
עד היום הוסדרו חיובי המס בין המדינות באמנה שנחתמה בעבר עם ברית המועצות דאז. האמנה החדשה תחליף את זאת הישנה אך עדיין תאפשר לחברות קפריסאיות לשמש ככלי להשקעה באוקראינה.
במסגרת פרק שביעי 1 לחוק לעידוד השקעות הון, תשי"ט-1959 (להלן: "החוק לעידוד השקעות הון"), מעוגנות להן הטבות מס די משמעותיות, המתייחסות לבניית בנינים המיועדים להשכרה למגורים. למרבה הצער, לא כולם מודעים לקיומו של אפיק ההשקעה הנ"ל וחבל! לאור האמור, ראינו לנכון לסקור במסגרת מאמר זה את הטבות המס המוענקות בגין בניית בנין המיועד להשכרה למגורים ואת התנאים הדרושים על מנת לזכות בהטבות המס האמורות.
עדים אנו לאחרונה לשינויי חקיקה שנעשים במסגרת התוכנית הכלכלית של הממשלה שנועדה לצמצם את הגירעון בתקציב המדינה ולהתמודד עם השלכות המשבר בכלכלה העולמית על הכלכלה הישראלית.
עובד שקיבל תשלום עבור עבודתו כנגד חשבוניות מס הוכר כעובד החברה - סיקור מיוחד בעניין פסק דין אילן ארבל נ' חברת איי.וי.וו בע"מ, בית הדין האזורי לעבודה בתל אביב-יפו.
רפובליקת אסטוניה ממוקמת בצפון מזרח אירופה, גובלת ממערב בים הבלטי, בצפון ממפרץ פינלנד, במזרח ברוסיה ובדרום בלטביה, נבחרה כחברה מן המניין באיחוד האירופי, החל מה-1 לינואר 2004. מזה מספר שנים מתאפיינת כלכלת אסטוניה בשיעורי צמיחה גבוהים ובד בבד בשיעורי אבטלה מהנמוכים ביבשת ובחוב ציבורי כמעט אפסי.
סופת ההוריקן "סנדי" שפגעה לאחרונה בארה"ב, הנה דוגמה קיצונית למקרה שבו כוח עליון מתערב בתוכניות העוסקים בסחר בינלאומי. גם הרבה אחרי שהמים העודפים יטופלו והנמלים ישובו לעבודה סדירה, צפויות השפעותיה של הסופה סנדי להיות מורגשות בתחום ההובלה והשילוח, שהרי שיבושי הלו"ז שארעו, המתקנים והכלים שנפגעו או אפילו יצאו מכלל שימוש, צפויים גם הם לתת את אותותיהם ולשבש את הפעילות בכלל היבטי השילוח ובמיוחד בתחום ההובלה הימית.
בעולם של "שוק חופשי" קורה לעתים שיזמים וגם סתם אנשים מבקשים לייבא לארץ מוצרים שונים מרחבי הגלובוס. המסגרת המשפטית העוסקת בחוקיות היבוא מורכבת ממספר רב של חוקים ודיני, המטילים הגבלות, איסורים ודרישות שונות על טובין ביבוא. הדרישות נעות בין איסור יבוא מוחלט, לבין חובת רישוי, אישורים שנתיים, תקן וסימון.
במסגרת ההיערכות הכוללת של מדינת ישראל לאפשרות של רעידות אדמה, התקבלה בשנת 2005 החלטת ממשלה המאשרת את תוכנית המתאר הארצית לחיזוק מבנים קיימים מפני רעידות אדמה או בשמה הנפוץ – תמ"א 38.
בשכונת כפר שלם, בתל אביב, מתגוררות כיום כ- 700 משפחות. רובם התיישבו במקום לפני כמה עשרות שנים בעידוד המדינה. למשפחות אלו אין כל זכות רשומה בטאבו אך עומדת להם "חזקת השנים" הקובעת זיקת הנאה על אותם הקרקעות עליהם הם יושבים, תוך התייחסות למבנים אשר הקימו על אותם הקרקעות.
ההכרעה השיפוטית לעניין קביעת משמורת של קטינים בסכסוכיי גירושין הינה מהמקרים המובהקים ביותר של "דיני נפשות". שופט או דיין שעומד לפתחו סכסוך המערב שאלת משמורת ניגש למלאכת כתיבת ההכרעה בחשש וזהירות רבים, וזאת רק לאחר מיצוי כל האפשרויות לפיתרון הסכסוך על דרך הפשרה עם בעלי הדין - הורי הקטינים.
ביום ה-1 ליוני 1994, אשרו רומניה ובולגריה, את האמנה למניעת מסי כפל ולמניעת התחמקות ממס לגבי מיסים על הכנסה ועל הון.
ביום 21 לספטמבר 2012 נחתמה לראשונה אמנה למניעת כפל מס בין שתי המדינות פרו ושוויץ. אמנה זו הנה ראשונה מסוגה בין שתי המדינות ונערכה ברוח הסטנדרטים הבינלאומיים ונועדה בנוסף ליעדים הדיפלומטיים לחזק את היחסים הכלכליים בין שתי המדינות.
למדינת ישראל יש אינטרס להגן על התעשייה המקומית שלה. סיבה מרכזית לכך היא השאיפה להגן על מקומות עבודה המייצרים תעסוקה ואשר לרוב מצויים בפריפריה. סיבה נוספת היא הרצון של המדינה שהידע והנסיון הדרושים לייצור המוצר ישארו בידיה, על מנת לשמר על עצמאותה למקרה צרה.
כאשר יבואן מייבא טובין (סחורה) לארץ, גובה המכס שעליו לשלם נגזר לעיתים קרובות מערך הטובין על פי חשבונית היצוא. ככלל יש להוסיף לערך הטובין על פי החשבונית (במידה שאינם כלולים במחיר זה מלכתחילה) את כלל עלויות היבואן, כפי שמופיעים בסעיף 133 לפקודה כגון: שינוע, דמי זיכיון, תשלומים עתידיים וכדומה, על מנת לחשב את גובה המכס בגין הסחורה.
בהצעת חוק שהונחה על שולחן הכנסת בתאריך 25.7.12 ע"י חברת הכנסת רונית תירוש, מציעה חברת הכנסת להכיר בעובדים עצמאיים כזכאים לדמי אבטלה כתוצאה מכך שעסקם חדל מלפעול, או שהם חדלו מלעסוק בו. ע"פ הצעת החוק לא ישולמו דמי אבטלה למובטל שהוא עובד עצמאי, יותר משלוש תקופות מרביות, לאורך כל ימי חייו.
תעודת מקור (Certificate of Origin) היא מסמך המונפק על ידי מדינה המייצאת טובין בהתאם להוראות הסכם אזור סחר חופשי. המסמך משמש כאישור וכראיה תיעודית המעידה על מקור הטובין ועל זהותם.
המציאות מלמדת, כי כל אחד מאיתנו יכול להתבקש לחתום על ערבות במהלך חייו, ערבות להסכם שכירות דירה, ערבות להלוואה בבנק ועוד. נכון שקשה לנו לסרב לחבר שמבקש שנחתום לו על ערבות, אך האם אתם באמת מקדישים מספיק זמן ומחשבה בטרם החתימה? האם אתם מודעים להשלכות שיש לאותה חתימה על כתב הערבות?
ביום 19.6.12 נכנס לתוקף החוק להגברת האכיפה של דיני העבודה, תשע"ב-2011 (להלן: "החוק") וזאת כעבור 6 חודשים מיום פרסומו ב- 19.12.11.
במסגרת הסכמי הסחר החופשי שישראל חתומה עליהם מוענקים פטורים ו/או העדפות מכס למוצרים המיוצרים על ידי המדינות הקשורות ביניהן בהסכמים הנ"ל. משום כך, על המדינות החתומות לקבוע כללים המגדירים במפורש את מקור המוצר המיוצר במדינה מסוימת, ובכך נקבעת זכאותו של המוצר לפטור או העדפת מכס, ונמנע מצב בו יינתנו פטורים למוצרים שמקורם אינו באחת המדינות שהיא צד להסכם.
לעיתים כשהיבואן מסווג את הטובין בסיווג מסוים, רשות המכס, לאחר שבדקה את הסחורה והמסמכים, קובעת סיווג אחר שמוביל לחיוב במס גבוה יותר, ממה שציפה היבואן לשלם. במקרה כזה, רשאי היבואן לשחרר את הטובין אגב מחאה בהתאם להוראות סעיף 154 לפקודת המכס.