4/3/2020
פקיד שומה חדרה ("פקיד השומה") פסל ספריהן של שתי חברות - שיפודי ש.ס. בע"מ ושווארמה א.ש. בע"מ ("החברות"), הוציא שומות לפי מיטב שפיטה לשנים 2009-2012 וכן לבעלי המניות של החברות ("בעלי המניות") בגין קבלת דיבידנד. אלה ערערו על דחיית ההשגה שהגישו על שומות אלה.
החברות מפעילות את מסעדת "סמי בכיכר" וגן אירועים בחדרה. בשנת 2013 התגלעו מחלוקות בין בעלי המניות בעניין משיכת כספים מקופת החברות ורישום הוצאות פרטיות אשר הסתיימו בהסכם פשרה בין הצדדים בתום הליך משפטי. מחלוקת זו הגיעה לפקיד השומה וזה אשר החליט לפסול את ספרי החברות לשנים 2009-2013, בשל הטענה כי הוצאות פרטיות של בעלי המניות נרשמו כהוצאות של החברות. בד בבד, בשנת 2013 נערכה ביקורת בחברות במסגרתה נבדקו המנות המוגשות לצורך חישוב הרווחיות. הביקורת קבעה כי דיווחי החברות אינם סבירים, והוצאה שומה ע"פ מיטב השפיטה אשר ייחסה את הפרש ההכנסות כדיבידנד שחולק לבעלי המניות. המערערים טוענים כי יש לבטל את השומה לשנת 2009 בגין איחור בהוצאתה. כמו כן, טוענים המערערים כי יש לבטל את פסילת הספרים לשנים 2009-2013, בהיעדר הוכחה להוצאות הפרטיות וגם לו התרחשו מדובר בסכומים זניחים, אשר לא עולים לכדי סטייה מהותית בדיווח הכספי. נטען גם כי ככל והחלטת המשיב התבססה על המחלוקת בין הצדדים, אין להסתמך על תביעות אלו, שכן לא ניתנה הכרעה שיפוטית בנושא. המערערים טענו חוות דעת כלכלית בודדת לא יכולה לשקף באופן ראוי את אחוז החומר הגולמי במנות שהוגשו וכי השומות מופרזות ולא סבירות. כפועל יוצא דוחים המערערים את תוספת ההכנסה שסווגה כדיבידנד שחולק לבעלי המניות.
החלטת בית המשפט – ביהמ"ש דחה את הערעורים, מהנימוקים הבאים:
בית המשפט קבע כי השומות לשנת 2009 הוצאו במועד ובאופן תקין. בית המשפט קבע כי פקיד השומה פסל בצדק את ספרי החברות לפי סעיף 130(א)(1) לפקודת מס הכנסה [נוסח חדש] ("הפקודה"), המעניק למשיב זכות להורות למערערים על ניהול פנקסי חשבונות לבירור הכנסותיהם ולצורך מניעת התחמקות מתשלום מס. חומר הראיות שהגישו בעלי המניות מעלה פגמים בניהול הספרים בחברות וקשיים להציג הסבר לגבי חוסר ההתאמה בין מועדי משיכות המזומן ועקביות התיעוד. ביהמ"ש קבע כי פקיד השומה אינו צריך ו/או יכול לבצע את חישוב העלות של כל מנה המוגשת, אלא די כי המשיב יבסס חישוביו על אמות מידה סבירות בבסיסם נתוני אמת שנאספו ולא נפל פגם בחישובים אודות אחוזי חומרי הגלם ואחוזי הרווחיות. כמו כן בית המשפט לא שוכנע שחוות הדעת מטעם בעלי המניות משקפת את המציאות בצורה טובה מזו של המשיב. הפרשים בהכנסות החברות נזקפו כדיבידנד לבעלי המניות באופן שאינו חריג, למרות שאינה מבוססות על עקרונות של הרמת מסך. לפי סעיף 1 לחוק החברות, התשנ"ט-1999, כל טובת הנאה הניתנת על ידי החברה לבעלי המניות שלה תיחשב כדיבידנד. זקיפת הכנסות חברה לבעלי מניותיה נועדו לצורך התאמת המס למציאות לפיה הכנסות החברה הועברו לבעלי מניותיה. גם העובדה כי לבעלי המניות לא נרשם הון לא מוסבר אינה מוכיחה את טענתם. בפרט, העובדה שבעל מניות לא התייצב להעיד בנוגע לדמי הניהול ששולמו לחברות אחרות בשליטתו מחייבת מסקנה לפיה תשלומי דמי הניהול לחברות נועד במטרה להסוות את הכנסותיו ולהימנע מתשלום המס הנדרש.
לסיכום, ביהמ"ש דוחה את כל הערעורים שהוגשו, לאחר ששוכנע כי לא נפל פגם בשומות שהוצאו ע"י המשיב, בנושא פסילת הספרים וכן בנוגע לארכה שניתנה לשנת 2009.
67-02-16 שווארמה א.ש. בע"מ ואח' נ' פקיד שומה חדרה
חיפוש 
סגור 
