ייצוג משפטי של בעלי יאכטות מול רשויות המס

ישראלים רבים, כאלו שהפרוטה מצויה בכיסם, מבקשים לרכוש יאכטה ולהביאה ארצה לטובת שימוש בשעות הפנאי - מחירן של היאכטות הללו עשוי לנוע בין מאות אלפי ש"ח למיליוני אירו.
על פי חוק הספנות (כלי שיט) התש"ך-1960, כל כלי שיט בבעלות אזרח ישראלי או בבעלות חברה הרשומה בישראל או בבעלות חברה זרה שיותר מ-50% ממניותיה בבעלות אזרח ישראלי השוהה בישראל, חייבת להירשם במרשם כלי השיט הישראלי. על פי התקנות אף אין אפשרות להחזיק רישום כלי שיט בשתי מדינות (רישום כפול). על-פי החוקים הימיים, כל כלי שיט חייב להירשם או להפליג תחת דגל לאום אחד ויחיד. על כלי השיט להיות רשום במדינה ספציפית ומתוקף היותו רשום באותה מדינה, חוקי המדינה ותקנותיה יחולו עליו והוא יחסה תחת צילה של אותה מדינה. כך יוצא שלמדינת ישראל מרשם - במרשם זה אמורות להיות רשומות על היאכטות שבבעלות ישראלים, תושבים ישראלים, אם באופן מלא ואם באופן חלקי. ברם, הלכה למעשה, כך מסתבר, ישראלים רבים האמורים להירשם כבעלים במרשם הישראלי, נמנעים מלהירשם וזאת משורה של טעמים הכוללים בין היתר רצונם לשייט בעולם תחת דגל שונה מזה של הישראלי ו/או רצונם שלא להיחשף אל מול רשויות המס בישראל כמי שייבאו לארץ כלי שייט, מה שמהווה את מקור הבעיה. בעניין זה יובהר כי יש במקביל לחקיקה הדנה בחובות הרישום, יש בנמצא חובה, ע"פ הדין.
 
מיסי הייבוא על כלי השיט
הישראלי מתבקש לשלם מס בגין ייבוא של כלי שייט לישראל. עצם היות כלי השייט רשום תחת דגל של מדינה אחרת, אינו משחרר את בעל הכלי מלדווח ולשלם את מס הייבוא, היה והלכה למעשה כלי השיט יובא על ידו לישראל. כך יוצא, שישראלים רבים, בשוגג סבורים כי יש באפשרותם להשתחרר מתשלום מס על ייבוא כלי השיט לארץ על סמך היות הכלי רשום תחת בעלות של חברה זרה, שאינה ישראלית. ישראלים אלה אינם לוקחים בחשבון כי בנסיבות בהן הלכה למעשה כלי השיט יובא לישראל, עליהם לשלם את כל מיסי הייבוא בגין אותם כלי שיט ובכלל זה, את המע"מ, מכס ו/או מס קניה. המניע של ישראלים להימנע מלראות בהתנהלותם כייבוא, התגבר עקב העלאת מס הייבוא בגין כלי שייט שכאלה. כך יוצא שישראלים רבים סבורים כי קיימת אפשרות להימנע ממס על ייבוא כלי שיט לישראל, בדרך של הקמת חברה במדינה זרה אשר תחזיק כבעלים בכלי השיט וכך גם דגלה של המדינה בה הוקמה החברה יתנוסס על כלי השיט. היאכטה תירשם תחת דגל זר ולרישום זה, כך משוכנעים אותם בעלים, השלכות רבות בנוגע למס אשר ישולם בגין אותו כלי השיט, ואף ביחס של מדינות זרות כלפי בעליה.  
 
השלכות הרישום תחת בעלות זרה
דא עקא שלרישום יאכטה תחת בעלות זרה השלכות במובן זה שיאכטה ישראלית תחויב ברישיון שיט/היתר שיט ממשרד התחבורה באופן מיידי, בעוד שמנגד ספינה בדגל זר שנמצאת בישראל יכולה לקבל דחייה זמנית של 30 יום ממנהל המרינה ועד 90 יום ממנהל הספנות להיתר שיט ישראלי. מאידך, אין ברישום זר כדי לשחרר את בעליה מתשלום מס בגין ייבואה דה פקטו של היאכטה לישראל. מס על ייבואה יחול, גם אם זו תהא רשומת תחת שמה של חברה זרה וגם אם בעלי מניותיה יחזיקו את בעלותם באמצעות נאמנים זרים. כאשר ישראלי מייבא, הלכה למעשה, את כלי השיט היוקרתי לישראל, כלומר מייבא אותו כדין, לשימושו האישי ו/או העסקי ו/או לכל שימוש אחר, אזי עליו לשלם, על פי דיני המדינה, מיסי יבוא הכוללים מע"מ העומד כיום על 17%, מס קנייה אשר תלוי במרכיבים מסוימים של הכלי בדרך כלל עד מקסימום 12% וכן הוא יחויב במכס אשר עשוי להגיע לכדי 15%. מס זה, כאמור, יחול עליהם גם אם הכלי נרשם על שם של חברה זרה אך בפועל ייובא לישראל. יתרה מזאת, כאשר ישראלים מייבאים יאכטה למטרות פרטיות ולא עסקיות, הם אינם יכולים להזדכות על המע"מ ששילמו בגין הייבוא וזאת משום שאין להם כל פעילות עסקית המיוצרת באמצעות כלי השיט והמזכה אותם בהחזר המע"מ, להבדיל ממצב בו הישראלי המייבא את כלי השייט יעשה בו שימוש לטובת הפלגות בתשלום, טיולים וכו' אשר בגינם יגבה תשלום מישראלים ו/או מתיירים מחו"ל.
 
התנהלות רשות המס בנושא
נכון להיום, כך מסתבר, רשות המס מחפשת את אותם ישראלים אשר הכניסו יאכטות לארץ תחת חברה זרה, כאילו הן רק עוגנות בישראל ככלי זר שהגיע לביקור בישראל, להבדיל מכלי שיובא לישראל. רשות המס בוחנת כל מקרה לגופו, מבקשת לוודא האם כלי השיט הלכה למעשה יובא לישראל, והיה ולגישתם כך נעשה, מבקשת רשות המס מבעלי כלי השיט את המס בגין יבואם של אותם כלים, כאילו אלה יובאו לישראל. למעשה רשות המיסים מנסה באותם מקרים להוכיח כי היאכטות הללו, הגם אם הן רשומות על שם חברה זרה, בפועל יובאו לישראל על ידי בעליהן הישראלים לשימושם האישי ולכן יש לשלם עליהן מס. לטובת חיוב ו/או הרשעת היבואן הישראלי, צריכה רשות המיסים להוכיח את אלמנט השימוש בפועל ומנהג הבעלים על-ידי ישראלי בכלי השיט, כלומר להראות כי הכלים יובאו לישראל על-ידי ישראלים העושים בהם שימוש כאן בישראל וכי אלה נמנעים מלדווח עליהן ולפעמים אף נמנעים מלכלול אותן בהצהרות הון, שלא כדין. לטובת העניין רשויות המס יכולות לבקש מהיבואן להציג בפניהן הסכם עגינה, הסכם חברות במועדון היאכטות, פוליסת ביטוח ושם מוטבים, רישיון יאכטה, יומן מסע ועוד נתונים אחרים המעידים על זיקתו של הכלי לישראל ועל כך שהכלי, הלכה למעשה יובא לישראל. באמצעות אלה, ינסו נציגי רשות המיסים לטעון כי הלכה למעשה היאכטה אכן יובאה לישראל לשימושו האישי של בעליה הישראלי ולא שימשה כלי שיט זר שאך עוגן בישראל ולחשוף את הבעלים אם במישור האזרחי שומתי ואם במישור הפלילי.
 
אסטרטגיה נדרשת וחלופות משפטיות 
בתיקים מסוג זה יש לייחס חשיבות מכרעת לאסטרטגיה בה יבחר בעל היאכטה, הנחקר ו/או המוזמן לחקירה. כמובן שאסור לו לשקר בחקירתו, אבל בהחלט עומדות בפניו מספר חלופות משפטיות חשובות אשר יש בהן כדי לחרוץ את גורלו, אם במישור הפלילי ואם במישור האזרחי - האסטרטגיה הנכונה נגזרת מהעובדות הפרטניות למקרה. משרדנו, המורכב מעו"ד ורו"ח חלקם יוצאי מכס ומע"מ, מתמחה בליווי נחקרים שכאלה ומשכך נשמח לפעול במיידי לטובת קידום עניינך ומתן סיוע לשם השלמת הפרשה במינימום נזק.
 
צור עמנו קשר עתה וניכנס לפעולה במיידי - ככל שניכנס מוקדם יותר לתמונה, כן ייטב עמך! התקשר עתה לעו"ד אלי דורון: 054-4251054

משרד עורכי דין דורון, טיקוצקי ושות' עומד לרשותך בכל שאלה: סניף מרכז 03-6109100, סניף חיפה 04-8147500, נייד: 054-425105

 

לשיחת ייעוץ
חייגו 03-6109100

או השלימו את הפרטים הבאים

מידע מקצועי

מיסוי שוק ההון: מתי משקיע פרטי הופך לסוחר בניירות ערך?

מתי רשות המסים תראה בכם “סוחרים” בשוק ההון - גם אם חשבתם שאתם רק משקיעים פרטיים? המאמר החדש חושף את המבחנים שבאמצעותם בוחנת רשות המסים פעילות ב־ניירות ערך, כיצד מסחר אינטנסיבי עלול להפוך ל־עסק חייב במס שולי, ביטוח לאומי ואף מע"מ, ומהן ההשלכות הכלכליות של שינוי הסיווג. כמה עסקאות כבר נחשבות “עסק”? האם מסחר דרך אלגוריתמים או ברוקר מקצועי מסכן את הסיווג ההוני? ומתי כדאי לעבור לפעילות באמצעות חברה בע"מ? המאמר מסביר גם את כללי התיישנות השומה, סמכויות הביקורת של רשות המסים ומנגנוני ההתגוננות שחשוב להכיר מראש.

המשך קריאה המשך קריאה
מפעל מועדף לפי חוק עידוד השקעות הון: כך תפחיתו מס חברות

האם המפעל שלכם משלם מס חברות מלא למרות שהוא עשוי להיות זכאי ל-מס מופחת של עד 7.5% בלבד? האם אתם עומדים בתנאי מפעל מועדף מבלי לדעת זאת? ומה הקשר בין יצוא, פחת מואץ והטבות דיבידנד לבין חיסכון מס של מאות אלפי שקלים? המאמר החדש מסביר כיצד פועל חוק עידוד השקעות הון, מי עשוי להיות זכאי להטבות, ואילו טעויות עלולות לגרום לאובדן ההקלות מול רשות המסים.

המשך קריאה המשך קריאה
העברת דירה במתנה: כך תחסכו מס כחוק

האם באמת אפשר להעביר דירה במתנה בלי לשלם מס? מתי מתנה בין הורים לילדים עלולה להפוך ל"עסקה מלאכותית" מול רשות המסים? מה קורה אם ההורים ממשיכים לגור בנכס? ומתי ניתן לבטל מתנה גם אחרי החתימה?

המשך קריאה המשך קריאה
האם ניתן להעביר נכס לחברה בפטור ממס?

האם ניתן להעביר נכסים לחברה או לפרק חברה בלי לשלם מס מיידי? הפסיקה החדשה והחמרת עמדת רשות המסים משנות את כללי המשחק בתחום שינויי המבנה, מס שבח, ו-העברת נכסים בפטור ממס. במאמר מקיף ומעודכן נחשפים הסיכונים, המלכודות והפתרונות המשפטיים שכל בעל נכסים, יזם וחברה חייבים להכיר לפני ביצוע מהלך שעלול לעלות מיליונים.

המשך קריאה המשך קריאה
השכרת דירות - מתי זה כבר עסק? - מדריך 2026

האם השכרת דירות היא עדיין השקעה פסיבית, או שבשלב מסוים היא כבר נחשבת עסק עם מס גבוה, ביטוח לאומי וחשיפות מע"מ? המאמר שלפניכם חושף את הגבול המשפטי והמיסויי שהולך ומצטמצם בשנת 2026 — ואת הסיכונים שכל משקיע נדל"ן חייב להכיר.

המשך קריאה המשך קריאה
הקצאת מניות: כך מגייסים הון בלי מס גם בזמן משבר

משבר כלכלי, מחנק אשראי ואי־ודאות ביטחונית – דווקא עכשיו, יותר מתמיד, חברות נדרשות לחשיבה פיננסית חכמה. מאמר חדש חושף כיצד הקצאת מניות הופכת לכלי אסטרטגי מרכזי ל־גיוס הון ללא מס, ומהם הגבולות המשפטיים והסיכונים בדילול בעלי מניות. בין דיני חברות, פסיקה עדכנית והיבטי מיסוי – זהו מדריך חיוני לכל עסק שרוצה לשרוד, לצמוח ולפעול נכון גם בזמן מלחמה.

המשך קריאה המשך קריאה
מיסוי מתנות 2026: מתי מתנה הופכת לאירוע מס בישראל?

מתנה עלולה להפוך לאירוע מס. בין סעיף 97, הלכת אבוחצירא והרפורמות של 2026 - חשוב להבין מתי מתנה פטורה ומתי היא חשיפה למס, דיווח ואף סיכון משפטי.

המשך קריאה המשך קריאה
מכירת מניות בחברות פרטיות ואיגודי מקרקעין - מיסוי 2026

מכירת מניות בחברה פרטית עלולה להיראות פשוטה – אך טעות אחת במיסוי או בהסכם יכולה לעלות מיליונים. במאמר מסביר עו״ד אלי דורון כיצד הפסיקה החדשה והכללים של 2026 משנים את כללי המשחק בעסקאות מכירת מניות.

המשך קריאה המשך קריאה
טופס 150 - חובת דיווח על חברה זרה

טופס 150 כבר לא עוד נספח טכני – אלא כלי ביקורת משמעותי של רשות המיסים על החזקות בחברות זרות. האם גם החזקה זמנית או עקיפה מחייבת דיווח? ומה הסיכון אם לא ממלאים נכון? כך תיערכו נכון לפני הגשת הדו״ח.

המשך קריאה המשך קריאה
השגה על שומת מס - אסטרטגיה משפטית מנצחת

שומה לפי מיטב השפיטה היא לא רק מספרים – היא מאבק משפטי על זכות הקניין שלכם. האם ההשגה שלכם מנוסחת נכון? האם מיציתם את כל הטענות לפני ערעור? כך תנהלו את שלב ההשגה בחוכמה – ותמנעו מלחמה יקרה בבית המשפט.

המשך קריאה המשך קריאה

זקוקים לעורך דין?

חייגו: 03-6109100 או השאירו פרטים
אני מאשר/ת בזאת לדורון, טיקוצקי, קנטור, גוטמן, נס, עמית גרוס ושות' לשלוח לי ניוזלטרים/דיוור של מאמרים, מידע, חידושים, עדכונים מקצועיים והודעות, במייל ו/או בהודעה לנייד. הרשמה לקבלת הדיוור כאמור תאפשר קבלת דיוור שבועי ללא תשלום. ניתן בכל עת לבטל את ההרשמה לקבלת הדיוור ע"י לחיצה על מקש "הסרה" בכל דיוור שיישלח.