סעיף 45(א) לחוק התכנית להבראת כלכלת ישראל (תיקוני חקיקה להשגת יעדי התקציב והמדיניות הכלכלית לשנות הכספים 2003 ו- 2004 התשס"ג-2003 (להלן: "חוק ההיטל"), קובע כי מעסיק חייב בהיטל בשיעור שנע בין 10%-20% מסך כל ההכנסה של עובד זר ששילם בשנת המס (להלן: "ההיטל").
לאחרונה, התקבלה החלטה על ידי רשמת ההוצאה לפועל, תמי לוי-יטח בתיק הוצאה לפועל 02-15301-01-5 בלשכת ההוצאה לפועל בחיפה בעניינו של חייב, המבקש לבטל את הגבלת יציאתו מהארץ בשל היותו תושב זר שמרכז חייו בחו"ל.
החוק לעידוד השקעות הון, תשי"ט-1959 (להלן: "החוק") מעניק לחברות העומדות בתנאיו מגוון הטבות, כגון מענקים ושיעורי מס מופחתים (להלן: "ההטבות"). ככל שהכנסתה של חברה תוגדר כ"הכנסה מועדפת" תהא חברה זו זכאית לקבלת הטבות בהתאם לחוק.
כידוע, לא אחת קורה כי נישומים, עוסקים, יחידים ובעלי תפקידים בתאגידים מבצעים עבירות שונות על חוקי המסים במהלך פעילותם, בין אם במודע ובין אם בהיסח הדעת. אלא מאי, החשש מסנקציות אזרחיות ואף פליליות מונע מאותם נישומים לתקן את דיווחיהם ולדווח לרשות המסים נתוני אמת.
הסכסוך המשפחתי שמאופיין בענייני נישואין וגירושין, עניינים כלכליים, חזקת ילדים, מזונות, מדור ועוד, הוא ברובו המוחלט סכסוך אשר מעורבים בו רגשות וכאבים המשפיעים ומושפעים באופן משמעותי מעצם קיומו של ההליך המשפטי. ההתדיינות בין הצדדים הכוללת עדויות, חקירות, האשמות שונות ועוד, יוצרת חיכוכים ומכשולים המקצינים את עמדות הצדדים, ובכך מקטינה את הסיכויים ליישוב הסכסוך והגעה לשלום בית.
לאחרונה התקבלה החלטה בביהמ"ש המחוזי בנצרת אשר מבהירה בצורה חד משמעית, מהי זכות הערעור של נישום, על החלטות של פקיד השומה. הדיון נערך במסגרת בקשה שהגיש פקיד שומה לסילוק ערעור על הסף של נישום. החלטתו של כבוד השופט עאטף עיילבוני הינה חשובה ביותר, שכן היא מבהירה את זכויותיהם של נישומים אל מול פקיד השומה, והחלטותיו.
בית המשפט העליון אישר את פסק הדין שניתן בעניינה של חברת נייט קופי לפיו דמי השירות - "טיפים" - הניתנים במזומן למלצרים ומחולקים בינם לבין עצמם בתום המשמרת ומהווים חלק משכרם החודשי אין לרושמם בקופה הרושמת של בית העסק
לא מעט אזרחים מוצאים עצמם משקיעים במסחר בשוק ההון ובבורסות ברחבי העולם במטבע חוץ. נוכח שינויי שערי מטבע החוץ ביחס לשקל קורה שנובע למשקיעים רווח או הפסד אך ורק כתוצאה משינויים אלו של שערי המטבע. לאחרונה נקרא בית המשפט לסוגיה מה דינם של אותם רווחים או הפסדים הנובעים משינויי מטבע אלו, האם ניתן למסות על הרווח או להכיר בהפסד הנובע מכך.
אחת מהמטרות שחרטה ממשלת ישראל על דגלה, במסגרת חגיגות השנה ה-60 לקיומה של מדינתנו, היא לעודד עלייה וחזרה של אזרחי ישראל ארצה. כידוע, מערכת המס היא כלי ראשון במעלה לצורך השגת יעדים חברתיים-כלכליים ולכן הוחלט, באמצעות מתן הטבות מס, לנסות ולממש מטרה זו.
סעיף 131(א) לפקודת מס הכנסה (להלן: "הפקודה"), מטיל על יחיד תושב ישראל שבתחילת שנת המס מלאו לו 18 שנים, חובת דיווח על הכנסותיו לרשות המיסים. עם תיקון הפקדה והחלת שיטת המס הפרסונלית מתחילת שנת 2003, נקבעה הגדרה חדשה למונח "תושבות" ואיתה הורחבה חובת הדיווח על הכנסותיהם של תושבי ישראל ואף אלו שאינם תושביה שהפיקו הכנסה בישראל.
בימינו, ישראלים רבים אשר ראו את חייהם בישראל מבינים כי חלומם הולך ומתרחק מסיבות כלכליות, ביטחוניות, פוליטיות ואחרות, ולכן החליטו לבנות את עתידם מעבר לים.
מטרת הסעיף היא מניעת המצב הקיים בו חברות התקשורת נוהגות להתנות את ההתקשרות עם הלקוח בכך שהתשלום יתבצע אך ורק בהוראת קבע או בכרטיס אשראי - קראו כאן בהרחבה בנושא.
דיני התעבורה בישראל נועדו להסדיר את ענייני התעבורה והתחבורה ולהבטיח מענה כולל, במקרים של עבירות תנועה או בעיות וסוגיות משפטיות הקשורות בכך. אלה יכולים להיות דיני הקשורים לנהיגה בכלי הרכב, וגם כאלה המתייחסים להולכי הרגל ואלמנטים אחרים הקשורים בתחום התעבורה כולו.
חוקי חברות ומס נוחים לצד מערכת בנקאות מפותחת ויציבה מושכים באחרונה מספר הולך וגובר של חברות בבעלות ישראלים להירשם בנסיכות לוקסמבורג - קראו כאן בהרחבה.
הקשר המסחרי והכלכלי שנוצר בין ישראל לרומניה הינו בעל פוטנציאל רב ומשמעות רחבה בתחומים שונים כגון איכות הסביבה, בנייה, תיירות, נדל"ן, תקשורת ועוד. על מנת לממש את הפוטנציאל העסקי שלכם ברומניה, ניתן להקים חברה זרה בשטחה וליהנות ממערכת המעודדת מאוד משקיעים זרים ומאפשרת חסכון הוצאות ותכנון מס אפקטיבי.
כנדבך נוסף במלחמתה במעלימי המס, דורשת כעת רשות המיסים ממספר לא מבוטל של נישומים יחידים מכל קצוות האוכלוסייה, למלא הצהרה בדבר מקורות הכנסתם בארץ ובחו"ל. במסגרת טופס ייעודי נדרש הנישום לציין במפורש ובאופן מפורט את מכלול מקורות הכנסותיו מכל מקום בעולם, לרבות מניות, נכסי נדל"ן, כלי רכב וחשבונות בנק.
לאחר ניסיון מוצלח במיוחד שנצבר בתקופת הוראת השעה משנת 2011, יצאה לפני כשבוע ימים רשות המיסים בהוראת בצוע חדשה, המאפשרת הגשת בקשות אנונימיות לגילוי מרצון לצורך "הלבנת" הון שחור בהסכם ונטרול חשיפה פלילית לכלל אנשי העסקים בישראל המבקשים להסתיר את זהותם, וזאת לתקופה של שנה מיום פרסום ההוראה.
הערעור עסק בזוג שותפים הבעלים על מבנה בנתניה, אשר עד לשנת 1998 שימש אותם כמקום מושבה של חברתם – חברה העוסקת בייבוא, מכירה והתקנה של ציוד לבריכות שחייה. בשנת 1998 הועתקה פעילות החברה לאזור עמק חפר ולכן המבנה בנתניה הושכר לצד שלישי. המערערים דיווחו בשנות המס 2006-2007 על הכנסותיהם מהשכרת המבנה כ"הכנסה מיגיעה אישית", בהתאם להגדרת המונח בסעיף 1(7) לפקודת מס הכנסה [נוסח חדש], תשכ"א-1961.
ביום 13/8/14 ניתן פסק דין במסגרת ערעור של "כלל פיננסים בטוחה ניהול השקעות בע"מ" (להלן: "כלל") נגד פקיד שומה תל אביב, בו עלתה השאלה האם ניתן לקזז הפסד הון הנובע מירידת שער החליפין במקרה של מכירת ניירות ערך הנקובים במטבע חוץ, כנגד רווחי הון אחרים. סעיף 92 לפקודת מס הכנסה אמור לפתור שאלה זו בקבעו כי:
למשרדנו היכולת המוכחת לטפל בהצלחה בעסקים המוצאים את עצמם עתה נדרשים להשיב לרשויות המס כספים, מתוך המקדמות אותם הם קיבלו בעבר ממשרדי מס רכוש, אם בהישען על תביעתם ע"פ המסלול הירוק ואם בהישען על תביעתם ע"פ המסלול האדום.