מאת:

כאשר יבואן מייבא טובין (סחורה) לארץ, גובה המכס שעליו לשלם נגזר לעיתים קרובות מערך הטובין על פי חשבונית היצוא. ככלל יש להוסיף לערך הטובין על פי החשבונית (במידה שאינם כלולים במחיר זה מלכתחילה) את כלל עלויות היבואן, כפי שמופיעים בסעיף 133 לפקודה כגון: שינוע, דמי זיכיון, תשלומים עתידיים וכדומה, על מנת לחשב את גובה המכס בגין הסחורה.

בהנחה וערך הטובין נראה לרשות המכס נמוך מידי או מתעורר חשד לאומדן אחר לערך הטובין, הרשות רשאית לברר ולשאול את היבואן שאלות נוספות בנוגע לטובין ולקבל מידע נוסף על ערך העסקה, ועל היבואן החובה לשתף פעולה ולספק ראיות נוספות, ככל שהן בידיו.
לא תמיד ערך נמוך מהמקובל בשוק לגבי טובין זהים יוביל לפסילתו של הערך המוצהר, וחובת ההוכחה לסתור את ההנחה מוטלת על היבואן. במידה והרשות, לאחר כל הבירורים, מחליטה שערך הטובין אכן נמוך, היא תפנה לסעיפים 133א'-ז' לפקודת המכס [נוסח חדש] הקובעים אומדנים ושיטות חישוב שונות בנוגע לערך הטובין המיובאים. סעיף 133 ח' מחייב את הרשות להודיע בכתב ליבואן על אומדנים אלו ועל שיטת החישוב שננקטה לערך זה.

במידה והיבואן חולק על החלטת המכס, הוא רשאי לפנות לבית המשפט בתביעה כספית, אך ייזהר היבואן מההתיישנות המהותית לפי סעיף 154 לפקודת המכס, ועליו לעשות זאת בתוך שלושה חודשים מרגע התשלום.

נטל ההוכחה לשווי ערך העסקה הוא על היבואן, וזאת לאור חזקת תקינות המעשה המנהלי שיש לייחס למדינה בכלל, ולהוצאת הודעת החיוב בפרט. כך למשל, בת"א (חי') 960/02 קליאופטרה בע"מ נ' מדינת ישראל אגף המכס (טרם פורסם, 2.8.07) [פורסם בנבו] ("עניין קליאופטרה"), הוחלה חזקת התקינות המנהלית על קביעתו של גירעון על ידי אגף המכס, ונקבע כי בשל אותה חזקה על "הטוען ששילם את המכס המגיע או שהגיש רשימון כדין או שהותרו טובין כדין, עליו הראיה".

לסיכום, לערך הטובין יש ברוב המקרים השלכה ישירה על גובה המס שעל היבואן לשלם. כאשר רשות המכס פותחת בהליך לבחינת ערך הטובין מתוך חשד כי ערך הטובין המוצהר בחשבונית אינו משקף את ערך הטובין בפועל, מומלץ להיות מעורב ככל הניתן בתהליך קביעת ערך, בין היתר באמצעות מסירת ראיות והסברים התומכים בעמדת היבואן, אחרת, יש סיכוי משמעותי שהיבואן ייאלץ לעשות זאת בסופו של דבר בדרך של הליך משפטי, הכרוך בקושי פרוצדורלי וראייתי גדול יותר.

עו"ד קרן לוי חפץ, מרכזת את פעילות מחלקת מכס יבוא ויצוא באזור המרכז של משרד עו"ד דורון, טיקוצקי, צדרבוים, עמיר, מזרחי, אשר פועלת בכל הקשור לתחום היבוא והיצוא, לרבות מסוי, היטלים, אישורים רגולטורים והיבטי שילוח. באתר המשרד ניתן למצוא מאמרים נוספים בתחום היבוא והיצוא.

 

אנו עומדים לרשותך בכל שאלה: סניף מרכז 03-6109100, סניף חיפה 04-8147500, נייד: 054-4251054

לפגישה אישית
חייגו 03-6109100

או השלימו את הפרטים הבאים

הדפסת המאמר

דירוג המאמר

 

1 ע"י 1 גולשים

עשוי לעניין אתכם

יבוא מוצרים לישראל ולמדינות נוספות

מאת: אלי דורון, עו"ד

הניסיון מלמד כי מוצר המצליח במדינה מסוימת, בסבירות גדולה יצליח גם במדינת ישראל ו/או במדינות אחרות, כך שבהחלט יש בנמצא הגיון כלכלי באיתורו של מוצר מוצלח באזור מסוים של העולם – סין, אירופה, ארה"ב ועוד - וייבואו לישראל ולמדינות נוספות.

תכנית "נטו למשפחה" - הרהורים על הפחתת המכס על נעליים וסלולריים

מאת: אלי דורון, עו"ד; ירון טיקוצקי, עו"ד (רו"ח); חגי אפלקר, רו"ח ומשפטן

לפני ימים ספורים פרסמה רשות המסים הודעה, כי שר האוצר חתם במסגרת תכנית "נטו למשפחה" על הצו המבטל את המכס המוטל על יבוא נעליים. הודעה זו באה בהמשך להודעה מן החודש שעבר בעניין חתימת שר האוצר על הצו המבטל את מס הקנייה על טלפונים סלולריים.

רשות המיסים פרסמה את העמדות החייבות בדיווח לשנת 2016

מאת: ירון טיקוצקי, עו"ד (רו"ח); אלי דורון, עו"ד; רימון זינאתי, עו"ד

לאחרונה ובהתאם להוראות סעיף 131ה' לפקודת מס הכנסה, להוראות סעיף 67ד' לחוק מס ערך מוסף, התשל"ו-1975 ולהוראות סעיפים 231ד' ו-231ה' לפקודת המכס, שעניינם "נקיטת עמדה חייבת בדיווח", פרסמה רשות המסים את רשימת העמדות החייבות בדיווח מטעמה לשנת 2016.

הוסף תגובה

זקוקים לעורך דין?

חייגו: 03-6109100 או השאירו פרטים
אני מאשר/ת בזאת לדורון, טיקוצקי, קנטור, גוטמן, נס, עמית גרוס ושות' לשלוח לי ניוזלטרים/דיוור של מאמרים, מידע, חידושים, עדכונים מקצועיים והודעות, במייל ו/או בהודעה לנייד. הרשמה לקבלת הדיוור כאמור תאפשר קבלת דיוור שבועי ללא תשלום. ניתן בכל עת לבטל את ההרשמה לקבלת הדיוור ע"י לחיצה על מקש "הסרה" בכל דיוור שיישלח.