הגשת תביעה אדומה לפיצוי מלא על נזקי מלחמה

מאת: אלי דורון, עו"ד

18/9/2025

עדיין לא מאוחר: הגשת התביעה האדומה כדי למצות את זכויות הפיצוי שלכם

תביעה אדומה – הרבה מעבר ל”חישובים חשבונאיים”

אילו נזקים ניתן (וצריך) לתבוע?

• ירידת ערך המלאי – פגיעה בשווי המלאי (סחורות, חומרי גלם וכד’) עקב המצב.
• בלימה בקצב הצמיחה הטבעי של העסק – העסק היה אמור להתרחב ולהגדיל רווחיות, אך המלחמה עצרה את התנופה הטבעית.
• רידה בשיעור הרווחיות – גם אם היו מכירות, ייתכן שרווחיותן נפגעה משמעותית בשל תנאי המלחמה (עלויות חריגות, ביקוש ירוד וכד’).
• תקופת התאוששות (Recovery) – הזמן שנדרש לעסק לחזור לפעילות מלאה אחרי המלחמה, שבו הכנסותיו עדיין נמוכות.
• עלות השבת הפעילות לקדמותה – הוצאות חד פעמיות שנדרשו כדי להחזיר את העסק למסלול (תיקוני תשתית, גיוס לקוחות מחדש, וכד’).
• הוצאות פרסום ושיווק שירדו לטמיון – קמפיינים ופעולות שיווקיות שבוצעו לפני או במהלך המלחמה ואיבדו את ערכן עקב המצב.
• הוצאות קבועות שלא נחסכו – תשלומים שוטפים (שכר דירה, ארנונה, ביטוחים וכו’) שהעסק המשיך לשלם למרות שלא הייתה פעילות מכניסה.
• משכורות ששולמו כדי לשמר עובדים חיוניים – תשלום שכר לעובדים מרכזיים בזמן השבתת העסק, במטרה למנוע את עזיבתם.
• מיזמים שלא יצאו לפועל – פרויקטים, מוצרים או התרחבויות שתוכננו ונתקעו בשל המלחמה, וגרמו לאובדן הזדמנויות עסקיות.
• ירידת ערך מלאי דירות – אצל יזמי נדל”ן, פגיעה בשווי דירות ונדל”ן שלא נמכרו עקב ירידת ביקושים או סנטימנט שלילי.
• אובדן לקוחות – לקוחות קבועים שעזבו או צמצמו פעילות בגלל חוסר היכולת שלכם לספק שירות במלחמה, או עקב שינויי שוק שנגרמו במהלכה.
• נזקי פוסט-טראומה לבעלי חיים – במגזרים כמו חקלאות, פגיעה בבעלי חיים (למשל בירידה בתנובת חלב, תמותה או מחלות) עקב סטרס ופוסט-טראומה שנגרמו מהאזעקות והפגזות, והנזקים הבלתי הפיכים הכרוכים בכך.
• פגיעה בגידולים חקלאיים עתידיים ואובדן הכנסות – נזק ארוך טווח ליבולים חקלאיים כתוצאה מאי-יכולת לטפל בשדות במהלך המלחמה, מה שמוביל ליבול מופחת בשנים הבאות ולהפסד הכנסה עתידית.
• אובדן רווח עקב נזקים ישירים – כאשר נגרם נזק פיזי לרכוש העסק (מבנה, ציוד) שגרר גם אובדן הכנסות בתקופת התיקון והשיקום.
• ביטול או הפרת הסכמים – עסקאות והזמנות שבוטלו, חוזים שלא קוימו וסנקציות חוזיות שספג העסק עקב אי-יכולת לעמוד בהתחייבויות בשל המלחמה.
• פסי ייצור שלא הוקמו – תכניות להקמת קווי ייצור או מערכים עסקיים חדשים שבוששו להתממש בשל המשבר, ועתה כבר ייתכן שלא יתממשו כלל.
• עלויות לצמצום הנזק (מזעור) – הוצאות מיוחדות שהעסק נשא בהן כדי להקטין את ההפסדים, כגון העברת פעילות זמנית לאיזור בטוח יותר, שכירת מחסנים חלופיים, לוגיסטיקה חלופית וכדומה.
• הפסדים בסניפים שבקו העימות – במקרים של רשתות או חברות ארציות, הפסדים כבדים בסניפים הממוקמים באזורי הלחימה, גם אם פעילות העסק ביתר הארץ לא נפגעה ואף גדלה. במצב כזה, ללא טיעון משפטי מדויק, עלולה רשות המסים לטעון שהעסק “לא נפגע” כי סך התוצאות הארציות יציבות – ולכן יש לכלול בתביעה פירוט שמבודד את הנזק בסניף שבקו העימות ומוכיח את הזכאות לפיצוי בגינו.

מורכבות ההליך והצורך במומחיות משפטית

היתרון שבייצוג משפטי מקצועי (ולמה דווקא אנחנו)

לסיכום: אל תחכו – פעלו עכשיו למיצוי זכויותיכם