טיפול בהונאות/תרמיות נדל"ן ברומניה בסיוע צוות עו"ד רומני וישראלי ממשרדנו
ישראלים רבים השקיעו בעשור האחרון את מיטב כספם בפרויקטים ברומניה ו/או בנדל"ן ברומניה ו/או בבניינים, דירות ונכסים אחרים ברומניה. חלק מאותם משקיעים פעלו ברומניה כיזמים לכל דבר ועניין, המתנהלים ישירות מול בעלי הקרקעות, המתווכים והגורמים הרומנים האחרים וחלק אחר של המשקיעים, למעשה מרבית הישראלים המשקיעים בנדל"ן ברומניה, ביצעו השקעה פסיבית כלומר הם עצמם פחות בחנו את העסקה, אלא נשענו על מה שנאמר להם על ידי יזמים ישראליים או אחרים אשר הצליחו לשכנע אותם להשקיע במיזמים בתחום הנדל"ן ברומניה.
בחלק גדול מהמקרים היזמים פעלו לגיוס משקיעים מחברים קרובים, בני משפחה, שכנים ועוד - כך יוצא שאלפי ישראלים שוכנעו לחשוב כי הצטרפותם כמשקיע למיזם ברומניה, צפויה להניב להם רווחים חסרי תקדים ומשכך החליטו להישען על המצגים שהוצגו בפניהם על התוכניות הגרנדיוזיות שהראו להם ולהשקיע ברומניה. כמובן שמצגים אלה וכל אותם תוכניות התיישבו, במרבית המקרים, עם ביקושים אדירים ברומניה לדירות, עם הצורך הממשי של אלפי רומנים לרכוש דירות ועם הגישה המקלה של הרשויות ברומניה לשינוי ייעוד קרקע, להפיכת קרקע חקלאית לקרקע לבנייה ועוד.
ממיזם נוצץ לכישלון מוחלט
הלכה למעשה המציאות לא התיישבה עם הציפיות - בשנת 2008 נכנס שוק הנדל"ן הרומני למשבר כלכלי חסר תקדים, הבנקים הפסיקו לממן רכישות נדל"ן ומחירי הנדל"ן ירדו בעשרות רבות של אחוזים. עקב זאת קרקעות הפסידו למעלה מ-50% משווין ומה שנראה מבטיח, הפך לכישלון מוחלט. ישראלים רבים מצאו את עצמם מושקעים בנדל"ן רומני מבלי שיוכלו לממשו, גם לא במחיר הפסד. ישראלים רבים אשר עד למשבר נלחמו על הזכות להצטרף לעסקה ברומניה, על הזכות להיכנס כשותף במיזם נוצץ שהוצג בפניהם, מצאו את עצמם מול שוק כלכלי קורס, יזם שלא משתף עמם פעולה, שוק של מוכרים בלבד, כך שגם אם ביקשו, לא נמצא הגורם שיסכים לרכוש את חלקם, גם לא בחצי או ברבע מחיר. רק עתה, בחלוף כמעט עשור שנים מהמשבר, השוק הרומני מגלה סימנים של יציאה מהמשבר. היום ניתן לראות כיצד הבנקים חוזרים להזרים, אומנם בזהירות, כספים לטובת בנייה ורכישת נדל"ן וכיצד כמות העסקאות וביקושים משפיעים לטובה על המחירים. כיום ניתן לראות כיצד הבנייה חוזרת לרומניה, כיצד מאוד בזהירות יזמים חוזרים לזירה לטובת פיתוח והשקעה. המחירים אכן לא מגיעים לרמות שהיו ערב הקריסה ואולי גם לא יגיעו לרמות אלה, אבל בהחלט נראית התעוררות, אם בשוק הדירות ואם בתחומים אחרים בכלכלה הרומנית. מרבית הישראלים אשר הפסידו כסף בעסקאות נדל"ן ברומניה, יאלצו להשלים עם המפלה ולספוג את הנזק וההפסד. מרביתם לא יכולים לבוא בטענות לאף אחד, פרט לעצמם או לשוק הנדל"ן הרומני. כמו כל השקעה, גם השקעה בתחום הנדל"ן לא בהכרחת מבטיחה הצלחה, גם היא מלווה בסיכונים אותם לוקח המשקיע על עצמו, כך שבנסיבות בהן השוק לא מתקדם לעבר הערכים המיוחלים, המשקיע יכול להאשים את עצמו על כך שהערכתו לא הייתה מדויקת. יחד עם זאת, יש בנמצא מצבים רבים בהם המשקיע הפגוע דווקא כן יכול לתבוע את מי שהכניס אותו לעסקה - את היזם, את זה שרימה אותו או הפר את התחייבותו כלפיו וכו'.
כיצד אנחנו יכולים לסייע לך?
משרדנו, המורכב מעו"ד ישראליים ורומניים וכן כלכלנים ורו"ח נחשף בשנים האחרונות לעשרות מקרים בהם המשקיע שנפגע יכול לתבוע את אלה ששכנעו אותו להיכנס לעסקה, את שותפיו, את המארגנים ו/או גורמים אחרים מולם הוא התנהל לטובת ביצוע ההשקעה. הניסיון שלנו בטיפול בישראלים שנפגעו מראה כי בחלק מהמקרים, היזם הצליח לשכנע את המשקיע, בדרך לא דרך, להזרים כספים למיזם וזאת לדוגמא על סמך הבטחות מפורשות לרווחים בטוחים אשר לא יצאו אל הפועל; בחלק אחר מהמקרים מגלים אנו משקיעים אשר הבטיחו להם לרכוש קרקע ברומניה עבורם, אך בפועל קרקע מעולם לא נרכשה ו/או נרשמה על שמם ופרט להבטחות חוזיות, הלכה למעשה ההתחייבות לא קוימו והיזם לא יכול להראות כי אכן הקרקע אותה הוא התחייב לרכוש עבור הישראלי אכן נרכשה ו/או נרשמה על שם המשקיע; במצבים אחרים נתקלים אנו ביזמים אשר הכניסו להשקעות ברומניה חברים ומכרים תוך הבטחה להכניסם לעסקה במחיר העלות, ללא רווח/תיווך וכו', אלא שבפועל המחיר אותו שלמו המשקיעים עבור הרכישה כלל רווחים גדולים, אותם היזמים גרפו לכיסם מיד עם הכנסתם למיזם וזאת מבלי לידע את המשקיע כי הוא משלם להם סכומים העולים על ההשקעה בפועל.
כך מוצאים אנו, במגוון רחב של עסקאות כושלות ברומניה, התנהלות לא ישרה ולא הגונה מצד היזם, מה שמזכה את הישראלי הנפגע/המשקיע לתבוע את זה שרימה אותו בגין הנזקים שנגרמו לו ו/או בגין אובדן הרווחים עקב התנהלות זו. משרדנו, המורכב מעו"ד ישראלים ורו"ח רומנים, כמו גם רו"ח, כלכלנים ויוצאי רשויות מס בקיא בטיפול בתיקים מסוג זה ובמיצוי הדין עם אותם גורמים שרימו - משרדנו ידע לתבוע את הגורמים הנדרשים ולגבות מאלה את הכספים שנגרעו מכך.
פמה אלינו עתה ותן לנו לפעול בשמך לטובת קידום עניינך!
אנו נדע לעשות זאת עבורך במינימום עלות ובמינימום נזק - התקשר כעת לעו"ד אלי דורון: 054-4251054
מה קורה כאשר יורש מסתיר צוואה? האם ניתן לבטל צו ירושה שכבר ניתן? מתי התנגדות לצוואה עלולה להסתיים בנישול מלא מהעיזבון, ומה קובעת הפסיקה החדשה לגבי ידועים בציבור, כשרות לצוות ותניות סילוקין?
במאמר מקיף זה נסקור את ההבדלים בין ירושה על פי דין ל־ירושה על פי צוואה, ננתח פסקי דין עדכניים ונציג את הסיכונים המשפטיים שכל יורש, מצווה ובני משפחתו חייבים להכיר.
האם כל שירות לתושב חוץ זכאי למע"מ בשיעור אפס? לא בהכרח. בשנים האחרונות בתי המשפט ורשות המסים צמצמו משמעותית את תחולת ההטבה, תוך התמקדות בשאלה מי באמת נהנה מהשירות.
במאמר זה נסקור את הפסיקה העדכנית, חריג "הנהנה הישראלי", עסקאות בינלאומיות, שירותים דיגיטליים ויצוא שירותים – ונציג את הכללים שכל עסק חייב להכיר לפני שהוא מדווח על מע"מ אפס.
רוב התיקים המשפטיים אינם מוכרעים על פי המסמכים בלבד – אלא על פי מה שקורה בחקירת העדים באולם בית המשפט. מה ההבדל בין חקירה ראשית לחקירה נגדית? מתי מותר לשאול שאלות מנחות? כיצד הלכת בוריסי שינתה את כללי המשחק? ואילו טעויות דיוניות עלולות לפגוע באופן בלתי הפיך בסיכויי ההצלחה של התיק?
סקירה מקיפה של הכללים, האסטרטגיות והפסיקה העדכנית שכל ליטיגטור ובעל דין חייבים להכיר.
האם רשות המסים יכולה לדרוש מתושב חוזר ותיק לחשוף הכנסות ונכסים מחו"ל למרות הפטור מדיווח?
פסק דין חדש של בג"ץ עוסק באחת הסוגיות הרגישות ביותר בתחום המיסוי הבינלאומי ו־התושבות לצורכי מס. למרות שבית המשפט לא הכריע לגופה של המחלוקת, הוא מסמן את הדרך שבה יידרשו תושבים חוזרים ותיקים להתמודד עם דרישות מידע של רשות המסים. המאמר מנתח את פסק הדין, את השלכותיו המעשיות ואת השאלות שעדיין נותרו פתוחות.
החל מיולי 2026 כמעט כל עסק בישראל ייכנס לעידן חדש של פיקוח מס בזמן אמת.\
האם חשבונית שהוצאה כדין עלולה להיפסל?
מה קורה כשמספר הקצאה לא מתקבל?
האם רשות המסים יכולה למנוע קיזוז מע"מ עוד לפני ביקורת?
ומהם הכללים החדשים של מודל "חשבוניות ישראל" והארנקים הדיגיטליים העסקיים?
המאמר החדש מנתח את אחת מרפורמות המס המשמעותיות ביותר בשנים האחרונות, חושף את מנגנוני הבקרה החדשים של רשות המסים, את זכויות ההשגה והערעור של העוסקים, ואת פסקי הדין שכבר מסמנים את גבולות הכוח של הרשות מול בתי המשפט.
מתי ניתן לטעון כי התביעה כלל לא הצליחה להוכיח את האישום – עוד לפני שהנאשם נדרש להציג את גרסתו?
המאמר סוקר את דוקטרינת "אין להשיב לאשמה", אחד הכלים המשמעותיים ביותר במשפט הפלילי, ומנתח את פסיקות בית המשפט העליון, התנאים לקבלת הטענה, הסיכונים האסטרטגיים שבהעלאתה והשפעתה על גורל ההליך הפלילי. בנוסף נבחנות המגמות העדכניות בפסיקה והשלכותיהן על זכויות נאשמים, חזקת החפות והזכות להליך הוגן.
האם לחוקר משטרה מותר לשקר לנחקר? התשובה מורכבת הרבה יותר ממה שרוב האנשים חושבים. בתי המשפט בישראל מאפשרים שימוש בתחבולות חקירה מסוימות, אך מציבים קווים אדומים ברורים כאשר מדובר בזיוף ראיות, פגיעה בזכות השתיקה או יצירת הודאות שווא.
במאמר זה נסקור את הפסיקה המרכזית של בית המשפט העליון, את גבולות המותר והאסור בחקירה פלילית, ואת המקרים שבהם תחבולות חקירה עשויות להוביל לפסילת הודאה או לפסילת ראיות.
האם אפשר לסמוך על הודאה שנמסרה למדובב בתא המעצר? בשנים האחרונות הולכת ומתחזקת הביקורת על אחת מ"מלכות הראיות" של המשפט הפלילי. פסיקות בתי המשפט, פרשות כמו אלישע חייבטוב ורומן זדורוב, והמלצות ועדת דנציגר, מעלות שאלות קשות על גבולות השימוש במדובבים, הסיכון להודאות שווא והאיזון בין צורכי החקירה לזכויות החשוד.
במאמר נבחן את הכללים המשפטיים, המחדלים שנחשפו והכיוון שאליו צועד המשפט הישראלי.
רשות המיסים פתחה את האפשרות להגשת בקשות למקדמה על חשבון תביעות הפיצויים במסלול האדום בגין נזקי מבצע "שאגת הארי". המקדמות מיועדות לעסקים ביישובי ספר ולעסקי תיירות באזורים הזכאים, ונועדו לספק סיוע כספי מהיר עוד לפני הגשת תביעת הפיצויים המלאה. ברשות המיסים מזכירים כי קבלת המקדמה מחייבת הגשת תביעה מלאה במועדים הקבועים, אחרת יידרשו העסקים להשיב את הכספים שקיבלו.
רשות המסים משנה את כללי המשחק לקרנות השקעה פרטיות.
טיוטת תקנות מע"מ חדשה מציעה פטור ממע"מ על דמי הצלחה ושיעור מע"מ אפס על חלק מדמי הניהול המשויך למשקיעי חוץ. לצד ההטבות, נקבעים תנאי סף מחמירים, דרישות דיווח חדשות וסוגיות מעבר שעשויות להשפיע באופן מהותי על מבנה הקרן והכדאיות הכלכלית שלה. האם הקרן שלכם עומדת בתנאים?