הצעת חוק מס ערך מוסף (תיקון - ביטול מס ערך מוסף על הבלו), התשע"ג-2013

במדינת ישראל קיימות מספר מערכות מס, מהבולטות שביניהן הנן מס הכנסה ומס ערך מוסף. כמו כן ישנם מסים נוספים כגון מיסוי מקרקעין, מס בריאות וכיוצ"ב. אחד המסים המשפיעים שעלה לכותרות לאחרונה הוא מס הבלו, המוטל על מוצרי טבק, משקאות אלכוהוליים ודלק. תכליתו הנה כפולה, הן להניב הכנסות למדינה והן לצמצם את השימוש במוצרים שפורטו עקב הנזק לרווחה החברתית שהם גורמים, מס המכונה פיגוייני.

רכיב הבלו במחיר הדלק נכון ל01.09.2013 הנו 3.05 ₪ לליטר דלק ו2.92 ₪ לליטר סולר. במצב הנוכחי צרכן פרטי הרוכש דלק, משלם מס ערך מוסף (להלן: "מע"מ") הן עבור רכיב הדלק והן עבור רכיב הבלו המגולם במחיר הסופי.  משכך, נוכח שיעור המע"מ בישראל נכון לשנת 2013 -  18%, התוספת ללקוח בעלות הדלק לליטר בנזין הנה כ-0.55 ₪. סך מחיר הדלק, כולל רכיב המע"מ, הנו 7.85 ₪ לליטר. שיעור המע"מ עבור הבלו לרכב ממוצע המשתמש בבנזין הנה כ-1250₪ בשנה (בתחשיב שימוש ממוצע ברכב 25,000 ק"מ בשנה בתצרוכת של 11 ק"מ לליטר).

משעמדנו על נתוני התצרוכת והעלות של הדלק בישראל ותיארנו בקצרה את מס הבלו ותכליתו, נבחן הצעת חוק שהוגשה לאחרונה, לביטול המע"מ עבור רכיב הבלו במחיר הדלק. מדברי ההסבר להצעה עולה, כי ההצעה תקל מבחינה כלכלית על מעמד הביניים והנמוך שהתשלום עבור דלק מהווה שיעור משמעותי מהכנסתו.
התייחסותנו להצעת החוק שתוארה דלעיל אמביוולנטית. מחד גיסא, ההצעה מקטינה את ההוצאה החודשית של הפרט ובכך מגדילה את רווחתו. מדובר בהוזלה של כ-7% מעלות הדלק שהנה משמעותית ביותר לאור השימוש הנרחב בדלק בישראל. יתר על כן, ההוזלה תאפשר לחשב מחדש עלויות ייצור ושינוע לעסקים ולעוסקים מורשים, ולהגדיל את היקפיהם ברמה המאקרו-כלכלית. מאידך גיסא, ביטול המע"מ על רכיב הבלו יפגע בקופה הציבורית, וכפועל יוצא, בהיקף השירותים שהמדינה מעניקה. בנוסף, כפי שתואר בראשית המאמר, בל לנו לשכוח ששימוש בדלק מזהם ומהווה מפגע סביבתי ואקולוגי. צמצום היקף השימוש בו מהווה את הרציונאל לחקיקת מס הבלו מלכתחילה. לכן, הוזלת עלות הדלק תגרום שימוש רחב יותר בו ותקטין את הכנסות המדינה ממנו, כך למעשה הרווחה החברתית המצרפית עשויה להיפגע.

מבחינה מסויית ניתן לטעון שיש בגביית מע"מ עבור רכיב הבלו כפל מס. מנגד, מדובר בשני בסיסי מס שונים, דוגמא לכך ניתן לראות, בארץ ובעולם, במוצרים מיובאים שנגבה מהם מכס ומע"מ.  במאמר מוסגר יצוין שחלק המע"מ ברכיב הדלק אותו קונות צרכניות הדלק בעלות הרשיון, הנמצאות בראש מארג תעשיית הדלק, אינן יכולות לקזז את רכיב הבלו כנגד מס תשומות. לפיכך שיעור המע"מ בפועל שניגבה עבור דלק גבוה אף יותר מהנהוג במשק, שכן צרכניות הדלק "מגלגלות" את הפסדן מאי הקיזוז ללקוחותיהן וכן הלאה, עד לצרכן הסופי.

סיכומו של דבר, על פניו נראית הצעת החוק כהוגנת ותואמת את המציאות הישראלית. השיח הציבורי עוסק בשנתיים האחרונות בחיזוק המעמדות המוחלשים והקטנת הנטל על מעמד הביניים, מטרה אותה התיקון נועד לקדם. עם זאת, התיקון אינו חף מפגמים ובעל השלכות שליליות על החברה הישראלית בטווח הקצר והארוך. נדמה שעל המחוקק, בבואו לאשר את הצעת החוק, לבחון ולבצע את האיזון העדין בין האינטרסים העומדים משני עבריה.