ייצוג משפטי של בעלי יאכטות מול רשויות המס

ישראלים רבים, כאלו שהפרוטה מצויה בכיסם, מבקשים לרכוש יאכטה ולהביאה ארצה לטובת שימוש בשעות הפנאי - מחירן של היאכטות הללו עשוי לנוע בין מאות אלפי ש"ח למיליוני אירו.
על פי חוק הספנות (כלי שיט) התש"ך-1960, כל כלי שיט בבעלות אזרח ישראלי או בבעלות חברה הרשומה בישראל או בבעלות חברה זרה שיותר מ-50% ממניותיה בבעלות אזרח ישראלי השוהה בישראל, חייבת להירשם במרשם כלי השיט הישראלי. על פי התקנות אף אין אפשרות להחזיק רישום כלי שיט בשתי מדינות (רישום כפול). על-פי החוקים הימיים, כל כלי שיט חייב להירשם או להפליג תחת דגל לאום אחד ויחיד. על כלי השיט להיות רשום במדינה ספציפית ומתוקף היותו רשום באותה מדינה, חוקי המדינה ותקנותיה יחולו עליו והוא יחסה תחת צילה של אותה מדינה. כך יוצא שלמדינת ישראל מרשם - במרשם זה אמורות להיות רשומות על היאכטות שבבעלות ישראלים, תושבים ישראלים, אם באופן מלא ואם באופן חלקי. ברם, הלכה למעשה, כך מסתבר, ישראלים רבים האמורים להירשם כבעלים במרשם הישראלי, נמנעים מלהירשם וזאת משורה של טעמים הכוללים בין היתר רצונם לשייט בעולם תחת דגל שונה מזה של הישראלי ו/או רצונם שלא להיחשף אל מול רשויות המס בישראל כמי שייבאו לארץ כלי שייט, מה שמהווה את מקור הבעיה. בעניין זה יובהר כי יש במקביל לחקיקה הדנה בחובות הרישום, יש בנמצא חובה, ע"פ הדין.
 
מיסי הייבוא על כלי השיט
הישראלי מתבקש לשלם מס בגין ייבוא של כלי שייט לישראל. עצם היות כלי השייט רשום תחת דגל של מדינה אחרת, אינו משחרר את בעל הכלי מלדווח ולשלם את מס הייבוא, היה והלכה למעשה כלי השיט יובא על ידו לישראל. כך יוצא, שישראלים רבים, בשוגג סבורים כי יש באפשרותם להשתחרר מתשלום מס על ייבוא כלי השיט לארץ על סמך היות הכלי רשום תחת בעלות של חברה זרה, שאינה ישראלית. ישראלים אלה אינם לוקחים בחשבון כי בנסיבות בהן הלכה למעשה כלי השיט יובא לישראל, עליהם לשלם את כל מיסי הייבוא בגין אותם כלי שיט ובכלל זה, את המע"מ, מכס ו/או מס קניה. המניע של ישראלים להימנע מלראות בהתנהלותם כייבוא, התגבר עקב העלאת מס הייבוא בגין כלי שייט שכאלה. כך יוצא שישראלים רבים סבורים כי קיימת אפשרות להימנע ממס על ייבוא כלי שיט לישראל, בדרך של הקמת חברה במדינה זרה אשר תחזיק כבעלים בכלי השיט וכך גם דגלה של המדינה בה הוקמה החברה יתנוסס על כלי השיט. היאכטה תירשם תחת דגל זר ולרישום זה, כך משוכנעים אותם בעלים, השלכות רבות בנוגע למס אשר ישולם בגין אותו כלי השיט, ואף ביחס של מדינות זרות כלפי בעליה.  
 
השלכות הרישום תחת בעלות זרה
דא עקא שלרישום יאכטה תחת בעלות זרה השלכות במובן זה שיאכטה ישראלית תחויב ברישיון שיט/היתר שיט ממשרד התחבורה באופן מיידי, בעוד שמנגד ספינה בדגל זר שנמצאת בישראל יכולה לקבל דחייה זמנית של 30 יום ממנהל המרינה ועד 90 יום ממנהל הספנות להיתר שיט ישראלי. מאידך, אין ברישום זר כדי לשחרר את בעליה מתשלום מס בגין ייבואה דה פקטו של היאכטה לישראל. מס על ייבואה יחול, גם אם זו תהא רשומת תחת שמה של חברה זרה וגם אם בעלי מניותיה יחזיקו את בעלותם באמצעות נאמנים זרים. כאשר ישראלי מייבא, הלכה למעשה, את כלי השיט היוקרתי לישראל, כלומר מייבא אותו כדין, לשימושו האישי ו/או העסקי ו/או לכל שימוש אחר, אזי עליו לשלם, על פי דיני המדינה, מיסי יבוא הכוללים מע"מ העומד כיום על 17%, מס קנייה אשר תלוי במרכיבים מסוימים של הכלי בדרך כלל עד מקסימום 12% וכן הוא יחויב במכס אשר עשוי להגיע לכדי 15%. מס זה, כאמור, יחול עליהם גם אם הכלי נרשם על שם של חברה זרה אך בפועל ייובא לישראל. יתרה מזאת, כאשר ישראלים מייבאים יאכטה למטרות פרטיות ולא עסקיות, הם אינם יכולים להזדכות על המע"מ ששילמו בגין הייבוא וזאת משום שאין להם כל פעילות עסקית המיוצרת באמצעות כלי השיט והמזכה אותם בהחזר המע"מ, להבדיל ממצב בו הישראלי המייבא את כלי השייט יעשה בו שימוש לטובת הפלגות בתשלום, טיולים וכו' אשר בגינם יגבה תשלום מישראלים ו/או מתיירים מחו"ל.
 
התנהלות רשות המס בנושא
נכון להיום, כך מסתבר, רשות המס מחפשת את אותם ישראלים אשר הכניסו יאכטות לארץ תחת חברה זרה, כאילו הן רק עוגנות בישראל ככלי זר שהגיע לביקור בישראל, להבדיל מכלי שיובא לישראל. רשות המס בוחנת כל מקרה לגופו, מבקשת לוודא האם כלי השיט הלכה למעשה יובא לישראל, והיה ולגישתם כך נעשה, מבקשת רשות המס מבעלי כלי השיט את המס בגין יבואם של אותם כלים, כאילו אלה יובאו לישראל. למעשה רשות המיסים מנסה באותם מקרים להוכיח כי היאכטות הללו, הגם אם הן רשומות על שם חברה זרה, בפועל יובאו לישראל על ידי בעליהן הישראלים לשימושם האישי ולכן יש לשלם עליהן מס. לטובת חיוב ו/או הרשעת היבואן הישראלי, צריכה רשות המיסים להוכיח את אלמנט השימוש בפועל ומנהג הבעלים על-ידי ישראלי בכלי השיט, כלומר להראות כי הכלים יובאו לישראל על-ידי ישראלים העושים בהם שימוש כאן בישראל וכי אלה נמנעים מלדווח עליהן ולפעמים אף נמנעים מלכלול אותן בהצהרות הון, שלא כדין. לטובת העניין רשויות המס יכולות לבקש מהיבואן להציג בפניהן הסכם עגינה, הסכם חברות במועדון היאכטות, פוליסת ביטוח ושם מוטבים, רישיון יאכטה, יומן מסע ועוד נתונים אחרים המעידים על זיקתו של הכלי לישראל ועל כך שהכלי, הלכה למעשה יובא לישראל. באמצעות אלה, ינסו נציגי רשות המיסים לטעון כי הלכה למעשה היאכטה אכן יובאה לישראל לשימושו האישי של בעליה הישראלי ולא שימשה כלי שיט זר שאך עוגן בישראל ולחשוף את הבעלים אם במישור האזרחי שומתי ואם במישור הפלילי.
 
אסטרטגיה נדרשת וחלופות משפטיות 
בתיקים מסוג זה יש לייחס חשיבות מכרעת לאסטרטגיה בה יבחר בעל היאכטה, הנחקר ו/או המוזמן לחקירה. כמובן שאסור לו לשקר בחקירתו, אבל בהחלט עומדות בפניו מספר חלופות משפטיות חשובות אשר יש בהן כדי לחרוץ את גורלו, אם במישור הפלילי ואם במישור האזרחי - האסטרטגיה הנכונה נגזרת מהעובדות הפרטניות למקרה. משרדנו, המורכב מעו"ד ורו"ח חלקם יוצאי מכס ומע"מ, מתמחה בליווי נחקרים שכאלה ומשכך נשמח לפעול במיידי לטובת קידום עניינך ומתן סיוע לשם השלמת הפרשה במינימום נזק.
 
צור עמנו קשר עתה וניכנס לפעולה במיידי - ככל שניכנס מוקדם יותר לתמונה, כן ייטב עמך! התקשר עתה לעו"ד אלי דורון: 054-4251054

תנו לעו"ד מומחים ומנוסים לייצג אתכם נאמנה – בדיסקרטיות מלאה

לייעוץ ראשוני, פרטים נוספים ובכל שאלה פנו אלינו כעת: סניף מרכז 03-6109100סניף חיפה 04-8147500, נייד: 054-4251054.

לתאום פגישה עם עו"ד

חייגו: 03-6109100 או השאירו פרטים

מידע מקצועי

רכישת מניות בחברה באמצעות מנגנון תמורה מותנית

בעת האחרונה ניתן לראות ריבוי במספר העסקאות שבהן נרכשות מניות בחברות מגוונות, אם בתחום המסחר, אם בתחום הקמעונאות, אם בתחום התוכנה והחומרה ישראליות על ידי קרנות השקעה או חברות טכנולוגיה מחו"ל ואם חברות בתחומים אחרים. עסקאות אלה, ברובן, הן למעשה עסקאות רכישת מניות על ידי תאגידים מידי יזמים שייסדו חברה, מתוך רצון לרכוש מוצר/טכנולוגיה שפותחה בחברה הנרכשת.

התיישנות דיון בהשגה על החלטה בענייני קורונה ו/או מס שנתי

אחת התכליות של קבלת החלטה על ידי רשות מנהלית היא ליצור וודאות אצל אדם אשר טרם התקבלה החלטה בעניינו, במיוחד בעניינים הקשורים בכספים, שומות וחבויות מס. ראוי יהיה ואף נכון לומר כי כאשר המחוקק מגביל את הרשות לפעול בצורה מסוימת בעניין בעל חשיבות עבור האזרח אשר מתנהל מול אותה הרשות הנכבדה, הפועלת בממלכתיות לטובת קופת המדינה, עליה, למרות חשיבותה ומעמדה הנכבד, לעמוד בזמנים שהוקצבו לה.

מנגנון נאמנות - דרך להבטחת עתיד המשפחה

נאמנות היא הסדר משפטי בו נכסים מופקדים בידי צד ג', אדם או חברה, לצורך ניהולם לטובת נהנה או נהנים תוך תשלום ההכנסות המופקות מנכסים אלה לידי הנהנים. נאמנות יוצרת מעין - בעלות של הנאמן בנכס, ומנתקת את הקשר בין הנכס ובין הנהנים בנאמנות ויוצר הנאמנות. עובדה זו משמעותית בקשר להליכי חדלות פירעון להם עלולים הנהנים / יוצר הנאמנות להיקלע...

היבטי מיסוי במעבר מעסק עצמאי לחברה

בעלי עסקים רבים מתחילים את דרכם כעוסק מורשה (או אף עוסק זעיר), אולם בשלב מסוים, עם התפתחות העסק וגידול בהיקף פעילותו, מתעורר הצורך להעביר את פעילות העסק מידי היחיד למסגרת של חברה בערבון מוגבל. ניהול עסק באמצעות חברה בע"מ טומן בחובו מספר יתרונות בייחוד כאשר מחזור הפעילות של העסק גדל מעל רף מסוים, אם במישור המס ואם במישור האזרחי, לרבות – אפשרות לקבלת אשראי, היבטי ניהול ארגוני, מערך קבלת החלטות, אפשרות לשתף בני משפחה בעסק, ויצירתו של מנגנון שיוכל להמשיך ולתפקד גם לאחר פטירת הבעלים.

חיוב בדמי ביטוח לאומי עבור הכנסות חברה שמיוחסות לבעל מניות

לאחרונה פורסם חוזר ביטוח לאומי העוסק באופן חיוב דמי ביטוח לאומי עבור יחידים שהם בעלי מניות בתאגידים, ואשר הכנסות התאגיד מיוחסות כהכנסותיהן האישיות לצורך מס הכנסה. חוזר זה אינו מייצר שינוי בדין הקיים, ומטרתו העיקרית היא הבהרת הוראות הדין ואופן ביצוען.

היערכות לסוף שנת מס 2021

שנת 2021 מתקרבת לסיומה. כבכל שנה, זהו הזמן לבחון את התוצאות העסקיות של השנה החולפת, לבצע את הפעולות המתבקשות לנוכח תוצאות עסקיות אלו ולהיערך לקראת חובות הדיווח הנדרשות. בין יתר הפעולות המתבקשות לקראת תום השנה, כדאי שתשקלו את כל אלה:

הגשת דו"ח שנתי למס הכנסה

נישומים רבים אינם מודעים לחובה החלה עליהם להגשת דוח על הכנסותיהם לפקיד השומה ועל החשיבות היתרה כי הדוח יוגש באופן מלא ומקצועי בצירוף מסמכים מאמתים.

מכירת דירות בידי חברה לא בהכרח תיחשב לפעילות עסקית החייבת במע"מ

בית המשפט המחוזי בתל אביב דן בשאלה מתי מכירה של דירות מגורים בידי חברה תיחשב לפעילות המתבצעת במסגרת עסק שאותו מנהלת החברה, כך שפעילות זאת תהיה חייבת במע"מ ומתי ניתן יהיה לראות באותה המכירה כפעולה הונית של מימוש השקעה שאינה במסגרת העסק שמנהלת החברה, כך שלא יוטל עליה חיוב במע"מ.

רגולציית עסקים בתחום הקנאביס בישראל

מאמר העוסק באופן לא ממצה, ברגולציה החלה על מי שמעוניין לעסוק בתחום הקנביס בישראל לרבות גידול הצמח, עיבוד הצמח והפיכתו לתוצר רפואי, שינוע מוצרי קנביס, הפצת תוצרי הצמח, הקמת מעבדות בדיקה וכד'.

בית המשפט החליט על ביטול רישומו של עוסק (לעניין חוק המע"מ) לאלתר

בית המשפט המחוזי של מחוז מרכז (כבוד השופט אבי גורמן) קיבל את בקשת מנהל מס ערך מוסף נתניה לבטל לאלתר את רישום החברה כ"עוסק" לצורך חוק מס ערך מוסף, על אף קיומו של ערעור תלוי ועומד על ההחלטה בדבר מחיקת הרישום.

זקוקים לעורך דין?

חייגו: 03-6109100 או השאירו פרטים
אני מאשר/ת בזאת לדורון, טיקוצקי, קנטור, גוטמן, נס, עמית גרוס ושות' לשלוח לי ניוזלטרים/דיוור של מאמרים, מידע, חידושים, עדכונים מקצועיים והודעות, במייל ו/או בהודעה לנייד. הרשמה לקבלת הדיוור כאמור תאפשר קבלת דיוור שבועי ללא תשלום. ניתן בכל עת לבטל את ההרשמה לקבלת הדיוור ע"י לחיצה על מקש "הסרה" בכל דיוור שיישלח.