מאת:


סוף למערב הפרוע בנושא הקדשות בישראל

תחום ההקדשים (אגב - ניתן לומר גם הקדשות) הינו תחום מורכב אשר מעטים הם עורכי הדין שעוסקים בו ומכירים אותו לעומק.
בישראל רשומים למעלה מ 3,300 הקדשים (על פי אתר גיידסטאר), מדובר כאמור בתחום מורכב ביותר מאחר והוא כולל מעורבים שונים יוצר ההקדש, הנהנים ממנו והנאמן ואף נמשך לאורך שנים רבות. להקדשות בישראל נכסים רבים: נכסי מקרקעין (כ 1,200 נכסים  מרביתם על קרקעות ותיקות במרכזי הערים ולכן גם יקרות) וכן נכסים אחרים  בשווי כולל של כ 6 מיליארד(!!) ₪.
 

מהו הקדש

פרק ב' של חוק הנאמנות התשל"ט-1979 (להלן: "החוק") עוסק בהקדש. ההקדש הוא  צורה מיוחדת של נאמנות.  הקדש נוצר במספר דרכים: חתימת 'כתב הקדש' לפני נוטריון, המקדיש יכול ליצור הקדש גם בצוואתו בכתב ואז יקום ההקדש עם מותו.
בכתב ההקדש המקדיש מייעד מנכסיו 'לטובת נהנה או למטרה' אחרת בכוונה ליצור הקדש  וקובע מטרות להקדש, 'נכסיו ותנאיו' (סעיף 17 לחוק). נאמן של הקדש יתמנה בכתב ההקדש או על פיו ואם לא נתמנה רשאי בית המשפט למנות נאמן לתקופה ובתנאים שימצא לנכון.
 

הקדש פרטי והקדש ציבורי 

החוק מבחין בין הקדש פרטי לבין 'הקדש ציבורי' שהוא  נאמנות שמטרתה או אחת ממטרותיה הוא קידומו של ענין ציבורי. החוק לא מגדיר מהו 'עניין ציבורי', הכוונה להקדש שהציבור, כולו או חלקו (למשל כל הסטודנטים לתואר מסוים) יכולים אולי להנות  ממנו. הקדש ציבורי טעון רישום בפנקס ההקדשים הציבוריים, הפתוח לעיון הציבור (כיום המידע נמצא בחלקו  גם באתר גיידסטאר) ודבר הרישום יפורסם ברשומות. נאמן על הקדש ציבורי חייב לדווח לרשם ההקדשות במועד ובדרך שקבע שר המשפטים וכן למסור לרשם ידיעות ומסמכים על ההקדש ככל שיידרש. נאמן שאינו מקיים חובת דיווח או רישום, עובר עבירה פלילית ויתכנו אף השפעות אחרות כגון העברתו של הנאמן מתפקידו.
 

נאמן הקדש

הנאמן מי שאמור להיות נהנה מן ההקדש, 'אינו כשר' לשמש גם נאמן, אלא אם כן הותר הדבר בכתב ההקדש. הנאמן רשאי לנקוט באמצעים הנראים לו לשמירת נכסי ההקדש ולשמירת זכויות הנהנים. ראוי לציין כי נאמן לא ימונה ללא הסכמתו.
 

הרכב ההקדש

 גם המקדיש וגם צד שלישי רשאים בכל עת להוסיף נכסים לנכסי ההקדש אך אחרי מסירת השליטה על נכסי ההקדש לידי הנאמן, המקדיש אינו רשאי עוד לשנות את תנאי ההקדש, לגרוע מנכסיו או לבטלו, אלא אם שמר לעצמו זכות לכך בכתב ההקדש, או שבאו על כך הסכמת הנהנים או באישור בית המשפט. לבית המשפט הזכות לשנות או לבטל הוראה מהוראות כתב ההקדש אם מטעמים שיוצר ההקדש הביא לפניו, או שראה כי חל שינוי של ממש בנסיבות, המצדיק לעשות כן ושהדבר תואם את כוונותיו של יוצר ההקדש. בית המשפט רשאי לבטל הקדש, אם ראה שמטרותיו הושגו או שאינן ניתנות עוד להגשמה.
בפועל במקרים לא מעטים הקדש לא פועל כנדרש. במרבית המקרים הדבר קורה לא במזיק אלא בשל חוסר חשיבה או שכחה. כך קרה למשל במקרה של הקדש  בתחום הישיבות אשר פעל בהתאם למטרותיו והנאמן עשה תפקידו נאמנה ואולם לאחר עשרות שנים באופן טבעי הנאמן התבגר וההקדש פעל חלקית בלבד. על כן נדרשה התערבות ושינוי לרבות החלפת הנאמן. במקרים אחרים בהעדר פיקוח הדוק ההקדש מפסיק, בשל סיבות שונות,  את פעולתו וגורם אחר קשור או זר משתלט על הנכס. גם כאן נדרשת התערבות חיצונית  באמצעות הרשם ולעיתים אף בית המשפט.
מאחר ובמקרים רבים ההקדש נמשך לזמן רב והמקדיש איננו בין החיים אין מי שישגיח ויפקח על קיום ההקדש בהתאם למטרותיו. לרשם ההקדשות סמכות לפעול בענין זה ואולם ברור כי  במקרים רבים הדברים לא מגיעים לידיעתו. בשנים האחרונות הגביר רשם ההקדשות את פיקוחו והוא פועל בתחום זה אף באופן יזום. בין היתר הרשם אוכף את חובת הדיווח של ההקדשות, מבקש הסברים לפעולות שונות ובמקרים המתאימים אף פונה ביוזמתו לבית במשפט על מנת שיורה על החלפת הנאמן או ביצוע פעולות שונות בהקדש.
פעילות מוגברת זאת הינה פתח לנהנים פוטנציאליים מההקדש, שיכולים כך לזכות בהנאה שאמורה להיות להם. אם הזכויות לא מוענקות להם הם יכולים לפנות  להקדש או לרשם ולדרוש את זכויותיהם. כך למשל מי ששמע על קיומו של הקדש שאמור להעניק מלגה לתחום מסוים, יכול לוודא שאכן המלגה ניתנת, שהיא ניתנת למי שנקבע בהקדש שאין קריטריונים זרים בהענקת המלגה (למשל למקורבים) ועוד. פעילות זאת הינה אף פתח  לזירוז ויישום כוונת המקדיש. ישנן הקדשות רבות שאכן לא מממשות את יעודן באופן מלא או חלקי. ע"י פניה וטיפול מתאים, לעיתים אף באופן משפטי, ניתן לדאוג כי ההקדש ימלא את ייעודו.
 

הקדש דתי

בארץ ענייני הקדשות היו מסורים לסמכות הייחודית או המקבילה של בתי הדין הדתיים. ואמנם, 'הקדשות' ראשונים היו 'קודש לה" (ויקרא כז). המחוקק שהסמיך את בתי המשפט המחוזיים לכל ענייני הקדשות ונאמנויות (סעיף 37 לחוק) השאיר את סמכותם של בתי הדין הדתיים בעינה לגבי הקדשות דתיים בלבד. 'הקדש דתי' הוא הקדש שנוסד בפני בית דין דתי על פי הדין הדתי, רק לגבי הקדש כזה רשאי בית הדין הדתי להורות שהוראות החוק בעניין יצירת הקדש ובעניין ניהולו הפנימי לא יחולו עליו' (סעיף 41 לחוק). בתחום ההקדשות הדתיים ישנן לא מעט סוגיות שהעסיקו ועדין מעסיקות את בתי המשפט לרבות לענין הסמכות ולרבות לענין הגורם המפקח עליהן.
תחום ההקדשות הינו לא רק מענין אלא אף מורכב ביותר. תחום זה כולל לא אחת נושאים מורכבים והיבטים כספיים  רבים. מומלץ כי אף בנושא זה תעזרו ביעוץ של בעל מקצוע מהתחום.
 
במשרדנו, מחלקת עמותות, הקדשות ומגזר שלישי המתמחה בתחום מורכב זה ומנוהלת על יד עו"ד אייל גלובוס אשר כיהן בעברו כראש ראשות התאגידים לרבות רשם ההקדשות.
 
 

 
התמודדות עם רגולציה בהקדשות בישראל

תנו לעו"ד מומחים ומנוסים לייצג אתכם נאמנה – בדיסקרטיות מלאה

לייעוץ ראשוני, פרטים נוספים ובכל שאלה פנו אלינו כעת: סניף מרכז 03-6109100סניף חיפה 04-8147500, נייד: 054-4251054.

זקוקים לעורך דין?

חייגו: 03-6109100 או השאירו פרטים

הדפסת המאמר

דירוג המאמר

 

1 ע"י 1 גולשים

עשוי לעניין אתכם

אגודות עת'מניות - כדאי להיערך לשינויים שבדרך

מאת: אייל גלובוס, עו"ד, ראש מחלקת מגזר שלישי - עמותות הקדשות וחל"צ; שלומי פרץ, מתמחה

התקנות המוצעות נועדו להחיל על אגודות עות'מניות את חובת הדיווח והשקיפות בדומה למה שנדרש מתאגידים אחרים בישראל ובכך להסדיר את פעולתן ככל שניתן. מובן כי לאור השינוי הצפוי יש להיערך לכך בהקדם.

אישור ניהול תקין לעמותה

מאת: אייל גלובוס, עו"ד, ראש מחלקת מגזר שלישי - עמותות הקדשות וחל"צ; שלומי פרץ, מתמחה

כל גורם שעובד עם עמותות בישראל מכיר ויודע אודות קיומו של אישור ניהול תקין - הבעיה שלא כולם מבינים את חשיבותו ואת הסכנה הטמונה בהעדרו מבחינת העמותה. מהו אישור ניהול תקין? מתי האישור נדרש ומתי רצוי? על שאלות אלו ואחרות ננסה להשיב במאמר הבא.

הוסף תגובה

זקוקים לעורך דין?

חייגו: 03-6109100 או השאירו פרטים