מע"מ בגין שירותי שיווק לחברה זרה

מאת: אלי דורון, עו"ד, ירון טיקוצקי, עו"ד (רו"ח); עו"ד (רו"ח); ליאור קרשס, משפטנית

18/9/2019

החלטת מיסוי בעניין חבות מע"מ בגין שירותי שיווק לחברות זרות באמצעות האינטרנט

חוק מס ערך מוסף, תשל"ו-1975 (להלן: "החוק") מאפשר ליצואנים לספק שירותים תוך חבות מע"מ בשיעור אפס וזאת במטרה לעודד ייצוא מישראל לחו"ל. ההטבה הניתנת ליצואן בדמות מע"מ בשיעור אפס הינה הטבה ייחודית שבשונה מפטור ממע"מ, מאפשרת ליצואן גם להזדכות על תשלומי מע"מ ששילם לצורך הענקת השירותים לתושבי החוץ ("מס תשומות").

חלק נכבד מפעילות המסחר באינטרנט כיום מתבצעת באמצעות משווק המתווך בין הצרכנים לבין הספקים. על כן, ניתן לטעות ולחשוב שחברות המתווכות בין צרכן ישראלי לבין מוכרי מוצרים בחוץ לארץ, המקבלים בגין שירותיהם תמורה מאת הספק הזר, נהנות גם הן באופן אוטומטי ממע"מ בשיעור אפס כיוון שעל פניו הן משווקות את מוצריהם של הספקים בחו"ל ומעניקות שירות לתושבי חוץ. אך לא כך הם פני הדברים. ההטבה בדמות מע"מ בשיעור אפס בנסיבות דנן מעוגנת במסגרת סעיף 30(5) לחוק אשר קובע שכל שירות שניתן לתושב בחו"ל ייהנה ממע"מ בשיעור אפס. יחד עם זאת, סעיף 30(5) לחוק קובע מספר סייגים שבהתקיימותם, יחול מע"מ בשיעור מלא, כדלקמן:

א. נשוא ההסכם הוא מתן השירותים בפועל, נוסף על תושב חוץ, גם לתושב ישראל. 

ב. השירות ניתן לגבי נכס המצוי בישראל בכפוף לאמור במסגרת תקנה 12 לתקנות מע"מ. יצוין, כי ככל שהשירות ניתן לגבי נכס בישראל, אך מדובר בנכס מסוג הנכסים המצוינים בתקנה 12 לתקנות מע"מ, השירות יחויב במע"מ בשיעור אפס.

ג. השירות ניתן לתושב חוץ אחר בעת שהותו בישראל והשירות אינו שירות לינה של תייר בבית מלון או שירותים נוספים שקבע שר האוצר.

על אף שני הסייגים הראשונים, אם הוכיח נותן השירות, להנחת דעתו של המנהל, כי תמורת השירות מהווה חלק מערך הטובין שנקבע, בסעיפים 139-133ט לפקודת המכס, יחול על השירות מס בשיעור אפס.

החלטת מיסוי 4429/19

בהקשר זה, נבקש לעדכנכם, כי לאחרונה ניתנה על ידי רשות המסים החלטת מיסוי שלא בהסכם (החלטה מספר 4429/19) בנושא: "החבות במע"מ בגין שירותי שיווק ותיווך לחברות תושבות חוץ באמצעות אתר אינטרנט" (להלן: "ההחלטה"), שקבעה ששירותי שיווק הניתנים על ידי החברה הישראלית (להלן: "החברה") לאתרי אינטרנט בחו"ל לא זכאיות למע"מ בשיעור אפס. באותו מקרה דובר על חברה ישראלית אשר מפעילה אתר אינטרנט המופנה ללקוחות ישראליים בשפה העברית, כולל מנוע חיפוש, המנגיש ללקוחות הישראלים מידע אודות הטובין מהחנויות המקוונות של הספקים (להלן: "הטובין"). אתר החברה כולל תכנים בעברית בקשר לטובין – לרבות תמונות המוצר, זהות המשווק, מחיר המוצר, מדיניות ההחזרות ואפשרויות המשלוח לישראל. ניהול האתר והתכנים המוצגים בו ושאר הפרמטרים הקשורים בתפעול האתר מצויים כולם באחריותה הבלעדית של החברה. השירותים הניתנים ללקוחות החברה, באמצעות אתר האינטרנט של החברה, כוללים גם שירותי תמיכה ומתן עדכונים ללקוחות ישראלים. בהתאם להסכמים עם החברות הזרות (להלן: "החברות המפעילות"), באתר החברה מוצגים למכירה טובין שונים. לקוח ישראלי, הבוחר פריט טובין, מקליק על קישורית (לינק) באתר החברה והוא מועבר לאתר המכירות של הספק הרלבנטי (להלן: "אתר הספק"). יצוין, כי השימוש באתר הספק, לרבות הליך הרכישה בו נעשה בכפוף להסכמי שימוש נפרדים בין הספקים לבין הלקוחות הישראליים, וכך גם העסקאות בגין רכישת הטובין באתרי הספקים נעשות ישירות בין הספקים לבין הלקוחות הישראליים. יודגש, כי בשום שלב הטובין אינם בבעלות החברה (החברה אינה רוכשת ומוכרת טובין). בתמורה לשירותים, החברה מקבלת עמלה מהחברות המפעילות בהתאם לסכומי הרכישות של הלקוחות שהופנו מאתר החברה ובהתאם לכניסת הלקוחות לאתר הספקים. רשות המסים קבעה במסגרת ההחלטה כי החברה אינה זכאית ליהנות ממע"מ בשיעור אפס וזאת מאחר ולעמדת הרשות, השירותים הניתנים לחברות המפעילות ניתנים בפועל, נוסף על החברות המפעילות שהנן תושבות החוץ, גם ללקוחות הישראליים על פי הסייג הקבוע בסעיף 30(א)(5) המוזכר לעיל.

>> זקוקים לסיוע מקצועי של עו"ד לענייני מע"מ? לחצו כאן.