1/9/2025
על חשיבות הגילוי מרצון של רווחים ואחזקות בביטקוין ובמטבעות קריפטוגרפיים
האם אתם מחזיקים ביטקוין או מטבעות קריפטוגרפים ורווחתם מהשקעותיכם? האם ידעתם שכל מכירה, המרה או שימוש בקריפטו מחייב דיווח ומס? גילוי מרצון יכול להציל אתכם מהפללה ולסדר את הרווחים בצורה חוקית.
התפוצה הרחבה של ביטקוין ואי-דיווח לרשויות
בשנים האחרונות הולכת וגדלה המעורבות של ישראלים בשוק המטבעות הקריפטוגרפיים – ובראשם ביטקוין – באמצעות קנייה, החזקה ומכירה של מטבעות דיגיטליים. עם זאת, רבים מהמשקיעים והסוחרים בתחום זה אינם מדווחים על הפעילות לרשויות המס. חלקם נמנעו מדיווח תוך הנחה שמדובר בתחום חדש ובלתי מוסדר, או מתוך חוסר מודעות לחובות המס החלות עליו. בפועל, ההכנסות מרווחי ביטקוין וקריפטו אחרות חייבות במס בישראל, והימנעות מדיווח אינה פוטרת ממס – אלא יוצרת בעיה חוקית חמורה. חוסר מודעות לכך שכל פעולה במטבע קריפטוגרפי – בין אם נוצר ממנה רווח ובין אם לא – מחייבת דיווח, עלול להוביל ישראלים נורמטיביים להפוך לעברייני מס בעל כורחם. ראוי להדגיש: אי-דיווח על פעילות ביטקוין מהווה עבירת מס פלילית לכל דבר ועניין.
חובת הדיווח על ביטקוין ומטבעות קריפטוגרפיים
רשות המסים בישראל מגדירה מטבעות דיגיטליים – כדוגמת ביטקוין – כ”נכס” חייב במס. בהתאם לכך, מכירה או המרה של מטבע קריפטוגרפי נתפסת כמכירת נכס, החייבת במס רווחי הון בשיעור של 25% (ליחידים, כל עוד לא מדובר בעסק). במקרים בהם היקף וסוג הפעילות בקריפטו מגיעים לכדי “עסק” של ממש (למשל מסחר יומי או כרייה עסקית), המס עשוי להיחשב כהכנסה עסקית ולעלות בהתאם למדרגות המס השולי (עד כ-50%). אך ללא קשר לשיעור המס עצמו – דבר אחד ברור וחד-משמעי: כל אירוע מס במטבע קריפטוגרפי חייב בדיווח לרשויות המס בישראל.
“אירוע מס” פירושו פעולה או טרנזקציה המטילה חבות בדיווח ובמס. כל פעולה המגלמת מכירה או המרה של מטבע דיגיטלי היא אירוע מס שמחייב דיווח. עו”ד אינגה אייזנברג, מומחית למיסוי קריפטו, מבהירה כי בישראל קיימת חובת דיווח על מסחר במטבעות קריפטוגרפיים – כלומר על כל פעולה כגון מכירה, המרה, שימוש במטבע קריפטוגרפי או קבלת מטבעות . למעשה, רשות המסים אימצה עמדה שלפיה כל תושב ישראל חייב לדווח על רווחים והפסדים בכל עסקה או המרה שביצע במטבע קריפטוגרפי . החובה היא על הדיווח עצמו – גם אם בסופו של דבר לא צמח רווח החייב במס, עדיין יש חובת דיווח על עצם ביצוע העסקה.
מה נחשב לאירוע מס בקריפטו המחייב דיווח? בין היתר, הפעולות הבאות יוצרות אירוע מס ומשיתות על הנישום חובה לדווח לרשות המסים:
- מכירת מטבע קריפטוגרפי – למשל מכירת ביטקוין תמורת שקלים או דולר (מימוש נכס דיגיטלי).
- המרת מטבע קריפטוגרפי אחד לאחר – למשל החלפת ביטקוין באיתריום, או אפילו המרה בין ביטקוין למטבע יציב (Stablecoin) כדוגמת USDT. גם פעולה כזו נחשבת למכירה חייבת במס. כפי שמדגישה רשות המסים, המרה של מטבע קריפטו אחד באחר מהווה מכירה שיש לשלם עליה מס במועד ההמרה, גם אם לא התקבל כסף מזומן בתמורה.
- שימוש במטבע קריפטוגרפי לתשלום – רכישת מוצר או שירות באמצעות ביטקוין או מטבע דיגיטלי אחר. תשלום בקריפטו למעשה שקול למכירה של המטבע בתמורה למוצר/שירות, ולכן מהווה אירוע מס החייב בדיווח. גם המרה של מטבע קריפטוגרפי לגיפט קארד, שימוש בכרטיס אשראי צמוד-קריפטו או משיכת מזומן באמצעות כספומט קריפטו – כל אלו נחשבים למימוש המטבע לצריכה וחייבים בדיווח.
- קבלת מטבעות קריפטוגרפיים כתמורה – אם אדם מקבל ביטקוין כשכר עבודה, כתשלום עבור שירות/מוצר, כתוצאה מפעילות כרייה, או כהכנסה מפעילויות “הכנסה פסיבית” כמו Staking – מדובר באירוע מס לכל דבר . במקרה זה יש לדווח על ההכנסה (בשקלים) שמקורה במטבעות הדיגיטליים. גם קבלת מטבע חדש כתוצאה מ”פורק” (Hard Fork) או מהשתתפות בהנפקת מטבע (ICO) יכולה להיחשב לאירוע חייב בדיווח, בכפוף לעמדות רשות המסים.
חשוב להבהיר שאף פעולה אינה פטורה מדיווח אך ורק משום שלא נמשכו כספים לבנק או משום שלא נרשם “רווח בכיס”. עצם השינוי בזכויות הכלכליות במטבע הקריפטוגרפי – למשל החלפת ביטקוין אחד באחר – הוא שקובע. לכן גם אם הכל נשאר בתוך ארנק דיגיטלי או בבורסת קריפטו ללא המרה לכסף פיאט, עדיין מדובר באירוע מס שחובה לדווח עליו.
עם זאת, לא כל אינטראקציה עם מטבעות דיגיטליים נחשבת לאירוע מס. ישנן פעולות נפוצות שאינן יוצרות חובת דיווח, למשל:
- רכישה ראשונית של מטבעות קריפטוגרפיים בכסף פיאט – קניית ביטקוין במזומן, בהעברה בנקאית או בכרטיס אשראי, לכשעצמה אינה אירוע מס מיידי ואינה מחייבת תשלום מס או דיווח באותו רגע . (כמובן, בעת מכירת אותם מטבעות בעתיד יהיה דיווח; אך עצם הרכישה אינה טרנזקציה חייבת).
- החזקה פסיבית של מטבעות קריפטוגרפיים – אחזקת ביטקוין או מטבעות אחרים בארנק דיגיטלי ללא ביצוע מכירה או המרה אינה מהווה אירוע מס. באופן כללי, עצם ההחזקה במטבעות קריפטו שאינם מניבים הכנסה אינה מחייבת בדיווח. רק כאשר מתרחש “מימוש” – כגון מכירה, המרה או הפקת הכנסה מהמטבע – נוצרת חובת דיווח. לכן משקיע שרכש ביטקוין ומחזיק בו לאורך השנה, מבלי למכור או לממש, לא חייב לדווח על כך בדוח השנתי (בהיעדר מקור הכנסה חייב אחר). יוצאי דופן לכך יכולים להיות מקרים של הפקת ריבית/תשואה מהמטבעות (למשל בפרוטוקולים פיננסיים), שאז יש לדווח על ההכנסה, או דרישות דיווח מיוחדות כמו הצהרת הון – עליה נדון בהמשך.
- העברה פנימית של מטבעות בין ארנקים או חשבונות שבבעלות אותו אדם – העברת ביטקוין מארנק פרטי אחד שלך לאחר, או בין חשבונך בבורסה אחת לבורסה אחרת, אינה מכירה או המרה ולכן אינה אירוע מס חייב בדיווח. מדובר רק בשינוי מיקום האחסון של הנכס, ללא שינוי בבעלות או בשווי המימוש.
לסיכום חלק זה: חוקי המס קובעים שחובת הדיווח חלה ברגע שמומש הנכס הדיגיטלי באופן כלשהו. כאשר מדובר בביטקוין וקריפטו, “מימוש” כולל לא רק מכירה ישירה אלא גם פעולות שבעיני משקיעים לא תמיד נחשבות אינטואיטיבית למכירה – כמו החלפת מטבע אחד באחר . על כל אחד מהאירועים הללו יש לדווח כנדרש, גם אם בסופו של דבר לא הופק רווח כספי נטו.
החזקה לעומת מכירה והמרה – הבדלים בחובת הדיווח
שאלה נפוצה בקרב מחזיקי ביטקוין וקריפטו היא: האם חובת הדיווח חלה גם אם רק החזקתי במטבעות ולא מכרתי? ההבחנה בין החזקה “פסיבית” לבין פעולת מכירה או המרה היא מפתח להבנת חובות הדיווח:
- החזקה (HODLing): עצם ההחזקה של ביטקוין או מטבע דיגיטלי אחר, ללא ביצוע שום פעולה שמממשת את המטבע, אינה יוצרת אירוע מס ולא מחייבת דיווח שוטף. אם אדם קנה ביטקוין ומחזיק בו שנה שלמה בלי למכור או להמיר – אין עליו חובה למלא דו”ח למס הכנסה רק בגלל ההחזקה. גם רשות המסים עצמה הבהירה כי ככלל, החזקה במטבעות קריפטו שאינה מניבה הכנסה אינה גוררת חובת דיווח. עם זאת, חשוב לציין כי חובת דיווח יכולה להתעורר במקרה של דרישת הצהרת הון – שכן מאז 2023 טופסי הצהרת ההון עודכנו לחייב הצהרה על סוגי המטבעות הדיגיטליים, כמותם ושוויים ביום ההצהרה. כלומר, אם נישום נדרש על-ידי מס הכנסה להגיש הצהרת הון, הוא חייב לכלול בה גם את אחזקות הביטקוין שלו, אחרת ההשמטה תיחשב לעבירה פלילית. אך בהיעדר דרישה ספציפית כזו, וללא פעולה היוצרת אירוע מס – החזקה בלבד אינה מחייבת דיווח במהלך השנה.
- מכירה של ביטקוין: מכירת מטבעות ביטקוין (או כל קריפטו) תמורת כסף פיאט (שקל, דולר וכד’) מהווה מימוש של הנכס, ולכן כן יוצרת אירוע מס המחייב דיווח. ברגע המכירה, אם נוצר רווח יש לשלם עליו מס רווח הון (%25 לפרטיים) ולדווח לרשויות. גם אם המכירה הסתכמה בהפסד או ללא רווח – יש לדווח על העסקה (הדיווח כולל גם הפסדים שהתרחשו). למעשה, התקנות דורשות להגיש טופס דיווח (טופס 1399) לכל מכירת נכס קריפטו בתוך 30 יום ממועד המכירה, ובנוסף לכלול את כל העסקאות בדוח השנתי . בפועל, רבים מגישים את סיכום הפעילות רק במסגרת הדוח השנתי בלי לדווח תוך 30 יום על כל מכירה בנפרד, אך ראוי להבין שהחוב הרשמי הוא מיידי. בכל מקרה, גם מכירה בהפסד חייבת בדיווח – ולמעשה דיווח הפסד יכול לשמש לקיזוז כנגד רווחים בשנים אחרות.
- המרה בין מטבעות קריפטוגרפיים: החלפת ביטקוין במטבע קריפטוגרפי אחר (למשל איתריום, או אפילו טוקן יציב כמו USDC) דינה כדין מכירה מבחינת חוקי המס. המשמעות: במועד ההמרה יש לחשב את הרווח או ההפסד (לפי שווי הביטקוין שנמכר מול עלותו) ולדווח על העסקה לרשות המסים. רבים מהמשקיעים סבורים בטעות שרק המרה לכסף “אמיתי” (שקל/דולר) יוצרת חבות במס, אך החוק מבהיר במפורש שגם החלפת קריפטו-בקריפטו היא אירוע מס חייב בדיווח . כפי שהוסבר, העובדה שהכסף החדש שהתקבל הוא נכס דיגיטלי אחר ולא מזומן – אינה פוטרת מדיווח ותשלום; מס הכנסה גובה מס על העסקה במועד ההמרה, גם אם לא הופקד כסף בבנק . לפיכך, משקיע שמכר ביטקוין תמורת איתריום חייב להתייחס לכך כמכירת נכס (ביטקוין) ולדווח בהתאם.
למעשה, ניתן לסכם ולהגיד כי החזקה בלבד ≠ אירוע מס, ואילו מכירה או המרה = אירוע מס. מרגע שבוצעה מכירה/המרה (או שימוש, כמתואר לעיל), עובר הנישום ממעמד של “מחזיק נכס” פסיבי למעמד של מי שביצע אירוע חייב. מכאן נגזרת חובת דיווח מפורטת על אותה שנה. חשוב גם להבין שאם הפעילות של אדם בקריפטו היא תדירה/מסחרית (עשרות פעולות בשנה, משך החזקה קצר מאוד וכו’), רשויות המס עשויות לסווג את הפעילות כעסקית ולא כהשקעה הונית רגילה. במצב כזה, חלות חובות דיווח מחמירות יותר (כגון ניהול ספרים, דיווחי מע”מ שוטפים וכו’), ושיעורי המס עולים (מדרגות מס הכנסה, ביטוח לאומי ומע”מ). גם מטעם זה, חשוב לדווח ולתעד כל פעולה – כדי שבמקרה של בירור ניתן יהיה להוכיח מה היה אופייה (השקעה הונית לעומת עסק), ולמקסם אפשרויות חוקיות כמו קיזוזי הפסדים.
השלכות אי-דיווח – עבירת מס פלילית
אי-עמידה בחובת הדיווח עלולה לחשוף את מחזיקי הביטקוין והקריפטו לסנקציות כבדות. בניגוד לתפיסה הרווחת כאילו “אם לא דווח – אולי אף אחד לא יידע”, המציאות היא שרשות המסים משקיעה מאמצים ניכרים באיתור משקיעי קריפטו ישראלים שלא דיווחו. כבר שנים שהרשות מנהלת מבצעי אכיפה, מחליפה מידע עם רשויות זרות ומגבשת נהלים להקלת תשלום המס – הכל במטרה להגיע לרווחי הקריפטו הישראליים ולמסותם כחוק . למשל, ידוע כי רשויות המס בעולם אוספות מידע מבורסות קריפטו גדולות על חשבונות ומשקיעים, במסגרת שיתופי פעולה בין-לאומיים. בנוסף, חלו מקרים בישראל שבהם בנקים סירבו לקבל הפקדות שמקורן בקריפטו ללא הוכחת דיווח ותשלום מס כדין. הבנקים מחויבים כיום לנקוט משנה זהירות כנגד “הלבנת הון”, ובהיעדר אישור שרווחי הביטקוין דווחו כדין – הם עלולים לחסום משיכת כספים. מצב זה מביא משקיעים רבים, שבתחילה נמנעו מדיווח, להבין שהמערכת הפיננסית למעשה מכריחה אותם “ליישר קו” עם החוק.
מבחינה משפטית, אי-דיווח על רווחים ועסקאות ביטקוין מהווה עבירת מס פלילית. רשות המסים רואה בכך עבירה חמורה שיש בה אלמנט מרמה, בדומה להעלמת מס מכל סוג אחר . בעוד איחור בתשלום מס או דיווח חלקי עשויים לגרור קנס מנהלי או ריבית בלבד, הימנעות מדיווח בכלל נתפסת כהפרה מהותית של החוק. כפי שמתואר במדריך רשות המסים, ההתייחסות לאי-דיווח חמורה בעיני הרשות; הדבר מושווה לא למעשה קל ערך כמו דו”ח חניה שלא שולם, אלא לעבירה פלילית דוגמת גניבה . למעשה, החוק קובע עונשים כבדים לעבירות מס מסוג זה, עד כדי מאסר בפועל . נישום שנתפס כי לא דיווח על עסקאות קריפטו עלול לעמוד בפני חקירה פלילית, ובהמשך העמדה לדין.
חשוב לדעת: במקרים רבים, אם רשות המסים מגלה העלמת הכנסות, היא עשויה להסכים לגנוז את ההליך הפלילי ולהמירו בקנס כבד במסגרת הליך כופר מס – וזאת רק אם הנישום משלם בדיעבד את המס ועוד תוספת “כופר” משמעותית . במילים אחרות, מי שנתפס ולא דיווח בזמן, יצטרך לא רק לשלם את המס הרטרואקטיבי, אלא גם קנסות, ריבית ופוטנציאלית סכומים ניכרים נוספים כדי להימנע מהרשעה פלילית. כך למשל, דווח על מקרים שבהם משקיעי קריפטו קיבלו שומות מס רטרואקטיביות לשלוש שנים אחורה, ונדרשו לשלם עשרות ואף מאות אלפי שקלים נוספים עקב סיווג פעילותם כעסקית בדיעבד . בנוסף, אי-דיווח כשלעצמו יכול לגרור קנסות כבדים, דרישת תשלום מס רטרואקטיבית ואף הליכים משפטיים נגד הנישום . רשות המסים מוסמכת לערוך ביקורות ולחקור עסקאות קריפטו, בין השאר באמצעות הצלבת נתוני בלוקצ’יין, רישומי בנק וזירות מסחר . לאור זאת, הסיכון בהימנעות מדיווח הוא ממשי: מעבר לחובות המס עצמם, מרחפת סכנת הרשעה פלילית וכל המשמעויות הנלוות לכך (רישום פלילי, קנסות עתק ואף מאסר).
המסר המרכזי הוא שהימנעות מדיווח אינה פתרון – להיפך, היא מדרדרת את המשקיע למצב של עבירה פלילית. גם מי שסבר בתום לב שהתקנות אינן ברורות או ש”רשות המסים לא מתעניינת בקריפטו”, מוכרח להפנים שכיום הרשויות מגבירות אכיפה, והחוק אינו מותיר פתח לאי-דיווח. החדשות הטובות הן שיש דרך לתקן את המחדל, גם לאחר שהתבצע: הליך גילוי מרצון.
גילוי מרצון – הדרך לתיקון ולהימנעות מהפללה
גילוי מרצון הוא מנגנון שמאפשר לנישומים לחשוף מיוזמתם הכנסות ונכסים שלא דווחו בעבר, לשלם את המס המתחייב, ובתמורה לזכות בחסינות מהליכים פליליים בגין ההפרות הקודמות. בתחום הקריפטו, הליך גילוי מרצון על רווחי ביטקוין הפך לרלוונטי במיוחד, נוכח הפער שבין היקף הפעילות הענף של ישראלים במטבעות דיגיטליים לבין מספר הדיווחים המוגשים בפועל. למעשה, משקיע קריפטו ישראלי שצבר רווחים בשנים קודמות ולא דיווח עליהם, עדיין יכול – ואף צריך – להסדיר את המחדל באמצעות פנייה יזומה לרשות המסים.
הבסיס החוקי לגילוי מרצון הוא ההבנה שעבור המדינה עדיף לקבל את המס המגיע לה, גם אם באיחור, מאשר להשקיע בהליך פלילי ממושך. הליך “גילוי מרצון” מאפשר לנישום ששמר רווחי ביטקוין “מתחת לרדאר” לבוא לרשות המסים, לדווח על הרווחים ולשלם את המס – ובכך לנטרל את אחריותו הפלילית למחדלי העבר. התנאי הקריטי הוא שהגילוי יהיה באמת מרצון, כלומר ייעשה לפני שרשות המסים פתחה בבדיקה או חקירה בנושא. כפי שמסביר עו”ד אלי דורון: אם אדם יפנה מיוזמתו למדינה וידווח על רווחיו מביטקוין בטרם המדינה תגיע אליו, וישלם את המס הנדרש – העבירה הפלילית כנגדו תימחק ולא ינקטו נגדו צעדים פליליים. במילים אחרות, הזמן פועל כאן לרעת מי שלא דיווח – ככל שמקדימים לפנות מיוזמתכם, כך גדל הסיכוי להסדיר הכל ללא כתם פלילי.
במהלך העשור האחרון פרסמה רשות המסים מספר נוהלי גילוי מרצון לתקופות מוגבלות, שבמסגרתם ניתן היה לדווח בדיעבד על הכנסות ונכסים (לרבות מטבעות דיגיטליים) תוך קבלת חסינות מהעמדה לדין. נוהל הגילוי מרצון העדכני פורסם באוגוסט 2025, והוא מאפשר להכשיר דיווחים חסרים גם בתחום הקריפטו. לפי נוהל זה, ניתן להסדיר מול רשות המסים נכסים דיגיטליים (כגון ביטקוין, איתריום וכיו”ב) בשווי של עד 1.5 מיליון ₪, וכן הכנסות ונכסים אחרים מהעבר שלא דווחו – והכל תוך הבטחת חסינות מפני הליכים פליליים. חלון ההזדמנויות הנוכחי לביצוע גילוי מרצון הוא עד 31 באוגוסט 2026. ההליך כולל הגשת דו”חות מתקנים ותשלום המס הנדרש (בתוספת ריבית וקנסות חוקיים), ולאחר אישורו מתחייבת רשות המסים שלא לנקוט באמצעים פליליים נגד המגלה. חשוב לציין שהנוהל קובע תנאים, כגון דרישה שהגילוי ייעשה בתום לב ושהמקור להכנסות אינו פעילות בלתי חוקית אחרת. כמו כן, ההליך אינו אנונימי (בניגוד לנוהל זמני שפעל בעבר) – כלומר יש לחשוף את הזהות כבר בפנייה. למרות זאת, הבשורה המשמעותית היא שקיימת כיום מסגרת ברורה ובטוחה יחסית לדווח על רווחי ביטקוין שהוסתרו, לשלם מה שצריך, ולהמשיך הלאה בלי חשש פלילי.
הבחירה בגילוי מרצון היא צעד נבון למי שנמצא בחשיפה בשל אי-דיווח. ראשית, היא מאפשרת לישון בשקט ולהסיר את איום החקירה וההעמדה לדין. שנית, היא מונעת צבירת חובות מס כבדים עוד יותר – זכרו שאי-דיווח ממושך צובר ריבית, הפרשי הצמדה וקנסות שעלולים להרקיע שחקים. שלישית, ההסדרה הפורמלית תאפשר לכם לפעול בגלוי מול הבנקים והמוסדות הפיננסיים: לאחר שתדווחו ותשלמו מס על רווחי הקריפטו, תוכלו להמציא לבנק אישורים ולהפקיד כספים שמקורם בקריפטו בלי חשש שהחשבון ייחסם. בסופו של יום, מטרת הרווחים מהשקעות ביטקוין היא ליהנות מהם בעולם האמיתי – אך ללא דיווח ותשלום מס, הדלת לשימוש חופשי בכספים אלו עלולה להיסגר.
ההמלצה החד-משמעית למשקיעי וסוחרי ביטקוין ישראלים היא: אל תחכו לדפיקה בדלת מצד רשות המסים. אם צברתם רווחים או שאתם מחזיקים מטבעות דיגיטליים משמעותיים בלי שדיווחתם, פנו מיוזמתכם לייעוץ משפטי-מקצועי. הליך הגילוי מרצון הוא ההזדמנות שלכם לתקן את הטעויות בעבר, לשלם את המגיע כחוק, ולהימנע מהכתמת שמכם בפלילים. זוהי בחירה אחראית ונבונה גם מבחינה אישית וגם עסקית, שכן היא מסירה מעליכם “עננה” משפטית ומאפשרת להתקדם קדימה.
סיכום והמלצה לפעולה
שוק הקריפטו ובמיוחד ביטקוין הפך לחלק משמעותי מעולם ההשקעות, וגם מדינת ישראל מכירה בכך ומצפה לשקיפות מלאה מהעוסקים בתחום. חשיבות הדיווח לרשויות המס אינה ניתנת לערעור: דיווח כנדרש הוא לא רק חובה חוקית, אלא גם חומת המגן שלכם מפני אישומים פליליים וקנסות דרקוניים. מי שפעיל בקריפטו ואינו מדווח מסתכן בהשלכות כבדות מנשוא – החל מאיבוד רווחיו דרך תשלום כפל מס, ועד לענישה פלילית. לעומת זאת, גילוי מרצון והסדרה יזומה של הנושא מול הרשויות היא הדרך הבטוחה לחזור לתלם, להכשיר את ההון הדיגיטלי שלכם ולמנוע הפללה.
לאור האמור, מומלץ בחום לכל מי שקנה, החזיק או מכר ביטקוין או מטבעות קריפטוגרפיים אחרות ללא דיווח, לפנות בהקדם לייעוץ משפטי מקצועי. פנייה לעורך דין המתמחה במיסוי קריפטו תאפשר בחינת המצב ובניית תוכנית גילוי מרצון מותאמת. לפרטים נוספים ולקבלת ייעוץ דיסקרטי בנושא, ניתן לפנות לעו”ד אלי דורון בטלפון 054-4251054 לייעוץ פרטני ואישי. הצעד הזה עשוי להיות ההבדל בין סכנה משפטית מוחשית לבין תיקון מוחלט של ההליך – וביטחון מלא בהתנהלותכם בעולם הביטקוין והמטבעות הדיגיטליים בעתיד.
פקודת המס היא ברורה: ביטקוין אינו “שטח הפקר” רגולטורי, וההתעלמות מחובות הדיווח עלולה לעלות ביוקר. לפיכך, גלו אחריות כלפי עצמכם – דווחו כנדרש, ובמידת הצורך נצלו את מסלול הגילוי מרצון. כך תוכלו ליהנות מפירות השקעותיכם בביטקוין בראש שקט, תוך עמידה מלאה בדרישות החוק. ההקפדה על דיווח שקוף ונכון כיום היא שתבטיח כי ביטקוין יישאר עבורכם הזדמנות פיננסית ולא מקור לצרות משפטיות.
משרד דורון, טיקוצקי ושות’ מוביל בישראל בליווי משקיעי ביטקוין ומטבעות קריפטוגרפיים להסדרת רווחים ואחזקות בקריפטו. עם ניסיון של 30 שנה, ליווי דיסקרטי וצוות רב-תחומי, אנו מוודאים דיווח מדויק, תשלום מס נכון והגנה מפני חבות פלילית.
האמור לעיל מהווה מידע כללי ואינו תחליף לייעוץ משפטי פרטני. בכל מקרה של ספק או התלבטות באשר לחובת הדיווח על פעילותכם במטבעות קריפטוגרפיים, רצוי לפנות לעורך דין הבקיא בתחום.
חיפוש 
סגור 
