
שעה שאנו עומדים מול אבדן של אדם קרוב, הדבר האחרון הנמצא בראשנו זו נושא הירושה. למרות כל הצער, נושא הירושה לא סובל דיחוי בשל השלכותיו מבחינה חוקית, השלכות המס והשלכות אישיות. הדבר נכון במיוחד ליורשים שאינם אזרחי ארה"ב ועל כן קיים צורך בהכוונה וייעוץ על ידי גורם מקצועי בסיוע במעבר התהליך.
בהמשך למבזקים קודמים בנושא, בו עדכנו אתכם בדבר פרסומו של חוזר מס הכנסה מספר 5/2018 בעניין מיסוי פעילות באמצעי תשלום מבוזר (מטבעות וירטואליים), נבקש לעדכנכם כי רשות המסים פרסמה לאחרונה החלטת מיסוי בהסכם מספר 209/18 בנושא אופן רישום תקבולים המתקבלים באסימונים מבוזרים.
תחום המטבעות הדיגיטליים מעורר שורה של סימני שאלה, תהיות ובעיות, כצפוי מענף חדש, הנובעות מאופיו המיוחד של המטבע, מזמינותו, מהתחרות אותה הוא מייצר אל מול המערכת הבנקאית ובעיקר בשל האנונימיות והחששות המתלווים אליו בכל הקשור להכשרת הון שחור, שימוש לא ראוי בכספים דיגיטליים והמקור ממנו נבעו אותם כספים.
לרומניה כללים, מנטליות, שיטות עבודה ומארג עסקי משלה. כל אלה מחייבים התנהלות זהירה ומפוקחת מצד המשקיע הישראלי וזאת על מנת לשמר את ההשקעה, להבטיח קבלת הנדרש במחירים הנכונים ולמנוע גנבות או מהלכים לא תקינים על אדמת רומניה.
ענף הביטוח הינו ענף מורכב, תחרותי ומתוחכם המצריך התנהלות מסועפת, אם ברמות העסקיות, השיווקיות והמקצועיות ואם במישורים הרגולטוריים הכוללים נהלי הכרת לקוח, מגבלות המפקח על הביטוח, הנחיות משתנות, הוראות ביצוע ועוד אין ספור פרמטרים רגולטוריים בהם חובה לדבוק.
משרדנו מתמחה בייצוג ישראלים אשר נדרשו על ידי הבנק לסגור את חשבון הבנק שלהם בסניפם מחשש להלבנת הון ו/או חשש לא מוסבר אחר בסיוע עו"ד מומחים בדיני בנקאות - לחצו כאן לכל הפרטים בנושא.
סוגיית זקיפת שווי הטבות בגין ימי גיבוש לעובדים הנו נושא נפוץ במסגרת ביקורות ניכויים, הן של מס הכנסה והן של הביטוח לאומי. כידוע, הכלל המנחה הנו כי במקרים בהם "טובת המעסיק" גוברת על "טובת העובד", הרי שאין לזקוף שווי לעובד אשר משתתף באירוע.
מילים רבות נכתבו על פרויקטים מסוג פינוי בינוי במסגרת מדיניות ההתחדשות העירונית אשר צוברת תאוצה בשנים האחרונות - נבקש להתמקד במסגרת מאמר זה בתפקידו של עורך הדין המייצג את הדיירים ובחשיבות לכך שעורך דין זה יתמחה בתחום ההתחדשות העירונית ובפרויקטים מסוג "פינוי בינוי".
טיפול משפטי וליווי מס לישראלים שסחרו בביטקוין ומטבעות דיגיטליים אחרים מבלי לדווח על הרווחים ו/או על הפעילות לרשויות המס.
למשרדנו סניף עו"ד בבוקרשט שברומניה המתמחה במתן מענה משפטי כולל, אישי ומקצועי לישראלים המבקשים לבצע עסקת נדל"ן - לרכוש דירה ו/או למכור דירה ברומניה, כל הפרטים כאן.
בהחלטה תקדימית קיבל בית המשפט העליון ביום 17/4/18 ערעור שהגישו נאשמים בעבירות מרמה והלבנת הון, על ההחלטה בגדרה ניתן צו זמני לחילוט רכושם מכוח חוק איסור הלבנת הון. נקבע כי לאור הוראות החוק והתכליות הניצבות בבסיס מוסד החילוט, לא ניתן לחלט רכוש של המערערים בשווי פירות העבירה שמעולם לא הגיעו לידיהם (ע"פ 8312/17 ברהמי בנימין נ' מדינת ישראל).
עסקה זו הינה בין העסקאות הגדולות בתולדות המשק הישראלי ולעומת זאת הכנסותיה של מדינת ישראל ממסים בגינה צפויות להיות בהיקף מוגבל, לאור מבנה האחזקות בפרוטרום טרם מכירתה, זהות בעלי המניות, מבנה העסקה והוראות הדין.
מרבית האוחזים במטבעות דיגיטליים נחשפים לחבויות מס ולחובות דיווח עקב פעולות אותן הם מבצעים עם המטבעות הדיגיטליים שבבעלותם, מה שמחייב אותם בהתנהלות מס נכונה, רצוי מאוד - על ידי עו"ד מס, המתמחה בדיני מטבעות דיגיטליים ותשלום מס בגינם.
לאחרונה עדים אנו להסלמה קיצונית במלחמתם של הבנקים בביטקוין ובשאר המטבעות הוירטואליים. במה שנראה כמו מדיניות מתוכננת לחיסול ממוקד, מונעים הבנקים מלקוחותיהם את האפשרות להחזיר לחשבונותיהם בישראל כספים מחו"ל שמקורם במטבעות וירטואליים, אף שהלקוחות מבקשים להצהיר על תנועת הכספים ולשלם עליהם מסים כדין.
אין זה מופרך שבעתיד הקרוב, יתווסף ענף משפטי העוסק כולו במטבעות הווירטואליים ועורכי הדין יתבקשו ללמוד ולספק שירות משפטי מקיף בנושאים אלה - קראו כאן עוד בנושא.
האם ומתי יש צורך בייצוג משפטי נפרד על ידי עורך דין המתמחה בתמ"א 38 ובנדלן עבור בעלי דירות בעסקאות תמ"א 38? כיצד בוחרים עורך דין מומחה לייצוג בעלי הדירות? מהו המועד לבחירת עורך דין מייצג מטעם בעלי הדירות? התשובות לכל השאלות הללו בסיקור המיוחד הבא.
למשרדנו נסיון עשיר בייצוג ישראלים אשר הרוויחו כספים, אם מקריפטו ואם ממקורות אחרים, עליהם הם לא דיווחו כנדרש למס הכנסה ובשלב מסוים החליטו כי לטובת נטרול הסכנות הפליליות ולטובת "הלבנה" חוקית של הכסף והבאתו לישראל
לאור הצטרפותה של מדינת ישראל לאמנת ה-OECD למלחמה בשחיתות בזירה הבין-לאומית, הוסף בשנת 2008 לחוק העונשין הישראלי סעיף ספציפי האוסר לתת שוחד לעובדי ציבור זרים במטרה לקדם פעילות עסקית של חברות בינלאומיות - להלן סיקור נרחב מיוחד בנושא.