בית המשפט הורה לבטל כתב אישום נגד בני זוג שביצעו בניה ללא היתר

"בניה בלתי חוקית הוכרה על ידי בית המשפט העליון כ"מכת מדינה" אשר חותרת תחת המרקם התכנוני הנאות" כך קובע בית משפט השלום ברמת גן בשבתו כבית משפט לעניינים מקומיים, אך מוסיף כי מנגד עומדת הפגיעה בעקרון השוויון ובתחושת הצדק וההגינות שהינם מעקרונות היסוד של המשטר החוקתי במדינתנו. איזון בין שני אינטרסים אלו מוביל את בית המשפט לבטל כתב אישום נגד בני זוג שביצעו עבירת בניה ללא היתר בשל אכיפה ברירנית.

טענת אכיפה בררנית הוכרה לראשונה בישראל בפסק הדין בעניין ארנסט יפת.^[1] שם נפסק כי הפעלת דוקטרינת הגנה מן הצדק תיעשה כאשר בית המשפט מגיע למסקנה כי התנהגותה של הרשות עולה כדי התנהגותית שערורייתית. אכיפה ברירנית אינה אך אכיפה חלקית, שכן אכיפה חלקית לא תגיע כדי אכיפה בררנית במקרים שלרשות משאבים מוגבלים, או במקרים של אכיפה מדגמית. אכיפה שרירותית שנוגדת באופן בולט וחריף את עקרון השוויון היא אכיפה בררנית פסולה.

בתחילה יושמה דוקטרינה זו במשורה, אך בשנת 2002 נדרש בית המשפט העליון לעניין הפער שבין קיומה של הגנה זו לבין ההימנעות של בתי המשפט מיישומה, והקל בתנאים ליישומה. בית המשפט העליון בעניין בורוביץ^[2] קבע מבחן בן שלושה שלבים:

1. על בית המשפט לזהות את הפגמים ולאמוד את עוצמתם באופן מנותק משאלת אשמת הנאשם.
2. על בית המשפט לשאול עצמו אם קיום ההליך הפלילי על אף הפגמים שבו, יפגע בתחושת הצדק וההגינות פגיעה קשה.
3. על בית המשפט לבחון אם ניתן לרפא את הפגמים באמצעי מתון ומידתי יותר מאשר ביטול כתב האישום.

בית המשפט בענייננו, קובע כי אכן השימוש בהגנה מן הצדק בשל אכיפה ברירנית יעשה במקרים חריגים בלבד. עוד קובע בית המשפט, כי שילוב הנסיבות שבמקרה שבפניו ועריכת האיזון בין האינטרסים לעיל, מביאו למסקנה כי מדובר במקרה חריג המתאים להפעלת הדוקטרינה ולביטול כתב האישום בשל אכיפה ברירנית פסולה.

במקרה שבפנינו מדובר בזוג אשר היקף הבנייה שנעשתה ללא היתר הוא 7 מ"ר בעוד שבבתיהם של שכניהם של הזוג נעשו באותה התקופה בניות ללא היתר גדולות יותר, משמעותיות יותר, אשר לגביהן לא ננקטו על ידי הרשות הליכים פליליים.

בית המשפט בבוחנו את שלושת השלבים של המבחן דלעיל קבע כי עוצמת הפגיעה ניכרת עוד בשל התנהגות הרשות לאחר הגשת כתב האישום. בעת הדיונים ולאחר העלאת טענת ההגנה מן הצדק על ידי הזוג, מצופה היה מהרשות לנקוט בשתי פעולות: האחת, להמציא ראיות הזמה לפי בקשתה להבאת ראיות הזמה, והשניה, להתעשת ולפעול כנגד השכנים שלא פעלה נגדם עד אותו הזמן. לחילופין, מצופה היה כי תביא הרשות הסברים לנקיטה בהליכים נגד הזוג הנאשם ולא נגד השכנים האחרים. עוד נוספה למערך השיקולים העובדה שכתב האישום הוגש כשלוש וחצי שנים לאחר ביצוע העבירה של בני הזוג.

בית המשפט קבע לבסוף כי תחושת חוסר הצדק במקרה דנא היא קשה, "חריפה וזועקת לשמים" וכי לו היתה הרשות נוקטת באחד מהצעדים שהוזכרו: נקיטה בהליכים משפטיים נגד השכנים האחרים לאחר העלאת הטענה של הגנה מן הצדק או הצגת היתרים לבניה שבנו השכנים שהוצאו טרם הגשת כתב האישום – או אז היה ניתן לשקול אפשרות מתונה יותר לריפוי הפגמים בהליך ולהימנע מביטול כתב האישום.

בבואכם לבנות בית חדש, להוסיף לביתכם תוספת, לערוך שינויים, אם בעומדכם בפני הליך הנוגע לתכנון ובניה וכד', יש להיוועץ בעורך דין נדלן המומחה בתחום התכנון והבניה לו יהיו הכלים והאמצעים לייעץ ולתת חוות דעת מבוססת ובמידת הצורך להתדיין בבתי המשפט באופן מהיר ומקצועי. לייעוץ ולייצוג פנו למשרדנו ותזכו לליווי צמוד וקשר אישי מן הרגע הראשון ועד קבלת התוצאה הרצויה. נשמח לעמוד לרשותכם!