26/9/2019
פנייה קלה ומהירה
אל תחכו - פנו אלינו עוד היום!
התקשרו ל- 054-4251054 או השאירו פרטים, ונעניק לכם ייעוץ ראשוני ללא התחייבות כדי להתחיל לפעול נכון כבר עכשיו.
לשאלות ותשובות בנושא המאמר – מעבר מהיר ↓
ועדת ערר מיסוי מקרקעין מרכז דחתה ביום 4/9/19 ערר על שומת מנהל מס שבח מקרקעין אשר קבעה כי יש לראות בחלוקה מאוחרת ונוספת של נכסי העזבון ככזו החייבת במס על פי החוק (ו"ע 22129-12-17 עזרא עיני ואח' נ' מנהל מס שבח מקרקעין אזור מרכז).
מר יוסף עיני נפטר בשנת 1998 והותיר אחריו רשת מאפיות ונכסים רבים. המנוח הותיר אחריו 9 ילדים, 4 בנים ו-5 בנות. בצוואתו הוריש המנוח שני נכסים לבניו וליתר הנכסים לא התייחס. במרוצת השנים שני הנכסים שהוריש לבנים נמכרו ובסיכום בין היורשים הוחלט כי כל אחת מהבנות תקבל דירה ויתר נכסי העיזבון יחולקו בין הבנים. הנכסים הללו עומדים במרכז הדיון בערר. לאור מחלוקות שהתעורר בין האחים הן בקשר עם הנכסים שירשו מאביהם והן בקשר עם פעילות המאפיות, מונה על ידם בורר שהוסמך להכריע, בין היתר, בחלוקת יתרת נכסי העזבון ביניהם. העוררים, 3 מהאחים, לא דיווחו למנהל מס שבח מקרקעין (להלן: "המשיב") על העברת יתרת נכסי העזבון ביניהם כתוצאה מפסק הבורר, מאחר ולשיטתם אין המדובר ב-"מכירה" כמשמעותה בחוק, שכן פסק הבורר מהווה חלוקה ראשונה של נכסי העזבון ולכן לא נדרש דיווח למשיב בעניינם. המשיב סבר, מאידך, כי אין המדובר בחלוקה ראשונה של עזבון, שכן העזבון חולק לראשונה ולכל המאוחר, במסגרת הסכם חלוקת העזבון. בהתאם לכך, משאושר פסק הבורר באופן סופי, הוציא המשיב לעוררים שומות בהעדר דיווח.
טענות הצדדים
העוררים טענו כי חלוקת נכסי העיזבון ע"י הבורר היא חלוקה ראשונה לנכסי העיזבון ואינה מהווה מכירה לצורכי מס. הפנייה לבורר מהווה הסכמה בין הצדדים להגיע לחלוקה הוגנת ביניהם. כמו כן, משום שמדובר בנכסים שרובם היו קרקעות שעמדו ללא שימוש, ניתן ללמוד כי בפועל הנכסים הללו לא חולקו עד פסק הבורר. העובדה שפסק הבורר כלל גם זכויות וחובות אשר היו בין האחים מחוץ לנכסי העיזבון, אינה מאפשרת לשלול את כל הזכויות הנובעות מהחלוקה בגינה לא התקבלה תמורה. מנגד, המשיב טען כי החלוקה הראשונה של העיזבון התגבשה לכל המאוחר במסגרת הסכם החלוקה של הבורר שניתן לו תוקף של פסק דין. פסק הבורר עסק בעיקר בנושאים כלכליים של חובות וזכויות בין האחים, ויתרת נכסי העיזבון שימשו למימון איזון ההתחשבנויות ביניהם.
החלטת ביהמ"ש
בית המשפט דחה את הערר מהטעמים הבאים - במקרה בו חלוקת העיזבון נעשית בין היורשים וכוללת אך ורק את נכסי העיזבון, החלוקה בעצם היא ההוצאה לפועל של אירוע ההורשה. לעומת זאת, כאשר ישנה העברת תמורה בעת חלוקת נכסי העיזבון, הסיטואציה מדמה יותר עסקה אל מול צד שלישי ולכן יש לפעול בהתאם לתכליתה של החקיקה ולמסות את התמורה, וזה יחול רק על החלק בעסקה שחורג ממסגרת ההורשה. יחד עם זאת, החקיקה קבעה חריג לפיו האמור יכול להתרחש רק כאשר מדובר בחלוקה ראשונה ואת חלוקות הבאות אין לראות כחלק מההורשה. ההיגיון מאחורי קביעה זו הוא עקרון האישיות המשפטית הנפרדת – ההורים ויורשיהם הם ישויות משפטיות נפרדות. לכן, יש לראות בהעברת העיזבון כחטיבה כלכלית אחת.
אף אם בוחרים בדרך המקלה ובוחנים את החלוקה השנייה כחלק מחלוקת יתרת נכסי העיזבון, ישנן אינדיקציות כי החלוקה שנקבעה בהסכם הכתה שורשים במכירות של נכסים קודמים. האחים ערבבו סוגיות כלכליות בתוך הסכם החלוקה והקשו להתחקות אחר יישום סעיפי ההורשה. הערבוב נועד לאיזון חובות וזכויות בין האחים, וחלוקה לא שווה נועדה במטרה לאזן חובות וזכויות אלו.
חיפוש 
סגור 
