מאת:

ליקויים בניהול עמותות בישראל

מאמר זה עוסק בליקויים בניהול עמותות בישראל, המהוות גוף חשוב בחברה. האם אפשר להבטיח ששקיפות וניהול נכון ימנעו שחיתות ופגיעה באמון הציבור? אילו צעדים ניתן לנקוט לתקן את הכשלים הללו ושיפוט הממשל בעמותות קיים?
עמותות (ארגונים ללא כוונת רווח) ממלאות תפקיד חיוני בחברה הישראלית. הן אחראיות למתן שירותים חברתיים, לקידום מטרות ציבוריות ולמילוי חלל שבו לעיתים השוק והמדינה אינם מטפלים. בישראל פעילות אלפי עמותות במגוון תחומים – מחינוך, בריאות ורווחה ועד תרבות, ספורט וסביבה. חשיבותן החברתית והכלכלית של עמותות מחייבת שהן יתנהלו באופן תקין, שקוף ואתי, לטובת מקבלי השירותים, התורמים, והציבור הרחב.
עם זאת, לאורך השנים התגלו ליקויים וכשלים בניהול של חלק מהעמותות בישראל. ליקויים אלו מערערים את אמון הציבור בארגונים חברתיים ועלולים לפגוע ביכולתן לגייס תרומות ולמלא את ייעודן. במאמר זה נסקור באופן מקיף את ההיבטים המרכזיים של כשלים וליקויים בניהול עמותות בישראל, כולל: שחיתות וחריגות אתיות, חוסר שקיפות ודיווח, ניהול כספים לקוי, קשר בעייתי עם הרגולטור (רשם העמותות), וכשלים ניהוליים ותפקודיים כלליים. בנוסף, נציע צעדים פרקטיים – בתחום הרגולציה, ההתנהלות המוסדית וההכשרה – שניתן לנקוט כדי לתקן ליקויים אלה ולשפר את הממשל התאגידי ואת אמון הציבור בעמותות.
 

שחיתות וחריגות אתיות בעמותות

אחד הליקויים החמורים שעלולים להתרחש בניהול עמותה הוא שחיתות או חריגה אתית מצד בעלי תפקידים. בעוד שרוב העמותות פועלות בתום לב למען מטרותיהן, היו מקרים בהם הנהלת עמותה או חברי ועד מנהל ניצלו את משאבי העמותה לטובתם האישית. תופעות של מעילה בכספי התרומות, מתן שכר מופרז לבכירים, או התקשרויות עסקיות בניגוד עניינים (למשל, העדפת ספק או נותן שירות שהוא קרוב משפחה) פוגעות קשות באתיקה הארגונית. במקרים מסוימים אף התגלו פרשות בהן מנהלי עמותות הציעו או קיבלו שוחד בתמורה לתקציבים או טובות הנאה ממקורות ממשלתיים, באופן המערבב אינטרסים ציבוריים עם אינטרסים פרטיים פסולים.
שחיתות וחריגה אתית פוגעות לא רק בעמותה המסוימת שבה התרחשו, אלא משליכות על כלל המגזר השלישי. פרשיות שחיתות מתוקשרות גורמות לציבור הרחב לפקפק בניקיון הכפיים של עמותות נוספות, גם אלו שפועלות בהגינות מוחלטת. מעבר לפגיעה באמון הציבור, שחיתות בתוך עמותה מביאה לעיתים גם להתערבות של רשויות החוק והרגולציה – חקירות פליליות, העברת הנהלת העמותה לידי גורמים חיצוניים, או אף פירוק העמותה במקרים קיצוניים. לפיכך, שמירה על אתיקה גבוהה ומניעת שחיתות היא אבן יסוד בניהול תקין של עמותה, והיעדרה מהווה כשל חמור עם השלכות מרחיקות לכת.
 

חוסר שקיפות ודיווח

שקיפות היא עקרון מפתח בממשל תקין של עמותות, והיא חיונית לבניית אמון מול הציבור, התורמים והרגולטורים. חוק העמותות בישראל מחייב עמותות במגוון חובות דיווח: בין היתר, עליהן להגיש מדי שנה דוח כספי שנתי מבוקר בידי רואה חשבון, דוח מילולי המסכם את פעילויותיהן, ופרוטוקול אסיפה כללית המאשר את הדוחות הללו. כמו כן, קיימת חובת דיווח על תרומות גבוהות מישויות מדיניות זרות, וחובות שקיפות נוספות. חובות דיווח אלה נועדו להבטיח שהמידע לגבי מצבה הכספי ופעילותה של העמותה יהיה גלוי לרשויות ולציבור. בפועל, לא מעט עמותות מתקשות לעמוד בכל דרישות הדיווח והשקיפות, במיוחד עמותות קטנות עם משאבים ניהוליים מוגבלים. ישנן עמותות המאחרות בהגשת הדוחות, מגישות דוחות חלקיים, או אינן מפרסמות מידע מלא על פעילותן והשימוש בכספים שגייסו.
העדר שקיפות ודיווח לקוי פוגעים כאמור באמון הציבור בעמותה. תורמים פוטנציאליים עלולים להסס לתרום אם אינם מוצאים מידע ברור על אופן שימוש העמותה בכספי תרומות קודמים. גם הרשויות עשויות להגיב בחומרה לאי-עמידה בדרישות הדיווח: רשם העמותות מוסמך לשלול מעמותה את אישור הניהול התקין שלה אם לא הגישה דוחות כנדרש, מה שעלול לחסום את גישתה לתמיכות ממשלתיות ולהטבות מס לפי החוק. ואמנם, בשנים האחרונות בוטל אישור הניהול התקין למאות עמותות שלא עמדו בחובת הגשת הדיווחים השנתיים. במקרים אלה נדרשות העמותות לתקן את הליקויים – להגיש את הדוחות החסרים ולפעול בשקיפות מלאה – כתנאי לחידוש אישורן. באופן רחב יותר, תרבות של חוסר שקיפות בתוך ארגון עלולה לאפשר לכשלים אחרים (כגון שחיתות או ניהול כספי כושל) להתפתח הרחק מעין הציבור והבקרה, ולכן שקיפות ודיווח נאות הם מנגנון הגנה הכרחי למניעת ליקויים.
 

ניהול כספים לקוי

ניהול פיננסי תקין הוא אחד האתגרים המרכזיים בניהול עמותה. עמותות נדרשות לאזן בין הרצון לממש את מטרותיהן החברתיות לבין הצורך לשמור על יציבות כספית. כשל בניהול הכספי יכול להתבטא בכמה אופנים: ראשית, בניהול תקציב לא מאוזן היוצר גירעונות מצטברים. עמותה שמוציאה באופן שיטתי יותר מכפי שהיא מכניסה עלולה להיקלע למשבר פיננסי, ליצור חובות לספקים ולעובדים, ובמקרים קיצוניים אף לעמוד בפני סכנת סגירה. שנית, ליקויים יכולים להתבטא בהעדר נהלים חשבונאיים נאותים – לדוגמה, אי-הפרדה בין כספי העמותה לכספים פרטיים של המנהלים, או תיעוד לקוי של הכנסות והוצאות. מצבים כאלה מקשים על ביקורת פנימית וחיצונית ועלולים אף להוות קרקע נוחה לעבירות כמו מעילה.
פן נוסף של ניהול כספים לקוי קשור לאופן השימוש בכספי העמותה. עמותה שמוציאה חלק ניכר מתקציבה על הוצאות הנהלה וכלליות (כגון שכר גבוה למנהלים, הטבות וכדומה) במקום על מטרותיה המוצהרות, מסתכנת בביקורת ציבורית. אף שאין פסול בתשלום שכר הוגן לצוות מקצועי, שכר מופרז לבעלי תפקיד בכיר בארגון קטן, או ניפוח הוצאות שאינן קשורות ישירות למטרות העמותה, עלולים להיתפס כניצול לרעה של כספי התרומות. גם היעדר תכנון פיננסי לטווח ארוך הוא ליקוי – למשל, אי-יצירת קרן חירום לזמנים של ירידה בהכנסות, או השקעת יתר בפרויקט יחיד ללא פיזור סיכונים. רשם העמותות וכן גורמי מימון חיצוניים (כגון משרדי ממשלה וקרנות תורמים) מפקחים על ההתנהלות הכספית ויכולים לדרוש תיקון ליקויים. לדוגמה, במקרים של גירעון משמעותי, עמותה עשויה להידרש להציג תוכנית הבראה פיננסית כתנאי לקבלת תמיכה. לסיכום, ניהול כספים כושל אינו רק עניין פנימי של העמותה – הוא פוגע באמינותה מול תומכיה ומוטביה, ומסכן את עצם המשך קיומה.
 

קשר לקוי עם הרגולטור (רשם העמותות)

הרגולטור המרכזי המפקח על עמותות בישראל הוא רשם העמותות, הפועל במסגרת רשות התאגידים במשרד המשפטים. לרשם העמותות סמכויות נרחבות בתחום הפיקוח: רישום עמותות חדשות, קבלת הדיווחים השנתיים, הנפקת אישור ניהול תקין, ביצוע ביקורות עומק יזומות בעמותות, ואף נקיטת צעדי אכיפה במקרים של אי-סדרים חמורים (כגון מינוי ועדה קרואה לניהול עמותה במקום הנהגתה, או פתיחה בהליך פירוק). קשר בריא ותקין בין עמותות לבין הרגולטור הוא חיוני לשם קיומו של מגזר שלישי מתפקד – הרשם אמור לשמש כגוף מפקח מחד גיסא וכגורם מנחה ומייעץ מאידך גיסא. אולם לעיתים היחסים בין העמותות לרשם מתאפיינים במתח, חשדנות ואף עוינות מסוימת, בשל מספר גורמים.
ראשית, חלק מהעמותות חשות שהדרישות הבירוקרטיות מצד הרשם מכבידות ומורכבות, בעיקר עבור עמותות קטנות ללא כוח אדם מקצועי בתחומי חשבונאות ומשפט. מילוי טפסים, הגשת דוחות, עדכון שינויים בפרטי העמותה – כל אלו מצריכים משאבים וזמן. כאשר עמותה אינה עומדת בדרישות, הרשם רשאי כאמור לשלול את אישור הניהול התקין או להטיל סנקציות אחרות, מה שיוצר לעיתים תחושה של ענישה במקום שיתוף פעולה. שנית, ישנם מקרים של חוסר הבנה או חוסר ידע מצד מנהלי עמותות לגבי חובותיהם החוקיות, מה שעלול לגרום להפרות לא מכוונות של הכללים – מצב המעיד על פער בהכוונה ובהדרכה מצד הרגולטור. לבסוף, גם מצד הרשם יש אתגרים: הפיקוח על אלפי עמותות עם צוות מוגבל אינו משימה קלה, ובפועל הבקרה נעשית לעיתים באופן מדגמי או בדיעבד, במקום ליווי שוטף. קשר לקוי בין עמותה לרגולטור מתבטא, למשל, בכך שעמותה אינה מעדכנת את הרשם במועד על שינויים (כגון החלפת הנהלה או שינוי תקנון), או שאינה פונה לקבל סיוע והנחיה במצבי דילמה. התוצאה עלולה להיות אי-ציות ממושך שחומק מתחת לרדאר עד שמתגלה כבעיה חמורה. כדי שממשל העמותות יהיה אפקטיבי, דרוש אמון ושיתוף פעולה בין העמותות לרשם, והיעדרם של אלו הוא ליקוי מערכתי המשפיע על כלל התחום.
 

כשלים ניהוליים ותפקודיים כלליים

מלבד סוגיות של אתיקה, כספים ושקיפות, קיימים ליקויים כלליים באופן ניהולן ותפקודן של עמותות אשר יכולים לפגוע ביעילותן ובהצלחתן. אחד הכשלים הנפוצים הוא ממשל תאגידי פנימי חלש. עמותה, ככל תאגיד, מנוהלת על ידי מוסדות – האספה הכללית של החברים, הוועד המנהל, ולעיתים ועדת ביקורת – שנועדו לאזן ולפקח זה על זה. כאשר מוסדות אלה אינם מתפקדים כהלכה, למשל אם הוועד המנהל מתכנס לעיתים רחוקות ואינו מעורב בקביעת מדיניות ופיקוח, או אם האספה הכללית היא פורמלית בלבד ללא ביקורת אמיתית, מתאפשר ריכוז כוח בידי אדם אחד או קבוצה קטנה. מצב כזה עלול להוביל לקבלת החלטות גרועה, לניגודי עניינים ולאי-מתן דין וחשבון בתוך העמותה עצמה. בעיות נוספות בתחום הממשל הפנימי עשויות להיות היעדר נהלים ברורים (למשל, לגבי אישור הוצאות או קבלת תרומות גדולות), או אי-קיום ביקורת פנימית סדירה על ידי ועדת ביקורת.
כשל ניהולי אחר הוא חוסר מקצועיות או מיומנות בניהול היומיומי של העמותה. לא פעם, מקימי עמותות ואנשים בעלי חזון חברתי מוצאים עצמם בתפקידי ניהול אף שאין ברשותם רקע בניהול ארגוני, בניהול משאבי אנוש או בניהול פיננסי. היעדר ניסיון או הכשרה מתאימה יכול להתבטא בתכנון לקוי של פעילויות, בניהול לא יעיל של צוות מתנדבים ועובדים, ובחוסר יכולת להתמודד עם משברים ניהוליים. גם תחום גיוס המשאבים מציב אתגרים: עמותה שאינה בונה תוכנית לגיוס תרומות ומקורות מימון עלולה להיקלע למצוקת משאבים הפוגעת בתוכניותיה. מבחינה תפקודית, כשלים יכולים להופיע גם במישור השירותים שהעמותה מעניקה – למשל, אי-הערכת האפקטיביות של תוכניות, השקעת משאבים בפעילויות שאינן מניבות תוצאות רצויות, או חוסר גמישות בהתאמת הפעילות לצרכים משתנים. כשלים תפקודיים אלה אולי אינם “סנסציוניים” כשחיתות, אך בהצטברותם הם מכרסמים ביכולתה של העמותה להשיג את יעדיה, ועלולים גם הם לשחוק את אמון הציבור אם העמותה נתפסת כבלתי יעילה או מבזבזת משאבים.
 
צעדים פרקטיים לתיקון הליקויים ולשיפור הממשל התאגידי ואמון הציבור
לאור הכשלים שתוארו לעיל, עולה הצורך בשורה של צעדים לשיפור ניהול העמותות בישראל. צעדים אלו יכולים לכלול שינויי מדיניות ורגולציה מצד המדינה, מהלכים מוסדיים בתוך העמותות עצמן, וכן מאמצי חינוך והכשרה להגברת המודעות והמיומנות. להלן מספר כיוונים פרקטיים אפשריים:
  • חיזוק הרגולציה והפיקוח הממשלתי: על המחוקק והרגולטור לשקול רפורמות שמטרתן שיפור הפיקוח ואכיפת הכללים. למשל, הגברת הענישה על אי-דיווח מתמשך או על מקרי הונאה בעמותות, לצד מתן כלים לרשם העמותות לפקח בצורה יעילה יותר (כגון מערכות מידע מתקדמות לאיתור אנומליות בדיווחים). בנוסף, ניתן לשקול הקמת גוף מפקח ייעודי בדומה לנציבות הצדקה הקיימת במדינות אחרות, אשר יתמקד בליווי, פיקוח ואכיפה במגזר השלישי באופן ממוקד. צעדי רגולציה חייבים להיות מאוזנים – מצד אחד, לא ליצור נטל בירוקרטי כבד מדי שיחנוק את יוזמת ההתנדבות, ומצד שני להיות נוקשים מספיק כדי להרתיע מפני ניצול לרעה של מעמד העמותה.
  • שיפור הממשל התאגידי הפנימי: בתוך העמותות עצמן, הנהלות יכולות לנקוט מהלכים לחיזוק מבנה הניהול והבקרה. בין היתר, אימוץ קוד אתי פנימי המחייב את כלל בעלי התפקידים ומגדיר סטנדרטים ברורים של התנהגות ואחריותיות. רצוי לקיים הכשרות לחברי הוועד המנהל כדי לוודא שהם מבינים את חובותיהם המשפטיות והניהוליות, ובכלל זה חובת נאמנות לעמותה וניהול נכסי העמותה לטובתה בלבד. יש להפעיל ועדת ביקורת או גוף ביקורת פנימי באופן פעיל, שיבחן את התנהלות ההנהלה באופן שוטף וידווח על ליקויים מבעוד מועד. צעד נוסף הוא הבטחת גיוון ועצמאות בהרכב הוועד המנהל – למשל, קביעת הגבלות על כהונה ממושכת מדי של חברי ועד, או צירוף חברים חיצוניים בעלי מומחיות (כגון במשפטים או בכספים) שיתרמו לבקרה מקצועית. כלים אלה יכולים לצמצם את הסיכון לריכוזיות יתר ולכשלים אתיים בתוך הארגון.
  • הגברת השקיפות והדיווח היזום: לצד העמידה בחובות החוקיות, על עמותות לאמץ שקיפות יזומה כלפי הציבור. בפרט, פרסום דוחות שנתיים באופן נגיש באתר האינטרנט של העמותה, כולל פירוט השימוש בכספים והישגי השנה, יכול לחזק את אמון התורמים והמוטבים. עמותות גדולות יכולות לשקול גם פרסום נתוני ביצוע והערכות אפקטיביות של פעילותן, כדי להראות לציבור מה התוצאות המושגות בתרומות. בנוסף, יש מקום ליזמות מגזריות כגון “תו שקיפות” או דירוג פומבי של רמת השקיפות והניהול התקין של עמותות, דבר שעשוי לתמרץ ארגונים להתיישר לסטנדרטים גבוהים מחשש לפגיעה במוניטין. כאשר ארגון מציב לעצמו רף גבוה של שקיפות מרצון, הוא יוצר לחץ חברתי חיובי על ארגונים אחרים ללכת באותה דרך.
  • הכשרה מקצועית למנהלי עמותות ולעובדים: רכיב חשוב בשיפור הניהול הוא פיתוח היכולות והידע של האנשים המנהלים ומפעילים את העמותה. יש לעודד השתתפות מנהלי עמותות, ובמיוחד מנהלים חדשים, בתוכניות הכשרה והשתלמויות בנושאי ניהול מלכ”ר (מלכ”ר – מוסד ללא כוונת רווח), ממשל תאגידי, ניהול פיננסי וגיוס משאבים. כיום פועלים בישראל גופים המציעים קורסים וסדנאות למגזר השלישי, ושיתוף פעולה בין הממשלה, פילנתרופיה ומוסדות אקדמיים יכול להרחיב את הנגישות של הכשרות כאלה לכל העמותות, גדולות כקטנות. גם פיתוח מסלולי קריירה בתחום הניהול החברתי, למשל באמצעות הכשרה אקדמית (תואר בניהול מלכ”רים וכדומה), יתרום לאורך זמן לשיפור רמת המקצועיות בענף. בנוסף, הדרכת חברי ועד ומתנדבים לגבי כללי אתיקה, אחריות משפטית ושיטות עבודה מומלצות תסייע לצמצם טעויות הנובעות מחוסר ידע.
  • עידוד תרבות של ביקורת בונה ושיתוף הציבור: כדי לחזק את אמון הציבור, עמותות יכולות לפתוח ערוצי תקשורת לשיתוף מידע ולקבלת משוב. למשל, קיום פורומים או מפגשים עם בעלי עניין (תורמים, נהני השירות) שבהם ההנהלה מציגה את פעולותיה ושומעת ביקורת והצעות. תרבות ארגונית המעודדת עובדים ומתנדבים לדווח על חריגות או בעיות ללא חשש (מנגנון “חושפי שחיתויות”) אף היא חשובה – לשם כך ניתן לקבוע נהלים להגשת תלונה פנימית מוגנת. מצד המדינה והרגולטור, פרסום רשימות של עמותות המקבלות אישור ניהול תקין מדי שנה באתר גיידסטאר ובערוצים רשמיים מגביר את מודעות הציבור למצב השקיפות במגזר. כמו כן, כאשר נחשפים מקרים של שחיתות או ניהול כושל, חשוב שהטיפול יהיה גלוי ומלווה בדיווח לציבור על הצעדים שננקטו. שקיפות במעקב ובאכיפה מצד הרשויות תורמת לתחושת הציבור שהמערכת לומדת מטעויות ומשפרת את עצמה.
 

סיכום

עמותות בישראל מהוות נדבך מרכזי בחוסן החברתי והדמוקרטי, אך כדי שיוכלו למלא את ייעודן הן חייבות לפעול בניהול תקין וללא דופי. הסקירה שלעיל הדגימה מספר תחומים שבהם עלולים להתגלות ליקויים בניהול עמותות: החל משחיתות ופגיעה באתיקה, עבור בשקיפות לקויה ובכשלים בניהול הכספי, ועד בעיות במערכת היחסים עם הרגולטור וליקויים ארגוניים פנימיים. כשלים אלו אינם גזרה משמים – באמצעות מודעות, רצון לשינוי ויישום צעדים מתקנים, ניתן לחזק משמעותית את הממשל התאגידי בעמותות ולשקם את אמון הציבור בהן.
צעדים רגולטוריים מושכלים, כגון התאמת חוק העמותות לאתגרים העכשוויים והגדלת יכולות הפיקוח, לצד מאמצים בתוך כל עמותה להגביר שקיפות, לבצר מנגנוני בקרה ולאמץ סטנדרטים אתיים – כל אלה ישפיעו במצטבר על איכות הניהול במגזר השלישי. במקביל, השקעה בהכשרת האנשים המובילים את הארגונים הללו והטמעת תרבות ארגונית של אחריותיות ושיתוף, תצמיח דור מנהיגות חדשה במגזר השלישי המודעת לחשיבות הניהול התקין. שילוב של מענה מן “החוץ” (חקיקה ואכיפה) ומן “הפנים” (תרבות ארגונית ופרקטיקות ניהוליות) הוא המפתח לשינוי מוצלח.
 
בסופו של יום, שיפור הניהול והתפקוד של עמותות בישראל אינו מטרה בפני עצמה, אלא אמצעי לחיזוק יכולתן לקדם את המטרות החשובות שלשמן הוקמו – סיוע לחלשים, צמצום פערים, קידום חינוך, תרבות, בריאות וכל שאר היעדים החברתיים. עמותות מתוקנות, מקצועיות ושקופות תוכלנה לגייס ביתר קלות את תמיכת הציבור, לזכות באמון הרשויות, ולהביא לתרומה משמעותית עוד יותר לחברה הישראלית כולה. התמודדות יעילה עם הליקויים והכשלים בניהול עמותות תהווה צעד חשוב לקראת מגזר שלישי איתן, יעיל וראוי לאמון הציבור.
 
 
 

לשיחת ייעוץ
חייגו 03-6109100

או השלימו את הפרטים הבאים

הדפסת המאמר

דירוג המאמר

 

1 ע"י 1 גולשים

הוסף תגובה

זקוקים לעורך דין?

חייגו: 03-6109100 או השאירו פרטים
אני מאשר/ת בזאת לדורון, טיקוצקי, קנטור, גוטמן, נס, עמית גרוס ושות' לשלוח לי ניוזלטרים/דיוור של מאמרים, מידע, חידושים, עדכונים מקצועיים והודעות, במייל ו/או בהודעה לנייד. הרשמה לקבלת הדיוור כאמור תאפשר קבלת דיוור שבועי ללא תשלום. ניתן בכל עת לבטל את ההרשמה לקבלת הדיוור ע"י לחיצה על מקש "הסרה" בכל דיוור שיישלח.