1/9/2025
נוהל גילוי מרצון 2026 – הזדמנות חד-פעמית לבעלי הכנסות משכירות או נכסים לא מדווחים
משרדנו מתמחה בליווי בעלי נכסים והכנסות משכירות בתהליך גילוי מרצון, מבטיח דיסקרטיות מלאה והסדרת כל ההכנסות הלא מדווחות מול רשות המסים – תוך שמירה על חסינות פלילית והפחתת סיכוני מס.
אם אתם בעלי נכסים בישראל או בחו”ל ומקבלים מהם הכנסה (כגון שכר דירה) שאינה מדווחת לרשות המיסים בישראל – אתם נמצאים כעת בסיכון משמעותי. אי-דיווח על הכנסות משכירות מהווה טעות חמורה, שכן זו רק שאלה של זמן עד שהרשויות יחשפו את ההכנסות הנסתרות. כאשר זה יקרה, עלולים להיגזר עליכם קנסות כבדים, חיובי מס רטרואקטיביים ואף הליכים פליליים. כדי להתמודד עם תופעה זו ולתת לכם הזדמנות לתקן את המחדל בטרם מאוחר, הוכרז לאחרונה נוהל גילוי מרצון חדש בישראל. נוהל זה מאפשר לדווח מיוזמתכם על ההכנסות הלא-מדווחות, לשלם את המס המתחייב – ובכך להימנע מהעמדה לדין פלילי בעתיד. הנוהל פתוח לפרק זמן מוגבל, ולכן מומלץ לפעול ללא דיחוי לפני שהרשויות יגיעו אליכם בעצמן.
ביום 25.8.2025 פרסמה רשות המסים (באישור היועצת המשפטית לממשלה) נוהל גילוי מרצון חדש, אשר יהיה בתוקף עד 31 באוגוסט 2026 . מדובר בהליך ייחודי המעניק חסינות מהליך פלילי לכל נישום (יחיד, בעל עסק, יבואן, שכיר, פנסיונר וכו’) שידווח מרצונו על הכנסות שטרם דווחו וישלם את המס הנדרש בגינן . רשות המסים והפרקליטות מתחייבות שלא לפתוח בהליכים פליליים נגד מי שפועל במסגרת נוהל זה, ולא להשתמש במידע שימסור במסגרת הבקשה להליכים אחרים . משכירי דירות (הנהנים מהכנסות שכר דירה), כמו גם בעלי רווחים מקריפטו ומחזיקי חשבונות בנק בחו״ל, נמנים במפורש עם קהל היעד של הנוהל החדש – עבורם זו הזדמנות פז “לנקות את השולחן”, להסדיר את דיווחי המס שלהם ולהכשיר את ההון שבידיהם לשימוש חוקי, ללא חשש מהעמדה לדין.
מי צריך לשקול פניה לגילוי מרצון?
להערכת גורמי מקצוע, ישראלים רבים – מכל רחבי המשק – אינם מדווחים כיום על מלוא הכנסותיהם ונכסיהם. למשל, בעלי עסקים שקיבלו תקבולים במזומן מלקוחות בארץ או בחו״ל ולא כללו אותם בדיווח; יחידים המחזיקים חשבונות בנק ונכסים פיננסיים בחו״ל שלא דווחו; אזרחים שסחרו בקריפטו אך לא הצהירו על הרווחים; משקיעי נדל״ן המשכירים דירות ללא דיווח על דמי השכירות; ועוד. כל המקרים הללו, ועוד רבים אחרים, חושפים את בעליהם לאחריות מס רטרואקטיבית וקנסות, ובמקרים חמורים גם אישומים פליליים.
הנוהל החדש מאפשר להסדיר מקרים כאלה מיוזמת הנישום ולפני שהתגלו ע״י הרשויות, ובכך לנטרל לחלוטין את החשיפה הפלילית. במסגרת הנוהל ניתן לדווח ולתקן מגוון רחב של עבירות והפרות מס, כגון:
- חשבונות בנק ונכסים פיננסיים שלא דווחו: למשל כספים בחשבונות בנק זרים (או בישראל) שלא נכללו בדוחות השנתיים.
- פעילות עסקית או נכסים לא מדווחים בארץ ובחו״ל: לרבות ניהול עסק “בשחור”, פעילויות ייבוא/ייצוא שלא דווחו, או אחזקת נדל״ן ללא דיווח.
- הכנסות “שחורות” שלא דווחו: תקבולים ותקבולות (כמו עמלות, תשלומים מצדדיים מספקים/לקוחות בארץ או מחו״ל) שלא דווחו לרשות המסים.
- חשבוניות פיקטיביות: הפקה או שימוש בחשבוניות כוזבות במטרה לנפח הוצאות או להעלים הכנסות אמיתיות.
- ניצול לרעה של הטבות מס: דרישה בלתי חוקית של פטורים, ניכויים או הטבות מס (למשל הצהרת תושבות חוץ כוזבת, ניצול מניפולטיבי של הוראות החוק וכו’).
- השמטת נכסים מהצהרת הון: אי-דיווח על כספים, רכוש, קרנות, מט״ח, מטבעות דיגיטליים או נכסים אחרים במסגרת הצהרות הון קודמות שהוגשו לרשויות.
- נכסים דיגיטליים (Cryptocurrency): אי-דיווח על אחזקות במטבעות קריפטוגרפיים או רווחים ממסחר בהם, המחייבים דיווח ותשלום מס לפי החוק.
חשוב להבהיר: הנוהל חל על כל סוגי המיסים – מס הכנסה, מע״מ, מס שבח ומיסוי מקרקעין, מכס, מס קניה וכד’ – כל עוד מדובר בעבירות מס (אשר אינן תוצאה של פעילות פלילית אחרת, כמו הלבנת הון שמקורו בפשע). המשמעות היא שניתן במסגרת זו להסדיר הפרות בכל תחומי המס תחת קורת גג אחת.
יתרונות ההליך עבור הנישום
היתרון העיקרי של הנוהל הוא מתן הזדמנות להכשיר את ההון: כספים או נכסים שלא דווחו הופכים בעקבות ההליך ל”מולבנים” וחוקיים לשימוש. לאחר התשלום לרשות המסים, ניתן להכניס את הכסף למערכת הפיננסית הגלויה (חשבונות בנק, השקעות וכד’) ללא חשש. בנוסף, הפונה נהנה משקט נפשי והסרת איום של העמדה לדין, קנסות כבדים או עונשים אחרים שהיו עלולים להיות מוטלים אילו ההכנסות היו מתגלות ביוזמת הרשויות. במילים אחרות – מי שפועל כעת מרצון ובתום לב יישן הרבה יותר טוב בלילה, בידיעה שהסיר מעליו סיכון פלילי ואזרחי משמעותי.
מעבר לכך, הנוהל מאפשר למנוע את הרישום הפלילי ואת הנזק התדמיתי הכרוך בו, אשר יכולים לפגוע בקריירה, בעסק ובמוניטין של האדם. על ידי הסדרה יזומה, הנישום שומר על יושרה אישית ועסקית ומיישר קו עם החוק, במקום להיתפס מאוחר יותר כמעלים מס.
תנאי הסף להגשת הבקשה ואישורה
כדי שבקשת גילוי מרצון תאושר ותזכה את המבקש בחסינות, עליו לעמוד במספר תנאים מצטברים:
- עבר נקי בעבירות מס: המבקש לא הורשע בעבר בעבירות מס, ולא שילם כופר (קנס מנהלי) בגין עבירות מס.
- חסינות חד-פעמית: המבקש לא ניצל הליך גילוי מרצון בעבר (לאותו נישום לא תינתן חסינות פעמיים).
- אין חקירה פתוחה בעניינו: במועד הגשת הבקשה, לא מתנהלת בדיקה או חקירת מס נגד המבקש (וכן לא נגד בן/בת זוגו או שותפים קרובים).
- אין מידע מוקדם בידי הרשויות: לרשות המסים (או לרשות אכיפה אחרת) אין מידע קודם מהותי לגבי ההכנסות או הנכסים הנכללים בבקשה. כלומר הגילוי באמת מגיע מיוזמת הנישום, לפני שהרשות עלתה על ההפרה בעצמה.
- מקור חוקי להכנסות: ההכנסות והנכסים אינם מפעילות בלתי-חוקית אחרת. הנוהל חל רק על עבירות מס “רגילות” (פקודת מס הכנסה, חוק מע״מ, מכס, מקרקעין וכו’) – אך לא יגן על מי שהכספים שהוסתרו הגיעו מעבירות פליליות אחרות (סחר בסמים, שוחד, פעילויות טרור וכד’).
בנוסף, תום לב ושקיפות מלאה הם תנאי בסיסי: על הנישום לחשוף את כל הפרטים הרלוונטיים להכנסותיו הנסתרות – מקור הכסף, שנות המס שבהן לא דווח, סכומים, זהות המבקש וכו’ . בקשה חלקית, בלתי מדויקת או חלילה כוזבת – תידחה מיד. יחד עם זאת, חשוב לציין כי אם הבקשה נדחית אך התברר שהוגשה בתום לב ובשקיפות מלאה, רשות המסים לא תשתמש במידע שסיפק הנישום כנגדו בהליך פלילי או אזרחי עתידי . כלומר, יש “רשת ביטחון” במקרים בהם האדם ניסה לדווח ביושר אך בקשתו לא אושרה מטעמים טכניים או אחרים.
את הבקשה לגילוי מרצון יש להגיש באופן מקוון, באמצעות טופס ייעודי באתר רשות המסים. ניתן להגיש עצמאית, או באמצעות עורך דין המייצג את הנישום. הבקשה צריכה לכלול דיווח מלא ומפורט של כל ההכנסות, הנכסים וההון שלא דווחו בעבר, בצירוף אסמכתאות ומסמכים רלוונטיים (דפי בנק, אישורי השקעות, חוזים, צוואות וכו’). אם הבקשה תאושר, יחושב סכום המס לתשלום ויימסר למבקש, אשר יצטרך לשלם אותו בתוך פרק זמן מוגדר. אי-תשלום המס במועד עלול להוביל לביטול ההסדר – ואז המידע שמסר כן עלול לשמש כנגדו (שהרי הופר תנאי החסינות).
מסלול ירוק – טיפול מזורז למקרים בהיקף קטן
הנוהל החדש כולל שני מסלולי טיפול עיקריים: מסלול רגיל ומסלול “ירוק”. בשונה מנהלים קודמים, הנוהל הנוכחי אינו מאפשר פתיחה אנונימית – הבקשה מוגשת מזוהה בשם הנישום כבר מההתחלה . מכיוון שכך, הוחלט ברשות המסים להקל על נישומים “קטנים” באמצעות יצירת מסלול ירוק, שהוא מקוצר ומהיר יותר, ללא דיוני שומה ארוכים ומתישים.
במסלול הירוק יטופלו בקשות לגילוי מרצון שההיקף הכספי שלהן מצומצם יחסית. הרעיון הוא שאם הסכומים הלא-מדווחים אינם גדולים, ניתן להסדיר אותם במהירות על סמך דיווח מתוקן של הנישום ותשלום המס, בלי צורך במו״מ ממושך מול פקיד שומה. הקריטריונים המרכזיים למיון בקשה למסלול הירוק (ניתן לעמוד באחד או יותר מהם) כוללים בין השאר:
- נכסים פיננסיים בחו״ל עד 4 מיליון ₪: מתייחס למי שמחזיק כספים או ניירות ערך בחשבון בנק זר, כאשר יתרת החשבון ליום 31.12.2014 אינה עולה על 4,000,000 ש״ח, ולא בוצעו בו הפקדות חדשות במהלך תקופת ההכנסה שלא דווחה.
- הכנסות משכר דירה למגורים עד 250,000 ₪ בשנה: מי שהשכיר דירות (בארץ או מחוץ לישראל) ולא דיווח על דמי השכירות, בסכום כולל שאינו עולה על רבע מיליון ש״ח בשנה. (אגב, לפי הנוהל, מי שרוצה לדווח רק על הכנסות שכר דירה, יכול במקרים מסוימים לעשות זאת במסלול מקוצר אף יותר, ללא צורך בהגשת דוח שנתי מלא.)
- רווחים מנכסים דיגיטליים (קריפטו) עד 500,000 ₪: אם סך הרווח המצטבר ממכירת מטבעות דיגיטליים בתקופת ההפרה לא עולה על חצי מיליון ש״ח, וכמו כן סך שווי כל החזקות הקריפטו של הנישום ליום 31.12.2024 אינו עולה על 1.5 מיליון ₪.
נישום שעומד בתנאי המסלול הירוק צפוי לקבל אישור מהיר לבקשתו, בכפוף כמובן לתשלום המס. למעשה, אחרי אישור הבקשה, יהיה עליו להגיש לרשות המסים דוחות מתקנים (או דוחות שנתיים לראשונה, אם לא הגיש מעולם) בתוך 90 יום, המשקפים את כל ההכנסות שגולו, ולשלם את המס הנובע מכך בתוך 15 יום נוספים. פקיד השומה המטפל יוודא כי הדוחות אכן כוללים את כל ההכנסות שהוספו במסגרת הגילוי, וישולמו מלוא המיסים הנדרשים לפי ההסדר.
חשוב להדגיש: ההחלטה לשייך בקשה למסלול הירוק נתונה בסופו של דבר לרשות המסים, אחרי הגשת הבקשה. כלומר, על הנישום להגיש את מלוא הפרטים, ואז הרשות היא שתקבע אם הוא עומד בקריטריונים של מסלול מהיר או שיש צורך בבדיקה מקיפה יותר במסגרת מסלול רגיל . בכל מקרה, עצם הבקשה (אם נעשתה כנדרש) “קונה” למגיש אותה את החסינות הפלילית, גם אם הוחלט לטפל בו במסלול המלא.
מסלול רגיל – בירור מעמיק והסכם שומה
בקשות גילוי מרצון שהיקפן גדול ומשמעותי יותר, או שהן מורכבות מטבען, ינותבו לטיפול במסלול הרגיל. במסלול זה מתנהל הליך שומתי מלא מול פקיד השומה הרלוונטי, כולל בחינה מעמיקה של כל הפרטים, המסמכים והטענות שבבקשה. לעיתים יידרשו ישיבות, שאלות הבהרה, ודיונים בדבר חבות המס המדויקת.
בסיום המסלול הרגיל, אם מושגת הסכמה בין הנישום לפקיד השומה – ייחתם הסכם שומה הקובע את סכום ההכנסה החייבת שהתווספה ואת חבות המס לתשלום. אם לא מגיעים להבנות, רשאית רשות המסים להוציא שומת מס בצו (מה שנקרא “שומה לפי מיטב שפיטה”), שעליה יכול הנישום להגיש השגה וערעור במסלול הרגיל של דיני המס. למעשה, זו פתיחה של הליך מס רגיל רק בדיעבד.
למסלול הרגיל הוקצב לוח זמנים של עד 12 חודשים ממועד אישור בקשת הגילוי מרצון. הרשות שואפת לסיים את הטיפול בתוך שנה, כדי לתת ודאות לנישום. במקרים מורכבים במיוחד ניתן להאריך מעט את התקופה, אך אם לאחר שנה לא נחתם הסכם – כאמור, תצא שומה לפי מיטב שפיטה כדי לסגור את הטיפול. נישום במסלול רגיל חייב גם הוא להגיש את כל הדוחות הנדרשים לתקופות הרלוונטיות (דוחות שנתיים, ואולי גם הצהרות הון מתוקנות) ולשלם את המס במועדים שייקבעו.
בשונה ממסלול ירוק, במסלול הרגיל מעורבים פעמים רבות דרגים בכירים יותר של רשות המסים. הוראות הנוהל קובעות, למשל, שכל תיק גילוי מרצון שבו ההכנסות הלא מדווחות עולות על 10 מיליון ₪ (או שהרווחים מנכסי הקריפטו עולים על 5 מיליון ₪) – יטופל בליווי ובפיקוח של חטיבת “גילוי הון לא מדווח” במטה רשות המסים . הדבר מבטיח שסיוע מקצועי ומנוסה מלמעלה יינתן ב”תיקים הגדולים”, שהרי שם גם הפוטנציאל לגביית מס משמעותי יותר לקופת המדינה.
לבסוף, נזכיר שוב: אי-עמידה של הנישום בתנאי ההסכם במסגרת הגילוי מרצון (למשל אם לא שילם את מלוא המס שנקבע, או הסתיר מידע מהותי) – תאפשר לרשות המסים לבטל את ההסדר. במקרה כזה, תאבד החסינות והמידע יוכל לשמש כראיה נגד הנישום, שכן הוא הפר את תנאי הגילוי מרצון. לכן, מי שנכנס להליך חייב לעשות זאת בניקיון כפיים ובהקפדה על מילוי מלוא התנאים עד הסוף.
שקיפות מלאה – ללא אנונימיות, וחשיבות הליווי המשפטי
אחד ההבדלים המרכזיים בנוהל 2026 לעומת נוהלי גילוי מרצון קודמים, הוא ביטול האפשרות לאנונימיות. בעבר ניתן היה להתחיל בהליך ללא חשיפת שם הנישום, לקבל אינדיקציה לחבות המס הצפויה, ורק אז לחשוף את הזהות. הפעם, כבר בבקשה הראשונית יש למסור את כל הפרטים המזהים של המבקש.
מצב זה עלול לעורר חשש טבעי אצל נישומים – “מה יקרה אם אגלה הכל והרשות תדחה את בקשתי? הרי אז הם כבר ידעו עלי…”. כאן נכנסת לתמונה החשיבות של ליווי מקצועי צמוד ע״י עורך דין מיסים מנוסה. ראשית, כפי שצוין לעיל, אם פעלתם בתום לב והבקשה נדחתה – המידע לא ישמש נגדכם בהמשך . שנית, פניה באמצעות עו״ד מאפשרת לכם להתייעץ בחסיון מלא (חסיון עו״ד-לקוח) לפני חשיפת הפרטים לרשות. עורך הדין יבחן את המקרה שלכם בדיסקרטיות, יסביר לכם את הסיכונים והסיכויים, ויכין את הבקשה בצורה הטובה ביותר עבורכם. הוא יוודא שכל המידע מוכנס כראוי, שכל המסמכים נאספו, ויציג לרשות המסים את הדברים בצורה המיטבית – תוך הדגשת נסיבות מקלות, תשלום מיידי של המס, הבעה ברורה של חרטה ותיקון, וכד’. ייצוג נכון יכול לגשר במידה רבה על היעדר האנונימיות, על-ידי צמצום הסיכון שטמון בחשיפה המיידית.
חשוב לזכור: הגילוי מרצון דורש שקיפות מוחלטת – ומי שלא יהיה מוכן לכך, מוטב שלא ייגש מלכתחילה. עורך דין מיומן יסייע לכם לעמוד בדרישה הזו באופן שלא יפגע בזכויותיכם, ולהוביל אתכם יד ביד בתהליך עד לסיומו המוצלח.
חישוב המס – כלים להפחתת העלויות במסגרת ההסדר
נוהל גילוי מרצון איננו “מבצע הנחות” מבחינת תשלום המס עצמו – ההכנסות שגולו ימוסו לפי שיעורי המס המלאים הקבועים בחוק, ללא הפחתות או הקלות מיוחדות . למעשה, בהשוואה לנוהל הקודם (מ-2017) שאיפשר במפורש לקזז הפסדים ולקבל זיכויי מס, בנוהל הנוכחי הורעות הביצוע אינן מזכירות הקלות כאלה . אולם בפועל, עומדים לרשות הנישום מספר כלים שיכולים להקטין את חבות המס הכוללת, במסגרת חישוב ההכנסה החייבת והרווח האמיתי שנצמח לו. בין היתר, כדאי לשים לב לדברים הבאים:
- קיזוז הפסדים: אם לנישום יש הפסדים עסקיים או הוניים שוטפים או מועברים משנים קודמות, ניתן לקזזם כנגד ההכנסות הנחשפות. למשל, מי שספג הפסדים מהשקעות בשוק ההון או בהפעלת עסק אחר – רשאי להפחית הפסדים אלה מהרווחים הלא מדווחים שבגילוי, ובכך לצמצם את סכום ההכנסה החייבת במס.
- זיכוי מס זר: במידה ועל ההכנסות המדוברות שולם מס במדינה זרה (למשל נוכה מס במקור בחו״ל על ריבית/דיבידנד, או שולמו מיסי רווחי הון במדינה אחרת) – הנישום זכאי, בהתאם לכללי האמנות למניעת כפל מס, לדרוש זיכוי ממס בישראל על אותו סכום ששולם בחוץ לארץ.
- ניכוי הוצאות קשורות: החוק מתיר לנכות הוצאות שהוצאו בייצור ההכנסה. לכן, אם היו עלויות שהניבו את ההכנסות שלא דווחו (כגון עלות רכישת מלאי בייבוא שלא דווח, תשלומים לספקים, עמלות תיווך, שכר עובדים וכו’) – ניתן בהחלט לתבוע ניכוי שלהן, כמו בכל דיווח רגיל, ובכך להקטין את הרווח החייב.
- הכרה חלקית בשכר טרחת עו״ד: מתוך ראייה לעודד פניה לליווי מקצועי, מאפשרת רשות המסים לנכות כהוצאה מוכרת 50% משכר הטרחה ששולם לעורך הדין שליווה את ההליך. משמעות הדבר היא שחצי מעלות הייעוץ המשפטי למעשה “מוחזר” לנישום דרך חיסכון במס, מה שמקל במידת מה על העלות הכוללת של התהליך.
- כמו בכל דיווח מס, כדי לזכות בהקלות ובניכויים הללו יש לשמור ולספק אסמכתאות מתאימות: דוחות כספיים, קבלות, חשבוניות, חוזים וכו’. עורך דין המתמחה בתחום המיסוי יידע להדריך אתכם בדיוק אילו מסמכים צריך, וכיצד למצות את כל הזכויות המגיעות לכם בחוק – כדי שהתשלום הסופי יהיה הוגן, מדויק ולא גבוה מן הנדרש.
בנוסף לחישוב המס עצמו, יש לקחת בחשבון שייתווספו חיובי ריבית והצמדה על סכומי המס בגין השנים הקודמות שבהן לא דווחו ההכנסות – זאת לפי הקבוע בחוק (ריבית והפרשי הצמדה למדד). אמנם אלו סכומים מצטברים שיכולים להיות משמעותיים אם עברו שנים רבות, אך מצד שני, ברוב המקרים רשות המסים אינה מטילה קנסות עונשיים או עיצומים נוספים מעבר לחיוב המס עצמו, במסגרת הגילוי מרצון. למעשה ההליך הוא חלופה לקנסות ולכתבי אישום – כך שהנישום משלם “רק” את המס שהיה אמור לשלם מלכתחילה, בתוספת ריבית, אך נמנע מענישה פלילית ומקנסות שהיו מוטלים אילו נתפס.
עם זאת, במסגרת דיוני השומה במסלול הרגיל, לפקיד השומה יש שיקול דעת להתחשב בנסיבות, ובמקרים מסוימים אף לוותר על חלק מהקנסות או ההפרשים הנלווים, במיוחד אם ההכנסה שלא דווחה הייתה יחסית קטנה, או אם הנישום שיתף פעולה באופן מלא ובא לקראתם בהסדר . הדבר אינו מובטח מראש, אך בהחלט קורה מעשית בתיקים רבים.
סיכום: לא לחכות – לנצל את ההזדמנות ולישון בשקט
נוהל גילוי מרצון 2026 הוא הזדמנות של פעם בעשור (ואולי פעם אחרונה אי-פעם) עבור כל מי שיש לו הכנסות או נכסים לא מדווחים – בישראל או בחו״ל, בכל ענף ובכל היקף – להסדיר אותם אחת ולתמיד. ההליך מעניק חסינות מלאה מפני הליכים פליליים בגין העבירות שגולו, מאפשר “להלבין” את ההון ולהשתמש בו באופן חוקי, ומונע סנקציות כבדות שעלולות היו להיות מוטלות בעתיד על מי שלא יסדיר את דיווחיו. יתרה מכך, הליך כזה עשוי לחסוך לכם עוגמת נפש, דאגות ולילות ללא שינה – כי במקום לחשוש מפשיטה של רשות המסים, תוכלו לדווח בעצמכם ולהסדיר הכל ביוזמתכם.
חשוב לזכור שההזדמנות הזו מוגבלת בזמן ולא תחזור בקרוב: הנוהל פתוח למשך שנה אחת בלבד (עד אוגוסט 2026) , ולא סביר שיוארך מעבר לכך לאור מדיניות הממשלה והמשפטנים שלא לאפשר “חנינות מס” חוזרות. למעשה, חלפו 6 שנים מאז נוהל הגילוי מרצון הקודם, ואין ודאות כלל שיהיה נוהל נוסף בעתיד הנראה לעין. לכן זו ממש קריאת השכמה אחרונה לכל מי שיודע בליבו שיש לו “שלדים בארון” בהיבטי מס – לתקן את הדרוש תיקון לפני שיוטל עליו לתקן זאת בכפייה.
אל תחכו לדפיקה בדלת מטעם הרשויות. עדיף לפעול כאן ועכשיו, מיוזמתכם, בתנאים הטובים ביותר שתוכלו לקבל. נצלו את הנוהל החד-פעמי הזה והימנעו מטעויות ומחירים כבדים בהמשך. השקט הנפשי, הלגיטימציה והיציאה לדרך חדשה – בהחלט שווים את המאמץ הנדרש מכם כעת.
למה לפנות דווקא למשרד דורון, טיקוצקי ושות’?
כמו בכל הליך משפטי מורכב, גם (ובפרט) בגילוי מרצון הבחירה בייצוג משפטי נכון היא קריטית. משרד עורכי הדין דורון, טיקוצקי ושות’ נמנה עם המשרדים המובילים בישראל בתחום המיסוי ודיני העסקים, ובעל התמחות מיוחדת בליווי הליכי גילוי מרצון ונטרול חשיפות פליליות מול רשויות המס. הנה כמה סיבות מדוע כדאי לבחור בנו לליווי ההליך שלכם:
- ניסיון של 30 שנה: משרדנו פעיל כבר למעלה משלושה עשורים, במהלכם ייצגנו בהצלחה אלפי לקוחות בהליכי מס מורכבים, לרבות גילוי מרצון. הניסיון המצטבר והידע שצברנו לאורך השנים מאפשרים לנו להתמודד עם כל תרחיש ולהשיג עבור הלקוח את התוצאה הטובה ביותר.
- צוות רב-תחומי ומקצועי: במשרד פועלים עורכי דין שהינם גם רואי חשבון, כלכלנים ויועצי מס – שילוב ייחודי המאפשר הסתכלות רחבה על כל תיק, הן מההיבט המשפטי והן מההיבט הפיננסי-חשבונאי. צוות מגוון זה יבטיח שכל היבט בעניינכם (חישובי מס, מאזנים, דוחות כספיים וכו’) יטופל ביסודיות.
- רקע ברשויות המדינה: חלק מעורכי הדין בצוות שלנו שימשו בעבר בתפקידים בכירים בשירות הציבורי (למשל במשרד המשפטים, ברשות המיסים ובמשרד האוצר). המשמעות היא היכרות מבפנים עם אופן החשיבה והפעולה של הרשויות – יתרון עצום כשאנו באים לנהל משא ומתן עבורכם מול אותן רשויות.
- מייסדי המשרד – יוצאי רשות המיסים: מייסד המשרד, עו״ד אלי דורון (שותף-מנהל, יחד עם עו״ד/רו״ח ירון טיקוצקי), שימש במשך 13 שנים כבא-כוח רשות המיסים. הוא ייצג את המדינה בתיקי מס רבים, וכיום הוא מנצל את הידע והקשרים שצבר מהצד של הרשויות כדי להשיג ללקוחותינו פתרונות יעילים ומוצלחים. ההיכרות העמוקה עם נהלי העבודה של רשות המיסים היא נכס משמעותי בניהול ההליך שלכם.
- הצלחות מוכחות בגילוי מרצון: טיפלנו במספר רב מאוד של פניות גילוי מרצון לאורך השנים – בכל הסכומים ובכל סוגי ההכנסות – ללא אף כשלון או חשיפה פלילית ללקוח. כל התיקים שלנו הסתיימו בהסדרים מוצלחים וחותמים, לשביעות רצון הלקוחות. העובדות מדברות בעד עצמן.
- דיסקרטיות מלאה: אנו מודעים לרגישות הרבה של הליכי גילוי מרצון. כל לקוחותינו נהנים מסודיות מוחלטת וחסיון עו״ד-לקוח בקשר לכל מידע שמועבר אלינו. אנו משמשים לכם כ”חומת מגן” מול רשויות המס, ומבטיחים שהמידע הרגיש שאתם משתפים ישמש אך ורק לצורך הטיפול בעניינכם – לטובתכם בלבד.
- ליווי מקיף עד הסוף: מרגע הפניה אלינו, אנו לוקחים על עצמנו את כל הטיפול: איסוף המידע והמסמכים, בניית אסטרטגיית הגילוי, ניסוח והגשת הבקשה, ייצוג בדיונים מול רשות המסים, חישוב מדויק של המס, וסגירת התיק באופן סופי. אנו דואגים עבורכם לכל פרט, קטון כגדול, כדי שהתהליך יהיה כמה שיותר פשוט, מהיר וללא לחצים מיותרים מבחינתכם.
זוהי העת לעשות את הצעד הנכון. אם יש לכם הון לא מדווח, אל תחכו – פנו אלינו לקבלת ייעוץ דיסקרטי ולקיחת אחריות עוד היום. צוות המומחים של דורון, טיקוצקי ושות’ יוביל אתכם בבטחה במסלול הגילוי מרצון, יסיר מכתפיכם דאגה כבדה, ויאפשר לכם לפתוח דף חדש ונקי מול רשויות המס.
משרדנו מזמין בעלי הכנסות משכירות או נכסים לגלות כיצד נוהל גילוי מרצון 2026 יכול להגן עליכם מפני קנסות פליליים ומס רטרואקטיבי. האם אתם מדווחים נכון על כל הכנסותיכם? האם ההון שלכם בישראל או בחו״ל בטוח מהעמדה לדין?
משרדנו מתמחה בליווי בעלי נכסים והכנסות משכירות בתהליך גילוי מרצון, מבטיח דיסקרטיות מלאה והסדרת כל ההכנסות הלא מדווחות מול רשות המסים – תוך שמירה על חסינות פלילית והפחתת סיכוני מס.
למידע נוסף ותיאום פגישה אישית ודיסקרטית, אתם מוזמנים לפנות ישירות לעו״ד אלי דורון בטלפון 054-4251054. אנחנו כאן בשבילכם – כדי שתוכלו לנצל את ההזדמנות, להסיר דאגות מלבכם ולהמשיך הלאה בראש שקט.
חיפוש 
סגור 
