1/2/2013
על-פי דיני החברות דהיום, כפי שעולה הן מחוק החברות, התשנ"ט-1999 (להלן: "חוק החברות") והן מפסיקה ענפה של בתי המשפט, הרי שכלל, עומדת לדירקטור הזכות לעיין במסמכי החברה, וזכות זו ניתנת להגבלה רק במקרים חריגים. האמור מעוגן במסגרת סעיף 265(א) לחוק החברות, בזו הלשון : "לכל דירקטור הזכות לבדוק את מסמכי החברה ואת רישומיה ולקבל העתקים מהם, ולבדוק את נכסי החברה, ככל שהדבר דרוש למילוי חובותיו כדירקטור".
מאידך, נדגיש כי זכות העיון דנן מתוחמת בשלושה תנאים מצטברים:
ראשית, כי הדבר דרוש למילוי תפקידו של הדירקטור.
שנית, כי הדירקטור פועל בתום-לב.
שלישית, כי הדבר אינו עלול לפגוע בטובת החברה.
האמור מעוגן במסגרת סעיף 265(ב) לחוק החברות, בזו הלשון :
"החברה רשאית למנוע מדירקטור לבדוק מסמך או נכס של החברה, אם סבר הדירקטוריון שהדירקטור פועל בחוסר תום-לב או שבדיקה כאמור עלולה לפגוע בטובת החברה".
ראוי לציין כי התכלית העומדת בבסיס הדברים דלעיל, הנה למנוע שימוש לרעה בזכות העיון ולהבטיח כי זו תשרת את התכלית שלשמה נועדה. אף על פי כן, הרי שמכוח פרשנות מילולית פשוטה של הקבוע במסגרת סעיף 265(ב), מניעת זכות העיון של דירקטור, יכול ותיעשה אך ורק כפועל יוצא מהחלטת דירקטוריון בעניין, ובכל מקרה, קבלת החלטה כגון דא אינה יכולה להתקבל כבדרך אגב. לעניין זה נדגיש כי בכל מקרה אין די בסכסוך שהתגלע בין בעלי המניות (המכהנים לצורך העניין גם כדירקטורים) כדי לאיין את זכות העיון של אחד הצדדים (הצומחת כאמור מכוח היותם דירקטורים). לא זו בלבד, הרי שנוכח הרלוונטיות של הדברים, נבקש אף להתייחס לדברי הש' א' ריבלין ברע"א 58/04 מגן נ' תפארת עמוס חברה להשקעות בע"מ, פ"ד נל(4) 377, כדלקמן:
"נהיר וגלוי הוא כי בין הצדדים, המעורבים כולה באותה מסגרת תאגידית, שוררת מערכת יחסים עכורה, עם זאת וכפי שעולה מהחלטת ביהמ"ש קמא, אין בשלב זה הצדקה לאפשר למבקשים לחסום את דרכו של הדירקטור... מלעיין במסמכי החברה ומלבצע את תפקידו תוך שהוא מחויב כמובן לכללים החלים עליו, ובעיקר חובת הזהירות והנאמנות".
עינינו רואות שאף בית המשפט העליון אינו מאפשר פגיעה כלשהי (קל וחומר חסימה מוחלטת) של זכות העיון כפועל יוצא מסכסוך שהתגלע בתוך החברה.