כשהתעשייה המקומית מאויימת - על היטל היצף ואמצעי הגנה נוספים

למדינת ישראל יש אינטרס להגן על התעשייה המקומית שלה. סיבה מרכזית לכך היא השאיפה להגן על מקומות עבודה המייצרים תעסוקה ואשר לרוב מצויים בפריפריה. סיבה נוספת היא הרצון של המדינה שהידע והנסיון הדרושים לייצור המוצר ישארו בידיה, על מנת לשמר על עצמאותה למקרה צרה.

מאחר שהתעשייה המקומית נאלצת להתמודד במקרים רבים עם תחרות של יבוא ממדינות אחרות, שעשוי אף להיות זול יותר, נעזרת המדינה בהטלת מכס על היבוא על מנת לצמצם את השפעת התחרות על התעשייה המקומית. השאיפה צריכה להיות מציאת שיעור המכס הנכון על מנת ליצור איזון בין שמירת התחרות מצד אחד על מנת שהצרכנים יהנו ממוצרים במחירים סבירים, והגנה על התעשייה המקומית מצד שני.
ואולם, לעיתים עלול להיוצר מצב של תחרות חריגה ובלתי שגרתית בענף ייצור מסוים, שהאמצעי הרגיל של הטלת מכס אינו יעיל להתגוננות מפניו. מצב זה מסכן באופן מוחשי ומיידי את התעשייה המקומית באותו ענף, ואם לא ינקטו צעדים מהירים ומשמעותיים למיגורו, התעשייה המקומית באותו ענף עלולה להתמוטט.

מקרים כאלה מתעוררים למשל כאשר במדינה מסויימת הממשלה מעניקה סובסידיה או תמריץ משמעותי אחר ליצואנים בענף מסוים, ובכך מובילה להוזלה משמעותית של המוצרים המיוצאים ולהגדלה ניכרת בהם.

דוגמה נוספת היא כאשר יש למפעל מסוים ממדינה אחרת עודפי ייצור גדולים מאוד, והוא מעדיף במקום למכור אותם בשוק המקומי במדינתו ולגרום בכך להוזלה של המוצרים, לייצא אותם במחירים נמוכים באופן ניכר מהמחירים שבהם שהוא מוכר אותם במדינתו. מצב זה מוביל להצפת המדינה שאליה מיוצאים המוצרים במוצרים זולים והוא מכונה יבוא בהיצף.

מצב אחר שגם הוא עשוי לסכן את התעשייה המקומית הוא מצב שבו חל מסיבה מסויימת גידול ניכר בכמות היבוא לארץ של מוצרים בענף מסויים. כאן הדגש הוא לא על מחיר המוצרים המיובאים אלא על הגידול החריג והמשמעותי ביבוא שלהם, כאשר ההתייחסות  אינה מוגבלת ליבוא ממדינה מסויימת אלא לכלל היבוא לישראל.

בכל המצבים הללו הדרך להתמודדות היא באמצעות פנייה לממונה על היטלי סחר במשרד התמ"ת על מנת שיפתח בחקירה ובסופה, אם אכן הממצאים יראו על צורך בכך, ינקוט בצעדים מתאימים למיגור התופעה. הממונה יבחן בין היתר את ההשפעה של התופעה על התעשייה המקומית ומידת הסכנה הצפויה לה.

האמצעי השגור ביותר הוא היטל היצף המוטל במקרה של יבוא בהיצף. שיעור ההיצף נקבע ביחס ישיר להפרש בין מחיר המוצר בארץ לעומת מחירו בארץ הייצוא, ובהתאם לשיעור זה נקבע היטל ההיצף, ביחס לסחורה מסויימת ולמדינה מסויימת או יצרן מסויים. היטל ההיצף שנגבה מוביל לייקור משמעותי של המוצר מאותה מדינה/יצרן ובכך מביא להפסקת היבוא משם או לצמצומו במידה ניכרת.
אמצעי ההתמודדות במקרה של גידול חריג ביבוא הם חדשים יחסית וטרם נעשה בהם שימוש משמעותי, והם כוללים היטל הגנה המייקר את המוצרים המיובאים בדומה להיטל ההיצף, או קביעת מכסה המגבילה את כמות היבוא לארץ.

כל האמצעים הללו, מאחר שהם חריגים בעוצמתם ובהשפעתם על היבוא לארץ, נשקלים בזהירות ובקפדנות ומוטלים לפרק זמן קצר ומוגבל שבסיומו ניתן לבחון אפשרות לחדש אותם במקרה שלא השיגו את ההשפעה הרצויה בזמן שחלף.

ליבואנים של המוצרים שכלפיהם שוקלים לנקוט באמצעי התגוננות אלו, ניתנת זכות נרחבת להביא את עמדתם וראיותיהם בפני הגורמים שמקבלים את ההחלטה באם לנקוט באמצעים אלו, ולמידת המעורבות של היבואנים יש בדרך כלל השפעה ניכרת על תהליך הבדיקה ותוצאותיו.