מאת: ;

התנהלות תאגידית נכונה בהיבט של הכנסות והוצאות

עמותות ותאגידים ללא כוונת רווח כפופים לכללים רבים, ולדרישות רבות מצד גופים שונים החל ממשרדי ממשלה וכלה בתאגידים בנקאיים. נביא להלן מספר כללי אצבע להתנהלות תאגידית נכונה בהיבט של הכנסות והוצאות עבור אלה המבקשים להפעיל תאגידים מסוג זה.

רוב רובם של הכללים המצוינים להלן, מחייבים במקרה של עמותה, אך נכון לפעול על פיהם גם אם מדובר בהתאגדות פרטית או כל צורת התאגדות אחרת.

חשוב להדגיש בפתח הדברים כי מדובר בתחום שהוא נחלתם של רואי החשבון אך נבקש לגעת במספר היבטים בעלי קונוטציה משפטית.
 
ניהול חשבון בנק - נדרש לפתוח חשבון בנק כללי. חשוב מאוד לעקוב אחר חשבון הבנק בזמן אמת, לזהות תקבולים לא ברורים או לא מסודרים. תורם יכול להעביר 50 ₪ בלי להודיע לכם ואם תגלו זאת רק בסוף השנה כאשר טרם לכן לא הוצאתם לו קבלה, והדבר עלול לפגוע בעמותה וביכולותיה לגייס כספים, ואף לגרור סנקציות נוספות.
 
הוצאה מוכרת לצורכי מס - ככלל, הכרה בהוצאה מחייבת דרישתה כנגד קבלה - מול ספקים ודומיהם זה מאוד פשוט, אך אם הנכם משמשים כבעלי תפקיד בעמותה או נמנים על חבריה ובצעתם קניה, הדרך היא שהמוכר מוציא קבלה על שם העמותה ואתם משלמים למוכר את ההוצאה מכספיכם האישי, מביאים את הקבלה לעמותה ומקבלים מהעמותה את הוצאתכם זו כהחזר הוצאות. ככל וההוצאה היא לפי טיבה פחות קשורה ישירות לפעילות העמותה או יכול לעלות חשש שהיא לא קשורה (הדוגמא הכי קלאסית היא קניות בסופר לשימוש אישי) אזי היא יכולה להעלות שאלות.
לדוגמא, רשות המיסים חוששת שהקבלה מרשת המזון היא בעצם קניה פרטית של חבר עמותה שנועדה לנפח הוצאות. לכן, אם יש קבלה של קניה כזו ומופיע שם נניח מרכך כביסה או מוצר שהוא לא מובהק לפעילות עמותה, תדאגו לבצע רישום בזמן אמת בנוגע לסיבת הקנייה של מוצר זה.
 
מלגות קבועות או משתנות - מותר להוציא הוצאות ללא קבלות עבור מלגות או תמיכות- מלגה היא בעצם עזרה או סיוע או אמצעי עידוד (הדוגמא הקלאסית הוא אברכי הכולל אך עם זאת גם כאלו שעומדים ביעדי מבחנים, מבצעים שונים של העמותה שנועדו לקדם את מטרותיה וכדו' – זכאים למלגות). על מנת שתתאפשר חלוקת מלגות, נדרש שמטרות העמותה יכללו זאת. המלגות שיחולקו נדרשות להיות בסכום סביר גם ברמת המלגה וגם ביחס להיקף פעילות העמותה, ובכל מקרה יש לקבוע נוהל מסודר לחלוקת מלגות, שיהיה כתוב ומאושר באספת העמותה.
כמו כן, את מלגות משלמים רק ישירות למקבל המלגה (לבנק או בשיק למוטב בלבד) ומציינים בספרי העמותה עבור שולמה המלגה ומהו סכומה.
 
סיוע לנזקקים - בדומה לסוגיית המלגות, עמותה יכולה לסייע לנזקקים במידה ונושא זה נכלל במטרותיה. פעילות זו נדרש לבצע באופן מסודר, כולל נוהל, הגדרה ורישום של הנתמכים. ככל שלא מדובר בסכומים גדולים באופן חריג, אזי את התמיכות הללו אפשר לחלק גם במזומן במקרה שמדובר בנתמך שחשבון הבנק שלו ביתרת חובה וכדו' והוא צריך את הכסף באופן ישיר ומיידי. כמובן שאפשר גם לחלק תלושי מזון או תלושים אחרים, ואז יש לנהל רישום לגבי מקבלי התלושים הללו.
 
שימוש במזומן - נכון להיום, החוק אוסר תשלום במזומן לעוסק בסכום העולה על 6,000 ₪ או 10% מהעסקה, לפי הנמוך מבניהם. בחוק נכללו במפורש גם מלכ"רים ועמותות והוגדרה במפורש גם תרומה. אסור לקבל תרומה במזומן מעל הסכום המותר ויש להקפיד על כך במשנה זהירות. חשוב מאוד להקפיד על כך ולהזכיר שוב כי יש חובת אחריות מהותית למנהלים בעמותה.
 
ניהול ספרים, ניהול תקין וסעיף 46 לפקודת מס הכנסה - ניהול ספרים וניהול תקין הינם שני דברים שונים. בכדי שעמותה תוכל בכלל לפעול היא צריכה לקבל אישור על ניהול הספרים, לכן בסמוך לרישום העמותה יש לפתוח תיקים ברשויות, להתחיל לנהל את הספרים (אפשר ומומלץ להיעזר בנותני שירות מתאימים – משרדי רואי חשבון) ולקבל אישור על ניהול ספרים וזאת בכדי שמישהו מהגופים הרשמיים (רשויות מקומיות, קרנות וכדומה) בכלל יתחיל לבחון סיוע לעמותה. בהמשך, העמותה צריכה להיות בעלת אישור ניהול תקין, שמשמעו, אישור שהעמותה לכאורה מתנהלת בצורה תקינה ואז היא גם יכולה לקבל הכרה כמוסד ציבורי לצרכי מס ולהביא לכך שתורמיה יוכלו להזדכות באופן חלקי על התרומות (מה שמוכר "כסעיף 46"). אישור ניהול תקין קבוע והכרה כמוסד ציבורי, לא ניתן לקבל בתחילת הפעילות ובעבר הדבר היה אורך מספר שנים מה שגרם לתסכול רב אצל הרבה עמותות חשובות אך חדשות יחסית. כיום, בשני תנאים מצטברים: סיום שנה קלנדרית (ולא בהכרח שנת פעילות! - עמותה שהוקמה במאי 2023 תוכל לפעול כבר בראשית 2024) ופעילות עם מחזור כספי של 30 אש"ח לפחות, העמותה יכולה להגיש מסמכים לצורך הכרה כמוסד ציבורי ואז היא תקבל "אישור על הגשת מסמכים" שהוא אישור ניהול תקין זמני ובהרבה מהמקרים הוא מספיק לצורך קבלת תמיכות ותשלומים. לאחר שנתיים של פעילות, העמותה יכולה לקבל אישור ניהול תקין קבוע. עמותה שיש לה אישור ניהול תקין קבוע יכולה להתקדם לקבלת הכרה לצרכי מס, שאז כאמור תרומות המועברות אליה יכולות להביא לתורם זיכוי ממס הכנסה בחלק מסכום התרומה.
גם לאחר קבלת ניהול תקין ואישור סעיף 46, יש להיות דרוכים. זאת משום, שאישור ניהול תקין צריך לחדש כל שנתיים (ובמקרים מסוימים אף כל שנה). בנוסף, יש להגיש את המסמכים בצורה מסודרת ואם לא עומדים בכל הדרישות, עלולים לאבד את אישור הניהול התקין, כאשר בהיעדרו, בהכרח גם אין את סעיף 46.
 
תמיכות כספיות מרשויות וגופים - כהמשך ישיר לנושא הקודם, ישנם תמיכות מרשויות וגופים גדולים, כולל קרנות מרכזיות ומשאבים ממשלתיים כגון הקדשות או ועדת עיזבונות. מדובר בגופים שיש להם כסף רב לחלק ויש לא מעט גופים מלכ"רים שמרבית פעילותם נשענת על מקורות שכאלו. חשוב לדעת שללא אישור ניהול תקין זמני אין כלל טעם לגשת ולפנות לקרנות או גופים שכאלו, וחשוב והכרחי עד מאוד לקרוא היטב ומראש את רשימת הדרישות והקריטריונים של אותם הגופים ולפעול על פיהם. בקשות רבות נופלות ונדחות בשל עניינים טכניים ופרוצדורליים. יש לזכור כי ככל ונשענים יותר על סיוע כספי מוסדי מבחוץ, אזי עולה החשיבות של פיקוח חשבונאי ומשפטי הדוק וכן ליווי מקצועי צמוד בנושאים אלו.
 
לסיכום, התנהלות תאגיד מסוג עמותה או תאגיד ללא כוונת רווח אינה עניין פשוט כלל ועיקר, אלא יש לשים לב להיבטים שונים שעלולים לשבש ואף לעצור את פעילותם של תאגידים אלה. תכנון מראש עשוי בהחלט "לחסוך" כאב ראש לאחר מכן.
 

לפגישה אישית
חייגו 03-6109100

או השלימו את הפרטים הבאים

הדפסת המאמר

דירוג המאמר

 

1 ע"י 1 גולשים

הוסף תגובה

זקוקים לעורך דין?

חייגו: 03-6109100 או השאירו פרטים
אני מאשר/ת בזאת לדורון, טיקוצקי, קנטור, גוטמן, נס, עמית גרוס ושות' לשלוח לי ניוזלטרים/דיוור של מאמרים, מידע, חידושים, עדכונים מקצועיים והודעות, במייל ו/או בהודעה לנייד. הרשמה לקבלת הדיוור כאמור תאפשר קבלת דיוור שבועי ללא תשלום. ניתן בכל עת לבטל את ההרשמה לקבלת הדיוור ע"י לחיצה על מקש "הסרה" בכל דיוור שיישלח.