כיום במשפט הישראלי קיימת סתירה לכאורה בין חוק יחסי ממון לבין חוק הירושה .חוק יחסי ממון קובע כי בני זוג יוכלו לערוך ביניהם הסכם ממון המסכם את זכויותיהם הקנייניות ברכוש המשותף. חוק הירושה קובע כי כל אדם יכול לרשום צוואה על נכסיו בתנאים שבחוק וכמו"כ קובע את זכויות היורשים והקדימות שלהם במידה ולא נרשמה צוואה
במסגרת הסכמי הסחר החופשי שישראל חתומה עליהם מוענקים פטורים ו/או העדפות מכס למוצרים המיוצרים על ידי המדינות הקשורות ביניהן בהסכמים הנ"ל. משום כך, על המדינות החתומות לקבוע כללים המגדירים במפורש את מקור המוצר המיוצר במדינה מסוימת, ובכך נקבעת זכאותו של המוצר לפטור או העדפת מכס, ונמנע מצב בו יינתנו פטורים למוצרים שמקורם אינו באחת המדינות שהיא צד להסכם.
לעיתים כשהיבואן מסווג את הטובין בסיווג מסוים, רשות המכס, לאחר שבדקה את הסחורה והמסמכים, קובעת סיווג אחר שמוביל לחיוב במס גבוה יותר, ממה שציפה היבואן לשלם. במקרה כזה, רשאי היבואן לשחרר את הטובין אגב מחאה בהתאם להוראות סעיף 154 לפקודת המכס.
בהצעת חוק שהונחה על שולחן הכנסת בתאריך 25.7.12 ע"י חברת הכנסת רונית תירוש, מציעה חברת הכנסת להכיר בעובדים עצמאיים כזכאים לדמי אבטלה כתוצאה מכך שעסקם חדל מלפעול, או שהם חדלו מלעסוק בו. ע"פ הצעת החוק לא ישולמו דמי אבטלה למובטל שהוא עובד עצמאי, יותר משלוש תקופות מרביות, לאורך כל ימי חייו.
למדינת ישראל יש אינטרס להגן על התעשייה המקומית שלה. סיבה מרכזית לכך היא השאיפה להגן על מקומות עבודה המייצרים תעסוקה ואשר לרוב מצויים בפריפריה. סיבה נוספת היא הרצון של המדינה שהידע והנסיון הדרושים לייצור המוצר ישארו בידיה, על מנת לשמר על עצמאותה למקרה צרה.
כאשר יבואן מייבא טובין (סחורה) לארץ, גובה המכס שעליו לשלם נגזר לעיתים קרובות מערך הטובין על פי חשבונית היצוא. ככלל יש להוסיף לערך הטובין על פי החשבונית (במידה שאינם כלולים במחיר זה מלכתחילה) את כלל עלויות היבואן, כפי שמופיעים בסעיף 133 לפקודה כגון: שינוע, דמי זיכיון, תשלומים עתידיים וכדומה, על מנת לחשב את גובה המכס בגין הסחורה.
עדים אנו לאחרונה לשינויי חקיקה שנעשים במסגרת התוכנית הכלכלית של הממשלה שנועדה לצמצם את הגירעון בתקציב המדינה ולהתמודד עם השלכות המשבר בכלכלה העולמית על הכלכלה הישראלית.
בעולם של "שוק חופשי" קורה לעתים שיזמים וגם סתם אנשים מבקשים לייבא לארץ מוצרים שונים מרחבי הגלובוס. המסגרת המשפטית העוסקת בחוקיות היבוא מורכבת ממספר רב של חוקים ודיני, המטילים הגבלות, איסורים ודרישות שונות על טובין ביבוא. הדרישות נעות בין איסור יבוא מוחלט, לבין חובת רישוי, אישורים שנתיים, תקן וסימון.
במסגרת ההיערכות הכוללת של מדינת ישראל לאפשרות של רעידות אדמה, התקבלה בשנת 2005 החלטת ממשלה המאשרת את תוכנית המתאר הארצית לחיזוק מבנים קיימים מפני רעידות אדמה או בשמה הנפוץ – תמ"א 38.
בשכונת כפר שלם, בתל אביב, מתגוררות כיום כ- 700 משפחות. רובם התיישבו במקום לפני כמה עשרות שנים בעידוד המדינה. למשפחות אלו אין כל זכות רשומה בטאבו אך עומדת להם "חזקת השנים" הקובעת זיקת הנאה על אותם הקרקעות עליהם הם יושבים, תוך התייחסות למבנים אשר הקימו על אותם הקרקעות.
ההכרעה השיפוטית לעניין קביעת משמורת של קטינים בסכסוכיי גירושין הינה מהמקרים המובהקים ביותר של "דיני נפשות". שופט או דיין שעומד לפתחו סכסוך המערב שאלת משמורת ניגש למלאכת כתיבת ההכרעה בחשש וזהירות רבים, וזאת רק לאחר מיצוי כל האפשרויות לפיתרון הסכסוך על דרך הפשרה עם בעלי הדין - הורי הקטינים.
ביום ה-1 ליוני 1994, אשרו רומניה ובולגריה, את האמנה למניעת מסי כפל ולמניעת התחמקות ממס לגבי מיסים על הכנסה ועל הון.
ביום 21 לספטמבר 2012 נחתמה לראשונה אמנה למניעת כפל מס בין שתי המדינות פרו ושוויץ. אמנה זו הנה ראשונה מסוגה בין שתי המדינות ונערכה ברוח הסטנדרטים הבינלאומיים ונועדה בנוסף ליעדים הדיפלומטיים לחזק את היחסים הכלכליים בין שתי המדינות.
סופת ההוריקן "סנדי" שפגעה לאחרונה בארה"ב, הנה דוגמה קיצונית למקרה שבו כוח עליון מתערב בתוכניות העוסקים בסחר בינלאומי. גם הרבה אחרי שהמים העודפים יטופלו והנמלים ישובו לעבודה סדירה, צפויות השפעותיה של הסופה סנדי להיות מורגשות בתחום ההובלה והשילוח, שהרי שיבושי הלו"ז שארעו, המתקנים והכלים שנפגעו או אפילו יצאו מכלל שימוש, צפויים גם הם לתת את אותותיהם ולשבש את הפעילות בכלל היבטי השילוח ובמיוחד בתחום ההובלה הימית.
במסגרת פרק שביעי 1 לחוק לעידוד השקעות הון, תשי"ט-1959 (להלן: "החוק לעידוד השקעות הון"), מעוגנות להן הטבות מס די משמעותיות, המתייחסות לבניית בנינים המיועדים להשכרה למגורים. למרבה הצער, לא כולם מודעים לקיומו של אפיק ההשקעה הנ"ל וחבל! לאור האמור, ראינו לנכון לסקור במסגרת מאמר זה את הטבות המס המוענקות בגין בניית בנין המיועד להשכרה למגורים ואת התנאים הדרושים על מנת לזכות בהטבות המס האמורות.
כיום, למעשה, נוהל קיזוז ההפסדים בפקודה הוא אחד מנושאיה המורכבים ביותר אך גם השימושיים ביותר. בנושא זה קיים חוסר וודאות לעיתים באשר לפרשנות החוק ביישום הוראות הקיזוז, בין אצל הנישום ובין אצל רשות המס. חוסר הוודאות מורגש ביותר ביישום ההגדרה "רווח הון בעסק" בסעיף 28(ב) לפקודה ובו נעסוק במאמר הבא.
לרגל ציון יום הרפובליקה של ברזיל, ב–15 לנובמבר, נערוך סקירה קצרה אודות ברזיל וכלכלתה, קשריה המסחריים-עסקיים עם ישראל וההזדמנויות העומדות בפני משקיע או יצואן ישראלי.
עד היום הוסדרו חיובי המס בין המדינות באמנה שנחתמה בעבר עם ברית המועצות דאז. האמנה החדשה תחליף את זאת הישנה אך עדיין תאפשר לחברות קפריסאיות לשמש ככלי להשקעה באוקראינה.
נזקים אלו הינם ברי פיצוי, וזאת מכוח חוק מס רכוש וקרן פיצויים המטיל אחריות על המדינה לתשלום פיצוי בגין נזקי מלחמה ופעולות איבה לרכוש, הן בגין נזקים ישירים והן בגין נזקים עקיפים.
פולין חברה באיחוד האירופאי משנת 2004 וכלכלתה נחשבת ליציבה יחסית למדינות אחרות שנפגעו מההאטה הכלכלית הגלובלית. למרות היותה בעלת תמ''ג (תוצר מקומי גולמי) נמוך משמעותית מהממוצע האירופאי, היא היחידה מבין מדינות האיחוד שעברה את המשבר הכלכלי עם צמיחת תמ''ג חיובית. משנת 2006 צמחה כלכלת פולין בשיעורים של בין 4% ל-4.7% לשנה, זאת יחד עם תחזיות אופטימיות לפיהן כי עד שנת 2015 המשק הפולני יצמח בשיעור שנתי של 3.8%. תחזיות אלה נטועות בקרקע ומתבססות על מיקומה האטרקטיבי של פולין, בין גרמניה לרוסיה, על שלטונה היציב, המערכת הפיננסית החזקה שלה וכן על הביקוש המקומי