קיזוז הפסד מועבר כנגד רווח שנוצר מעסקאות מסחריות

לעניין הקיזוזים, מתיר סעיף 28(א) לפקודה לקזז הפסד שהיה לאדם בעסק או במשלח-יד בשנת המס ושאילו היה ריווח היה נישום לפי הפקודה, כנגד סך כל הכנסתו החייבת של אותו אדם ממקורות אחרים באותה שנת מס. ביחס להפסד שלא ניתן לקזזו בשנת המס שבה נוצר, מאפשר סעיף 28(ב) לפקודה להעבירו לשנים הבאות בזו אחר זו ולקזזו כנגד סך כל ההכנסה החייבת באותן השנים מעסק או משלח יד, לרבות ריווח הון בעסק או משלח יד. בפסק דין חשוב שניתן לאחרונה על ידי בית המשפט המחוזי בתל אביב, נדון ערעורה של חברה שנוסדה במטרה לעסוק בהקמה וניהול של מרכזי גלישה באינטרנט מסוג "אינטרנט קפה". לאחר פעילותה זו במשך מספר שנים, נסגר העסק והחברה נותרה עם הפסדים וחובות. כעבור תקופה שבמהלכה לא פעלה החברה כלל, ביצעה היא עסקאות תיווך במקרקעין מהן הפיקה הכנסות בסכומים ניכרים.

לאור האמור, ביקשה החברה לקזז את הפסדי העבר שהיו בידיה כנגד ההכנסות מתיווך וזאת לצורך חישוב הכנסתה החייבת על פי הפקודה. פקיד השומה סירב להתיר את קיזוז ההפסדים מן הטעם שפעילות התיווך לא עלתה לכדי עסק כלשון סעיף 28(ב) לפקודה אלא הייתה לא יותר מעסקה בעלת אופי מסחרי. לגישתו, לא ניתן לקזז הפסד עסקי מועבר כנגד רווח מעסקת אקראי כאמור. לעומתו, טענה החברה כי פעילות התיווך נעשתה כעסק ממש, ולחילופין, אף אם מדובר בהכנסה מעסקת אקראי, ניתן לקזז כנגדה הפסד עסקי מועבר. בית המשפט בחן את אופי עסקאות התיווך במקרקעין והגיע למסקנה כי בעניין זה, מקובלת עליו עמדת פקיד השומה לפיה עסקאות אלו לא עלו לכדי פעילות עסקית הדורשת פעילות מתמשכת, שיטתית וסדירה הכרוכה במאמץ מסחרי קבוע, אלא מדובר בעסקה בעלת אופי מסחרי שהיא אירוע מסחרי נקודתי ומזדמן. אולם, בשלב הבא של בחינת היכולת לקזז הפסד מועבר מהכנסות שנצמחו מעסקה בעלת אופי מסחרי, קיבל בית המשפט את הטענה החלופית של החברה דווקא וקבע, גם על סמך פסיקות בית המשפט העליון, כולל בפרשת הירשזון (ע"א 4157/13), כי יש לפרש את סעיף 28(ב) באופן המתיר, למצער, קיזוז הפסד עסקי מועבר כנגד רווח מעסקה בעלת אופי מסחרי ועסקאות אקראי בכלל.

בית המשפט עמד על כך כי הגישה המסתמנת בנושא קיזוז הפסדים בפסיקה בשנים האחרונות, היא גישה מרחיבה המתירה קיזוז הפסדים למעט במקרים שבהם הקיזוז נאסר במפורש בחוק. לפי בית המשפט, בהקשר החקיקתי המסוים זהו הפירוש התכליתי המתבקש, המגשים מדיניות מיסוי ראויה ועיגונו בלשון החוק נובע מתולדות חקיקת המושגים והקשר ההדוק בין ה-"עסק" מחד ו-"עסקאות האקראי" מאידך. כל תוצאה אחרת הייתה מובילה לעיוות כלכלי שלא ניתן להסבר - מדוע הסכומים שירדו לטמיון בעסקי האינטרנט קפה הבלתי מוצלחים לא יילקחו בחשבון בחישוב המס על פעילות התיווך המוצלחת? לבסוף, הדגיש בית המשפט כי מסקנתו יפה אך ורק לקיזוז הפסד כנגד הכנסה מפעילות פירותית אקטיבית ואין בה כל אמירה לגבי הכנסה פירותית פסיבית או הכנסה הונית, הנתונות לכללים שונים המחייבים ניתוח נפרד, וכי המסקנה יפה להקשר החקיקתי המסוים של סעיף 28(ב) לפקודה ואין בה אמירה גורפת לפיה בכל מקום בחיקוק מסים שבו נאמר "עסק" גם "עסקאות אקראי" באות בכללו.