
לאחר עשור שנים לתמ"א 38 עדיין מוקדם לקבוע אם התוכנית לחיזוק מבנים בפני רעידות אדמה אכן השיגה את יעדיה
בעקבות הערכת מצב במשרד האוצר, הוחלט שאף על פי שהוראות פיקוד העורף ליישובים הנמצאים בטווח 0-7 קילומטר הנה להתנהל כרגיל כי הם ממוגנים, ישובים האלו יהיו זכאים למתווה פיצויים כפי שהיה במבצע ב"עמוד ענן" כאשר לא היו ממוגנים. התקנות שעברו בוועדה כוללות את השינוי. כמו כן, כל ניזוק הנמצא בתוך הטווח המוכרז יהיה רשאי להגיש תביעה בגין נזק עקיף לקרן הפיצויים ברשות המסים באחד מתוך שלושה מסלולים "ירוקים" – (מסלולי מענה מהיר) : מסלול שכר עבודה, מסלול מחזורים ומסלול הוצאות שוטפות.
הלכה פסוקה היא כי למעביד אין זכות לשנות באופן חד צדדי תנאים בחוזה העבודה האישי עם עובד, וכי שינוי חד צדדי שכזה מהווה הפרה של החוזה ומקנה זכות לתרופות לפי חוק החוזים (תרופות בשל הפרת חוזה), התשל"א-1971. הלכה נוספת היא כי ניתן לשנות את תנאי ההעסקה של העובד בהסכמת שני הצדדים, והסכמה זו אפשר שתהיה מפורשת או משתמעת מהנסיבות.
הדין הישראלי, האזרחי כמו גם הפלילי, מעגן את הזכות לפרטיות באופן מפורש בזכויות המנויות בחוק יסוד: כבוד האדם וחירותו ואף מגדיר כי פגיעה בזכות הזו (המוגדרת בחוק הגנת הפרטיות, התשמ"א-1981 (להלן: "חוק הגנת הפרטיות")) עולה כדי עוולה אזרחית ועבירה פלילית גם יחד.
ההתפתחות הטכנולוגית הביאה עמה לסוג חדש של מסחר המקובל כיום בעולם והנקרא "מסחר אלקטרוני" (E-commerce). הכוונה הינה לפעילות של מסחר וביצוע עסקאות (טרנסקציות) מסחריות באופן אלקטרוני, באמצעות תקשורת מחשבים. מסחר אלקטרוני מתאר קשת רחבה של פעילויות ברשת האינטרנט או ברשתות פרטיות בין ארגונים. פעילויות אלו כוללות הפצת מידע על ידי ספקים, פעילויות קנייה ומכירה של מוצרים בני קיימא ושירותים, תמיכה בלקוח/במוצר לאחר המכירה וכו'.
מבצע צוק איתן טומן בחובו השלכות כלכליות מידיות, החל מנזקים כספיים ניכרים לבתי עסק וכלה בנזקים ישירים למבנים וכיו"ב. בגין הראשונים כמו האחרונים, מחויבת המדינה לפצות את אזרחיה בכפוף לחוק מס רכוש וקרן פיצויים, התשכ"א 1961, ובכפוף לתקנות ייחודיות שהותקנו מתוכו במרוצת השנים.
הרינו לבשר בזאת כי שר האוצר, מר יאיר לפיד, חתם הבוקר על המתווה שהושג לטובת תשלום פיצויים בשל נזקים עקיפים לתושבי הדרום הנמצאים בטווחים של עד 40 ק"מ מגבול רצועת עזה, וזאת בדומה לנוהל שיושם במבצעי הלחימה הקודמים, עופרת יצוקה ועמוד ענן.
כנדבך נוסף במלחמתה בהון השחור, דורשת כעת רשות המיסים ממספר לא מבוטל של נישומים יחידים מכל קצוות האוכלוסייה, למלא הצהרה בדבר מקורות הכנסתם בארץ ובחו"ל. במסגרת טופס ייעודי נדרש הנישום לציין במפורש ובאופן מפורט את מכלול מקורות הכנסותיו מכל מקום בעולם, לרבות מניות, נכסי נדל"ן, כלי רכב וחשבונות בנק.
בית משפט השלום בבאר שבע דחה את תביעתה של יבואנית עגלים להשבת כספי המסים שנדרשה לשלם עקב שינוי סיווג בדיעבד של של עגלות שייבאה.
לשכת ההוצאה לפועל היא הזרוע המבצעת של הרשות השופטת אך היא פועלת כמערכת נפרדת ועצמאית. רשות האכיפה והגבייה הוקמה בינואר 2009 כיחידה בתוך משרד המשפטים והופרדה ממערכת בתי המשפט. רשות האכיפה והגבייה מופקדת על אכיפת החלטות שיפוטיות וגביית חובות וקנסות והיא מורכבת משתי יחידות: המרכז לגביית קנסות אגרות והוצאות ומערכת ההוצאה לפועל (להלן: "ההוצל"פ").
כאשר אנו מוכרים דירה, בית או מגרש, יש הטועים לחשוב כי האחריות לבצוע הבדיקות השונות חלה על הקונה בלבד, מכח הכלל הנקרא "יזהר הקונה" (caveat emptor). אלא שכלל זה שהיה מקובל בעבר בשיטת המשפט הבריטי, אינו מקובל עוד בישראל. בעסקאות מכר מקרקעין המתנהלות על פי חוק החוזים, חוק המכר, וחוק המקרקעין מוטלות על המוכר חובות תום לב הקבועות בדין ומכוחן על המוכר חלה חובה להזהיר את הקונה בדבר פגמים שונים הקיימים בנכס.
הצהרת הון הינה דיווח של נישום לרשות המסים אודות הנכסים הנמצאים בבעלותו והתחייבויותיו נכון לתאריך מסוים. בדרך כלל נדרשים להגיש הצהרת הון מי שחייבים בהגשת דו"ח שנתי על הכנסות, כלומר עצמאים ובעלי חברות, וכן שכירים שהכנסתם עולה על סכום מסוים שנקבע בתקנות.
חברת שאוב לורנץ הנה יבואנית ומשווקת ישראלית אשר התקשרה עם חברה טורקית בחוזה הפצה של תנורי בישול ואפיה. לטענתה, במסגרת החוזה ניתנה לה זכות בלעדיות בהפצת המוצרים בתחומי ישראל והרשות הפלסטינית, וזכות זו הופרה על ידי הספק הטורקי.
בסיומו של מו"מ ארוך אך יעיל, חתמו זה מכבר ישראל וארה"ב על הסכם לשיפור אכיפת הוראות מס ויישום הוראות חוק FATCA. ההסכם דנן מסדיר הן את האופן בו יועבר מידע מרשות המיסים הישראלית לרשויות המס בארה"ב והן את הדרך בו יועבר המידע בכיוון ההפוך.
סעיף 163 לפקודת מס הכנסה (להלן: "הפקודה"), מעניק הקלה ממס בגין דיבידנד שמקורו בהכנסתה של חברה זרה שחויבה במס ישראלי (למעט מס חברות).
נישום הנדרש להגיש הצהרת הון עליו להעביר לרשות המסים דיווח אודות הנכסים הנמצאים בבעלותו והתחייבויותיו נכון לתאריך מסוים. השמטת נתון במסגרת הצהרת ההון שנעשתה במזיד, בכוונה להתחמק ממס, הינה בבחינת הגשת דו"ח כוזב לרשות המיסים המהווה עבירה פלילית בחובה עד 7 שנות מאסר וקנסות כבדים. על רקע האירועים האחרונים בדבר פרישתו של ח"כ בנימין בן אליעזר מהמרוץ לנשיאות עולה לכותרות חשיבות סוגיית דיווח הצהרת ההון. בנוסף, למי שסטה מדרך הישר, במכוון או שלא, השאירה הרשות פתח בדמות "גילוי מרצון" אשר מעניק לאחר מעשה חסינות מפתיחת הליך פלילי במקרים מסוימים.
בשבועות האחרונים עדים אנו לנישומים רבים הנדרשים ע"י רשות המיסים למלא הצהרה בדבר מקורות הכנסתם בארץ ובחו"ל. במסגרת טופס ייעודי נדרש הנישום לציין במפורש ובאופן מפורט את מכלול נכסיו מכל מקום בעולם, לרבות מניות, נדל"ן, כלי רכב וחשבונות בנק. מצב דברים זה מעמיד בפני שוקת שבורה ציבור לא מבוטל של נישומים המחזיקים, כדרך קבע, בנכסי נדל"ן, מניות, חשבונות בנק בחוץ לארץ וכיו"ב, אשר מעולם לא דווחו כדין לרשות המסים בישראל.
בית הדין הרבני האזורי בנתניה קבע, במעמד הגירושין, כי הבעל אשר בגד והפר תנאי הכתובה עליה חתם במעמד הנישואין ישלם את מלוא סכום הכתובה בגובה 350,000 ₪. בא כוח האישה, עו"ד דוד רוזן, שותף מנהל מחלקת דיני משפחה במשרד עורכי הדין דורון טיקוצקי צדרבוים, הוכיח כי לא התקיימו העילות לשלילת דמי הכתובה מהאישה
תשלום מופחת למס' חודשים, מסלולים במחירים אטרקטיביים לתקופה מסוימת כאשר לאחר התקופה המסוכמת, מחיר השירות עולה אוטומטית בעשרות אחוזים מהמחיר שנקבע מלכתחילה.
כידוע, ביום 1.2.14 פסק בית המשפט העליון בעניין מלכיאלי (ע"א 8114/09) כי מקום שבו מתקיימת תלות בין מקורות ההכנסה של בני הזוג, לא ניתן לאפשר להם חישוב נפרד של המס על הכנסותיהם וכי רק מקום שבו מקורה של התלות נובע מאחת משלושת חזקות התלות הקבועות בסעיף 66(ד) לפקודת מס הכנסה (נוסח חדש), תשכ"א-1961 (להלן: "הפקודה"), ניתן לאפשר לבני הזוג לסתור את חזקת התלות.