מאת:


"בניה בלתי חוקית הוכרה על ידי בית המשפט העליון כ"מכת מדינה" אשר חותרת תחת המרקם התכנוני הנאות" כך קובע בית משפט השלום ברמת גן בשבתו כבית משפט לעניינים מקומיים, אך מוסיף כי מנגד עומדת הפגיעה בעקרון השוויון ובתחושת הצדק וההגינות שהינם מעקרונות היסוד של המשטר החוקתי במדינתנו. איזון בין שני אינטרסים אלו מוביל את בית המשפט לבטל כתב אישום נגד בני זוג שביצעו עבירת בניה ללא היתר בשל אכיפה ברירנית.

טענת אכיפה בררנית הוכרה לראשונה בישראל בפסק הדין בעניין ארנסט יפת.[1] שם נפסק כי הפעלת דוקטרינת הגנה מן הצדק תיעשה כאשר בית המשפט מגיע למסקנה כי התנהגותה של הרשות עולה כדי התנהגותית שערורייתית. אכיפה ברירנית אינה אך אכיפה חלקית, שכן אכיפה חלקית לא תגיע כדי אכיפה בררנית במקרים שלרשות משאבים מוגבלים, או במקרים של אכיפה מדגמית. אכיפה שרירותית שנוגדת באופן בולט וחריף את עקרון השוויון היא אכיפה בררנית פסולה.

בתחילה יושמה דוקטרינה זו במשורה, אך בשנת 2002 נדרש בית המשפט העליון לעניין הפער שבין קיומה של הגנה זו לבין ההימנעות של בתי המשפט מיישומה, והקל בתנאים ליישומה. בית המשפט העליון בעניין בורוביץ[2] קבע מבחן בן שלושה שלבים:
  1. על בית המשפט לזהות את הפגמים ולאמוד את עוצמתם באופן מנותק משאלת אשמת הנאשם.
  2. על בית המשפט לשאול עצמו אם קיום ההליך הפלילי על אף הפגמים שבו, יפגע בתחושת הצדק וההגינות פגיעה קשה.
  3. על בית המשפט לבחון אם ניתן לרפא את הפגמים באמצעי מתון ומידתי יותר מאשר ביטול כתב האישום.
בית המשפט בענייננו, קובע כי אכן השימוש בהגנה מן הצדק בשל אכיפה ברירנית יעשה במקרים חריגים בלבד. עוד קובע בית המשפט, כי שילוב הנסיבות שבמקרה שבפניו ועריכת האיזון בין האינטרסים לעיל, מביאו למסקנה כי מדובר במקרה חריג המתאים להפעלת הדוקטרינה ולביטול כתב האישום בשל אכיפה ברירנית פסולה.

במקרה שבפנינו מדובר בזוג אשר היקף הבנייה שנעשתה ללא היתר הוא 7 מ"ר בעוד שבבתיהם של שכניהם של הזוג נעשו באותה התקופה בניות ללא היתר גדולות יותר, משמעותיות יותר, אשר לגביהן לא ננקטו על ידי הרשות הליכים פליליים.

בית המשפט בבוחנו את שלושת השלבים של המבחן דלעיל קבע כי עוצמת הפגיעה ניכרת עוד בשל התנהגות הרשות לאחר הגשת כתב האישום. בעת הדיונים ולאחר העלאת טענת ההגנה מן הצדק על ידי הזוג, מצופה היה מהרשות לנקוט בשתי פעולות: האחת, להמציא ראיות הזמה לפי בקשתה להבאת ראיות הזמה, והשניה, להתעשת ולפעול כנגד השכנים שלא פעלה נגדם עד אותו הזמן. לחילופין, מצופה היה כי תביא הרשות הסברים לנקיטה בהליכים נגד הזוג הנאשם ולא נגד השכנים האחרים. עוד נוספה למערך השיקולים העובדה שכתב האישום הוגש כשלוש וחצי שנים לאחר ביצוע העבירה של בני הזוג.

בית המשפט קבע לבסוף כי תחושת חוסר הצדק במקרה דנא היא קשה, "חריפה וזועקת לשמים" וכי לו היתה הרשות נוקטת באחד מהצעדים שהוזכרו: נקיטה בהליכים משפטיים נגד השכנים האחרים לאחר העלאת הטענה של הגנה מן הצדק או הצגת היתרים לבניה שבנו השכנים שהוצאו טרם הגשת כתב האישום – או אז היה ניתן לשקול אפשרות מתונה יותר לריפוי הפגמים בהליך ולהימנע מביטול כתב האישום.

בבואכם לבנות בית חדש, להוסיף לביתכם תוספת, לערוך שינויים, אם בעומדכם בפני הליך הנוגע לתכנון ובניה וכד', יש להיוועץ בעורך דין נדלן המומחה בתחום התכנון והבניה לו יהיו הכלים והאמצעים לייעץ ולתת חוות דעת מבוססת ובמידת הצורך להתדיין בבתי המשפט באופן מהיר ומקצועי. לייעוץ ולייצוג פנו למשרדנו ותזכו לליווי צמוד וקשר אישי מן הרגע הראשון ועד קבלת התוצאה הרצויה. נשמח לעמוד לרשותכם!
 
[1] ע"פ 2910/94 ארנסט יפת נ' מדינת ישראל, פ"ד נ(2) 221 (1996).
[2] ע"פ 4855/02 מדינת ישראל נ' בורוביץ, פ"ד נט(6) 776 (2005).

 

אנו עומדים לרשותך בכל שאלה: סניף מרכז 03-6109100, סניף חיפה 04-8147500, נייד: 054-4251054

לפגישה אישית
חייגו 03-6109100

או השלימו את הפרטים הבאים
אני מאשר/ת קבלת ניוזלטרים, הודעות והזמנות לאירועים וכנסים

הדפסת המאמר

דירוג המאמר

 

1 ע"י 1 גולשים

עשוי לעניין אתכם

הוצאות פיתוח מגרש אינן מהוות חלק ממחיר המקרקעין לצורך חישוב מס רכישה

מאת: אלי דורון, עו"ד, ירון טיקוצקי, עו"ד (רו"ח); ד"ר שלמה נס, עו"ד (רו"ח); יגאל רוזנברג, עו"ד

בית המשפט העליון דן בשני ערעורים שבמרכזם השאלה האם בעת רכישת מקרקעין שלא עברו פיתוח, תוך התחייבות לשאת בהוצאת הפיתוח של המגרש, יש לראות בסכום שאותו מתחייב לשלם הרוכש עבור פיתוח המגרש כחלק ממחיר המקרקעין המחויב במס רכישה או שמא יש לראות את ההתחייבות לשאת בהוצאות הפיתוח כהתחייבות נפרדת מההתחייבות לרכישת המקרקעין שאין לשלם עליה מס רכישה.

חברה קבלנית או איגוד מקרקעין ?

מאת: אלי דורון, עו"ד, ירון טיקוצקי, עו"ד (רו"ח); ד"ר שלמה נס, עו"ד (רו"ח); יגאל רוזנברג, עו"ד

ביהמ"ש קבע, כי חברה שחתמה על הסכם לביצוע פרויקט תמ"א 38, אך בפועל לא פעלה באופן שוטף ורציף לביצוע הפרויקט, כך שבפועל כל מה שהיה בידי החברה הוא בגדר זכות במקרקעין, תסווג כאיגוד מקרקעין. כפועל יוצא מכך נקבע כי מכירת מניותיה של חברה כזאת - תהיה בגדר פעולה באיגוד מקרקעין ותחויב במס רכישה כדין.

העברת נכס מקרקעין לנאמנות

מאת: אלי דורון, עו"ד, ירון טיקוצקי, עו"ד (רו"ח); ד"ר שלמה נס, עו"ד (רו"ח), בת-אל עובדיה, עו"ד; לידור עמר, משפטן

החל בשלב בו נוצרת הנאמנות, ולאור השוני וחוסר הבהירות בין הוראות הדין לעמדת רשות המיסים בעניין, מתעוררות שאלות רבות אשר יש לתת עליהן את הדעת - לדוגמא, האם יצירת הנאמנות מהווה אירוע מס? בהנחה שכן, האם אירוע שכזה יהיה חייב במס או שמא פטור?

הוסף תגובה

זקוקים לעורך דין?

חייגו: 03-6109100 או השאירו פרטים
אני מאשר/ת בזאת לדורון, טיקוצקי, קנטור, גוטמן, נס, עמית גרוס ושות' לשלוח לי ניוזלטרים/דיוור של מאמרים, מידע, חידושים, עדכונים מקצועיים והודעות, במייל ו/או בהודעה לנייד. הרשמה לקבלת הדיוור כאמור תאפשר קבלת דיוור שבועי ללא תשלום. ניתן בכל עת לבטל את ההרשמה לקבלת הדיוור ע"י לחיצה על מקש "הסרה" בכל דיוור שיישלח.