
קבינט הדיור אישר אך לאחרונה תוכנית להורדת מחירי הדירות וזאת באמצעות מתן פטור ממע"מ לרוכשי דירה ראשונה. בהתאם לכך, פורסם תזכיר הצעת חוק מס ערך מוסף (הטבה במס בעסקה לרכישת דירת מגורים מוטבת), התשע"ד-2014. על מנת להוריד את מחירי הדיור בטווח הקצר, הוצע כאמור להוריד את תשלום המע"מ לשיעור 0 אחוז עבור רכישת דירה ראשונה, באופן שבו הקבלן לא יצטרך להעביר תשלומי מע"מ בגין מכירת דירות שביצע. פעולה שצפויה להביא לירידה משמעותית ומיידית במחירי הדירות, שכן רכיב המע"מ הינו מעל ל- 15% ממחיר הדירה.
המדובר בילדה בת 7, שיצאה לשחק עם חברות בסמוך לביתה. באותה העת התקיימה בשכונת מגוריה חתונה גדולה ואנשים ונשים רבים יצאו ונכנסו ממתחם המקום הקדוש, בעקבות כך, נכנסו הילדה וחברותיה אל המתחם הקדוש שבמרכזו מתחם עם נרות דולקים, אשר בו לא קיים שער ו/או שומר. הילדה מעדה פנימה, אל תוך מתחם הנרות, נפלה על מספר גדול של נרות, אש מיד אחזה את שמלתה והחלה משתלטת על כל פלג גופה התחתון.
בקשות לתיקון הצהרת הון שיוגשו לאחר קבלת הדרישה להגשת הצהרה נוספת, יענו בסירוב מצד פקיד השומה ובד בבד עלולות לעורר חשד לעניין ההצהרה הראשונה. על נישומים שכבר הגישו הצהרת הון מטעמם ואינם משוכנעים אודות תקינות הצהרתם, לפנות כעת לגורם מקצועי לטובת פתיחת הליך של תיקון ההצהרה.
בתחום המס קיימת ההלכה לפיה דין פיצוי כדין הפרצה אותה בא הוא לסתום (ע"א 171/67 פקיד שומה למפעלים גדולים נ' הוצאת ספרים ש' ל' גורדון בע"מ). לאחרונה, במסגרת פסק הדין בעניין תופאפ תעשיות (עא 3721/12) נדרש בית המשפט העליון לדון בשאלה מה דינו של פיצוי מחברת ביטוח שניתן לנישום עקב נזק שנגרם לנכסו המבוטח. האם פיצוי זה חייב במס או פטור ממס; ואם קמה חבות במס – האם היא במס הכנסה, במס רווח הון, או שמא במס שבח.
כיום, חיים בישראל כמיליון וחצי אנשים עם מוגבלות. בעולם המערבי כולו, אנשים עם מוגבלות הם חלק אינטגרלי מהאוכלוסייה והקהילה כולה. בישראל, קיימת ומתרחבת חקיקה המגנה על זכויותיהם (ראה מאמרנו בעבר על הצעת חוק שוויון זכויות לאנשים עם מוגבלויות).
בשנים האחרונות, עדים אנו למחאה חברתית הולכת וגדלה, אשר הגיעה בשיאה למחאת האוהלים ואף להפגנות של אזרחים רבים ברחובות. המחאה קמה בעקבות יוקר המחיה בארץ, שהפך להיות בלתי נסבל עבור אזרחים רבים במדינה.
נקודת המוצא היא שדיון בהליך מזורז של בקשה למתן הוראות בהליכי פירוק יכלול גם הכרעה במחלוקות הנוגעות לעניין ולגבי הליכים כנגד נושאי המשרה במידה וקיימים. יחד עם זאת כאשר המחלוקות בין הצדדים מורכבות מדי עד כדי פגיעה בלתי סבירה במי מבעלי הדין, הבקשה תמחק על הסף, וההכרעה במחלוקות בין הצדדים תידון בתביעה רגילה.
לאחרונה גובש הסכם דו-צדדי בין משרד האוצר לבין משרד האוצר האמריקאי, שבמסגרתו רשות המיסים תדווח לרשות המיסים האמריקאית על כל הכנסה בישראל של אזרח אמריקאי או בעל Green Card. בנוסף, תהיה אפשרות בעתיד שרשות המס האמריקאית תדווח על הכנסות של ישראלים בתחומה.
בין שיקוליו הרבים של בית המשפט הגוזר את דינו של נאשם, ישנם שני שיקולים אשר עומדים משני צידי המתרס. מחד- האינטרס הציבורי להעניש את העבריין, ומאידך- נסיבותיו האישיות של הנאשם. כאשר מדובר בעבירות מס חמורות, מגמת בית המשפט היא, כי משקל האינטרס הציבורי גובר על נסיבותיו האישיות של הנאשם.
ביום 25.12.2008 הוגש כתב אישום נגד המערער אשר עבד כשכיר בקופת חולים "מכבי שירותי בריאות" ושימש כרכז תכניות עבודה במחלקת תכנון ותקצוב. בכתב האישום הואשם המערער ועובדת נוספת בגניבה ממעביד (ס' 391 לחוק העונשין, התשל"ז-1977). כתב האישום הסתיים בהסדר טיעון שנחתם עם שני הנאשמים לפיו הודו במיוחס להם בכתב האישום ועל יסוד הודאה זו, הורשעו.
במה שנראה כמו חור נוסף שננעץ בחגורה המתהדקת סביב צווארם של אזרחי ארה"ב, גובש לאחרונה הסכם בין משרד האוצר הישראלי לבין מקבילו האמריקאי לעניין קידום אכיפת המס בין המדינות.
נדמה שנושא הדיור בישראל, הינו אחד הנושאים המדוברים ביותר בעת האחרונה, במסגרות שונות ומגוונות. בין אם במסגרת של הורדת מחירי הדירות לקנייה, הקריטריונים לקבלת ההטבות השונות, הצעות חוק והצעות של משרד האוצר ובין אם במסגרת הורדת מחירי הדירות להשכרה.
עובדת לשעבר בתנובה מרכז שיתופי לשיווק תוצרת חקלאית בע"מ (להלן: "תנובה") תבעה את תנובה, את הסתדרות העובדים הכללית החדשה, את ועד העובדים של תנובה ואת יו"ר ועד העובדים, לסעדים שונים בעקבות פיטוריה מהעבודה בתנובה אשר לטענתה הפרו את חובת השוויון לפי חוק שוויון הזכויות לאנשים עם מוגבלויות.
הפסיקה בנושא שלילת פיצויי פיטורים אינה עקבית, ועדיין לא נקבעה הלכה ברורה לכן לא ניתן לדעת כיצד ינהג ביהמ"ש וכל מקרה נידון לגופו ובהתאם לנסיבותיו הספציפיות.
לאחרונה נידונה תביעה בעניין עסקאות נוגדות במקרקעין, אשר בה עתרו התובעים לסעד הצהרתי על זכותם במגרש אשר נרכש על ידם שנים קודם לכן. פסק הדין שניתן דחה את התביעה וקבע את עדיפותם של הרוכשים השניים, וזאת בין היתר בנימוק של חוסר תום לב מצד התובעים.
לאחרונה ניתן פסק דינו של בית משפט השלום בחיפה בת"א 8696-04-09 (פוליאקספורטן בע"מ נ' IMPER ITALIA A S.P.A ואח' מיום 7/5/14). במסגרת הליך זה, נבחנה תביעה של יבואנית ישראלית, כנגד המשלחות אשר טיפלו בשילוח הימי של המטען שיבאה. לטענת היבואנית, המטען הגיע באיחור ובשל כך נגרם לה נזק.
בית משפט השלום תל אביב, כבוד השופטת נועה גרוסמן (סגנית הנשיאה) קיבלה את בקשותיה של חברה אמריקאית זרה והורה על מחיקת התביעה כנגדה משיקולים של פורום לא נאות:
בפסק דין תקדימי, הפך בית המשפט העליון את החלטת בית המשפט המחוזי, וחייב את נמל אשדוד לספק שירות הטענה של גרוטאות ברזל, בשיטה המקובלת לכך בעולם, על אף עלותה הגבוהה לנמל, וזאת ללא תוספת עלות ליצואנים. הקביעות בפסק הדין רלוונטיות לגופים נוספים הפועלים תחת זיכיון שעניינו הספקת שירות לציבור.
בחודשים החולפים ניתנו מספר החלטות בבתי המשפט המחדשות בתחום של מכס יבוא ויצוא: בית משפט השלום בכפר סבא קיבל תביעה של חברה הולנדית כנגד יצואן פירות ישראלי, בשל איכות הסחורה שרכשה בעסקת קונסיגנציה.
התמודדות עם דייר שמסרב לצאת מנכס, ולא משלם שכירות הנה בעיה אשר לא מעט בעלי דירות ועסקים מתמודדים עמה. כל בעל דירה חושש מכך, וישנם לא מעט בעלי דירות שמכניסים בהסכם השכירות סעיפים המקנים לעשות דין עצמי ולפעול על מנת לפנות את הדייר מהמושכר, זאת כדי למנוע מצב בו דייר מחד לא משלם את דמי השכירות אך מאידך לא מפנה את המושכר.