חקירת היכולת בהליך ההוצאה לפועל היא השלב שלאחר מתן פסק הדין, מטרתה היא לבחון את יכולתו של החייב לעמוד בתשלום בחוב ובהסדר התשלומים עליו הוחלט בפסק הדין. הסמכות לפתיחה בחקירת היכולת ניתנת לרשם ההוצאה לפועל, או על פי בקשת החייב.
חוק יסוד כבוד האדם וחירותו, מעגן בתוכו את ההגנה על חופש התנועה וקובע כי פגיעה בחופש התנועה תיעשה רק על פי חוק ותעמוד בתנאים הקבועים לכך בחוק. חופש התנועה, מאפשר לכל אדם בישראל לנוע בחופשיות וללא הגבלות, צו עיכוב יציאה מהארץ מגביל את חופש התנועה ועל כן יינתן בתנאים הקבועים לכך בחוק.
אין חולק, כי בין המאפיינים הבולטים של הליכי הגלובליזציה ושינויי העיתים מתבלטת סוגיית נזילות המידע. עובדה זו לא ברחה מעיניהם של שלטונות המס ממדינות מערביות שונות ואגב כך הוגברו שיתופי הפעולה בין מדינות לגבי מידע על הכנסות והעלמות מס, כל זאת אגב סדיקת מעטה החיסיון הבנקאי הנהוג במדינות שונות בעולם.
רוצים לפתוח עסק, רוצים להתרחב ...מחפשים מקום להשכיר? רוצים לחתום על חוזה שכירות? עצרו! לפני כן, כמה נקודות חשובות, שאותם כדאי להביא בחשבון לפני ההתקשרות החוזית.
בעשורים האחרונים גברה מודעות הציבור לנושאי איכות הסביבה. הציבור כיום רגיש למטרדי ריח, רעש ופסולת, והלך רוח זה מתבטא בין היתר בחקיקה ובהלכות הנקבעות בבתי המשפט.
תושבים ישראלים המעוניינים לבצע פעילות עסקית בארה"ב יודעים כי אחת ההחלטות החשובות העומדות בפניהם בבואם לפעול בארה"ב היא בחירת היישות המשפטית במסגרתה יפעלו במהלך עסקיהם. אחד הקריטריונים החשובים בהחלטה זו הוא נטל המס אשר יהיה כרוך במבנה המשפטי שייבחרו, הן במהלך פעילותה של החברה והן בהחלטה למכור את פעילותה.
בעשורים האחרונים גברה המודעות לנושאי איכות הסביבה, וברור לכל הצורך בהקפדה על מניעת מפגעים סביבתיים באמצעות הסברה, אכיפה וענישה מרתיעה.
במצב בו חייב אינו יכול לעמוד בהחזר חובותיו עומדת בפניו האפשרות לבקש הפטר, אם מחליט בית המשפט להיענות לבקשת ההפטר הרי שהחייב פטור מהחזר חובותיו. על פי פקודת פשיטת הרגל יכול חייב, בכל שלב בהליך, להגיש בקשת הפטר לבית המשפט.
צוואה היא כידוע מסמך משפטי, בו מורה אדם כיצד יחולק רכושו לאחר מותו. המשפט הישראלי, על פי חוק הירושה, תשכ"ה -1965 (להלן-"החוק") מכיר בארבעה סוגי צוואות כמפורט להלן:
האדם והסביבה מקיימים מערכת יחסי גומלין: האדם משפיע על הסביבה בה הוא חי, מפתח ומשנה אותה על פי צרכיו, והסביבה משפיעה על איכות חייו של האדם ובריאותו. אורח החיים המודרני מתאפיין בשימוש בחומרים לא טבעיים וכימקליים המהווים חומרים מסוכנים שקיומם מאיים על בריאותו של האדם, סביבתו ורכושו.
רשימה זו תעסוק במעצרה של האונייה LEMESHEV (להלן: "האונייה").
כללי האתיקה המקצועית מתייחסים לחובותיו המוסריות של רו"ח, להתנהלותו של רו"ח מול לקוחותיו בפרט ומול הציבור בכלל וכן להתנהלות בין החברים למקצוע - להלן נביא "על קצה המזלג" פירוט קצר של הכללים.
צוואה הדדית זה הנערכת על ידי שני בני הזוג מובטחת מפני שינויים, שכן התיקון לא רק הסדיר בחוק את נושא הצוואה ההדדית, אלא גם הגביל את האפשרות לשנותה באופן חד צדדי. בצוואה הדדית מקובל לקבוע כי לאחר פטירת אחד מבני הזוג, בן הזוג שנותר בחיים יורש את כל הרכוש והכספים, על מנת שזה יוריש אותם לילדיהם המשותפים בבוא יומו.
אזרחים אמריקניים רבים אשר מעוניינים להעניק מתנות לקרוביהם נאלצים מדי שנה להתמודד עם דיני מיסוי המתנות הסבוכים במדינתם, אשר מקשים עליהם להבין את חבויות המס שלהם.
שכירת נכס למטרות עסקיות, איננה עניין פשוט כלל וכלל ואין היא דומה לשכירת דירה למגורים. קיימות סוגיות מורכבות אשר בעלי נכסים המורגלים בהשכרתם לשוכרים שונים, הן פשוטות וברורות אולם לא תמיד זוכות לתשומת הלב הראויה מצדם של שוכרים.
מהי "השפעה בלתי הוגנת"? כדי להכריע בשאלה זו פונה בית המשפט לבדיקת היחסים בין ה"משפיע" לבין כותב הצוואה ומידת התלות שביניהם. בדיקת התלות תיעשה על פי 4 שלבים מרכזיים המפורטים במאמר זה.
תיקון לתקנה 2 לתקנות מס הכנסה (ניכוי הוצאות מסויימות) חסם בפני נישומים את האפשרות לנכות את הוצאות האש"ל בארץ ובחוץ לארץ כהוצאה מותרת בניכוי, אף אם הוצאות אלו היו הכרחיות לייצור הכנסה.
מסימני השינוי בשוק הנדל"ן: חברות הבנייה וקבלנים עוברים יותר ויותר לבצע עסקאות קומבינציה מול בעלי קרקעות פרטיים. בשנים האחרונות רבות מן העסקאות להן היינו עדים, לרבות עסקאות בהיקף גדול היו עסקאות מזומן.
כללי ההתנהגות המקצועית של לשכת רואי החשבון בישראל מפורטים בתקנה 60 לתקנון ההתאגדות של לשכת רואי חשבון בישראל. הכללים נועדו להבטיח את מקומו הראוי של מקצוע ראיית החשבון בחברה הישראלית, לעצב את דמותו של רו"ח בעיני הציבור בארץ ובחו"ל כבעל רמה מקצועית ומוסרית גבוהה ולטפח יחסי אמון כלפי רו"ח בכל עיסוקיו המקצועיים.
תיקון 132 לפקודת מס הכנסה אשר נכנס לתוקף בשנת 2003, הפך את שיטת המס בישראל משיטת מס על בסיס טריטוריאלי לשיטת מס על בסיס פרסונאלי, לפיה מי שמוגדר בסעיף 1 לפקודה כ"תושב ישראל" (יחיד ותאגיד), יחויב במס בישראל על כלל הכנסותיו, ללא קשר לשאלה היכן הופקו, נצמחו, או נתקבלו ההכנסות.