מאת:


אסיפה כללית בעמותה בעידן הטכנולוגי​: על סוגיית אופן ההשתתפות וההצבעה באספת עמותה 

בישראל רשומות על פי נתוני רשם העמותות למעלה מ-35,000 עמותות. אחד ממוסדות החובה בניהול עמותה הוא האסיפה הכללית. הצורך בקיום אסיפה כללית בעמותה נובע הן מהחובה לקיימה בהתאם להוראות הדין כגון מינוי חברי הועד או פיטוריהם, מינוי ועדת הביקורת או הגוף שמבקר את העמותה, לאשר ולשנות את שם העמותה, מטרותיה ואת תקנונה, אישור הדו"ח השנתי על פעילות העמותה ובמקרה הצורך אף להכריז על פירוק העמותה וכן רצון הועד לקיים אסיפה כללית בנושאים מסוימים או מרצונה של העמותה לקיים דיון עקרוני בנושא מסוים בפורום זה שהינו למעשה "הכנסת" של העמותה.
 
מצוות החוק לקיים אסיפה כללית אחת לשנה מופיעה הן בחוק העמותות והן בחוק החברות התשנ"ט-1999, כאשר אחת הסוגיות המרכזיות שעל הפרק היא סוגיית אופן ההשתתפות וההצבעה באסיפה. השיטה המסורתית וה-"רגילה" לכינוס האסיפות הכלליות חייבה הגעה פיזית של חברי האסיפה הכללית אל מקום כינוס האסיפה, קיום דיונים בנושאים שעל הפרק ולאחר מכאן הצבעה בהרמת יד (הצבעה גלויה) או באמצעות קלפי (הצבעה חשאית). יחד עם זאת, למעט במקרים חריגים, ניתן להסדיר את ההצבעה באסיפה כללית באמצעות כתב הצבעה חתום על ידי החבר המפרט את תאריך האסיפה ועמדת החבר בנושאים שעל סדר היום, הכל בלבד שלא נקבע אחרת בתקנון העמותה. החל מחודש ינואר 2020 עם העלייה בדיווחים על וירוס הקורונה שמתפשט בעולם, החלו להתגבר ההנחיות והמגבלות על כינוסים, מפגשים ותנועות של אנשים ממקום למקום. מציאות זו פגשה את העולם בעידן טכנולוגי עם כניסת מערכות דיגיטליות מתקדמות המאפשרות קיום מפגשים באופן מקוון ודיגיטלי בכל רחבי הגלובוס. בתקופת הקורונה ולאחריה, עמותות רבות בוחנות, יותר מבעבר, הרחבת אפשרויות כינוס האסיפה הכללית ואת אופן ביצוע ההצבעות בנושאים השונים.
 
לשימוש במערכות טכנולוגיות במסגרת כינוס האסיפה הכללית יתרונות רבים אף ללא קשר למשבר הקורונה ומגבלותיו. קיום אסיפות באופן מקוון באמצעים טכנולוגיים מייתרים את הצורך במפגש פיזי. הרצון לכך נובע מאילוצי הקורונה ותקופות מלחמה כמו לאחרונה ואף מסיבות של יעילות, ריחוק גאוגרפי של חברי העמותה (בולט במקרה של עמותה עם פריסה גאוגרפית רחבה) ועוד. להסדר זה גם מספר חסרונות, כך למשל קושי טכני/טכנולוגי כאשר לעמותה מאות ואלפי חברים כאשר הדרך הראויה וההולמת להצבעה באסיפות כלליות של עמותות וחל”צ היא הצבעה אישית וישירה, כלומר בדרך של התכנסות והרמת יד, כך שכל חבר יראה את יתר החברים המצביעים. דוגמא נוספת הינה השתתפות חברים בעלי מוגבלות חירשים/עיוורים וכיוצ', כאשר הכלי הטכנולוגי מקשה עליהם. קושי נוסף, בעמותות רבות ישנן אוכלוסיות שאינן "טכנולוגיות" ולא בהכרח יוכלו להסתדר עם ביצוע אסיפה מקוונת כמו כן עניניים סובייקטיביים כדוגמת שפת גוף, הבעות פנים המבטאות מסר אותו מעוניינים להעביר לנוכחים וכיוצ' - עלולים שלא להיקלט. לא לחינם נקרא כיום העולם בו אנו חיים ה-"כפר הגלובאלי" שכן מפגשים, אירועים ועסקאות מתקיימות בימים אלו לרוב בסיוע אמצעים טכנולוגיים עם תקשורת יציבה ואיכותית. כאמור, פעולות העמותות בהקשרים שונים וביניהן בשנה האחרונה מגפת הקורונה (אשר חייבה "חשיבה מחוץ לקופסה") לייעל ולשפר את פעילותן, אך יחד עם זאת כל שינוי אותה חפצה עמותה לעשות חייב להיות בהתאם להוראות הדין ולהוראות תקנון העמותה. יוסבר בקצרה: תקנון העמותה הוא ה-"חוזה" שבין העמותה לחבריה, בינם לבין עצמם ובין העמותה לציבור. בתחומים מסויימים שינוי בפעולות ובהתנהלות העמותה מחייב את שינוי התקנון. מרבית העמותות לא סיכמו על תקנון ייחודי/ייעודי והן עושות שימוש בתקנון המצוי בחוק העמותות שהינו ברירת המחדל למעשה. התקנון המצוי קובע הוראות כלליות, איננו מפורט ואיננו מתייחס להיבטים ייחודיים הנובעים מתחום עיסוק העמותה, מהרכב החברים ומבנה העמותה וכו'.
 
נשאלת השאלה האם כאשר העמותה חפצה בכך, ניתן לקיים אסיפות כלליות עם אמצעים דיגיטליים ואם כן מהם התנאים לכך? המענה לשאלה זאת, בניגוד אולי למצופה, איננו פשוט ואיננו טריוויאלי. חוק העמותות "שותק" ביחס לאפשרות לקיים אסיפות מקוונות באמצעים טכנולוגיים. לשון החוק איננה שוללת זאת ואיננה מאפשרת זאת (ההערכה כי חוק העמותות אשר נחקק בשנת 1980 אולי לא חזה מספיק את ההתפתחות הטכנולוגית) ועל כן הדבר נתון לפרשנות סבוכה העלולה להוביל לתסבוכת משפטית בכל הקשור להתנהלות העמותה, חברי הועד וסמכויותיהם. הקושי בולט כאשר ישנן מחלוקות מהותיות בין חברי העמותה, שאז עשויה להתעורר מחלוקת אם החלטה התקבלה כדין ומה נפקותה. מול חוק העמותות, חוק החברות מאפשר קיום אסיפה כזאת אלא אם הדבר נשלל במפורש. בשל לשון החוק והיקש מחוק החברות, הנטיה המקובלת הינה כי לצורך קיום אסיפה דיגיטלית נדרשת הרשאה לכך בתקנון העמותה. במקרים רבים וכברירת מחדל כאמור, תקנון העמותה הינו התקנון המצוי. בתקנון המצוי אין הוראה בדבר אפשרויות קיום האסיפה באופן דיגיטלי ובהעדר הוראה שכזו נדרשת, ככל הנראה, העמותה בשינוי התקנון ובהוספה של אפשרויות כינוס האסיפה. גם שינוי זה באופן פרדוקסלי מחייב את כינוס האסיפה פיזית), במהלכה תתקבל ההחלטה על שינוי התקנון ולאחר מכן נדרש לקבל אישור לשינוי זה ע"י רשם העמותות. רק לאחר אישורו, שינוי זה יכנס לתוקף, יוצע במסגרת זו שבמידה והתכנסה האסיפה הכללית ינוצל המעמד לבחינת הוראות נוספות בתקנון ולתיקונן במקרה הצורך. כפי שנוכחנו לדעת, כינוס האסיפה הכללית בעמותה בוודאי בתקופת הקורונה עלול ליצור קשיים רבים ותסבוכת משפטית בנוגע לחוקיות ההחלטות המתקבלות באסיפה. אך יחד עם מורכבות זו ניכר שלא ניתן לעצור את "הרכבת הטכנולוגית" כאשר שינויים ויכולות חדשות צצים חדשות לבקרים, נגישות זו מאפשר גם לחברים מרוחקים או מוגבלים ליטול חלק באסיפה, להשפיע ולממש את זכותם כלפי העמותה.
 
נציע מספר פעולות אשר יאפשרו את השימוש בטכנולוגיה ושיפור יכולותיה ותפוקותיה של העמותה:
* ראשית, התקנון - יש לבחון האם התקנון מאפשר או "שותק" ביחס לביצוע אסיפות כלליות בדרך שונה או האם קיימת בתקנון הספציפי הוראה הפוסלת כל שינוי מאופן כינוס האסיפה המקובל. בהינתן מגבלה בתקנון, מומלץ לבצע בו שינוי באישור הרשם ולאפשר לבצע אסיפות באמצעים דיגיטליים. גם במקרה שהתקנון "שותק" מוצע בדרך כלל להקפיד ולשנות התקנון במקקה הצורך כך שיאפשר זאת.
 
* מעבר לקיום אסיפה מקוונת מחייב הכנות מראש ועל כן העמותה חייבת להיערך ולעדכן את חבריה מספיק זמן מראש שמדובר בכינוס מקוון וכי יש להיערך לשם כך עם חיבור אינטרנט יציב, מצלמת רשת מתאימה, מחשב וידע טכנולוגי בסיסי לתפעול המצלמה והמחשב, וגם הקדשת זמן לתדריך טכני לחברי העמותה המתקשים בתפעול המצלמה והמחשב. 
 
* במהלך חודש יולי 2020, בשל מגבלות הקורונה, פרסם רשם העמותות הנחיות לכינוס אסיפות כלליות לבחירות באיגודי ספורט אולימפיים על מנת לאפשר לאיגודים לקיים הליך בחירות למוסדות העמותה. יודגש כי גם הנחיות אלו מתבססות על שינוי התקנון או ביצוע בחירות חשאיות באמצעי אלקטרוני – פעולה מורכבת המטילה מגבלות רבות על התהליך.
 
נדגיש ונציין כי כינוס האסיפה לצורך קבלת החלטות, מינויים וכו' הוא אירוע מהותי וחשוב בחייה של עמותה. הפסיקה מלמדת כי כינוס אסיפה שבוצע בניגוד לתקנון הביא לפסילת החלטות האסיפה ולביטולה. הן מגבלות כמו מגיפה או מלחמה והן הקידמה הטכנולוגית מחייבות חשיבה נוספת על מנת לבצע זאת כדין. בהקשר זה מומלץ לפנות לייעוץ משפטי מקצועי בתחום התאגידים בכלל והעמותות בפרט. משרדנו מורכב מעורכי דין ורואי חשבון בעלי ניסיון עשיר בתחום העמותות, ההקדשים והמגזר השלישי לרבות עו"ד אייל גלובוס ששימש כראש רשות התאגידים ואף בין היתר כרשם העמותות. משרדנו ישמח להעניק ייעוץ משפטי גם בתחום מורכב זה.
אסיפה כללית בעמותה בעידן הטכנולוגי

תנו לעו"ד מומחים ומנוסים לייצג אתכם נאמנה – בדיסקרטיות מלאה

לייעוץ ראשוני, פרטים נוספים ובכל שאלה פנו אלינו כעת: סניף מרכז 03-6109100סניף חיפה 04-8147500.

זקוקים לעורך דין?

חייגו: 03-6109100 או השאירו פרטים

הדפסת המאמר

דירוג המאמר

 

4.66 ע"י 3 גולשים

עשוי לעניין אתכם

אישור ניהול תקין לעמותה

מאת: אייל גלובוס, עו"ד, ראש מחלקת מגזר שלישי - עמותות הקדשות וחל"צ; שלומי פרץ, מתמחה

כל גורם שעובד עם עמותות בישראל מכיר ויודע אודות קיומו של אישור ניהול תקין - הבעיה שלא כולם מבינים את חשיבותו ואת הסכנה הטמונה בהעדרו מבחינת העמותה. מהו אישור ניהול תקין? מתי האישור נדרש ומתי רצוי? על שאלות אלו ואחרות ננסה להשיב במאמר הבא.

ליווי וניהול עמותה בתקופה של אי וודאות

מאת: עו"ד אייל גלובוס, ראש מחלקת מגזר שלישי – עמותות הקדשות וחל"צ

ליווי עמותות וארגונים למטרות ציבור, חושפים בעייתיות בהתייחסות של גופים אלו, בייחוד כפי עצמם. גופים אלו נדרשים לרגולציה ולניהול כספים מורכב, אך בשל התדמית הפחות רשמית- לעיתים ההתנהלות בהם אינה מבוקרת דיו, אינה מלווה מקצועית - ועל לא פעם הצרות, או מצבים של חדלות פירעון מגיעות לפתחן.

הוסף תגובה

רישום לקבלת ניוזלטר - מבזק מס, הון ועוד

אנא מלאו את פרטיכם

זקוקים לעורך דין?

חייגו: 03-6109100 או השאירו פרטים