביצע עבירות מס. כפי שראינו, ניתן וראוי לבצע הליך כזה בכל עת – ואין להמתין לנוהל רשמי כדי לעשות את הצעד הנכון. הזמן פועל לרעת המהססים, ומי שמקדים לפנות ולדווח זוכה ביתרון ברור. יחד עם זאת, מדובר בהליך מורכב הדורש הבנה מעמיקה הן בדיני המס והן בדרך ההתנהלות של רשות המסים. לכן, אם אתם שוקלים גילוי מרצון או מתלבטים כיצד לנהוג מול הכנסות לא-מדווחות, מומלץ בחום לפנות לייעוץ משפטי דיסקרטי אצל עורך דין מיסים בעל ניסיון בהליכי גילוי מרצון. עו”ד מקצועי ישמור על האינט
במאמר ייעוצי זה נסקור מדוע עדיף לתכנן העברה בין-דורית של עסק משפחתי בחיי המייסד לעומת המתנה לאחר הפטירה, מהם היתרונות שבהעברת העסק בעוד המייסד בתמונה, וכיצד תכנון משפטי מקדים וכלים משפטיים שונים יסייעו להבטיח מעבר חלק. נדון בתועלת שבעריכת אמנה משפחתית ובהכללת כל בני המשפחה בתהליך – כדי לתאם ציפיות, למנוע סכסוכים עתידיים ולהבטיח רציפות עסקית ופרנסתית למשפחה כולה. כמו כן, נמליץ על צעדים משפטיים אפשריים – החל מהקניית מניות מדורגת, דרך ייפוי כוח מתמשך, הסכמים משפחתיים ועד עדכון תקנון החברה – שיכולים לעגן את ההעברה בין-הדורית מבחינה חוקית ולמנוע משב
עסקים משפחתיים מהווים חלק נכבד מהכלכלה, ובעלי יתרונות ברורים: יחסי האמון והמחויבות בין בני המשפחה מעניקים לעיתים יציבות והצלחה עסקית יוצאת דופן. עם זאת, דווקא הקרבה המשפחתית עלולה להציף מתחים; העבודה המשותפת בעסק והשותפות ה”כפויה” בין קרובי משפחה עלולות להוביל לקונפליקטים ולמחלוקות הרסניות . ניסיון השנים מלמד שרוב הסכסוכים בעסק משפחתי ניתנים למניעה מראש – או לפחות לפתרון יעיל – באמצעות תכנון מוקדם וגיבוש מנגנונים משפטיים מתאימים . תכנון משפטי מקדים מציב יסודות ברורים לניהול העסק, שומר על היחסים בתוך המשפחה ומגן על העסק מפני זעזועים עתידיים.
עבירות זיוף מסמכים נחשבות לחמורות בתחום הפלילי, בשל הפגיעה באמון הציבור ובתקינות הפעולות הכלכליות והמשפטיות. זיוף יכול להתבטא במסמכים מכל סוג – החל מתעודות זהות ותעודות רשמיות, דרך צ’קים ומסמכים בנקאיים, ועד שטרות כסף. מערכת המשפט הישראלית מגדירה במדויק מהו זיוף ואוסרת על כל צורה של יצירת מסמך כוזב או שימוש בו. להלן נפרט מהי עבירת זיוף לפי חוק העונשין הישראלי, סוגי הזיוף העיקריים, העבירות הנלוות והשילוב עם עבירות מרמה, העונשים הקבועים בחוק, ולבסוף נדון בחשיבות קבלת ייעוץ משפטי במקרים אלו.
עבירות אלימות הן עבירות פליליות הכוללות הפעלת כוח פיזי או איום בכוח נגד הזולת. במסגרת הדין הישראלי, מונח זה מתייחס לקשת רחבה של מעשים – החל מתקיפה פיזית ישירה, עבור באיומים מילוליים, ועד לפגיעה מינית בכפייה. מרבית עבירות האלימות מוגדרות כיום בחוק העונשין, התשל”ז-1977 (שבמידה רבה החליף את פקודת החוק הפלילי מימי המנדט), והן נחשבות לחמורות במיוחד בשל הפגיעה בערך המקודש של שלמות הגוף והביטחון האישי של הפרט. בתי המשפט מדגישים את הצורך בהגנה על שלום הציבור והרתעה מפני אלימות, ולכן נוטים להטיל עונשים משמעותיים על מורשעים בעבירות אלו. להלן סקירה של סוג
זימון לחקירה מטעם המוסד לביטוח לאומי (הידוע בכינויו “ביטוח לאומי”) הוא אירוע מפתיע ומלחיץ עבור כל אזרח. מהו תפקידו של הביטוח הלאומי, מדוע הוא עשוי לזמן אנשים לחקירה, כיצד מתנהלות חקירות אלה (אזרחי מול פלילי, דרכי חקירה, חוקרים סמויים, גביית עדויות), ועד כמה חשוב להיעזר בליווי משפטי כבר מרגע הזימון? במאמר זה נסקור בהרחבה – אך בשפה בהירה – את משמעות הזימון לחקירה בביטוח לאומי ואת ההשלכות האפשריות של חקירה כזו.
בשנים האחרונות הולכת וגוברת תופעה של ישראלים הרוכשים דירות בבוקרשט, בירת רומניה, לצורכי השקעה. מחירי נדל”ן נמוכים ותשואות גבוהות במיוחד מושכים משקיעים מישראל אל שוק הנדל”ן הרומני. אבל מה הופך את בוקרשט ליעד אטרקטיבי כל כך עבור הישראלים? במאמר זה ננתח את מגמת ההשקעות הזו ונסקור את היתרונות הכלכליים, היבטי המיסוי, הקירבה התרבותית, וכן את תהליך הרכישה והשיקולים המשפטיים הנלווים – שכולם יחד מסבירים למה ישראלים קונים דירות בבוקרשט.
היתרון המרכזי והמשמעותי ביותר של הליך הגילוי מרצון הוא קבלת חסינות מפני העמדה לדין פלילי על עבירות המס הנחשפות. אולם, חשוב להדגיש: חסינות זו תינתן רק אם הפנייה נעשית ביוזמת הנישום ולפני שרשות המסים פתחה בבדיקה או חקירה בעניינו . במילים אחרות, תנאי בסיסי הוא שהגילוי יהיה מרצון ובתום לב, ולא לאחר שהרשויות כבר החלו לברר את אותם מחדלי מס. ברגע שהרשויות פנו לנישום (אפילו בדרישה שגרתית למסמכים) או החלו בחקירה, האפשרות לפנות לגילוי מרצון עלולה להיחסם. לפיכך, נישום שיש לו “שלדים בארון” בתחום המס חייב להקדים תרופה למכה ולפנות בהקדם לגילוי מרצון לפני שיפ
חוזה כתוב היטב הוא אחד האמצעים הטובים ביותר להימנע מסכסוכים עסקיים או לפחות לשלוט בהם, ובכך לשמור על זכויותיכם ועל העסק שלכם. במאמר זה נציג את הסעיפים המרכזיים שכל חוזה מסחרי צריך לכלול, נסביר את מטרתם וכיצד הם מגנים על הצדדים במקרה של הפרה. נלווה כל סעיף גם בדוגמאות מעשיות מעולם העסקים לשם הבהרה.
ישראלים רבים שוקלים בשנים האחרונות לעבור להתגורר בקפריסין לתקופה ממושכת או לצמיתות. מעבר כזה מעלה שיקולים משפטיים חשובים, ובמרכזם נושא ניתוק התושבות מישראל. במאמר מקיף זה נסקור את המשמעות המשפטית והמעשית של ניתוק תושבות, לצד הסיבות שבגללן קפריסין הפכה ליעד אטרקטיבי לישראלים, יתרונותיה כחברה באיחוד האירופי, והצעדים שכדאי לבצע בליווי משפטי מקצועי.
כעת נסקור כמה מן עבירות המס הנפוצות שבגינן תאגיד עלול לעמוד לדין פלילי – ובצדן, חשיפת המנהלים לאחריות לפי העקרונות שתוארו. נדגיש כי בכל העבירות שנזכיר, כאשר מבצעת אותן חברה או תאגיד, ייתכן שגם המנהל הפעיל ובעלי התפקידים הרלוונטיים יואשמו יחד עמה, בהתאם לסעיפי החוק שהוצגו (224א, 119, 23 לחוקי המס).
רו”ח (רואה חשבון) ויועצי מס ממלאים תפקיד קריטי בעולם העסקי: הם אמונים על דיווחי המס והכספים של הלקוחות, תכנון מהלכים להפחתת מס במסגרת החוק, ליווי עסקאות וייעוץ פיננסי, וייצוג הלקוח מול רשויות המס. לצד תפקידם החיוני, אחריותם המקצועית רחבה ומלווה בסיכונים משמעותיים. כל טעות מהותית עלולה לגרור את הלקוח לנזק כספי כבד, לקנסות ועיצומים, ואף להוביל לחקירה פלילית – ובעקבות זאת לחשוף את בעל המקצוע עצמו לתביעת רשלנות מקצועית מצדו של הלקוח, ואף לאחריות פלילית ישירה. כיצד, אם כן, על רו”ח ויועץ המס להתנהל כדי להגן על עצמם מאחריות זו? להלן נפרט את תחומי האחר
לקוחות פרטיים ועסקיים רבים בישראל נתקלים בשנים האחרונות בתופעה מטרידה: פעולות בנקאיות של העברת כספים, שבעבר היו פשוטות ושגרתיות, הפכו כיום למורכבות ועתירות דרישות. בנקים מעכבים העברות, דורשים מסמכים ואסמכתאות, ולעיתים אף מסרבים לבצען ללא צו בית משפט. מה עומד מאחורי מגמה זו? התשובה טמונה בתפקיד החדש של הבנקים כ**“שומרי סף”** במסגרת אכיפה פיננסית מוגברת נגד הלבנת הון ועבירות מס. במאמר זה נסביר את הרקע המשפטי והתפעולי לתופעה, נתאר את חובות הבנקים והסנקציות שהם ניצבים מולן, ונבחן כיצד מומלץ ללקוחות לפעול – לרבות חשיבות הליווי המשפטי
חוק למניעת הטרדה מינית, התשנ”ח–1998, נחקק כדי להגדיר ולאסור באופן ברור התנהגויות המהוות הטרדה מינית וכן התנכלות (נקמה או פגיעה בעקבות תלונה או סירוב להיענות להטרדה). החוק מצהיר כי הטרדה מינית והתנכלות הן עבירות פליליות חמורות וכן עוולות אזרחיות. משמעות הדבר היא שמעשה של הטרדה מינית עשוי לגרור הן הליך פלילי מצד המדינה (כתב אישום ועונשים כמו מאסר) והן הליך אזרחי בו הנפגע/ת רשאי/ת לתבוע פיצויים אישיים. החוק נועד להגן על כבוד האדם, חירותו, פרטיותו והשוויון בין המינים, והוא חל בכל תחומי החיים, ובעיקר שם דגש על סביבת העבודה ומצבי יחסי מרות. מאז חקיקת
כופר כסף מתפקד כצומת קריטית בתחום הדין הפלילי-מיסויי בישראל, ומציע אלטרנטיבה לשיטת הענישה המסורתית. במאמר זה נצלול לעמקי מוסד הכופר, נבין את התנאים להמרת כתב אישום בכופר, ונחשוף את המשמעויות המשפטיות והמעשיות של ההליך, שמעצב את אופן הטיפול בעבירות מס בארץ. האם מדובר בעצם בדרך חכמה והומאנית לסיים הליכים פליליים, או שמא זהו מנגנון שמספק תמריצים לא נכונים?
גניבה ממעסיק על ידי עובד שכיר היא הפרה חמורה של אמון ועבירה הפוגעת הן ברכוש העסק והן ביחסי העבודה. במצב שבו עובד נתפס בגניבה ממקום העבודה, על המעסיק לפעול באופן מחושב וזהיר במסגרת הדין האזרחי, כדי למצות את זכויותיו ולהימנע מהסתבכויות משפטיות נוספות. להלן סקירה משפטית מקצועית של הדרכים שבהן מעסיק יכול להתמודד במישור האזרחי עם אירוע של גניבה על ידי עובד, בהתאם לדין האזרחי בישראל.
לאור הקנס שהוטל לאחרונה על חברות הייעוץ הבינלאומיות בגין דרישה לסריקת תעודות זהות ללא יידוע מראש, חשוב להבין את עמדת הרשות להגנת הפרטיות בנושא איסוף מספרי תעודות זהות וצילום תעודות זהות. המאמר שלהלן יפרט את הסוגיות המרכזיות בגילוי הדעת שפרסמה הרשות ויסביר מדוע הפרות בתחום זה עלולות להוביל לסנקציות משמעותיות.