"איש פנים", בחברה הינו –
(1) דירקטור, מנהל כללי, בעל מניות עיקרי בחברה או אדם אחר שמעמדו או תפקידו בחברה או קשריו עמה נתנו לו גישה למידע פנים ביום הקובע או תוך ששת החדשים שקדמו לו; לענין זה, "היום הקובע" - היום שבו נעשה שימוש במידע פנים;
(2) בן משפחה של אחד המנויים בפסקה (1);
(3) תאגיד בשליטתו של אחד המנויים בפסקאות (1) ו-(2)
בפרשת
גיא פן נ' מדינת ישראל (ע"פ 3164/14) דן בית המשפט העליון בערעורם על הרשעתם בבית המשפט המחוזי של מנכ"ל חברה אשר סחר בניירות ערך של חברות ציבוריות תוך שהיה בידו מידע פנים לגבי חברות אלו מתוקף תפקידו כאיש יחסי ציבור של אותן חברות, וערעורו של חברו של המנכ"ל, עו"ד במקצועו, אשר ביצע עסקאות בניירות הערך של אותן חברות על סמך מידע שהעביר לו מנכ"ל החברה. השניים נמצאו אשמים בבית המשפט המחוזי שהטיל עליהם את העונשים הבאים: מנכ"ל החברה הורשע בביצוע 48 עבירות של "שימוש במידע פנים בידי איש פנים", לפי סעיף 52ג לחוק, ונגזרו עליו 30 חודשי מאסר בפועל, 24 חודשי מאסר על תנאי וקנס בסך 600,000 ₪. מקורבו של המנכ"ל הורשע בביצוע של 136 עבירות של "שימוש במידה פנים שמקורו באיש פנים", לפי סעיף 52ד לחוק ניירות ערך, ונגזרו עליו 15 חודשי מאסר בפועל, 12 חודשי מאסר על תנאי וקנס בסך 1,500,000 ₪.
בית המשפט העליון קבע, בדעת רוב, כי אין להפחית את כמות העבירות בהן הורשע מנכ"ל החברה בבית המשפט המחוזי, בניגוד לעמדת היחיד של השופט ח' מלצר. עם זאת, הוחלט בדעת רוב, בניגוד לדעת השופט נ' סולברג, להפחית את עונשם של המערערים כך שעונש המאסר שהושת על מנכ"ל החברה יופחת ל-22 חודשי מאסר בפועל, ואילו עונש המאסר שהושת על מקורבו יופחת ל-12 חודשי מאסר בפועל. החלטת הרוב לעניין הפחתת גזר הדין התבססה על מספר טעמים, המשמעותי בהם הינו עקרון ההדרגתיות.
בערעורו של מנכ"ל החברה ביקש המערער לציין את
פסק דין קדץ (ע"פ 6020/12), שעד להכרעה בו בעליון נמנעו בתי המשפט מהשתה של עונשי מאסר לריצוי מאחורי סורג ובריח בעבירות של שימוש במידע פנים, וכי הכרעה זו היוותה "קו פרשת מים", כדברי פסק הדין, לעניין ענישה בדמות מאסר בפועל. טענתו של מנכ"ל החברה הייתה כי למרות שפסק הדין בעניין קדץ ניתן לפני מתן פסק הדין בעניינו בבית המשפט המחוזי, הרי שמועדי הביצוע של העבירות במקרה שלו ובמקרה של קדץ היו בסמוך, וביצוען של חלק מהעבירות, שבהן מנכ"ל החברה הורשע, אף קדם בזמן למעשי העבירה שביצע קדץ, ועל כן על בית המשפט המחוזי היה לנהוג גם כן במקרה שלו כ"קו פרשת מים" ולהקל בהשתת חודשי המאסר בפועל.
בית המשפט העליון קיבל את טענתו של מנכ"ל החברה וקבע כי על אף שבעת ביצוע העבירות ע"י מנכ"ל החברה המחוקק אפשר הטלת עונש מאסר בפועל בעקבות הרשעה לפי סעיף 52ג לחוק ניירות ערך, אין להתעלם מהעובדה כי באותה עת בית המשפט לא נהג למצות את הדין עם נידונים באמצעות גזירת עונשים מהסוג האמור וכי שיקול זה מצדיק הקלה מסוימת בעונשו, הגם מתונה, שכן מעשיו היו חמורים ממעשיו של קדץ, ומכיוון שהפגיעה באינטרס הציבורי הייתה משמעותית יותר.
בערעורו של המקורב למנכ"ל, טען המערער כי בעסקאות אותן ביצע לא השתמש במידע הפנים שניתן לו על ידי מנכ"ל החברה, אלא הסתמך על מחקר ומעקב עצמאי בשוק ההון. בית המשפט העליון דחה טענה זו, ממספר טעמים. סמיכות הזמנים של מועדי האירועים לגביהם הודלף מידע הפנים לזמני ביצוע העסקאות ע"י המקורב מעידה על כך שלא היה מדובר בחוות דעת כללית אלא בשימוש קונקרטי במידע פנים, על אף שדברים אלו נתמכים בראיות נסיבתיות בלבד, שכן אלו מצטברות למכלול המביא את בית המשפט למסקנה מרשיעה ואיננו מעלה כל מסקנה סבירה אחרת. בנוסף לכך, הרשעה בעבירה של שימוש במידע פנים איננה מחייבת הוכחת קשר סיבתי בין ההחזקה במידע הפנים בידי הנאשם לבין ביצוע הפעולות בגינן נאשם.
לאור זאת, גם אם היה מוכיח המערער כי אכן עסקאותיו נתמכו במחקר עצמאי וחסר פניות, העובדה כי ביצע עסקאות אלו תוך החזקת מידע פנים רלוונטי מהווה הפרה כשלעצמה. עם זאת, בהתחשב בכך שגם בעניין ערעורו של המקורב למנכ"ל מדובר ב"קו פרשת המים" בנוגע לענישה בגין הרשעה בעבירות לפי סעיף 52ד לחוק, מצא בית המשפט כי מן הראוי כי עונשו יועמד על הרף התחתון של מתחם העונש הנ"ל שהינו 12 חודשים.
חיפוש 
סגור 
