מאת:
24/12/2025


אסטרטגיה משפטית בייצוג ניזוקים בפני ועדת ערר מס רכוש (נזק עקיף)

נפגעתם מנזק עקיף ולא קיבלתם פיצוי מלא ממס רכוש?
האם התביעה האדומה הוגשה נכון? ומה עושים כשצריך להילחם על הזכויות בוועדת הערר?
 

חשיבות הייצוג המשפטי

הליך הערר בפני ועדת הערר של מס רכוש הוא הליך משפטי טהור ומורכב, הדורש הבנה משפטית (וכלכלית) מעמיקה. למעשה, החוק קובע כי רק עורך דין רשאי לייצג נפגע (ניזוק) בהליכי ערר אלה. המשמעות היא שיש להתייחס לערר כאל התדיינות בבית משפט לכל דבר ועניין, עם כללי פרוצדורה ודגש על טיעונים משפטיים. ייצוג מקצועי על-ידי עו"ד מנוסה הוא קריטי, שכן ועדת הערר היא גוף שיפוטי בפניו יש לטעון טענות באופן מסודר ומשכנע, על מנת להבטיח מיצוי זכויות הניזוק בפיצויים המגיעים לו.
 

הגשת התביעה המקורית ("התביעה האדומה")

במסגרת הטיפול בנזקי מלחמה, הניזוק מגיש תחילה תביעה למנהל מס רכוש – תביעה המכונה לעיתים "תביעה אדומה" (במסלול האדום לפיצוי נזק עקיף). חשוב ביותר כי תביעה ראשונית זו תהיה מלאה ומדויקת, ותכלול את כל ראשי הנזק, הטענות והראיות הרלוונטיות התומכות בדרישת הפיצוי. מנהל מס רכוש רשאי אף להחליט על סמך התביעה והממסכים שצורפו לה, ללא דיון פרונטלי, ולכן הגשה מקצועית ומבוססת של התביעה האדומה היא קריטית.
אם התביעה מנוסחת כהלכה ומגובה בראיות (למשל חוות דעת כלכליות, דו"חות שמאי, תחשיבי אובדן רווח וכד'), הדבר מגדיל את הסיכוי שהמחלוקת תיפתר עוד מול מנהל מס רכוש, ואף ברוב המקרים מחלוקות נפתרות בפשרה כבר בשלב התביעה לאור ניהול נכון. כך נחסך הצורך בערר. אולם, במידה שהחלטת המנהל שניתנה אינה לשביעות רצון הניזוק, ניצב בפניו אפיק הערר לוועדת הערר.
הליך הערר ומגבלותיו
כאשר מוגש ערר על החלטת מנהל מס רכוש, ועדת הערר נועדה לבחון את סבירות והצדקת החלטת המנהל על סמך המסמכים והמידע שהיו לפניו במסגרת התביעה האדומה. לכאורה, אין להרחיב את גדר המחלוקת מעבר למה שנדון מלכתחילה בפני המנהל. אין זה אפשרי, ככלל, להעלות בערר טענות חדשות או להציג ראיות חדשות שלא נכללו בתביעה המקורית ובכתב הערר שהוגש לוועדה. ועדת הערר אינה דנה בטענות שלא נטענו בערר מלכתחילה ונצמדת לחומר שהובא בפניה.
כל ניסיון להעלות בשלב הדיון טיעון חדש שלא הועלה מלכתחילה בכתב הערר עלול להיחשב "הרחבת חזית" אסורה, ולטענה כזו לא יינתן משקל. משום כך, קיימת חשיבות עצומה לנסח את כתב הערר בצורה מפורטת ומדויקת, תוך הכללת כל הטענות העובדתיות והמשפטיות האפשריות כבר במסמך הערר עצמו. יש לצרף לערר את החלטת מנהל מס רכוש וכן כל ראיה בכתב התומכת בערר, כדוגמת חוות דעת מומחים, דו"חות, תצלומים, אסמכתאות וכד'. ככל שהערר מושתת על מלוא הטיעונים והראיות הנדרשים, כך ייקל על הוועדה לדון בעניינכם בצורה מקיפה, וכך גם קביעותיה העובדתיות של ועדת הערר יהיו מבוססות וסופיות (קביעות עובדתיות של הוועדה אינן ניתנות לערעור בהמשך).
עם זאת, מניסיון מצטבר, ברור כי במקרים מסוימים צצות טענות חדשות לאחר הגשת התביעה המקורית – לעיתים בשל גילוי מידע נוסף, התפתחות נסיבות, או תובנה משפטית שלא הייתה לנגד עיני הניזוק בשעת הגשת התביעה. במצב בו מבקש הניזוק בכל זאת להוסיף טיעון או ראיה חדשה בשלב הערר, עליו לבקש רשות מיוחדת מהוועדה לעשות כן. הבקשה צריכה להיות מנומקת היטב, תוך הסבר מדוע הטיעון או הראיה לא נכללו בתביעה האדומה ובערר המקורי.
יש להדגיש בהקשר זה את אופיו המיוחד של ההליך - פיצוי עקב נזקי מלחמה. מטרת ההליך היא להביא לכך שהניזוק יקבל את שמגיע לו בגין הנזקים שספג, ולא יהיה זה ראוי לשלול ממנו פיצוי מוצדק אך ורק מפני ששכח לצרף מסמך או להעלות טענה בשלב מוקדם. ועדות הערר, בהיותן גופים שיפוטיים, רשאיות במקרים חריגים לאפשר חריגה מכלל אי-הצגת טענות חדשות, במיוחד כאשר הצדק מחייב זאת ומתוך רצון לברר את האמת לאשורה. אך אין לסמוך על כך - הכלל הוא שיש למצות את כל הטענות והחומר הראייתי כבר בתחילת ההליך.
 

תשובת מנהל מס רכוש והדיון המקדמי

לאחר הגשת הערר, על מנהל מס רכוש (המשיב) להגיש לוועדה כתב תשובה מנומק תוך 60 יום מיום ההגשה, בצירוף כל הראיות שבכתב התומכות בתשובתו. בפועל, חשוב מאוד לוודא שתשובת המשיב אכן מתקבלת לפני מועד הדיון. מומלץ לבקש מהוועדה הוראה למנהל מס רכוש להגשת תשובה בכתב, במידה וקיים חשש שהדבר לא ייעשה במועד, וזאת כדי להבטיח אפשרות היערכות מלאה של הניזוק לקראת הדיון.
קבלת עמדת המנהל מראש מאפשרת לדעת מהן הטענות והנימוקים של הרשות לדחיית (או הפחתת) התביעה, ובהתאם להכין מבעוד מועד מענה נגדי.
לאחר הגשת כתב התשובה יקבע דיון מקדמי בפני ועדת הערר – דיון זה מתנהל לרוב בפני הרכב הוועדה (הכולל בדרך כלל עו"ד כיו"ר, רו"ח ונציג ציבור), ובו מוצגות עיקר טענות הצדדים. יש לזכור כי ועדת הערר מגיעה לדיון המקדמי מוכנה מאד, עד לרמת הפרטים הקטנים (ולעתים עד רמת השקל הבודד), ולכן גם על הניזוק ובא-כוחו להגיע לדיון זה מוכנים באופן מיטבי, אחרי לימוד מעמיק של התיק והטענות.
במהלך הדיון המקדמי, מציג העורר (הניזוק) את טענותיו תחילה, ולאחריו משיב מנהל מס רכוש. הוועדה שואלת שאלות ומחדדת את נקודות המחלוקת. מטרת הדיון המקדמי היא לרוב לנסות ולצמצם את המחלוקות בין הצדדים, ולעיתים קרובות הוועדה תעודד את הצדדים לגבש הסכמה או פשרה כבר בשלב זה. אכן, מניסיונם של רבים, ועדות הערר משתדלות מאוד להביא לסיום המחלוקת במסגרת הדיון המקדמי על דרך של פשרה מוסכמת, אם הדבר אפשרי.
חשוב לשים לב: אם במסגרת הדיון המקדמי מעלה מנהל מס רכוש טענות חדשות שלא הופיעו בכתב התשובה מטעמו, בא-כוח הניזוק רשאי להתנגד להעלאתן בהתראה מיידית. ניתן לטעון שמדובר ב"הרחבת חזית" פסולה מצדו של המשיב, או אף לעיתים ב"השתק" (מניעות) מלטעון טענה שזנח בתשובתו, ולבקש מן הוועדה שלא לאפשר דיון בטענות אלו. כך שומר הניזוק שהדיון יתמקד אך ורק בסוגיות שפורשו מראש, ולא יופתע מטענות בלתי-צפויות בשלב מתקדם.
באופן כללי, שמירה על כללי הפרוצדורה, הן מצד העורר והן מצד המשיב, היא חלק חשוב מהאסטרטגיה: הקפדה זו מונעת "הפתעות" בלתי הוגנות ותורמת לדיון יעיל וממוקד.
 

שלב שמיעת הראיות וביסוס העובדות

כאשר לא מושגת פשרה והמחלוקת נמשכת, יעבור התיק לשלב שמיעת הראיות בפני ועדת הערר. שלב זה דומה באופיו למשפט אזרחי: הצדדים מציגים עדויות וראיות, תחת הנחיית הוועדה. מטרת הליך הוכחות זה היא לבסס את התשתית העובדתית שעליה תכריע הוועדה - אין מדובר בפורום להעלאת טענות חדשות, אלא לבירור האמת העובדתית בתיק.
במסגרת זו, זכאי ואף מומלץ לעורר לבקש לחקור בחקירה נגדית את מפקח מס הרכוש או הגורם המקצועי שנערך על-ידו חישוב השומה/דחיית התביעה. חקירה זו יכולה לחשוף מידע חשוב על אופן קבלת ההחלטה וחישוב הנזק על ידי הרשות, ולבחון את מהימנות ושיקול הדעת שהופעלו. במקביל, יביא הניזוק את עדיו והמומחים מטעמו לעדות בפני הוועדה - למשל, כלכלן או רואה חשבון שערך את תחשיב אובדן הרווחים, שמאי שהעריך נזקים, עובדים בעסק שיעידו על הפגיעה בפעילות העסקית, וכדומה.
יש לזכור שהנטל להוכחת הנזק העקיף ואובדן הרווחים מוטל על הניזוק. ועל כן בשלב השמעת הראיות על הניזוק להציג את מלוא הראיות התומכות בטענותיו. ועדת הערר רשאית לדרוש מהצדדים להגיש תצהירים לאימות העובדות שבמחלוקת, ובכך להיערך מבעוד מועד לחקירת המצהירים במסגרת הדיון. כל ראיה שניתן להגיש בשלב זה כדי לבסס את העובדות - יש להגיש, בכפוף לכללי הקבילות שהוועדה מקיימת (הוועדה אינה כפופה לדיני הראיות כמו בית משפט, אך שומרת על רלוונטיות והוגנות ההליך).
בסיום שלב הראיות, ייקבע מועד להגשת סיכומים בכתב (ולעיתים גם טיעונים בעל-פה), שבהם כל צד פורש את התזה המשפטית שלו בהתבסס על העובדות שהוכחו. כאן בולט יתרונו של הייצוג המשפטי המנוסה: עורך הדין ינתח את הראיות ויבנה מהן את הטיעון המשפטי המשכנע ביותר לטובת שולחו הניזוק, במטרה לשכנע את הוועדה לקבל את הערר.
מבחינה אסטרטגית, כדאי לשים דגש על סוגיות משפטיות עקרוניות העולות מהמקרה, מעבר לשאלות העובדתיות. זאת משום שכאשר המחלוקת שמוצגת להכרעת הוועדה היא משפטית באופיה, פתוחה בפני הניזוק הדרך לערער על פסק הדין (החלטת הוועדה) אם יידרש, בפני בית המשפט המחוזי, בטענה שהוועדה שגתה בפרשנות המשפט. לעומת זאת, אם פסק הוועדה מתמצה בקביעות עובדתיות גרידא, כמעט ולא ניתן לערער עליו משום שערכאת הערעור (בית המשפט המחוזי) דנה רק בשאלות משפטיות ולא תתערב בממצאי עובדה של הוועדה.
לכן, במקרים מסוימים, נכון "לנתב את הספינה" לעבר דיון עקרוני בסוגיה משפטית ולא להותיר את עיקר המחלוקת ברובד העובדתי בלבד. כך, למשל, אם ניתן להעלות פרשנות משפטית חלופית לתקנות הפיצויים, או לטעון לאופן חישוב אחר המתחייב מהחוק – מהלך כזה לא רק עשוי לשכנע את ועדת הערר לגופו של עניין, אלא גם יאפשר ערעור נוסף לבית המשפט המחוזי במקרה הצורך, כדי ליצור תקדים משפטי ברור.
 

שיקולים אסטרטגיים: פשרה לעומת פסק דין

לאורך כל ההליך יש להביא בחשבון את האינטרסים והאסטרטגיה של הצד שכנגד - מדינת ישראל (רשות המסים). במקרים מורכבים של נזקי מלחמה, עשויות להיות אלפי תביעות דומות תלויות ועומדות של ניזוקים אחרים. פסק דין תקדימי לרעת המדינה במקרה מסוים עלול להשליך רוחבית על מקרים רבים ולהטיל על המדינה חיובים כספיים בהיקף גדול.
לפיכך, לעיתים למדינה יש אינטרס מובהק להימנע מהגעה לפסק דין עקרוני שהיא עלולה להפסיד בו. תחת זאת, היא עשויה להיות פתוחה יותר לפשרה נקודתית בתיק הספציפי, שבמסגרתה יינתן פיצוי מוסכם לניזוק מבלי יצירת תקדים מחייב. נקודה זו היא בעלת משמעות טקטית מבחינת הניזוק: אם במהלך ניהול הערר מסתמן שסיכויי הניזוק לזכות גבוהים וכי הוועדה נוטה לקבל את עמדותיו, עשויה המדינה להציע או להסכים לפשרה. ניתן למנף מצב זה ולהשיג תנאי פשרה משופרים עבור הניזוק, בהתחשב בסיכון שהמדינה רואה בהמשך ההתדיינות.
יתרה מכך, הניסיון מלמד שנציגי מס רכוש הם מקצוענים מנוסים שרואים את התמונה הרחבה. כאשר ניצב מולם ערר חכם, מבוסס וכזה שעשוי להביא לניצחון לניזוק, לא פעם יעדיפו גם הם לחתור להסדר פשרה ולא להתעקש עד לפסק דין. לרוב, פשרה טובה עדיפה על ניהול הליך ארוך ועתיר סיכון - היא מקנה ודאות מיידית וקיצור זמני, בעוד שפנייה לפסק דין עלולה להתמשך בערכאות נוספות.
כמובן, בכל מקרה יש לשקול את תנאי הפשרה המוצעים לגופם; יש מצבים בהם ראוי לעמוד על הכרעה עקרונית (למשל, אם המדינה מציעה פיצוי נמוך בהרבה מהנזק, או אם יש אינטרס לקבוע תקדים חשוב לטובת ציבור ניזוקים רחב). ההחלטה אם להתפשר או להתמיד בהליך צריכה להתקבל בשיקול דעת, בהתאם למאפייני המקרה הספציפי וייעוץ מקצועי.
 

לסיכום

ייצוג ניזוקים בפני ועדת הערר של מס רכוש בגין נזקים עקיפים הוא משימה מורכבת, המחייבת אסטרטגיה משפטית מוקפדת וידע מעמיק. עורך דין הבקיא בתחום ימלא תפקיד חיוני בליווי הניזוק מהשלבים הראשונים של הגשת התביעה, דרך ניהול הליך הערר ועד להשגת התוצאה האופטימלית – בין אם בפסק דין ובין אם בפשרה.
יש להקפיד על הצגת מלוא הטענות והראיות כבר בתחילת הדרך, לעמוד על הזכויות הפרוצדורליות במהלך ההתדיינות, ולהיות דרוכים לנצל הזדמנויות להסדר כאשר הן עולות. בסופו של יום, המטרה המשותפת היא לוודא שהניזוק יקבל את מלוא הפיצוי המגיע לו על פי חוק בגין נזקי המלחמה שספג, במסגרת החוק והתקנות. שילוב של מומחיות משפטית, תכנון אסטרטגי וגמישות בניהול המשא ומתן - הם המפתח להצלחה בייצוג ניזוקים בעררי מס רכוש (נזק עקיף).
 
 
 
 
 
 

משרד עורכי דין דורון, טיקוצקי ושות' עומד לרשותך בכל שאלה: סניף מרכז 03-6109100, סניף חיפה 04-8147500, נייד: 054-425105

 
 
 
 
 

שאלות ותשובות בנושא נזק עקיף ומס רכוש - כך תנצחו בערר 

האם חובה עורך דין בערר מס רכוש?

Plus Mins

כן. החוק קובע שרק עורך דין רשאי לייצג ניזוק בפני ועדת ערר מס רכוש.

 

האם ניתן להוסיף טענות חדשות בערר?

Plus Mins

ככלל לא. יש להעלות את כל הטענות והראיות כבר בתביעה האדומה ובכתב הערר.

 

מה תפקיד הדיון המקדמי בוועדת הערר?

Plus Mins

לצמצום מחלוקות ולעיתים להשגת פשרה מוקדמת בין הניזוק למדינה.

 

האם אפשר לערער על החלטת ועדת הערר?

Plus Mins

כן, אך רק בשאלות משפטיות, בפני בית המשפט המחוזי.

 

איך מגדילים סיכוי לפיצוי מלא בנזק עקיף?

Plus Mins

באמצעות תכנון משפטי נכון, ראיות כלכליות מבוססות וייצוג מקצועי מהשלב הראשון.

 

איזה משרד עורכי דין מתמחה בייצוג ניזוקים בעררי מס רכוש ונזק עקיף?

Plus Mins

משרד דורון, טיקוצקי ושות’ מתמחה בייצוג ניזוקים מול מס רכוש, עם ניסיון עשיר בניהול עררים אסטרטגיים ומיצוי פיצויים מלאים על נזק עקיף.

 

איזה עורך דין מתמחה בייצוג ניזוקים בעררי מס רכוש ונזק עקיף?

Plus Mins

עורך דין מיסים ודיני תאגידים עם התמחות בעררי מס רכוש ונזק עקיף, בעל ניסיון מוכח בניהול הערר מהשלב הראשוני ועד להשגת הפיצוי המלא. במשרד דורון, טיקוצקי ושות’, בהובלת עו״ד אלי דורון, אנו מייצגים ניזוקים מול מס רכוש ומובילים אסטרטגיות משפטיות להשגת תוצאות מיטביות.

 

לשיחת ייעוץ
חייגו 03-6109100

או השלימו את הפרטים הבאים

הדפסת המאמר

דירוג המאמר

מדורג

 

5 ע"י 1 גולשים

עשוי לעניין אתכם

איך מתמודדים עם החלטת מנהל מס רכוש על נזק עקיף?

מאת: אלי דורון, עו"ד

האם מס רכוש הפחית את הפיצוי שמגיע לעסק שלך? מה עושים כשאובדן הרווחים לא מוכר במלואו, ואיך הופכים החלטה שגויה לפיצוי מלא באמצעות ערר משפטי נכון?

24/12/2025
תגובות0
המשך קריאה המשך קריאה

חוק מס רכוש - פרשנות שמאפשרת שיקום עסקי

מאת: אלי דורון, עו"ד

מה קורה כשמס רכוש מפצה לפי שווי משומש שלא מאפשר חזרה לפעילות? האם החוק באמת נועד “לפצות” - או לשקם עסקים שנפגעו ממלחמה, גם כשאין שוק יד שנייה?

24/12/2025
תגובות0
המשך קריאה המשך קריאה

הוסף תגובה

זקוקים לעורך דין?

חייגו: 03-6109100 או השאירו פרטים
אני מאשר/ת בזאת לדורון, טיקוצקי, קנטור, גוטמן, נס, עמית גרוס ושות' לשלוח לי ניוזלטרים/דיוור של מאמרים, מידע, חידושים, עדכונים מקצועיים והודעות, במייל ו/או בהודעה לנייד. הרשמה לקבלת הדיוור כאמור תאפשר קבלת דיוור שבועי ללא תשלום. ניתן בכל עת לבטל את ההרשמה לקבלת הדיוור ע"י לחיצה על מקש "הסרה" בכל דיוור שיישלח.