28/11/2015
פנייה קלה ומהירה
אל תחכו - פנו אלינו עוד היום!
התקשרו ל- 054-4251054 או השאירו פרטים, ונעניק לכם ייעוץ ראשוני ללא התחייבות כדי להתחיל לפעול נכון כבר עכשיו.
ביום 13.10.2015 ניתן פסק דין בבית המשפט העליון, בתיק ע"א 805/14 ינקו ויייס אחזקות 1996 בע"מ נ' פקיד שומה חולון, הקובע כי ניתן לטעון להתיישנות בכל שלב במהלך המשפט, אף בערעור, וכן שב וחזר בית המשפט על ההלכה לפיה בדיקת ההתיישנות תיעשה לפי המועד בו נתקבלה שומה מנומקת אצל הנישום, ולא די בכך שהשומה שודרה במחשבי רשות המסים טרם חלוף תקופת ההתיישנות. שומה שלא תישלח לפי המסגרת הקבועה בחוק, תבוטל.
קביעת שומה יכולה להיעשות רק בתוך מסגרת הזמנים הקבועה
בסעיף 145(א)(2) בפקודת מס ההכנסה - בתוך שלוש שנים מתום שנת המס שבה נמסר לו הדו"ח, או בתוך 4 שנים, בכפוף לאישור המנהל. אילו השתהה פקיד השומה וחלף הזמן הקבוע בחוק, מושתק פקיד השומה מלטעון כי דיווח ההכנסה שהוגש ע"י הנישום אינו נכון, ולפי דו"ח זה בלבד ימוסה אותו נישום.
התכלית לקביעת מועד להתיישנות בעניין מיסוי הינה, בין היתר, לצמצם את חוסר הוודאות המשפטית והכלכלית של האזרח, ובכך מבקשת להציב גבולות ברורים ובלתי מתפשרים לסמכויותיו של פקיד השומה, גם במקרים בהם השיהוי נעשה בגין נסיבות שאינן תלויות בפקיד השומה, ואף אם מדובר בשיהוי זניח בלבד.
בפסיקות קודמות נקבע כי גם במקרים בהם ידע הנישום, בטרם חלוף התקופה הקבועה בפקודה, כי פקיד השומה מתעתד להוציא שומה לפי מיטב שפיטתו או אף כי יצאה שומה אך זו טרם התקבלה אצלו (כך למשל, כאשר מייצגו של הנישום נחשף לקיומה של שומה מעיון במערכת שע"מ), אין נפקא מינה לידיעתו על כך, ובהיעדר קבלת השומה אצל הנישום במסגרת הזמנים הנדרשת, השומה בטלה.
בתיק ע"א 805/14, המועד האחרון להוצאת השומה לפי סעיף 145(א)(2) לפקודה היה בסוף שנת המס 2004. אולם, השומה לפי מיטב השפיטה נשלחה לנישום רק ביום 26.1.2005. על אף שעד לסוף שנת המס 2004 שודרה השומה למערכת רשות המסים, קבע בית המשפט כי שידור השומה אינו מהווה את מיצוי חובותיו של פקיד השומה, ועל כן, ומאחר והשומה נשלחה אל הנישום בחלוף המועד הנדרש, השומה בטלה ויראו את השומות העצמיות כסופיות.
פקיד השומה טען כי יש לדחות את טענת ההתיישנות מבלי לדון בה לגופה, מאחר והיא נטענה רק בערעור, ולא במועד האפשרי הראשון. בית המשפט דחה טענות אלה לאור פסיקה קודמת (רע"א 1830/14) אשר קבעה כי בסמכות בית המשפט לאפשר לנישום להעלות טענות חדשות בשלב הערעור, תוך הבטחה כי אפשרות זו לא תנוצל לרעה או תפגע בצד השני או בתכלית הדיונית, וזאת על מנת לוודא כי השומה תהיה שומת אמת.
חיפוש 
סגור 
