28/8/2025
נוהל גילוי מרצון 2026 – הזדמנות חד-פעמית לבעלי הכנסות או נכסים לא מדווחים
האם אתה נמנה עם בעלי הכנסות או נכסים לא מדווחים? מה יקרה אם רשות המיסים תגלה זאת לפניך? נוהל גילוי מרצון 2026 הוא הזדמנות חד־פעמית להסדיר את ההון ולמנוע הליכים פליליים – איך כדאי לפעול?
ביום 25.8.2025 הכריזה רשות המיסים, באישור היועצת המשפטית לממשלה, על החלת נוהל גילוי מרצון חדש שיימשך עד 31 באוגוסט 2026 . נוהל זה הוא הליך ייחודי המאפשר לכל נישום - יחידים, בעלי עסקים, יבואנים, שכירים, פנסיונרים ואחרים – לדווח מיוזמתו על הכנסות ונכסים שלא דווחו בעבר, לשלם את המס הנדרש ובכך לקבל חסינות מהליך פלילי בגין עבירות המס שביצע. ההליך חל על כל סוגי המיסים (מס הכנסה, מע״מ, מיסוי מקרקעין, מכס וכד’) , ומהווה הזדמנות נדירה “לנקות שולחן” וליישר קו מול הרשויות ללא חשש מהעמדה לדין.
על פי ההערכות, ישראלים רבים – מכל ענפי המשק - טרם דיווחו על מלוא הכנסותיהם והונם. למשל, ישנם בעלי עסקים שקיבלו תקבולים במזומן מלקוחות בארץ או בחו״ל ולא כללו אותם בדיווחים; יחידים המחזיקים חשבונות בנק ונכסים פיננסיים בחו״ל אשר לא דווחו; אזרחים שסחרו בקריפטו אך לא הצהירו על הרווחים; משקיעים בנדל״ן שלא דיווחו על הכנסות משכר דירה; ועוד. הנוהל החדש מאפשר להסדיר מקרים אלו, ביוזמת הנישום ולפני שהתגלו על ידי הרשויות, ובכך לנטרל את החשיפה הפלילית לחלוטין. במסגרת ההליך ניתן לכלול מגוון רחב של הפרות מס, כגון:
- אי-דיווח על חשבונות בנק, נכסים פיננסיים והכנסותיהם - למשל כספים המוחזקים בחשבונות בחו״ל (או בישראל) שלא דווחו בטופסי המס.
- אי-דיווח על פעילות עסקית או נכסים בארץ ובחו״ל - לרבות עסקים לא מדווחים, פעילויות ייבוא/ייצוא שלא נרשמו, או נכסי נדל״ן שלא דווחו.
- קבלת הכנסות “שחורות” – תקבולים שלא דווחו לרשות המיסים (כגון עמלות, החזרות או תשלומים צדדיים מספקים ולקוחות בארץ או מחו״ל).
- שימוש בחשבוניות פיקטיביות - הפקה או דיווח של חשבוניות כוזבות במטרה לנפח הוצאות או להסתיר הכנסות אמיתיות.
- ניצול הטבות מס בלתי חוקי - דרישת פטורים, ניכויים או הטבות מס ללא זכאות לפי החוק (למשל, הצהרה כוזבת על תושבות חוץ או ניצול סעיפי חוק בצורה מניפולטיבית).
- השמטת נכסים מהצהרת הון - אי-ציון של כספים, רכוש, קרנות, מטבע חוץ, קריפטו או רכוש אחר במסגרת הצהרות ההון שהוגשו לרשויות.
- נכסים דיגיטליים (קריפטו) - אי-דיווח על אחזקות במטבעות קריפטוגרפיים או רווחים ממסחר בנכסים דיגיטליים, שעליהם קיימת חובת דיווח ותשלום מס.
יתרונות ההליך: בראש ובראשונה, הנוהל מאפשר “להכשיר” את הכסף: הון או הכנסות שלא דווחו אינם חוקיים לשימוש גלוי, ובאמצעות תשלום המס המתחייב במסגרת הגילוי מרצון, הכספים נעשים מדווחים, מולבנים וחוקיים לשימוש ולניהול במערכת הפיננסית. בנוסף, הפונה זוכה לשקט נפשי ולהסרת איום העמדה לדין, קנסות כבדים או עונשים אחרים שהיו עלולים להיות מוטלים אילו ההכנסות היו מתגלות ביוזמת הרשויות. במילים אחרות – מי שפועל כעת בתום לב, ישן טוב יותר בלילה בידיעה שהסיר מעליו סיכון פלילי ואזרחי משמעותי.
התנאים להגשת הבקשה ואישורה
כדי שבקשת גילוי מרצון תאושר, על הנישום לעמוד במספר תנאי סף מצטברים:
- עבר נקי בעבירות מס: המבקש לא הורשע בעבר בעבירות מס ולא שילם כופר מס בגין עבירות מס.
- גילוי מרצון חד-פעמי: המבקש לא ניצל נוהל גילוי מרצון קודם עבור אותם נכסים/הכנסות. (כלומר, לא ניתן ליהנות מהחסינות פעמיים עבור אותו נישום).
- אין חקירה פתוחה: במועד הגשת הבקשה לא מתנהלת בדיקה או חקירת מס בעניינו של המבקש (או בני זוגו/שותפיו הקרובים).
- אין מידע קודם בידי הרשויות: לרשות המיסים (או לרשות אכיפה אחרת) אין מידע מהותי קודם לגבי ההכנסות או הנכסים שבגילוי. הגילוי חייב להגיע ביוזמת הנישום, לפני שהרשויות גילו את ההפרה בעצמן.
- סוג ההכנסות כלול בהליך: הנכסים וההכנסות נובעים מעבירות מס המנויות בנוהל (למשל עבירות לפי פקודת מס הכנסה, חוק מע״מ, חוק מיסוי מקרקעין, מכס ועוד – למעט עבירות שמקורן בפעילות פלילית אחרת, שאינן זכאיות לחסינות).
את הבקשה יש להגיש באופן מקוון בלבד, באמצעות טופס ייעודי באתר רשות המיסים. את הבקשה רשאי להגיש הנישום עצמו או עורך דינו המייצג אותו. על הבקשה לכלול דיווח מלא ומפורט של כל ההכנסות, הנכסים וההון שלא דווחו בעבר, בצירוף מסמכים ואסמכתאות רלוונטיות. בקשה חלקית או לא מדויקת (או כזו הכוללת פרטים כוזבים) – תידחה על הסף. עם זאת, ככל שהבקשה נדחית אך התברר שהוגשה בתום לב ובשקיפות מלאה, המידע שמסר הנישום לא ישמש כנגדו בהליך פלילי או אזרחי. במקביל, אם תאושר הבקשה, על הנישום להשלים את תשלום המס בתוך פרק הזמן שייקבע; אם לא יעשה זאת, רשאית רשות המיסים לבטל את ההסדר ולראות את הגילוי כבטל (ובמצב כזה המידע עלול לשמש כנגדם שכן הופר תנאי ההסכם).
מסלול ירוק – טיפול מהיר ומקוצר
בקשות לגילוי מרצון שהיקפן קטן יחסית יכולות להיות מנותבות אל “המסלול הירוק” ולקבל טיפול מקוצר, פשוט ומהיר יותר. מסלול זה נועד להקל על נישומים קטנים ולהסדיר דיווחים בהיקפים נמוכים ללא צורך בדיוני שומה ממושכים. הקריטריונים העיקריים למסלול הירוק כוללים בין היתר נכסים/הכנסות בהיקף מוגבל כפי שמפורט להלן (ניתן לשלב בין כמה סוגים אם כולם בהיקפים נמוכים):
- • נכסים פיננסיים בחו״ל עד 4 מיליון ₪: סך הנכסים והכספים הלא-מדווחים המוחזקים בחשבון בנק או מוסד פיננסי מחוץ לישראל, ויתרת החשבון ליום 31.12.2014 אינה עולה על 4 מיליון ש״ח, ולא בוצעו בו הפקדות חדשות בתקופת הגילוי.
- • הכנסות משכר דירה: אם מקור ההכנסות הלא-מדווחות הוא דמי שכירות למגורים (בישראל או בחו״ל) בסכום שאינו עולה על 250 אלף ₪ לשנה.
- • נכסים דיגיטליים (קריפטו): אם סך הרווחים מהנכסים הדיגיטליים (מטבעות קריפטוגרפיים וכיו״ב) בכל תקופת הגילוי אינו עולה על 500 אלף ₪, וסך שווי כל ההחזקות הדיגיטליות של הנישום ליום 31.12.2024 אינו עולה על 1.5 מיליון ₪. (למשל, מי שהחזיק ביטקוין/אתריום וכד’ בערך כולל הנמוך מ-1.5 מיליון ₪, והרווח המצטבר שלא דווח עד כה הוא עד חצי מיליון ₪.)
נישום שעומד בתנאים הללו צפוי לקבל אישור מהיר לבקשתו, בכפוף כמובן לתשלום המס הנדרש. הטיפול במסלול הירוק נועד לספק ודאות וסגירת תיק בזמן קצר יחסית. בפועל, לאחר אישור הבקשה, יידרש הנישום להגיש דוחות מתקנים (או דוחות שנתיים ראשוניים, אם לא הגיש בעבר כלל) בתוך 90 יום, ולשלם את המס הנובע מהגילוי בתוך 15 יום נוספים. פקיד השומה יבחן ויוודא שהדוחות אכן משקפים את מלוא ההכנסות שגולו, ויוודא תשלום מלא של המס על פי ההסדר.
מסלול רגיל – הליך שומה מלא
בקשות גילוי מרצון בהיקפים גדולים יותר, החורגות מהספים של המסלול הירוק או מורכבות מטבען, יטופלו במסגרת המסלול הרגיל. במסלול זה מתנהל דיון שומתי מלא מול פקיד השומה המוסמך, כולל בחינה מעמיקה של כל ההכנסות, הנכסים והמסמכים שפרט הנישום בבקשה. בסיום ההליך, אם מגיעים להסכמה – נחתם הסכם שומה הקובע את חבות המס לתשלום; ואם לא מושגת הסכמה, רשאית רשות המיסים להוציא שומת מס בצו, לפי מיטב שפיטתה, שעליה יוכל הנישום להגיש השגה וערעור בהליך הרגיל.
נוהל נקבע כי בקשות בהיקפים משמעותיים במיוחד (למשל, הכנסות לא מדווחות מעל 10 מיליון ₪, או מעל 5 מיליון ₪ רווחים שמקורם בנכסים דיגיטליים) יטופלו במעורבות ובפיקוח של מחלקת “גילוי הון לא מדווח” שבמטה רשות המיסים . ההליך במסלול הרגיל עשוי להיות ממושך יותר (בהשוואה למסלול הירוק), אך נקבע לו מסגרת זמן: עד שנה ממועד אישור הבקשה. אם בתוך שנה לא הושג הסכם שומה, פקיד השומה רשאי להאריך מעט את הטיפול במקרים מסוימים, ולאחר מכן להוציא שומה על פי מיטב שפיטתו. נישום שבקשתו טופלה במסלול הרגיל יידרש, בדומה למסלול הירוק, להגיש את כל הדוחות הנדרשים (ושומות הון אם צריך) לתקופות הרלוונטיות, ולשלם את המס שייקבע בלוחות הזמנים שנקבעו. חשוב לדעת: אם הנישום לא ישלם את המס שהוטל או לא יעמוד בתנאי ההסדר, רשאית רשות המיסים לבטל את ההסדר ולשקול צעדים, כולל שימוש במידע שמסר במסגרת ההליך.
היעדר אנונימיות – החשיבות בפניה באמצעות עו״ד
בשונה מנהלי גילוי מרצון קודמים, שבהם התאפשר להתחיל בהליך באופן אנונימי, הנוהל הנוכחי אינו כולל אפשרות לאנונימיות. כבר בשלב הגשת הבקשה יש לחשוף את זהותו של המבקש. מצב זה, באופן טבעי, עשוי לעורר חשש אצל נישומים – אך כאן נכנסת החשיבות הקריטית של ליווי מקצועי צמוד. הגשת הפניה לרשות המיסים באמצעות עו״ד מיסים מנוסה מעניקה לנישום הגנה של חסיון עורך דין–לקוח, כך שניתן להתייעץ בחופשיות ולהיערך מראש להגשת הבקשה בצורה מיטבית. עורך הדין יבחן לעומק את כלל הנתונים, יבנה אסטרטגיית גילוי ודיווח, ויציג את המידע לרשות בצורה היעילה והמחושבת ביותר לטובת הלקוח. ייצוג נכון מסוגל במידה רבה “לגשר ולכפר” על היעדר האנונימיות, על ידי צמצום סיכונים, הבהרת הנסיבות המקלות, ושמירה על זכויות הנישום לאורך התהליך. חשוב לזכור שהליך הגילוי מרצון דורש תום לב ושקיפות מלאה מול הרשות; עורך דין מיומן יסייע לכם לעמוד בדרישות הללו תוך הגנה על האינטרסים שלכם.
שיקולים נוספים בחישוב המס והעלות
בניגוד להליכים פליליים או כופר, בהליך גילוי מרצון הדגש הוא על תשלום המס עצמו ותיקון הדיווח, ללא ענישה נוספת. ברוב המקרים, רשות המיסים לא תטיל קנסות מנהליים או עיצומים פליליים בגין ההכנסות שגולו, מעבר לחיוב המס המלא. עם זאת, על סכומי המס שמשולמים כעת בגין שנים קודמות, תתווסף ריבית והצמדה כחוק עבור התקופה שבה ההכנסה לא דווחה. מן הצד השני, הנישום רשאי לנצל מספר כלים להקטנת חבות המס הכוללת במסגרת ההליך:
- קיזוז הפסדים: ניתן לקזז כנגד ההכנסות הנחשפות כל הפסד עסקי או הוני שנצבר לנישום (הפסדים שוטפים או מועברים משנים קודמות), ובכך להפחית את סכום ההכנסה החייבת.
- זיכוי מס זר: אם שולם מס במדינה זרה על ההכנסות הנכללות בגילוי (למשל, ניכוי מס במקור בחו״ל, מס רווחי הון מחו״ל וכו’), רשאי הנישום לדרוש זיכוי מס בישראל על אותו סכום, בהתאם לכללי מניעת כפל מס.
- ניכוי הוצאות: מותר לנכות הוצאות שהוצאו בייצור ההכנסה שלא דווחה, ככל שמותר על פי החוק. כלומר, אם בגין ההכנסות הלא מדווחות היו הוצאות מוכרות (לדוגמה: עלות רכישת המלאי בייבוא לא מדווח, תשלומים לספקים, עמלות, שכר עבודה וכו’), ניתן לתבוע אותן ולהקטין את הרווח החייב.
- שכר טרחת עו״ד: מתוך ראייה לעידוד הנישומים לפנות באמצעות גורם מקצועי, מתירות הרשויות לנכות כהוצאה מוכרת 50% משכר הטרחה ששולם לעורך הדין שליווה את ההליך. בכך למעשה מקוזז חלק מהעלות, והנטל הכספי נטו על הנישום קטן יותר.
כל אלו מסייעים להפחית את חבות המס הנובעת מהגילוי, כך שהתשלום הסופי יהיה הוגן ונכון בהתאם לנסיבות. כמובן, יש לתמוך כל דרישה במסמכים והוכחות, ועו״ד המתמחה בתחום יידע לכלול ולדרוש את כל ההקלות המגיעות לכם במסגרת ההסדר.
סיכום – הזדמנות חד-פעמית שחבל לפספס
נוהל גילוי מרצון 2026 הוא הזדמנות של פעם בעשור (ואולי פעם אחרונה בכלל) עבור כל נישום בעל הכנסות או נכסים לא מדווחים – בארץ או בחו״ל, בכל תחום ובכל היקף – להסדיר אותם אחת ולתמיד. ההליך מעניק חסינות מפני הליכים פליליים, מאפשר “להלבין” את ההון ולהשתמש בו באופן חוקי, ומונע סנקציות כבדות שעלולות היו להיות מוטלות בעתיד על מי שלא יסדיר את דיווחיו. חשוב להדגיש שההזדמנות הזו מוגבלת בזמן: הנוהל פתוח למשך שנה אחת בלבד, וניתן להעריך שלא יאריכו אותו מעבר לכך – כך שזו ממש קריאת השכמה אחרונה לתקן את הדרוש תיקון. הצלחת ההליך תלויה בפנייה מוקדמת (לפני שרשות המיסים דופקת בדלת מיוזמתה) ובניהול מקצועי ואחראי של התהליך מתחילתו ועד סופו.
אל תחכו שיגיעו אליכם – מוטב לפעול כאן ועכשיו. נקטו יוזמה, נצלו את הנוהל החד-פעמי הזה והימנעו מטעויות שעלולות לעלות ביוקר בהמשך. השקט הנפשי, הלגיטימציה והיציאה לדרך חדשה בהחלט שווים את המאמץ הנדרש כעת.
מדוע לפנות למשרד דורון, טיקוצקי ושות׳?
בכל הליך גילוי מרצון, ובעיקר בנוהל הנוכחי שאינו אנונימי, הבחירה בייצוג משפטי נכון היא קריטית. משרד עורכי הדין דורון, טיקוצקי ושות׳ נמנה עם המשרדים המובילים בישראל בתחום המיסוי ודיני העסקים, ובפרט בליווי הליכי גילוי מרצון ונטרול חשיפות פליליות מול רשויות המס. להלן כמה מן היתרונות הבולטים שבעבודה איתנו:
- ניסיון של 30 שנה: המשרד פועל למעלה משלושה עשורים, בהם ייצג בהצלחה אלפי לקוחות בהליכי מיסוי מורכבים, לרבות גילוי מרצון, ללא רבב.
- צוות רב-תחומי: בצוות המשרד עורכי דין שהם גם רואי חשבון, יועצי מס, כלכלנים וחשבים – שילוב כוחות המאפשר הסתכלות מקיפה על כל תיק, הן מהזווית המשפטית והן מהזווית הפיננסית-חשבונאית.
- רקע ברשויות המדינה: חלק מעורכי הדין במשרד הגיעו משירות ציבורי בכיר (למשל, ממשרד המשפטים ומשרד האוצר), ומביאים איתם היכרות עמוקה עם אופן החשיבה והפעולה של הרשויות.
- היכרות מבפנים עם רשות המיסים: מייסד המשרד, עו״ד אלי דורון (במשותף עם עו״ד/רו״ח ירון טיקוצקי), שימש במשך 13 שנה כבא-כוח רשות המיסים. ידע ייחודי זה על הצד של הרשויות הוא יתרון משמעותי בניהול משא ומתן עבור לקוחותינו היום.
- הצלחות מוכחות: המשרד טיפל בהצלחה רבה וללא דופי באין-ספור תיקי גילוי מרצון – מכל הסוגים ובכל ההיקפים – תוך השגת התוצאות הטובות ביותר עבור הלקוח ובלי חשיפות מיותרות.
- מגוון רחב של לקוחות: אנו מייצגים ומלווים לקוחות פרטיים, חברות עסקיות, וכן מוסדות פיננסיים (בנקים ישראליים ובינלאומיים). בין לקוחותינו נמנים אנשי עסקים, עצמאים ושכירים, פנסיונרים, רואי חשבון, יועצי מס, עורכי דין, רופאים ועוד – מכל קשת המקצועות והענפים. לכולם הענקנו פתרון דיסקרטי ומקצועי להסדרת ההון וההכנסות שלהם.
- דיסקרטיות וחסיון מלא: אנו מקפידים על סודיות מירבית וחסיון עו״ד-לקוח מוחלט. בנוהל כמו זה, בו נדרשת חשיפה מלאה מצד הלקוח, החסיון המשפטי חשוב מתמיד. אנו משמשים לכם כ”חומת מגן” מקצועית מול הרשויות, ודואגים שהמידע הרגיש ינוצל אך ורק לטובתכם.
משרדנו שם לו למטרה להפוך תהליך מורכב ומלחיץ יחסית – לפשוט, מהיר ובטוח עבור הלקוח. אנו נטפל עבורכם בכל שלבי הגילוי מרצון: החל מייעוץ ראשוני והערכת מצב, דרך הכנת הבקשה והגשתה, ועד לניהול המשא ומתן מול רשות המיסים וסגירת התיק לשביעות רצונכם המלאה.
לפרטים נוספים ולקביעת פגישה דיסקרטית, ניתן לפנות לעו״ד אלי דורון בטלפון 054-4251054. אנחנו כאן בשבילכם – כדי שתוכלו לנצל את ההזדמנות, להסיר דאגות מלבכם ולהמשיך הלאה בראש שקט.
חיפוש
סגור
