מאת:
2/9/2025

חסינות פלילית באמצעות הליך גילוי מרצון – רק תחת חסיון עורך דין - לקוח

גלה את הדרך החוקית והבטוחה להסדרת כספך מול רשות המסים.

איך אפשר להסדיר חשבונות בנק בחו״ל, הכנסות משכירות או רווחי ביטקוין – בלי להסתכן בחקירה פלילית?
מדוע הליך גילוי מרצון 2026 בחסות חסיון עו״ד–לקוח הוא ההזדמנות האחרונה “לנקות שולחן” ולישון בשקט?

נוהל גילוי מרצון 2026 – הזדמנות לתקן ולמנוע הליך פלילי​

ביום 25 באוגוסט 2025 פורסם נוהל גילוי מרצון חדש על ידי רשות המיסים, אשר יעמוד בתוקף עד 31 באוגוסט 2026 . הנוהל הייחודי מאפשר לנישומים – יחידים, בעלי עסקים, תאגידים, נאמנויות ואף תושבי חוץ – לדווח מיוזמתם על הכנסות ונכסים שלא דווחו כדין, לשלם את המס המתחייב, ובתמורה לקבל חסינות מהליכים פליליים בגין עבירות המס שביצעו. ההליך חל על כל סוגי המיסים (מס הכנסה, מע״מ, מיסוי מקרקעין, מכס וכד’), ומהווה הזדמנות נדירה “לנקות שולחן” וליישר קו מול הרשויות ללא חשש מהעמדה לדין .
חשוב להדגיש: ההזדמנות הזו קצובה בזמן – הנוהל פתוח למשך שנה אחת בלבד. למעשה, ההסכמה בין רשות המיסים למשרד המשפטים הותנתה בכך שזו תהיה מבצע חד-פעמי שלא יחזור בשנים הקרובות . לכן, מדובר בקריאת השכמה אחרונה לכל מי שיש לו דיווחים שטרם סודרו. אל תחכו שהרשויות יגיעו אליכם – עדיף לפעול מיוזמתכם כעת, תחת תנאי החסינות, מאשר להתמודד עם הליכים פליליים וסנקציות בעתיד.
 

מדוע לפעול מהר?

הזכאות לחסינות הפלילית מותנית בהגשת הבקשה לפני שנפתחה נגד הנישום (או בן/בת זוגו, חברה בשליטתו, שותף וכד’) חקירה או בדיקה גלויה או סמויה . כלומר, רק מי שפונה לפני שהרשויות גילו בעצמן את ההפרות זכאי להיכנס לנוהל. מי שימתין עלול לאבד את האפשרות לחסינות אם רשויות המס יקדימו ויגלו את ההכנסות או הנכסים בעצמן. בנוסף, אם מצוי מידע מהותי קודם בידי רשויות אכיפה (לדוגמה, מידע שפורסם בתקשורת, נכלל בהליך משפטי, דווח לרשות אחרת וכו’), רשות המיסים רשאית לדחות את הבקשה. השורה התחתונה: כדי לזכות בחסינות ובסגירת הפרשה ללא אישום פלילי, יש לפנות בהקדם, ביוזמתכם, לפני שהרשויות פותחות בחקירה.
 

יתרונות הנוהל: לנקות שולחן ולישון בשקט

ראשית, “הלבנת” ההון: הכנסות או נכסים שלא דווחו כדין הנם למעשה “כסף שחור” שאינו חוקי לשימוש גלוי. באמצעות תשלום המס המתחייב במסגרת הגילוי מרצון, הופך ההון הזה למדווח וחוקי לכל דבר ועניין – ניתן להפקידו בבנקים, להשקיע ולהשתמש בו באופן לגיטימי מבלי לחשוש.
שנית, הסרת סיכון פלילי ואזרחי: הפונה זוכה לחסינות מלאה מהעמדה לדין פלילי על אותן עבירות מס, וכן לרוב להימנע מקנסות ועיצומים כבדים שהיה עלול לספוג אילו ההכנסות היו מתגלות ביוזמת הרשויות . במילים אחרות, מי שמנצל כעת את הנוהל בתום לב, יכול לישון טוב יותר בלילה בידיעה שהסיר מעליו סיכון מוחשי של חקירה, כתב אישום, קנסות ואף מאסר. נוסף על כך, עצם התיקון מאפשר לפתוח דף חדש בעסקים או בחיים הפיננסיים בלי “שלדים בארון”, ולפעול מעתה בצורה חוקית ונקייה.
 

דוגמאות למקרים הניתנים להסדרה במסגרת הנוהל

על פי הערכות, ישראלים רבים מענפי משק שונים טרם דיווחו על מלוא הכנסותיהם והונם, בין אם בארץ ובין אם בחו״ל. נוהל גילוי מרצון 2026 מאפשר להם כעת להסדיר את כל אלה, לפני שיתגלו על ידי הרשויות, ובכך לנטרל לחלוטין את החשיפה הפלילית. בין המקרים הנפוצים שניתן וכדאי להסדיר במסגרת הנוהל:
  • הכנסות עסקיות “שחורות”: בעלי עסקים שלא דיווחו על תקבולים מסוימים (למשל, התקבל תשלום במזומן מלקוחות בארץ או בחו״ל שלא נרשם בספרים או בדוחות המע״מ והמס).
  • חשבונות בנק ונכסים פיננסיים בחו”ל: יחידים המחזיקים חשבונות בנק, השקעות או נכסים פיננסיים מחוץ לישראל (ואף בישראל) שלא נכללו בהצהרות למס הכנסה ובהצהרות הון.
  • רווחים ממטבעות דיגיטליים (קריפטו): אזרחים שסחרו בביטקוין, את׳ריום ודומיהם, הרוויחו סכומים ניכרים – אך לא דיווחו לרשות המסים על הרווחים ולא שילמו את המס הנדרש בגינם.
  • הכנסות משכר דירה שלא דווחו: משקיעי נדל״ן (בארץ או בחו״ל) שקיבלו דמי שכירות מנכסים ולא הצהירו עליהם בדוחות השנתיים למס הכנסה.
  • שימוש בחשבוניות פיקטיביות: נישומים שהקטינו באופן מלאכותי את חבות המס שלהם באמצעות רישום חשבוניות כוזבות על הוצאות, או דיווח על הוצאות מנופחות שאין להן בסיס, כדי להפחית את ההכנסה החייבת.
  • ניצול פרצות והטבות מס לא חוקיות: נישומים שתבעו הטבות מס, פטורים או ניכויים ללא זכאות אמיתית (למשל הצהרה כוזבת על תושבות חוץ, דיווח מניפולטיבי במסגרת הקלות חוק כזה או אחר, וכדומה).
  • השמטת נכסים מהצהרות הון: מי שבהצהרת ההון שלו לרשות המיסים “שכח” לכלול רכוש, נכסים, מזומנים, קרנות, אחזקות במט”ח, מטבעות קריפטוגרפיים או כל רכוש אחר, ובכך דיווח על הון נמוך מהמציאות.
כל הדוגמאות הללו ניתנות להסדרה במסגרת הגילוי מרצון, לרבות תשלום המס שחל עליהם, ובתנאי שההפרות הן מסוג עבירות מס (עבירות לפי פקודת מס הכנסה, חוק מע״מ, חוק מיסוי מקרקעין, מכס וכו’). חשוב לציין: הנוהל לא חל על הכנסות שמקורן בפעילות פלילית אחרת (למשל כספי פשיעה, סחר בסמים, שוחד וכד’) או עבירות לפי חוק איסור הלבנת הון – מקרים כאלה אינם זכאים לחסינות במסגרת זו. כמו כן, הנוהל אינו מאפשר “הנחה” למי שכבר ניצל בעבר הליך גילוי מרצון עבור אותם נכסים או הכנסות – אין אפשרות לחסינות פעמיים לאותו נישום .
 

התנאים לאישור הבקשה

כדי שבקשת גילוי מרצון תאושר ויזכה הפונה להגנת הנוהל, עליו לעמוד בכל תנאי הסף הבאים:
  • עבר נקי בעבירות מס: הפונה לא הורשע בעבר בעבירות מס, ולא שילם כופר (קנס מנהלי) בגין עבירת מס בעבר.
  • גילוי מרצון חד-פעמי: הפונה לא נהנה מנוהל גילוי מרצון קודם לגבי אותם נכסים או הכנסות (לא נעשתה פנייה במסגרת מבצע קודם לגבי אותם העניינים).
  • אין חקירה פתוחה או בדיקה מתנהלת: במועד הגשת הבקשה, לא מתנהלת חקירה פלילית ולא מתבצעת בדיקה רשמית בעניינו של הפונה (או בני זוגו/תאגיד בשליטתו) על ידי רשות המסים או כל רשות אכיפה אחרת . במילים אחרות, רק פנייה יזומה “מלמטה” מצד הנישום תתקבל – אם הרשויות כבר החלו לחקור מלמעלה, לא ניתן לקבל חסינות.
  • אין מידע קודם בידי הרשויות: לרשות המיסים (או לרשות אחרת) אין מידע מהותי מוקדם על ההכנסות או הנכסים הנכללים בגילוי. אם מידע כזה כבר הגיע לרשות (למשל במסגרת שיתוף מידע עם מדינות אחרות, פרסומים וכד’), הבקשה תידחה.
  • הכנסות ממקורות לגיטימיים בלבד: כפי שצוין, ההליך חל רק על עבירות שמקורן באי-דיווח או הפרת חוקי המס עצמם. הוא לא חל על הכנסות מפעילות פלילית (לרבות עבירות הלבנת הון) שאינן קשורות למס – אלה מחוץ לתחום הנוהל.
בנוסף, את הבקשה יש להגיש באופן מקוון בלבד, באמצעות טופס ייעודי באתר רשות המסים . את הבקשה רשאי להגיש הנישום עצמו או באמצעות עורך דינו/רואה חשבון מייצג. על הבקשה לכלול גילוי מלא ומפורט של כל ההכנסות, הנכסים וההון שהוסתרו ולא דווחו בעבר, בצירוף אסמכתאות ומסמכים תומכים. בקשה חלקית, לא מדויקת, או כוזבת – תידחה על הסף. חשוב להכין מראש ובקפדנות את כל הנתונים הדרושים, כדי להימנע מדחייה בגלל חוסר מידע או צורך בתיקונים מאוחרים.
 
עם אישור הבקשה ע”י רשות המיסים, יידרש הנישום להגיש דוחות מתקנים (או דוחות שנתיים ראשוניים, אם לא הגיש כלל בעבר) לתקופות הרלוונטיות – לרוב בתוך 90 יום ממועד האישור . לאחר מכן יש להשלים את תשלום המס הנובע מהגילוי בתוך 15 יום נוספים (ממועד קבלת שומת המס לתשלום). אי-עמידה בלוחות הזמנים עלולה להביא לביטול ההסדר. כפי שיפורט בהמשך, אם הפונה לא משלם את המס שנקבע או מפר את תנאי ההסכם, רשאית רשות המסים לבטל את ההסדר ולראות בגילוי כבטל – ואף לעשות שימוש במידע שמסר במסגרת ההליך, שכן הוא הפר את תנאי החסינות. לפיכך, מי שנכנס להליך חייב להתמיד ולראות אותו עד הסוף, כולל תשלום המס במלואו, כדי לשמור על ההגנות וההקלות שמציע הנוהל.
 

מסלול “ירוק” – טיפול מקוצר ומהיר למקרים מוגבלים

הנוהל החדש כולל שני מסלולים אפשריים לטיפול בבקשות: האחד מכונה “מסלול ירוק” – והוא נועד לבקשות בהיקפים קטנים יחסית, עם הליך פשוט ומהיר; והשני הוא “מסלול רגיל” – למקרים גדולים או מורכבים יותר, עם הליך שומה מלא. רשות המיסים היא שתקבע באיזה מסלול תטופל כל בקשה, בהתאם לנתונים שמוסר הפונה.
המסלול הירוק נועד להסדיר דיווחים בהיקף מצומצם ללא צורך בדיוני שומה ממושכים. קריטריוני הסף המוצהרים לבקשה במסלול הירוק כוללים כל אחד מאלה (או שילוב שלהם), בתנאי שהבקשה עומדת בכל המגבלות במצטבר:
  • נכסים פיננסיים בחו״ל: הבקשה מתייחסת להכנסות ונכסים לא-מדווחים המוחזקים בחשבון בנק או מוסד פיננסי מחוץ לישראל, כאשר יתרת כלל הנכסים הפיננסיים בחשבון ליום 31.12.2014 אינה עולה על 4 מיליון ₪, ולא בוצעו הפקדות או העברות כספים חדשות לאותו חשבון במהלך תקופת הגילוי. (במילים אחרות, מדובר בכספים “ישנים” יחסית בהיקף לא גדול, ללא תנועות חדשות בשנים האחרונות). יש לצרף לבקשה דפי חשבון בנק מלאים לכל שנות הגילוי כהוכחה למצב החשבון.
  • הכנסות משכר דירה למגורים: הבקשה מתייחסת להכנסות מדמי שכירות למגורים (בישראל או בחו״ל) שלא דווחו, כאשר סך דמי השכירות אינו עולה על 250 אלף ₪ לשנה . יש לצרף לבקשה עותקים מהסכמי השכירות הרלוונטיים. אם ההכנסות משכר דירה היו אמורות להיות מדווחות במסלול מס מופחת (לדוגמה 10% על השכרה למגורים בישראל) ולא הייתה חובת הגשת דוח שנתי – ייתכן שהסדרה תהיה אף פשוטה יותר (פתיחת תיק ותשלום המס בצירוף ריבית, ללא צורך בהגשת דוחות שנתיים עבור שנים שבהן ההכנסה הייתה מתחת לתקרה החוקית) .
  • נכסים דיגיטליים (קריפטו): הבקשה עוסקת ברווחים או נכסים שמקורם במטבעות קריפטוגרפיים ואמצעי תשלום דיגיטליים, כאשר סך הרווחים הבלתי-מדווחים מכל הנכסים הדיגיטליים בכל תקופת הגילוי אינו עולה על 500 אלף ₪, וסך שווי כל הנכסים הדיגיטליים שבידי הנישום ליום 31.12.2024 אינו עולה על 1.5 מיליון ₪. יש לצרף ניירות עבודה לחישוב הרווחים, דוחות יתרות של הארנקים הדיגיטליים לכל שנה, כתובות ארנק ציבוריות ותיעוד עסקאות לתמיכה בנתונים.
נישום שעומד בתנאים הללו ומגיש בקשה מלאה כנדרש, צפוי לקבל אישור מהיר יחסית לבקשתו, בכפוף כמובן לתשלום המס המלא שיחושב. הטיפול במסלול הירוק הוא מזורז: לאחר אישור הבקשה, על הפונה להגיש דוחות מתקנים לתיקון הדיווחים הקודמים (או דוחות ראשוניים אם לא הגיש בעבר) בתוך 90 יום, ולאחר מכן ישלם את המס שנקבע תוך 15 יום מקבלת הודעת השומה. פקיד השומה יבחן ויוודא שהדוחות משקפים את מלוא ההכנסות שגולו, וישלים את סגירת התיק. באופן זה, ניתן להגיע לסיום התהליך ולסילוק המחדלים בתקופה קצרה למדי, ללא התדיינות ארוכה.
יצוין כי גם במסלול הירוק, אם בעקבות הגשת הדוחות רשות המסים תמצא פערים או תדרוש הבהרות, ייתכן שיידרשו תיקונים רטרואקטיביים לדוחות של מספר שנים אחורה . לכן מומלץ להגיע לעריכת הבקשה והדוחות כשכל הנתונים מסודרים ומוכנים.
 

מסלול רגיל – הליך שומתי מלא למקרים מורכבים

המסלול הרגיל מיועד לבקשות בהיקף גדול יותר, או לכאלה שאינן עומדות בקריטריונים של המסלול הירוק. במסלול זה מתנהל דיון שומתי מלא מול פקיד השומה המוסמך, כולל בדיקה מעמיקה של כלל ההכנסות, הנכסים והמסמכים שהוצהרו בבקשה. בסיום ההליך, אם מושגת הסכמה – נחתם הסכם שומה הקובע את סכום המס לתשלום; ואם לא מושגת הסכמה, רשאית רשות המיסים להוציא שומת מס בצו לפי מיטב השפיטה (סמכות לפי סעיפי החוק הרלוונטיים), עליה יכול הנישום להגיש השגה וערעור כקבוע בחוק.
הליך במסלול הרגיל עשוי לארוך זמן רב יותר מאשר במסלול הירוק, אך נקבעה לו מסגרת זמן מירבית: הטיפול בבקשה אמור להסתיים תוך שנה ממועד אישורה על ידי רשות המיסים. במקרים מסוימים פקיד השומה רשאי להאריך את התקופה במעט, אך לא לעכב את התהליך ללא גבול. כדי לעמוד ביעד זה, נקבע שעל הנישום להגיש את כל הדוחות הנדרשים (לרבות דוחות שנתיים והצהרות הון, לפי העניין) תוך 90 יום ממועד אישור הבקשה, בדומה למסלול הירוק, ולאחר מכן לשלם את המס בתוך 15 יום מקבלת השומה .
במסגרת המסלול הרגיל, לנוכח הסכומים הגדולים יותר המעורבים, העניקה רשות המיסים לפקידי השומה סמכויות רחבות. בין היתר, במקרים של אי-הסכמה בניהול המו״מ, או אם הנישום לא מצליח לספק מסמכים מספקים לתמוך בגרסתו – רשאי פקיד השומה לקבוע את החיוב במס באופן חד-צדדי (בהחלטה מנהלית), והנטל יעבור לנישום להשיג או לערער לבית המשפט. המשמעות היא שההליך אינו אוטומטי אלא תלוי בשיקול הדעת וההערכה המקצועית של רשות המסים, ומכאן החשיבות שבניהול קפדני ומקצועי של ההליך, בליווי גורמים מנוסים.
עוד נקבע כי בקשות בהיקפים כספיים משמעותיים במיוחד יטופלו במעורבות המטה המקצועי: למשל, בקשות עם הכנסות לא מדווחות מעל 10 מיליון ₪, או רווחים מנכסים דיגיטליים מעל 5 מיליון ₪, יועברו לטיפול ופיקוח של מחלקת “גילוי הון לא מדווח” במטה רשות המיסים . מקרים אלו, מטבע הדברים, יהיו נתונים לבחינה מדוקדקת ולהתערבות של גורמי מטה, מה שעשוי במקרים מורכבים להאריך מעט את משך הטיפול.
 
אזהרה חשובה: במסגרת הנוהל נקבע כי אם נישום לא ישלם את המס שנקבע או לא יעמוד בתנאי ההסדר שהושג – רשות המיסים רשאית לבטל את ההסדר ואף להשתמש במידע שמסר כנגדו (וזאת במקרים של הפרת תנאי ההליך) . במלים אחרות, החסינות הפלילית וההגנה מפני שימוש במידע מותנות בקיום מלוא התנאים מצד הנישום. הפרת ההסכם (למשל אי-תשלום בסופו של דבר) תסיר את חסם השימוש במידע, והפרטים עלולים להפוך לראיה נגד הפונה בהמשך. בתור מי שבא “לטהר את השרץ” ולפתוח דף חדש, עליכם לוודא עמידה מלאה בכל התחייבויותיכם לפי ההסדר, אחרת תוכלו למצוא את עצמכם במצב גרוע משהייתם בו מלכתחילה.
 

אין אנונימיות בהליך – אבל יש פתרון

בשונה ממבצעי גילוי מרצון קודמים (כמו ב-2017), שבהם התאפשר להתחיל את ההליך באופן אנונימי (כלומר, לפנות תחילה בלי לחשוף את שם הנישום ופרטיו, ולקבל אישור עקרוני לפני זיהוי מלא), הנוהל הנוכחי אינו כולל אפשרות לאנונימיות כלל . כבר בשלב הגשת הבקשה חייב הנישום להזדהות בשם מלא ולצרף מספרי זיהוי ופרטים מלאים, וכל הבקשות מוגשות מזוהות ומטופלות במסלול רגיל או ירוק לפי העניין – אין מסלול אנונימי נפרד . שינוי מדיניות זה, שביטל את “המסלול המקוצר האנונימי” שנהג בעבר, נועד להגביר את דרישת השקיפות והאחריות מצד הפונים, אך הוא מעלה באופן טבעי חששות אצל נישומים שמעוניינים לחשוף מידע רגיש. רבים תוהים: מה קורה אם אתחרט לאחר שחשפתי הכל? האם עצם החשיפה לא “יסבך” אותי אם לא אצליח להגיע להסדר? החשש מובן – אך כאן בדיוק נכנס המרכיב הקריטי של ליווי מקצועי משפטי צמוד.
 

חיסיון עורך דין–לקוח כ”שכפ״ץ” הגנתי לנישום

אכן, העובדה שאין עוד הליך אנונימי יצרה רתיעה בקרב חלק מהנישומים הפוטנציאליים. עם זאת, אין מקום לדאגה של ממש – כאשר הפנייה מבוצעת באמצעות עורך דין מיסים מנוסה, הנישום זוכה להגנת חסיון עו”ד–לקוח מלאה לאורך כל התהליך, וכך ניתן להתייעץ בחופשיות עם עורך הדין ולהיערך לכל תרחיש מבלי לחשוף לרשויות מעבר לנדרש. למעשה, עורך הדין משמש כחוצץ וכמתווך בין הלקוח לרשות המסים, ומנהל עבור הלקוח את התקשורת והחשיפה בצורה מבוקרת וזהירה.
בזכות חסיון עורך דין–לקוח, המידע שאתם מוסרים לעורך הדין שלכם נותר סודי ולא ניתן לגילוי לרשות המסים או לכל גורם אחר ללא הסכמתכם. כך ניתן לבנות אסטרטגיית גילוי הדרגתית: עורך דין מיומן ידע לחשוף במסגרת הבקשה רק את המינימום הנדרש על פי דין, כדי לעמוד בדרישות הנוהל, תוך שהוא שומר באמתחתו מידע וראיות קריטיות שיוצגו רק בשלבים מאוחרים יותר, אם וכאשר יהיה צורך בכך לצורך סגירת התיק במשא ומתן. במילים אחרות, לא חייבים “לשים את כל הקלפים על השולחן” כבר בבקשה הראשונית – מספיק לחשוף את הנדרש כדי לקבל אישור עקרוני והתחיל בהליך, ואת הפרטים המלאים והרגישים יותר ניתן לחשוף בבטחה במסגרת דיוני השומה, כאשר מתנהל משא ומתן להגעה להסכם (ובכפוף כמובן להסכמה שלכם ובמטרה להשיג את התוצאה הטובה ביותר עבורכם).
אם מסיבה כלשהי הנישום מחליט שלא להתקדם בהליך (נניח, הגיש בקשה אך גילה שחבות המס גבוהה מדי לטעמו, או לא הגיע להסכמה על סכום המס), המדינה אינה רשאית לעשות שימוש במידע שהומצא בבקשה כנגדו בהליך פלילי או אזרחי – זאת כל עוד הבקשה הוגשה בתום לב ולא הוסתר מידע מהותי . עיקרון זה מעוגן בהוראות הנוהל והינו תנאי חשוב לעידוד הפונים. המשמעות: יש לכם “רשת ביטחון” – פניתם ביוזמתכם והייתם גלויים? המידע לא יפליל אתכם אם בסוף תיסוגו, בהתקיים תנאי הנוהל.
לאור זאת, מומלץ בחום שלא לוותר על ההליך בגלל חשש מחשיפה ראשונית. בעזרת עורך דין המתמחה בגילוי מרצון, ניתן לנהל את החשיפה באופן מבוקר ובטוח, להבהיר מראש לרשות המסים את הנסיבות המקלות ולשמור על הזכויות שלכם לאורך כל הדרך . זכרו שההליך דורש שקיפות מלאה ותום לב – ועורך דין מיומן יסייע לכם לעמוד בכך תוך הגנה מירבית על האינטרסים שלכם. עורך הדין משמש עבורכם “חומת מגן” מקצועית: הוא מגיש את הבקשה, מתקשר עם גורמי רשות המסים, מלווה אתכם בחקירה (אם תידרשו להתייצב לדיון), ודואג שכל מידע יימסר רק במידה הנחוצה להשגת הפתרון האופטימלי.
משרדנו מטפל בתיקי גילוי מרצון כבר שלושה עשורים, ובמסגרת זו ניצלנו את חסיון עו”ד-לקוח כדי לקדם ולסגור בהצלחה מאות תיקים מול רשויות המס. הניסיון מלמד שבניהול נכון אפשר לנטרל את החשיפה הפלילית לחלוטין ולהגיע להסדר מס מוצלח – והכל במינימום מס ובמינימום נזק ללקוח.
 

שיקולים נוספים: חישוב המס והפחתת עלויות במסגרת ההליך

בשורה משמחת נוספת לנישומים: בניגוד להליך פלילי או לקנסות כופר, בהליך גילוי מרצון אין רכיב ענישה נוסף מעבר לתשלום המס עצמו. כלומר, ברוב המקרים רשות המסים לא תדרוש קנסות עונשיים או עיצומים על השנים שבהן הועלמו הכנסות, אלא תסתפק בגביית המס המלא שהיה צריך להיות משולם במקור (בתוספת ריבית והצמדה בגין השנים שחלפו) . התמקדות ההליך היא בתיקון הדיווח ותשלום המס הנכון – “להחזיר את הגלגל לאחור” – ולא בענישה של המעלים. בכך נבדל הנוהל מהליך פלילי רגיל, ומהווה תמריץ ברור להצטרף אליו.
מעבר לכך, קיימים מספר כלים שמאפשרים לצמצם את חבות המס הכוללת במסגרת ההליך, בהתאם לנסיבותיו של כל מקרה:
  • קיזוז הפסדים: אם לנישום היו הפסדים עסקיים או הוניים בעבר (הפסדים שוטפים או הפסדים מועברים משנים קודמות) – ניתן לקזז אותם כנגד ההכנסות הנחשפות וכך להפחית את ההכנסה החייבת. הקיזוז אפשרי אך ורק לגבי שנות המס הנכללות בגילוי (לא ניתן “לגלגל” הפסד לשנים חדשות שלא נכללות בבקשה) . למשל, בעל עסק שהיה בהפסדים בשנים קודמות ומגלה כעת הכנסות שלא דווחו מאותן שנים – ההפסדים יקוזזו מהרווחים החדשים לפני חישוב המס, כך שישלם מס רק על ההפרש.
  • זיכוי מסי חוץ: אם ההכנסות הלא-מדווחות כוללות רכיבים שכבר שולם עליהם מס במדינה זרה (לדוגמה, נוכה מס במקור בחו”ל על ריבית/דיבידנד, או שולם מס רווח הון במדינה אחרת על רווחים) – ניתן לדרוש זיכוי כנגד מס ישראל בגין אותם סכומים ששולמו בחו״ל . זאת בהתאם לאמנות למניעת כפל מס ודיני המס בישראל. כך הנישום לא משלם כפל מס פעמיים על אותה הכנסה.
  • ניכוי הוצאות שהופקו בייצור ההכנסה: אם כנגד ההכנסות שלא דווחו ישנן הוצאות מוכרות שהוצאו לשם הפקתן – ניתן לנכות גם אותן, בכפוף להוראות הדין, בעת חישוב ההכנסה החייבת. במילים אחרות, אם חלק מה”הכנסה השחורה” בעצם היה רווח נקי אחרי הוצאות, עכשיו כשהוא מדווח ניתן להפחית ממנו את ההוצאות שהוצאו ליצירתו. לדוגמה, יבואן שלא דיווח על חלק מפעילות הייבוא – יוכל במסגרת הגילוי לכלול גם את הוצאות רכישת הסחורה, עלויות שילוח וכד’, כך שישלם מס רק על הרווח האמיתי שנותר לאחר הניכוי.
  • ניכוי חלקי של שכר טרחת עו”ד/רו”ח: כדי לעודד פונים להסתייע בגורם מקצועי, קבעה רשות המסים שניתן לנכות כהוצאה מוכרת 50% משכר הטרחה ששילם הנישום לעורך הדין או לרואה החשבון שייצג אותו בהליך . הוצאה זו תקוזז תחילה כנגד הכנסות פיננסיות (ככל שישנן) שדווחו בגילוי, ולאחר מכן כנגד יתר ההכנסות שדווחו. למעשה, באופן זה המדינה “סופגת” חלק משמעותי מעלות הייעוץ המקצועי, כך שהנטל הכספי על הנישום קטן. אגב, לעניין מע״מ – אם שכר הטרחה חייב במע״מ, ניתן לקזז מס תשומות רק בשיעור של 50% מסכום המע״מ, בהתאם להוראות חוק מע״מ .
כמובן, על הנישום להוכיח כל טענה להפסדים, זיכויים או הוצאות באמצעות מסמכים מתאימים, חשבוניות וקבלות. עורך דין הבקיא בתחום ידע לכלול בבקשה את כל ההקלות המגיעות לכם, וללוות את הדרישות בהוכחות חותכות, כך שתשלמו רק את הסכום הנכון וההוגן בהתאם לנסיבות האמיתיות שלכם.
 

סיכום: חלון חד-פעמי שכדאי מאוד לנצל

נוהל גילוי מרצון 2026 הוא כנראה ההזדמנות האחרונה מסוגה בעתיד הנראה לעין. למשך שנה בלבד יש לכם אפשרות להסדיר דיווחים על כל הכנסה או נכס לא מדווח – בארץ ובחו״ל, בכל סדר גודל – ולצאת עם חסינות מפני הליכים פליליים, עם הון “מולבן” שנקי לשימוש, ובלי החשש המתמיד מיום בו תיחשפו ותיענשו. יודגש שוב שההזדמנות הזאת לא תימשך לנצח: ככל הנראה לא יהיה מבצע נוסף בזמן הקרוב , והרשות כבר הצהירה שזהו מבצע אחרון לתקופה ארוכה . מכאן, שזו באמת קריאה אחרונה לכל מי שיודע בליבו שיש לו “חוב מוסרי” לרשות המסים.
הצלחת התהליך תלויה בכם – בפנייה יזומה ומהירה, ובניהול מקצועי של ההליך מתחילתו ועד סופו. ככל שתקדימו לפנות (כל עוד אין עדיין חקירה בעניינכם) וככל שתעשו זאת באופן מסודר ובתום לב, כך יגדל הסיכוי שלכם להסדיר הכל בשקט וביעילות, ולצאת לדרך חדשה ללא עכבות. לעומת זאת, מי שיתמהמה או יתעלם – מסתכן בכך שבעתיד, עם הגברת האכיפה, ימצא עצמו מתמודד עם אישומים, קנסות עתק ואובדן נכסים, בלי שום “מבצע חילוץ” שיגן עליו. בקיצור: אל תחכו שידפקו לכם בדלת – נצלו את ההזדמנות עכשיו בהיותה קיימת, ועשו סדר בכל מה שצריך לפני שיהיה מאוחר מדי. השקט הנפשי, הלגיטימציה והביטחון שתרוויחו בהחלט שווים את המאמץ הנדרש כעת.
 

מדוע לפנות דווקא למשרד דורון, טיקוצקי ושות’?

בכל הליך גילוי מרצון – ובפרט במסגרת הנוהל הנוכחי שאינו מאפשר אנונימיות – הבחירה בייצוג משפטי נכון היא קריטית להצלחה. משרדנו, דורון, טיקוצקי, קנטור, גוטמן, נס ושות׳, נמנה עם המשרדים המובילים בישראל בתחום דיני המיסים ודיני העסקים, ובעל ניסיון עשיר במיוחד בליווי הליכי גילוי מרצון ונטרול חשיפות מול רשויות המס. הנה כמה מהיתרונות הבולטים בעבודה איתנו:
  • ניסיון של 30 שנה ללא רבב: מזה למעלה משלושה עשורים אנו מייצגים בהצלחה אלפי לקוחות בהליכי מיסוי מורכבים, לרבות גילויי מרצון, תוך השגת התוצאות הטובות ביותר עבור הלקוח וללא אף תקלה. הניסיון המצטבר והידע שצברנו לאורך השנים הם הגשר שלכם לביטחון שהטיפול בעניינכם בידיים בטוחות.
  • צוות רב-תחומי תחת קורת גג אחת: במשרדנו צוות משפטי הכולל גם רואי חשבון, כלכלנים, יועצי מס וחשבונאים – שילוב ייחודי המאפשר לנו לבחון כל תיק מכל הזוויות (המשפטית, הפיננסית והחשבונאית גם יחד) ולהכין עבורכם פתרון מקיף ומיטבי. אנחנו דוברים את “השפה החשבונאית” של רשות המיסים, ומכירים מקרוב את נבכי מספרים ודוחות – יתרון משמעותי בניהול מו״מ בענייני מס.
  • רקע בשירות המדינה: חלק מעורכי הדין במשרדנו הגיעו מתפקידי מפתח בשירות הציבורי – כולל במשרד המשפטים, במשרד האוצר וברשות המיסים עצמה. הם מביאים איתם היכרות פנימית עמוקה עם אופן החשיבה והפעולה של הרשויות , ויודעים היכן אפשר ללחוץ, איפה יש גמישות, ואיך לנווט בירוקרטיה רגולטורית לטובת הלקוח.
  • ידע מתוך רשות המיסים: מייסד המשרד, עו”ד אלי דורון (שותף-מנהל במשרד, יחד עם עו”ד/רו”ח ירון טיקוצקי), שימש בעבר במשך 13 שנה כבא-כוח רשות המיסים (ייצג את הרשות משפטית) – ניסיון יחיד במינו בצד של רשויות המס, שהיום מעניק לנו יתרון משמעותי בייצוג נישומים מול אותה רשות. אנו מכירים מבפנים את נהלי העבודה, השיקולים והמדיניות של מס הכנסה ושאר אגפי המס, וידע זה מהווה יתרון עצום בשולחן הדיונים עבור לקוחותינו.
  • הצלחות מוכחות בהליכי גילוי מרצון: מאחורינו שורה ארוכה של הצלחות ללא דופי בתיקים של גילוי מרצון – מכל הסוגים ובכל ההיקפים. טיפלנו באין-ספור פניות, החל מבעלי עסקים קטנים עם חסכונות בחו״ל ועד אנשי עסקים ותיקים עם הון לא מדווח במיליונים – ובכולם הבאנו להסדר אופטימלי לשביעות רצון הלקוח וללא חשיפה פלילית. העובדות והמלצות הלקוחות שלנו מדברות בעד עצמן.
  • מגוון רחב של לקוחות מרוצים: אנו מייצגים יחידים, בעלי מקצועות חופשיים, חברות פרטיות וציבוריות, ואף מוסדות פיננסיים (בנקים בארץ ובחו״ל) הנזקקים לייעוץ בנושאי ציות למס. בין לקוחותינו ניתן למצוא בעלי עסקים, יזמים, שכירים בכירים, פנסיונרים, רואי חשבון, יועצי מס, עורכי דין, רופאים ועוד – מכל מגזר וענף. הדיסקרטיות מובטחת לכולם, וכך גם הטיפול המסור. כל לקוח נהנה מפתרון מותאם אישית ודיסקרטי להסדרת ההון וההכנסות שלו, כשהמטרה היא תמיד להשיג את ההסדר הטוב ביותר במינימום מס ובמינימום פגיעה.
  • דיסקרטיות וחסיון מלא: אנו מבינים היטב את הרגישות שבחשיפת מידע פיננסי ואישי. חסיון עו”ד–לקוח עומד בבסיס עבודתנו, ואנו מקפידים על סודיות מוחלטת. במסגרת הנוהל הנוכחי, כאשר הלקוח נדרש “לפתוח את כל הקלפים” בפני עורך דינו, ערך הדיסקרטיות וחומת החסיון חשובים מתמיד. אנו משמשים לכם כ”שכפ״ץ” מול הרשויות, ומתחייבים שהמידע הרגיש שתעבירו אלינו ינוצל אך ורק לטובתכם – לעולם לא יימסר לרשות ללא אישורכם, ולא ישמש נגדכם. התקשורת עם הרשויות נעשית דרכנו, כך שאתם עצמכם יכולים להישאר ברקע בביטחון מלא.
המטרה שלנו היא להפוך עבורכם תהליך מורכב ולחוץ – לפשוט, מהיר ובטוח. אנו נטפל עבורכם בכל שלבי הגילוי מרצון: החל מייעוץ ראשוני והערכת מצב (האם ההליך מתאים לכם ומה צפוי), דרך איסוף המידע, הכנת הבקשה והגשתה באופן נכון, ועד ניהול המשא ומתן מול פקידי רשות המסים וסגירת התיק בהסכם מס לשביעות רצונכם המלאה.

משרדנו מוביל בישראל בליווי בעלי נכסים, כספות וחשבונות לא מדווחים, תוך ניהול דיסקרטי ומקצועי בחסות חסיון עו״ד–לקוח. עם 30 שנות ניסיון בתחום המס והמשפט, אנו מסייעים ללקוחות להסדיר כספים, להימנע מסנקציות פליליות ולהקטין את חבות המס.

לתיאום פגישה דיסקרטית ולקבלת פרטים נוספים, ניתן לפנות לעו״ד אלי דורון בטלפון 054-4251054. צוות משרד דורון, טיקוצקי ושות׳ כאן בשבילכם – עם כל הידע, הניסיון והמחויבות – כדי שתוכלו לנצל את ההזדמנות החד-פעמית הזו, להסיר דאגות מלבכם ולהמשיך הלאה בראש שקט.
 
 
 
 
 
 

משרד עורכי דין דורון, טיקוצקי ושות' עומד לרשותך בכל שאלה: סניף מרכז 03-6109100, סניף חיפה 04-8147500, נייד: 054-4251054

 
 
 
 
 
 
 
 

שאלות ותשובות בנושא גילוי מרצון 2026 - חסיון עורך דין לקוח 

מהו גילוי מרצון ואיך הוא עובד?

Plus Mins

גילוי מרצון הוא הליך שמאפשר לנישומים לדווח על הכנסות ונכסים שלא דווחו, לשלם את המס המתחייב, ולקבל חסינות פלילית, כל זאת תחת חסיון עו״ד–לקוח.

 

איך חסיון עורך דין–לקוח מגן עליי בהליך גילוי מרצון?

Plus Mins

כל מידע שמועבר לעורך הדין נשאר סודי, ולא נמסר לרשות המסים ללא הסכמתך, מה שמבטיח הגנה מלאה על זכויותיך וחסינות פלילית במידת הצורך.

 

מי זכאי לקבל חסינות פלילית במסגרת גילוי מרצון?

Plus Mins

נישומים שפונים יזומה, אינם נמצאים בחקירה פעילה, ומספקים גילוי מלא, יכולים ליהנות מחסינות פלילית מלאה – כל זאת עם ליווי חסיון עו״ד–לקוח.

 

למה כדאי לפנות לעורך דין בהליך גילוי מרצון?

Plus Mins

עורך דין מנוסה יודע להגיש את הבקשה בצורה חוקית ומדויקת, להבטיח חסינות פלילית, ולמקסם את ההגנה באמצעות חסיון עו״ד–לקוח, תוך הפחתת סיכונים מול רשות המסים.

 

איך משרדנו מבטיח ללקוחות חסינות פלילית מלאה בנוהל גילוי מרצון?

Plus Mins

צוות משרד דורון, טיקוצקי מלווה את הלקוח בכל שלבי ההליך, מנהל את התקשורת עם רשויות המס, ומגן על המידע הרגיש בחסות חסיון עו״ד–לקוח, כך שכל לקוח יכול להסדיר הכנסות ונכסים לא מדווחים בביטחון מלא ולקבל חסינות פלילית.

 

לשיחת ייעוץ
חייגו 03-6109100

או השלימו את הפרטים הבאים

הדפסת המאמר

דירוג המאמר

מדורג

 

1 ע"י 1 גולשים

עשוי לעניין אתכם

גילוי מרצון לירושה שחורה

מאת: אלי דורון, עו"ד

קיבלתם ירושה שחורה ואתם מתלבטים מה לעשות? האם כספים או נכסים שהורישו לכם עלולים להפוך אתכם לעבריינים? ומה הדרך החוקית להפוך ירושה שחורה להון לבן ובטוח?

1/9/2025
תגובות0
המשך קריאה המשך קריאה

גילוי מרצון לחשבונות בחו"ל 2025

מאת: אלי דורון, עו"ד

יש לכם חשבון בנק בחו״ל שלא דווח? חושבים שאף אחד לא יידע? בעידן של חילופי מידע גלובליים – הנתונים עליכם כבר זורמים לרשות המיסים. איך אפשר להסדיר את המצב לפני שיהיה מאוחר מדי?

1/9/2025
תגובות0
המשך קריאה המשך קריאה

הוסף תגובה

זקוקים לעורך דין?

חייגו: 03-6109100 או השאירו פרטים
אני מאשר/ת בזאת לדורון, טיקוצקי, קנטור, גוטמן, נס, עמית גרוס ושות' לשלוח לי ניוזלטרים/דיוור של מאמרים, מידע, חידושים, עדכונים מקצועיים והודעות, במייל ו/או בהודעה לנייד. הרשמה לקבלת הדיוור כאמור תאפשר קבלת דיוור שבועי ללא תשלום. ניתן בכל עת לבטל את ההרשמה לקבלת הדיוור ע"י לחיצה על מקש "הסרה" בכל דיוור שיישלח.