10/8/2025
הקמת עמותה לקידום מטרות ציבוריות
האם אתם יודעים מהי עמותה וכיצד ניתן להקים גוף שיעזור לכם לקדם מטרה ציבורית משמעותית? אילו תנאים משפטיים וחוקים חייבים להתקיים כדי להבטיח פעילות תקינה והטבות מיסוי? כל התשובות נמצאות ממש כאן.
עמותה בישראל היא גוף משפטי ללא כוונת רווח, המאגד אנשים או תאגידים למען מטרה מסוימת – לרוב מטרה ציבורית – והמתאגד לפי חוק העמותות, התש”ם-1980 . עמותה נרשמת בפנקס העמותות ומפוקחת על ידי רשם העמותות במשרד המשפטים . למעשה, העמותות משתייכות ל”מגזר השלישי” (בין המגזר העסקי לציבורי) ומהוות כלי נפוץ לקידום יעדים חברתיים, קהילתיים וציבוריים. נכון לשנת 2024 רשומות בישראל למעלה מ-35 אלף עמותות פעילות.
מהי “מטרה ציבורית” בעמותה?
עמותה מוקמת כדי להגשים מטרות חוקיות שאינן מכוונות לרווחים פרטיים, ובפרט מטרות לתועלת הציבור. מטרה ציבורית מוגדרת בפקודת מס הכנסה כ”מטרה שעניינה דת, תרבות, חינוך, מדע, בריאות, סעד או ספורט, וכן מטרה אחרת שאושרה על ידי שר האוצר כמטרה ציבורית” . רשימת התחומים הללו אינה סגורה – למשל, שר האוצר הוסיף עם השנים מטרות כ”שמירה על איכות הסביבה” ו”הגנה על זכויות האזרח” כמטרות ציבוריות מוכרות . בפועל קיימות עמותות במגוון תחומים: ספורט, דת, מוזיקה ותרבות, מחקר מדעי, טיפול בבעלי חיים, קידום מקצועות ועוד – ובלבד שהפעילות שלהן משרתת את הציבור או תורמת לו באופן רחב ולא רק אינטרס פרטי של חבריהן. חשוב להבין שלא כל יוזמה תוכר אוטומטית כמטרה ציבורית על ידי הרשויות. על מקימי העמותה לוודא שהמטרה המוצהרת אכן מגלמת תועלת לציבור הכללי. אם המטרה נתפסת כמצומצמת מדי או ככזו שמיטיבה בעיקר עם קבוצה סגורה, רשויות המס או רשם העמותות עלולים שלא לקבל את הטענה שמדובר במטרה ציבורית אמיתית, ומעמדה המיוחד של העמותה (לעניין פטורים והטבות) עלול להיפגע.
הכללים הייחודיים לעמותה בישראל
עמותה נבדלת מחברות עסקיות בכמה עקרונות יסוד שנקבעו בחוק העמותות:
- פעילות במסגרת מטרותיה בלבד: העמותה רשאית לפעול אך ורק לקידום המטרות שהוגדרו בתקנון שלה בעת הרישום, ואסור לחרוג מהן . כל פעילות חייבת להתיישב עם הייעוד הציבורי או החברתי שהוצהר מראש.
- איסור על חלוקת רווחים: עמותה אינה מיועדת ליצור רווחים לחבריה. אסור לחלק רווחים או נכסים של העמותה בין חברים, מייסדים או עובדים . העמותה כן רשאית לצבור הכנסות ונכסים מניבה, אך כל העודפים חייבים לשמש להגשמת מטרות העמותה ולא לעבור לכיס פרטי. במילים אחרות, העמותה יכולה להחזיק נכסים ולהתעשר רק למען מטרותיה – למשל לרכוש ציוד, נדל”ן או קרן כספית – אך לא להעבירם כ дивידנד או הטבה אישית לחברים.
- חברות אישית ללא זכויות קנייניות: החברות בעמותה היא אישית ואינה ניתנת להעברה בירושה או במכירה . בניגוד לחברה עסקית, לחבר עמותה אין “מניה” בעמותה, וחברותו אינה מקנה לו זכויות בעלות בנכסי העמותה. העמותה היא ישות משפטית נפרדת, וחברי העמותה או מייסדיה אינם בעלי קניין בה ואינם נושאים באחריות אישית לחובותיה, למעט במקרים חריגים של חריגה מסמכות או עבירה על החוק.
תהליך הקמת עמותה ותקנון העמותה
הקמת עמותה בישראל מחייבת לפחות שני מייסדים בגירים**.** על המייסדים לחתום על תצהיר בפני עורך דין המאשר את כוונתם להקים עמותה חדשה. בנוסף, יש לערוך תקנון עמותה – מסמך יסוד המתאר את מטרות העמותה, דרכי ניהולה וכללי החברות בה. בשלב ההקמה, יש חשיבות רבה לניסוח נכון וברור של מטרות העמותה ותקנונה, שכן כל שינוי מהותי בעתיד יהיה מורכב: שינוי תקנון מחייב כינוס אסיפה כללית של כל חברי העמותה ואישור רשם העמותות, ושינוי מטרות העמותה אף מחייב אישור בית משפט. לאחר הכנת התצהיר והתקנון, ממלאים טופס בקשה לרישום עמותה ומשלמים אגרת רישום לרשם העמותות. הבקשה מוגשת ליחידת רשם העמותות במשרד המשפטים, אשר בודקת את מסמכי העמותה ותחליט אם לאשר את הרישום. זמן הטיפול הממוצע באישור רישום עמותה הוא כשלושה חודשים ממועד הגשת כל המסמכים.
אחריות המייסדים: מייסדי העמותה הם החותמים הראשונים על מסמכי ההתאגדות והופכים לחברים הראשונים בעמותה. עם הרישום, העמותה מקבלת אישיות משפטית נפרדת, ואחריות המייסדים לחובות העמותה מוגבלת – בדומה לבעלי מניות בחברה – כל עוד הם פועלים במסגרת החוק. יחד עם זאת, על המייסדים לוודא שהעמותה מתנהלת כדין: ניהול כושל או שימוש בלתי תקין בכספי העמותה עשויים להוביל לחקירה מטעם רשם העמותות ואף לסנקציות. במקרים קיצוניים של אי-סדרים חמורים, רשם העמותות רשאי למנות חוקר מטעמו, להגיש דו”חות לרשויות המס או אף להביא לפירוק העמותה באמצעות בית משפט. האחריות המוסרית של המייסדים גבוהה במיוחד בשל האמון שהציבור וגורמי המימון נותנים בהם בעת הקמת הארגון. חשוב לציין: כבר בעת ההקמה רצוי למנות רואה חשבון ויועץ משפטי לליווי התהליך, כדי לוודא עמידה בכל דרישות הדין (כגון נהלי רישום נאותים, פתיחת תיקים ברשויות וכו’) ולהימנע מלכתחילה מטעויות שעלולות לסכן את המעמד המיוחד של העמותה.
מבנה ניהולי ומנגנוני קבלת החלטות בעמותה
חוק העמותות מחייב כל עמותה רשומה (ע”ר) להקים שלושה מוסדות ארגוניים עיקריים לניהולה התקין:
- האספה הכללית: כלל חברי העמותה מתכנסים לפחות פעם בשנה באסיפה כללית, שהיא למעשה “הרשות המחוקקת” של העמותה. לאספה הכללית סמכויות מרכזיות: לבחור ולהחליף את חברי ועד ההנהלה וועדת הביקורת; לאשר שינויים בתקנון; להחליט על שינוי שם העמותה או מטרותיה; לאשר מינוי רואה חשבון; לדון ולאשר את הדו”חות הכספיים; להחליט על הוצאת חברים מן העמותה ואף להחליט על פירוק העמותה בעת הצורך. לכל חבר עמותה קול אחד בהצבעות, ללא תלות בגובה תרומתו או ותקו, והחלטות מתקבלות ברוב קולות בהתאם לתקנון.
- הוועד המנהל: זהו הגוף הנבחר על ידי האספה הכללית אשר מנהל את פעילות העמותה בפועל. בדרך כלל מדובר במספר חברי עמותה (לפחות שניים או יותר) המתנדבים לשמש כוועד. ועד מנהל בעמותה דומה בתפקידו לדירקטוריון בחברה עסקית, אך בניגוד לחברה – חברי הוועד המנהל בעמותה אינם מקבלים שכר עבור כהונתם. הם מהווים את ההנהגה המתנדבת של העמותה, האחראית ליישם את החלטות האספה הכללית ולקבוע את מדיניות הארגון במסגרת המטרות והמדיניות שאישרה האספה. הוועד גם מפקח על הפעילות השוטפת: מאשר תכניות עבודה ותקציב שנתי, קובע עקרונות לגיוס משאבים, מפקח על ביצועי העמותה ביחס לתכנון, וממנה (ואם צריך – מפטר) את מנכ”ל העמותה וצוות העובדים הבכיר . חשוב לציין כי חבר ועד מנהל אינו יכול במקביל להיות עובד בשכר של העמותה או לספק לה שירותים בתשלום – החוק מטיל איסור על ניגוד עניינים כזה . למעשה, אדם המקבל שכר מעמותה (כעובד או ספק) אינו יכול לכהן כחבר ועד, וההיפך. עם זאת, בתקנות קיימת אפשרות לתשלום גמול ישיבות סימלי והחזרי הוצאות לחברי ועד, בכפוף למגבלות שקבע השר .
- ועדת ביקורת (או גוף מבקר): ועדת הביקורת מורכבת לרוב משניים או יותר מחברי העמותה (שאינם חברי הוועד המנהל), ותפקידה לפקח על התנהלות העמותה ותקינותה בכל ההיבטים . הוועדה בודקת אם פעולות העמותה תואמות את מטרותיה, עוקבת אחר יישום החלטות האספה הכללית, ובוחנת את ההתנהלות הכספית והמנהלתית של הוועד המנהל. על ועדת הביקורת להגיש לפחות פעם בשנה דו”ח ביקורת המסכם את ממצאיה והמלצותיה, והדו”ח נידון באספה הכללית . עמותה רשאית למנות רואה חשבון חיצוני כגוף מבקר במקום ועדת ביקורת, במיוחד אם גודל העמותה מצדיק זאת, אך רו”ח המבקר הזה לא יכול להיות אותו רו”ח המבקר את הדו”חות הכספיים השנתיים (כלומר, יש להפריד בין ביקורת ניהולית לביקורת חשבונאית).
עמותה יכולה לקבוע בתקנון מוסדות נוספים לפי צרכיה (כגון נשיא כבוד, ועדות משנה לפעילות וכו’), אך המוסדות הנ”ל הם המחויבים בחוק. ישנן גם הגבלות כשרות לתפקידי ועד: חבר ועד חייב להיות אדם כשיר (בגיר, לא פסול דין או פושט רגל) וללא עבר פלילי בעבירות חמורות או בעבירות שיש עמן קלון . בכך מבטיח החוק שרק אנשים מהימנים ינהיגו את העמותה.
מנכ”ל ושכר בעמותה: אף שהוועד המנהל פועל בהתנדבות, עמותה רשאית להעסיק עובדים בשכר, ובראשם מנכ”ל (מנהל מקצועי) שינהל את הפעילות היומיומית. משכורת מנכ”ל העמותה וכל שאר העובדים משולמת מתקציב העמותה כחלק מהוצאותיה התפעוליות. אין הגבלה חוקית קשיחה על גובה שכרו של מנכ”ל עמותה, אולם קיים ציפיות ציבוריות שהשכר יהיה סביר ביחס לגודל הפעילות ולא יחרוג משמעותית מסטנדרטים מקובלים. לאורך השנים נשקלו יוזמות להגביל בחוק את שכר הבכירים בעמותות הנתמכות ציבורית: ועדה ציבורית ב-2005 המליצה ששכר מנכ”ל עמותה לא יעלה על פי 1.5 משכר מנכ”ל משרד ממשלתי, ובהצעת חוק מ-2012 הוצע להגביל את שכר מנהלי העמותות למקסימום פי 4 מהשכר הממוצע במשק – אך המלצות והצעות אלה לא עוגנו בחקיקה . נכון להיום, חובת נושאי המשרה היא לפעול באחריות ולוודא שהשכר המשולם תואם את צרכי העמותה ויכולתיה, ואינו פוגע בדימוי הציבורי שלה או במשיכת תומכים.
העמותה כמעסיק: כאשר עמותה מעסיקה עובדים, היא נושאת בכל החובות של כל מעסיק במשק – תשלום שכר במועד, ביטוח לאומי ומס בריאות, זכויות סוציאליות, פנסיה וכו’. על אף אופייה ההתנדבותי של העמותה, בדיני העבודה אין הבדל: עובד עמותה מוגן כשאר העובדים. בנוסף, עמותה מחויבת לבטח מתנדבים (אם ישנם) בביטוח מתנדבים ולהתייחס בכבוד לכל כוח האדם שלה, בין אם בשכר ובין אם בהתנדבות. ראוי לציין שעמותה אינה “מוסד עסקי” לצורכי מע”מ: מרגע שהיא מוכרת כמלכ”ר (מוסד ללא כוונת רווח) ברשות המסים, היא פטורה ממע”מ על עסקאותיה ואינה גובה מע”מ מלקוחות או תורמים – אך גם אינה זכאית לקזז מע”מ על הוצאותיה. במקום מע”מ, עמותה משלמת “מס שכר” בשיעור 7.5% על הוצאות השכר שלה, כמס חלופי שנקבע בחוק מע”מ . מס שכר זה חל רק אם היקף משכורות העמותה בשנה עולה מעל סף מסוים (~178 אלף ש”ח בשנה, נתון המתעדכן מעת לעת) – עמותות קטנות עם היקף שכר נמוך פטורות ממנו. למעשה, מלכ”ר “משלם” את המע”מ דרך אי-קיזוזו והיטל מס שכר, אך נהנה מכך שאין מע”מ על תרומותיו והכנסותיו.
חובת ניהול ספרים, דיווח ופיקוח רגולטורי
כל עמותה חייבת לנהל מערכת חשבונות מסודרת, שבה נרשמות כל הכנסותיה והוצאותיה. האחריות על הניהול הכספי והתנהלות השקופה מוטלת על הוועד המנהל, אשר חותם על הדו”חות הכספיים השנתיים, ועל ועדת הביקורת, המוודאת שהניהול מתבצע לפי החוק והתקנון. העמותה צריכה להקפיד על נהלי ניהול תקין: הוצאות כספיות אמורות לשרת את מטרות העמותה, והוצאות הנהלה וכלליות (הוצאות תפעוליות כמו שכר מנהל, משרד, פרסום וכד’) צריכות להיות במינון סביר ביחס לכלל תקציב העמותה. למעשה ישנן הנחיות לגבי שיעור הוצאות ההנהלה מכלל תקציב העמותה, על פיהן עמותה קטנה צריכה לשמור שיחס ההוצאות התפעוליות לא יעלה על כ-22% מהמחזור השנתי (בעמותות גדולות הסף נמוך יותר). הקפדה על גבולות אלו חשובה כדי לשמור על אמון הציבור, התורמים והרשויות.
דיווח שנתי לרשם העמותות: אחת לשנה (ובדרך כלל תוך 90 ימים מתום שנת הכספים) חייבת העמותה להגיש לרשם העמותות דו”ח שנתי הכולל מספר מסמכים: דו”ח כספי מבוקר המשקף את מצבה הכספי בשנה החולפת, דו”ח מילולי המתאר את פעילויות העמותה וההישגים העיקריים באותה שנה, וכן פרוטוקולים מהאסיפה הכללית ומישיבות הוועד ווועדת הביקורת הרלוונטיות. הדיווחים השנתיים גלויים לעיון הציבור במשרדי רשם העמותות בירושלים, מתוך עיקרון השקיפות. בנוסף, על העמותה לשלם אגרה שנתית לרשם העמותות בעבור כל שנת פעילות. עמותות קטנות שאינן משלמות משכורות או מלגות ומחזורן הכספי נמוך (עד 300,000 ש”ח) עשויות לקבל פטור מאגרה בכפוף להגשת תצהיר מתאים.
אישור ניהול תקין: ממשלת ישראל קבעה בשנת 1998 שרק עמותה שקיבלה “אישור ניהול תקין” מרשם העמותות תוכל לקבל תמיכות כספיות ממשרדי הממשלה או הרשויות (כגון מענקים, הקצאת קרקע/מבנים וכד’). “אישור ניהול תקין” הוא תו תקן שנתי שמעיד שהעמותה מנהלת את ענייניה למופת, מעבר לדרישות המינימום של החוק. כדי לזכות באישור, עמותה חייבת לפעול לפחות כשנתיים ולהגיש את כל הדו”חות כנדרש, וכן לעמוד בקריטריונים מחמירים הנוגעים למינהל תקין: שקיפות מלאה, הימנעות מניגודי עניינים, קיום מנגנוני בקרה חזקים, אי-אפלייות ועוד . האישור מהווה “חותמת איכות” של רשם העמותות, וחיוני עבור עמותות שרוצות לזכות במימון ציבורי או בתרומות מקרנות ותורמים גדולים. בפועל, רבות מהעמותות הקטנות אינן משיגות אישור זה (לעיתים בשל חוסר משאבים לעמוד בדרישות המוגברות), אך עבור עמותות בעלות פעילות רחבה זהו יעד חשוב.
פיקוח ואכיפה: רשם העמותות משמש כרגולטור של העמותות. אם עמותה מתנהלת שלא כדין – למשל, אינה מגישה דו”חות שנתיים, מתגלים ליקויים כספיים, או שהתקבלו תלונות על התנהלות לא תקינה – לרשם יש סמכות לנקוט בצעדי אכיפה. צעדים כאלה כוללים דרישה לתיקון ליקויים, שלילת אישור הניהול התקין, הטלת קנסות, מחיקת העמותה מפנקס העמותות (במקרים של אי-דיווח מתמשך) ואף מינוי חוקר לחקירה מעמיקה של פעילות העמותה. למשל, ידוע כי אלפי עמותות שלא הגישו דיווחים שנים נמחקו ביוזמת הרשם. במקרים חמורים שמעלה החקירה, רשם העמותות יכול לפנות לבית המשפט בבקשה לפירוק העמותה או להעביר ממצאים לרשויות אכיפת החוק (המשטרה, רשות המסים) אם יש חשד לעבירות פליליות. לכן, על הנהלות העמותות לנקוט משנה זהירות ולוודא ניהול תקין ושקוף – כישלון בכך עלול להוביל לא רק לאובדן אמון הציבור אלא אף לסנקציות חוקיות.
מעמד העמותה במערכת המיסים והטבות לעמותות
עמותה שפועלת למטרה ציבורית ואינה למטרות רווח זכאית להטבות מיסוי משמעותיות, אך לשם כך עליה לעמוד בקריטריונים ונהלים שנקבעו בחוקי המס:
- פטור ממס הכנסה (מוסד ציבורי): סעיף 9(2) לפקודת מס הכנסה מעניק פטור ממס הכנסה להכנסות של “מוסד ציבורי” – כלומר גוף ללא כוונת רווח העונה על תנאי הסעיף. כדי שעמותה תוכר כמוסד ציבורי הפטור ממס, עליה לקיים מספר תנאים עיקריים: שיהיו בה לפחות שבעה חברים (כדי למנוע שליטה משפחתית, נקבע שרוב החברים אינם קרובים זה לזה); שהיא קיימת ופועלת למטרה ציבורית (כמוגדר לעיל); שנכסיה והכנסותיה משמשים רק להשגת אותה מטרה ציבורית; וכן שהיא מגישה דו”חות כספיים שנתיים לשביעות רצון פקיד שומה, בהתאם לתקנות שקבע שר האוצר. עמותה שעומדת בקריטריונים אלו נחשבת אוטומטית פטורה ממס על הכנסותיה שאינן הכנסות מעסק (למשל תרומות, מענקים, דמי חבר). חשוב להדגיש: הפטור אינו חל על רווחים מעסק מסחרי שהעמותה מפעילה או על הכנסות פסיביות מסוימות (דיבידנד, ריבית והצמדה מעבר לסף הפטור). עוד נקודה מהותית – עצם הרישום כעמותה לא מבטיח פטור ממס. אם העמותה לא עומדת במבחנים הנ”ל (לדוגמה, יש בה מעט מדי חברים או שהיא מתנהלת כעסק לכל דבר), רשויות המס עלולות לדרוש ממנה לשלם מס חברות רגיל של 25% על העודפים שלה. במילים אחרות, על העמותה “להרוויח” את מעמדה המיוחד בהתנהלות נכונה. בעת הקמת העמותה יש לפתוח תיק ברשות המסים (מול מס הכנסה) כדי לרשום אותה כמוסד ציבורי/מלכ”ר ולקבל אישור על מעמדה לעניין הפטור. רשויות המס עשויות לדרוש מסמכים כמו תקנון, תעודת רישום, דו”חות כספיים ותיאור פעילות, כדי לוודא זכאותה לפטור.
- זיכוי מס לתורמים (סעיף 46): עמותה שמעוניינת לעודד תרומות יכולה לפעול לקבלת אישור לפי סעיף 46 לפקודת מס הכנסה. אישור זה, הניתן על ידי משרד האוצר (בהמלצת ועדת הכספים של הכנסת), מאפשר לתורמים פרטיים ועסקיים לקבל זיכוי ממס בשיעור 35% על סכום התרומה שתרמו לעמותה. המשמעות: תורם שתרם 1,000 ש”ח לעמותה בעלת אישור לפי ס’ 46, יוכל להפחית 350 ש”ח מתשלום מס ההכנסה שלו. הטבת מס זו מהווה תמריץ משמעותי לתורמים ויכולה לסייע מאוד לגיוס משאבים עבור העמותה. כדי לקבל את האישור הנכסף, על העמותה לעמוד בקריטריונים של מוסד ציבורי (כנ”ל) ולהציג רקורד של פעילות לטובת הציבור. תהליך הקבלה כולל הגשת בקשה לרשות המסים ודיון בוועדת כספים, ולעיתים זהו הליך ממושך. חשוב לדעת: החוק אף מסמיך את ועדת הכספים לדחות בקשה לאישור סעיף 46 אם מטרות או פעולות העמותה שנויות במחלוקת ציבורית עמוקה, ברוב מיוחד של חברי הוועדה . הדבר נועד למנוע הטבת מס לגופים שמעוררים מחלוקת חריפה בציבור. ככלל, קבלת סעיף 46 היא אות כבוד לעמותה ומקלה מאוד על שכנוע תרומות גדולות, ולכן מומלץ לשאוף אליו במידת האפשר.
- מלכ”ר ומע”מ: ברגע שעמותה מוכרת כמלכ”ר (מוסד ללא כוונת רווח) לצורך חוק מס ערך מוסף, היא לא משלמת מע”מ על הכנסותיה ולא מחייבת את לקוחותיה או תורמיה במע”מ. הדבר חשוב במיוחד לעמותות שמוכרות שירותים או מוצרים במסגרת פעילותן (כגון מוזיאונים, בתי חולים, עמותות המפעילות חוגים בתשלום וכד’). כדי לקבל מעמד מלכ”ר, יש לפתוח תיק מע”מ ולעבור תהליך רישום כמלכ”ר בתחנת מע”מ המקומית, כולל הצגת מסמכי העמותה. שימו לב: הפטור ממע”מ אינו אוטומטי רק משום שהעמותה רשומה – יש לקבל אישור רשמי במע”מ על הסיווג כמלכ”ר. ברגע שהתקבל המעמד, העמותה תקבל תעודת מלכ”ר המאשרת שאינה גובה מע”מ. מנקודה זו, העמותה לא תגיש דו”חות מע”מ שוטפים (כי אין חיוב מע”מ) אך גם לא תוכל לקזז את המע”מ שהיא משלמת בעבור מוצרים ושירותים שהיא רוכשת (המע”מ על ההוצאות הופך לעלות נוספת עבורה).
- הנחה בארנונה לעמותות: לרוב, עמותות זכאיות להקלות בתשלום ארנונה (מס עירוני על נכסים) עבור נכסים שבהם הן פועלות לטובת הציבור. לפי סעיף 5(י) לפקודת מסי העירייה ומסי הממשלה (פטורין), עמותה המוגדרת “מוסד מתנדב לשירות הציבור” יכולה לקבל הנחה של 67% בארנונה על הנכס שבו היא פועלת . תנאי לכך הוא שהעמותה רשומה כדין, מנהלת את פעילותה כנדרש, ומשמשת את הציבור במידה ניכרת. בעבר היו רשויות מקומיות שמנעו את ההנחה בטענה שהעמותה משרתת גם אוכלוסייה מחוץ לתחום הרשות, אך החוק תוקן ב-2016 כדי להבהיר שההנחה מגיעה לרוב העמותות בפשטות רבה יותר. ההנחה ניתנת בדרך כלל לתקופה של שלוש שנים לפחות, בכפוף להגשת תצהיר שהעמותה לא תשנה את מטרותיה ופעילותה בתקופת ההנחה. בפועל, קבלת פטור או הנחה בארנונה דורשת פנייה לרשות המקומית בצירוף מסמכים (תעודת עמותה, אישור ניהול תקין, תצהיר וכד’), ואישור ההנחה נעשה בהחלטת מועצת הרשות המקומית. ההנחה בארנונה היא חיסכון כספי משמעותי עבור עמותות (שווי ערך לעיתים למאות אלפי ש”ח בשנה לעמותות גדולות), מה שמאפשר להפנות יותר משאבים למטרות שלשמן הוקמה העמותה.
- הטבות ופטורים נוספים: עמותות ומלכ”רים נהנים לעיתים מפטורים נוספים, למשל: פטור ממס רכישה ומס שבח במקרקעין כשנכס נרכש למטרה ציבורית (או מס מופחת), הנחות בתעריפי חשמל ומים (במקרים של מוסדות חינוך, בריאות או רווחה), אפשרות לקבלת הקצאות קרקע מהמדינה ללא תמורה עבור פרויקטים ציבוריים, פטור מתשלומי מכס ומס קנייה על טובין מיובאים לצורכי פעילות העמותה (בכפוף לאישורים מיוחדים) ועוד. ההטבות הללו משתנות בהתאם לחקיקה ולנהלי משרדי הממשלה השונים. כדי למצות את זכויותיה, על עמותה להתעדכן מעת לעת בשינויים רגולטוריים ולהסתייע באנשי מקצוע. למשל, החל מ-2020 חוקק מנגנון חדש להחזר הוצאות התנדבות (זיכוי מס למתנדבים בעמותות בתחומים מסוימים), וגם בו יש פוטנציאל להקלה על פעילות המגזר השלישי.
חשיבות הליווי המשפטי בשלבי הייסוד והניהול
הקמת עמותה וניהולה התקין לאורך זמן מחייבים היכרות מעמיקה עם הוראות החוק, התקנות והנהלים הרלוונטיים. ליווי משפטי צמוד כבר משלב הייסוד הוא קריטי כדי להבטיח שהעמותה תקום על יסודות איתנים ותקיים את מטרותיה ללא מעידות משפטיות. עורך דין המתמחה בדיני עמותות יכול לסייע בניסוח תקנון מדויק וברור (המותאם אישית לצרכי היזמים והפעילות המתוכננת), בהגדרת מטרות בצורה שתתקבל על ידי הרשויות, ובהגשת מסמכי הרישום בצורה נכונה ומהירה. בהמשך הדרך, ייעוץ משפטי שוטף יעזור לעמותה לנווט בין דרישות הדיווח והרגולציה, לטפל בנושאי העסקת עובדים ומתנדבים, לערוך חוזים והתקשרויות בצורה שמגנה על העמותה, ולהגיב כראוי לפניות רגולטוריות או לביקורות עומק אם יופיעו. כמו כן, בתחום המיסוי – מומלץ להיעזר במומחים כדי לקבל את כל האישורים והפטורים שעשויים לחול: מעמד מוסד ציבורי, סעיף 46, מעמד מלכ”ר, הנחות ארנונה וכדומה. תכנון נכון בשלב מוקדם יכול לחסוך לעמותה סכומי כסף ניכרים ולמנוע עוגמת נפש של דחיית בקשות בגלל ליקויים טכניים.
משרדנו מתמחה בליווי משפטי של עמותות וארגונים ללא כוונת רווח. צוות עורכי הדין שלנו בעל ניסיון רב בדיני המגזר השלישי, לרבות רישום עמותות, ייעוץ מיסוי מלכ”רים, רגולציה ופיקוח, עריכת חוזים לעמותות וייצוג מול רשם העמותות ורשויות המדינה. אנו מאמינים שעמותה המלווה משפטית וניהולית באופן מקצועי תוכל להתמקד בהגשמת חזונה הציבורי בביטחון וביעילות.
חיפוש 
סגור 
