
הקמת עמותות/ חברות לתועלת הציבור ורישומן אצל רשם העמותות/רשות התאגידים;
ניהולה המשפטי השוטף של הארגון ומוסדותיו;
ניסוח תקנון הארגון;
ליווי בהוצאת אישור ניהול תקין;
טיפול בקבלת אישור לפי סעיף 46א לפקודת מס הכנסה ו/או לפי סעיף 61 לחוק מיסוי מקרקעין;
השתתפות בישיבות וועד מנהל ואסיפה כללית;
התנהלות שוטפת מול רשם העמותות או מול הגורם המוסמך הרלוונטי;
תנו לעו"ד מומחים ומנוסים לייצג אתכם נאמנה – בדיסקרטיות מלאה
לייעוץ ראשוני, פרטים נוספים ובכל שאלה פנו אלינו כעת: סניף מרכז 03-6109100, סניף חיפה 04-8147500.
במאמר זה ננתח את התנאים המשפטיים להקמת עמותה ואת הקשר בין מטרותיה להחלטה על הקמתה, נשווה בין עמותה לאלטרנטיבות התאגדות אחרות (שותפות או חברה לתועלת הציבור), נבחן את מנגנוני הניהול הפנימיים בעמותה, נסקור את תפקידו של רשם העמותות במישור הרישום, הפיקוח והאכיפה, נדון במנגנוני הפיקוח הפנימיים והחיצוניים, ולבסוף נדגיש את חשיבות הייעוץ המשפטי לאורך תהליך ההקמה והניהול של העמותה. המיקוד יהיה בעמותות בישראל, תוך שמירה על גישה עיונית-אקדמית ומתן דגש לדיוק משפטי ועקביות לוגית.
מאמר זה עוסק בליקויים בניהול עמותות בישראל, המהוות גוף חשוב בחברה. האם אפשר להבטיח ששקיפות וניהול נכון ימנעו שחיתות ופגיעה באמון הציבור? אילו צעדים ניתן לנקוט לתקן את הכשלים הללו ושיפוט הממשל בעמותות קיים?
במאמר זה נסקור את הגורמים הרלוונטיים אליהם ניתן לפנות, את הסימנים להתנהלות בלתי תקינה, ואת ההליכים המשפטיים האפשריים לבלימת המרמה ולשמירה על פעילות העמותה בהתאם לחוק.
עמותות, כשם שהן נוצרות מתוך רצון לקדם מטרה חברתית או ציבורית, אינן חסינות מפני סכסוכים פנימיים וחיצוניים. מבנה העמותה, הכולל חברי ועד, ועדת ביקורת, הנהלה, מתנדבים ותורמים, יוצר לעיתים קרקע פורייה לחילוקי דעות, אשר עלולים לפגוע בניהולה התקין ואף לסכן את המשך קיומה.
במאמר זה ננסה לסקור בקצרה שינויים והתאמות בעולם העמותות בעקבות מלחמת חרבות ברזל יש לשים לב שהמאמר מכוון לעיתות מלחמה ולהתאמות שנדרשות מעכשיו לעכשיו
עמותות ותאגידים ללא כוונת רווח כפופים לכללים רבים, ולדרישות רבות מצד גופים שונים החל ממשרדי ממשלה וכלה בתאגידים בנקאיים. להלן מספר כללי אצבע להתנהלות תאגידית נכונה בהיבט של הכנסות והוצאות עבור אלה המבקשים להפעיל תאגידים מסוג זה.
'גוף ציבורי' בהגדרתו הלשונית הוא התארגנות של אנשים למען מטרה משותפת, ובהגדרתו המשפטית הוא מכונה לרוב מלכ"ר. גם גוף ציבורי דתי, בדגש על בית כנסת, בית מדרש, בית חב"ד נחשב כמלכ"ר. במאמר זה נצביע על מספר 'כללי אצבע' לניהול גוף ציבורי דתי.
כל גורם שעובד עם עמותות בישראל מכיר ויודע אודות קיומו של אישור ניהול תקין - הבעיה שלא כולם מבינים את חשיבותו ואת הסכנה הטמונה בהעדרו מבחינת העמותה. מהו אישור ניהול תקין? מתי האישור נדרש ומתי רצוי? על שאלות אלו ואחרות ננסה להשיב במאמר הבא.
האם כאשר עמותה חפצה בכך, ניתן לקיים אסיפות כלליות עם אמצעים דיגיטליים ואם כן מהם התנאים לכך? המענה לשאלה זאת, בניגוד אולי למצופה, איננו פשוט ואיננו טריוויאלי.
ליווי עמותות וארגונים למטרות ציבור, חושפים בעייתיות בהתייחסות של גופים אלו, בייחוד כפי עצמם. גופים אלו נדרשים לרגולציה ולניהול כספים מורכב, אך בשל התדמית הפחות רשמית- לעיתים ההתנהלות בהם אינה מבוקרת דיו, אינה מלווה מקצועית - ועל לא פעם הצרות, או מצבים של חדלות פירעון מגיעות לפתחן.
עמותה בישראל הינה תאגיד המורכב משני בני-אדם או יותר החוברים למען מטרה מסוימת (לרוב מטרה ציבורית) שלא נועדה לעשיית רווחים, ונרשמה בפנקס העמותות על ידי רשם העמותות שבמשרד המשפטים שמפקח על פעילותן. פעילות העמותות מוסדרת באמצעות חוק העמותות, התש"מ-1980, קראו כאן בהרחבה בנושא.
בית המשפט הכריע לאחרונה ערעור על החלטת מנהל מע"מ לסווג כ-"עסק" את פעילותה של עמותה המפעילה קפטריות בבתי חולים אשר נטען כי הכנסותיהן משמשות לרווחת מאושפזים בבתי חולים, וזאת בניגוד לעמדת העמותה כי יש לראותה כארגון ללא כוונת רווח.
פסק דין בהליך ע"מ 52882-02-17, אשר ניתן בביהמ"ש המחוזי בירושלים, עסק בערעורה של עמותת ועידת המדעים וההשכלה האסלאמית אשר טענה כי יש לסווגה כ-"מוסד ציבורי" בהתאם לסעיף 9(2)(ב) לפקודת מס הכנסה.
לסיווגה של עסקת רכישת דירת מגורים על ידי מלכ"ר חשיבות רבה בבואנו לבדוק את חבות המס שתוטל על המלכ"ר, שכן במקרים רבים סוגיית הסיווג אינה חד משמעית ויש לבחון כל מקרה לגופו ובהתאם לנסיבות המקרה הספציפיות.
משרדנו יידע לטפל בליקויים ו/או בהתנהלות מול רשם העמותות ולפעול לטובת סגירה נכונה של עמותה, פירוקה או נקיטה בכל פעולה חוקית נדרשת אחרת לטובת הבטחת התנהלות תקינה - קראו כאן בהרחבה בנושא.
לא אחת יוצא שרשות המס מחליטה לפעול כנגד נישום כזה או אחר וזאת באמצעות מחלקת הניכויים - מחלקה זו אמונה על בחינת הניכויים אשר בוצעו על ידי הנישום, חברה, עמותה וכדומה בגין הטבות שניתנו לעובדים, בעלים, קבלי משנה ועוד ובנסיבות בהן סבורה כי לא נוכה המס בשלמותו ע"י הגורם המשלם בגין הטבות ניתנות כאלה או אחרות, אזי יש למסות בגין אותה הטבה.
בהחלטת בג"ץ (עמותת ויפאסנה לישראל נ' שר האוצר) מתאריך 23.8.12 דוחה ביהמ"ש את עתירתה של עמותת "ויפאסנה" להכרה כמוסד ציבורי, על מנת שתורמים לעמותה יוכלו להזדכות ממס על חלק מחוב המס שלהם בגין תרומתם.
האם העמותה עומדת בתנאים הנדרשים על מנת להיחשב "מוסד ציבורי" לפי סעיף 9(2) לפקודה? האם העמותה עומדת בתנאים הנדרשים על מנת להיחשב "מלכ"ר" לפי סעיף 1 לחוק מע"מ?