
בית משפט השלום בירושלים הכריע את דינו של נאשם אשר מיוחסת לו עבירה לפי סעיף 216(1) לפקודת מס ההכנסה.
במסגרת החלטה בעלת השלכות מס רחבות היקף, הכריע בית המשפט העליון בשאלת תשובתו לצרכי מס של יחיד שעזב את הארץ, בו בזמן שאשתו ושתי בנותיו נותרו לגור בישראל.
היום יותר מתמיד כדאי להקדים ולגלות מרצון את דבר קיומם של חשבונות בנק בלתי מדווחים לאור ההסכם שהתגבש בין משרד האוצר הישראלי לבין מקבילו האמריקאי ליישום - קראו כאן בהרחבה בנושא.
בפסק הדין שניתן ביום 27 באפריל, 2014, בעניין 4060/12 יהודה שנהב נ' פקיד שומה תל אביב נדרש בית המשפט העליון לסוגיה של הכרה במחילת חוב של בעל מניות יחיד בחברה כעסקה מלאכותית.
לאחרונה, ניתן פסק דינו של בית משפט השלום בכפר-סבא, מפי כבוד סגנית הנשיאה השופטת קרלינסקי בת"א 17959-09-11 fruit company נ' פירות המושב (בן יוסף) בע"מ ואח' (ניתן ביום 11.4.14), הדן בין היתר בשאלה– האם יכול חוזה קונסיגנציה להכיל בתוכו תניית מחיר מינימום, או שעצם היות החוזה חוזה קונסיגנציה - פוסלת מלכתחילה אפשרות שכזו.
לאחרונה דן בית המשפט העליון (רע"א 777/14 ליבוביץ נ' פקיד שומה) בבקשת ערעור על החלטת בית המשפט המחוזי בתל אביב (השופט מ' אלטוביה), בגדרה נדחתה בקשת המבקשים להגיש חוות דעת מומחה ביחס לשווי מוניטין.
הוראות סעיף 96 לפקודת מס הכנסה [נוסח חדש], התשכ"א-1961 (להלן: "הפקודה") מאפשרות לנישום, בתנאים מסוימים, לדחות את רווח ההון שנצמח ממכירת נכס בר-פחת אשר תחתיו נרכש נכס. הסעיף מוסיף וקובע, כי אותו חלק מרווח ההון הנדחה יופחת מהמחיר המקורי של הנכס המחליף, הן לעניין תביעת הפחת והן בעתיד לעניין חישוב רווח ההון ממכירתו.
האם קיזוז הפסד הון בנסיבות שבהן מוחל בעל מניות על חובה של חברה שבבעלותו המלאה כלפיו, מצביע על כך שמדובר בעסקה מלאכותית, אשר כל מטרתה היא הפחתת מס בלתי נאותה או שמא מדובר בקיזוז הפסד הון לגיטימי?
אם שמתם לב שאחד הדיירים מתעקש על בחירת יזם מסוים או על ביצוע הפרויקט בהיקף מסוים או בדרך מסוימת תשאלו את עצמכם מדוע הוא מתעקש? האם אין לאותו דייר מניע נסתר? האם ייתכן שאותו דייר מצפה לקבל מהיזם טובה כלשהי מעבר למה שמקבלים שאר הדיירים?
משחק הפוקר מסוג טקסס הולדם אשר זוכה בשנים האחרונות לפופולאריות גלובלית רחבה הפך בתוך כך לאהוד אף בקרב קהל המהמרים הישראלי.
על תופעת הפרת זכויות הקניין הרוחני ותפקידו של אגף המכס במלחמה בתופעה זו.
ביום 13.3.14 התקבלה החלטה מספר חכ/23 של ועדת השרים לענייני חברה וכלכלה (קבינט חברתי-כלכלי) אשר צורפה לפרוטוקול החלטות הממשלה וקבלה תוקף של החלטת ממשלה מספר 1490 (חכ/23) ביום 21.3.14.
האם חוב כלפי ספק חוץ שהוסכם לצורכי מס הכנסה כי יש לראותו כנמחל, הוא בבחינת ויתור של ספק החוץ על חוב החברה כלפיו, החייב גם במע"מ לפי סעיף 12 לחוק? קראו כאן בעניין.
חוק ההוצאה לפועל, תשכ"ז-1967, הינו מנגנון אשר נועד לרשות הציבור, שבאמצעותו יוכלו בעלי דין לממש שטרות שחוללו, שטרי חוב, שעבודים או משכונים וכן פסקי דין הניתנים לטובתם על ידי ערכאות שיפוטיות שונות, כנגד מי שחויב בדין, הכל במטרה להשיב לעצמם כספים או נכסים שחבים להם.
לקביעת הצד שעליו מוטלת חובת הראיה, חשיבות רבה במסגרת הליך משפטי, הואיל וקביעה כזו יכולה לעתים לחרוץ את גורל ההליך המשפטי. לאחרונה, דן בית המשפט המחוזי בנצרת בע"מ 33292-04-13, מובילי צפון הארץ בני סעיד בע"מ נ' אגף המכס והמע"מ – טבריה, בשאלה על מי מוטל נטל הבאת הראיות בערעור על שומת מס ערך מוסף - האם על המערערת, חברת מובילי צפון הארץ בני סעיד בע"מ או שמא על המשיב, אגף המכס והמע"מ – טבריה.
ישנן סיבות אישיות רבות שבגינן בעל דירה בבניין משותף יחליט להתנגד לשדרוג הבניין שלו, אך לא תמיד סיבות אישיות מסוג זה יהיו מוצדקות מהפן המשפטי - במאמר זה נעמוד על העילות החוקיות אשר מכוחן ניתן להתנגד לפרויקט של תמ"א 38 בבית משותף.
הזכות למשפחה נכללת בתוך הזכויות שכלולות אך אינן מנויות במפורש בחוק יסוד כבוד האדם וחירותו. הניסיון להשוות זכויות בסיסיות לזוגות בני אותו מין, תופסים את מקומם יותר ויותר (אם כי, אולי לא מספיק) במדינת ישראל. צעדים וניסיונות רבים נעשים לאחרונה בכיוון ההכרה בזכויות הקהילה הגאה בישראל.
משרדנו הרחיב את פעילותו הבינלאומית גם לכיוון צרפת ולכל המדינות הדוברות צרפתית באמצעות צוות של עו"ד, רו"ח, כלכלנים בשפות הצרפתית והעברית - לחצו כאן לפרטים.
בהתאם לסעיף 92(א)(1) לפקודת מס הכנסה (נוסח חדש), התשכ"א-1961 (להלן: "הפקודה"), הפסד הון שהיה לאדם בשנת מס פלונית, ואילו היה ריווח הון היה מתחייב עליו במס, מותר בקיזוז כנגד ריווח הון או כנגד שבח מקרקעין לפי חוק מיסוי מקרקעין (שבח ורכישה), התשכ"ג-1963 (להלן: "החוק").
בית משפט השלום בירושלים גזר על נאשם אשר מיוחסת לו עבירה על סעיף 216(1) לפקודת מס ההכנסה מאסר בפועל לתקופה של 6 חודשים שתרוצה בעבודות שירות. בנוסף מאסר על תנאי לתקופה של 12 חודשים למשך שנתיים. כמו כן קנס בסך 5,000 ₪ והתחייבות בסך 50,000 למשך שנתיים שבה הנאשם מתחייב שלא לעבור שוב את העבירה בגינה הורשע.