
על-פי דיני החברות דהיום, כפי שעולה הן מחוק החברות, התשנ"ט-1999 (להלן: "חוק החברות") והן מפסיקה ענפה של בתי המשפט, הרי שכלל, עומדת לדירקטור הזכות לעיין במסמכי החברה, וזכות זו ניתנת להגבלה רק במקרים חריגים. האמור מעוגן במסגרת סעיף 265(א) לחוק החברות, בזו הלשון : "לכל דירקטור הזכות לבדוק את מסמכי החברה ואת רישומיה ולקבל העתקים מהם, ולבדוק את נכסי החברה, ככל שהדבר דרוש למילוי חובותיו כדירקטור".
סעיף 2 לחוק מס ערך מוסף, תשל"ו-1975 (להלן: "החוק"), קובע כי על עסקה בישראל ועל ייבוא טובין יוטל מס ערך מוסף בשיעור אחד ממחיר העסקה או הטובין.
יש להתייחס לבניית הסכם שיתוף נכון ומוצלח כאל עבודה מורכבת, שדורשת סבלנות ופתרונות יצירתיים. הצדדים נדרשים להשקיע מאמצים בניסוח הסעיפים העסקיים הקשורים להקמת השותפות, על מנת להימנע מיצירת הסכם קלוקל שלא מכסה את הסעיפים הרלוונטיים - קראו כאן בהרחבה.
סעיף 25(א) לחוק החוזים-חלק כללי (תיקון מס' 2) מורה כי "חוזה יפורש לפי אומד דעתם של הצדדים כפי שהוא משתמע מתוך החוזה ומנסיבות העניין, ואולם אם אומד דעתם של הצדדים משתמע במפורש מלשון החוזה, יפורש החוזה בהתאם ללשונו".
בדברי ההסבר להצעת החוק שהונחה על שולחנה של הכנסת בתאריך 9.7.12 ע"י חבר הכנסת מאיר שטרית, נאמר כי זוגות צעירים ורוכשי דירות רבים נאלצים לקחת משכנתאות עם החזרים חודשיים גבוהים מאד. עקב כך רבים מהם נשארים בדירתם הקנויה חסרי אמצעים לקיום סביר, בשל ההשתעבדות להחזרי המשכנתא שהולכים וגדלים.
מאז שנת 2003, חלה מהפיכה של ממש במערכת המס בכל הנוגע למיסוי פעילות בחו"ל. בעוד שקודם לכן הוטל מס על פעילות בישראל עם השלכות מסוימות של הרחבת פעילות זו גם לחו"ל, שונתה התפיסה הבסיסית והדגש הוסט לעבר המיסוי הפרסונאלי, המטיל את חבות המס על הנישום הישראלי גם לגבי פעילות מחוץ לגבולותיה הטריטוריאליים של ישראל. לאור האמור לעיל, סיווג יחיד כתושב ישראל או לחילופין סיווגו כתושב חוץ יוביל מניה וביה למסקנה באם הכנסותיו של היחיד שהופקו מחוץ לישראל, הנן ברות-מיסוי בישראל.
מדינת ישראל חתומה על אמנות למניעת כפל מס עם מספר רב של מדינות. אמנה למניעת כפל מס מטרתה היא, למנוע הטלת מס על הנישום הן במדינת התושבות שלו והן במדינה בה הופקה הכנסתו.
החוזרים האחרונים מרגולטור המט"ח של סין (The State Administration of Foreign Exchange ("SAFE"), מציגים צעד מבורך בהתייעלות ניהול עסקות מט"ח בסין. נראה כי הרגולטור הסיני מחפש דרכים להקל על תהליך ביצוע עסקות במטבע חוץ כל עוד ההקלות אינן גורעות בצורה משמעותית מסמכויות הפיקוח שלו.
השנה צפויות התייקרויות משמעותיות במיסים שאנו משלמים למדינה, בעלויות נוספות של צרכי מחיה בסיסיים. ישנם שינויים שכבר החלו וכבר בימים אילו אנו משלמים יותר מאשר בעבר.
שר האוצר לשעבר יובל שטייניץ הוציא צו שנכנס לתוקפו עם תחילת שנת 2013 המבטל את תשלום המכס עבור ייבוא מוצרי הלבשה וטקסטיל שונים. עו''ד אלי דורון, שותף ממשרד עורכי הדין דורון, טיקוצקי, צדרבוים, עמיר, מזרחי המתמחה בתחום המכס, ייבוא סחורות וייצואן, אומרת כי המשמעות הצרכנית של החלטת שר האוצר עשויה להתבטא בירידה משמעותית של מחירי מוצרי ההלבשה והאופנה החל מחודש פברואר הקרוב.
העידן של "הכפר הגלובלי" עשוי להראות לרבים בימינו מובן מעליו, אך ראוי לדעת ולהבין שמה שעומד מאחוריו במידה רבה מאוד הוא ארגון הסחר העולמי. ההסכמים שנוסחו במסגרת הארגון, והעקרונות שגובשו במסגרתם, מתבררים ככלי רב עוצמה, אשר מומלץ ליצואנים וליבואנים להכירו ולבחון שימוש מושכל בו בשעת הצורך.
פורסם ב"מטען", מהדורה אלקטרונית, 16 בינואר 2013. תארו לעצמכם מצב סוריאליסטי: עובד נמל, למשל בתפקיד מנהל משמרת או אגף, משתתף בעיצומים עליהם הכריז ועד העובדים, ובה בעת יש לו קשר ישיר לאשתו או לאחיו המשמשים בתפקיד עוזר ללשכת המנכ"ל או יו"ר הדירקטוריון או יועץ משפטי- הנערכים כנגד ואל מול עיצומים אלה, ונדרשים להתייעצויות, החלטות, ודיונים פנימיים. הייתכן הדבר? בוודאי שלא. לכן, כך על פי הפרסומים, בדצמבר 2012 התכנס דירקטוריון חברת הנמל, והחליט כי כך לא ניתן להתיר- מי שמקורב בקרבת משפחה לעובד נמל כאמור, לא יוכל לכהן בתפקיד במי מהלשכות האמורות.
יצרנים ויבואנים המשווקים מוצרים בארץ לרוב מודעים לצורך לתת את הדעת, בשלב שבו הם ממתגים ומפרסמים את המוצר שלהם, להיבטים משפטיים כמו אפשרות של הטעיית הצרכן והגנה מפני תביעות נזקיות. ואולם, גם ההיבט של סיווג המוצר בפרט המכס המתאים לו, עשוי להיות שיקול רלוונטי שראוי לשקול אותו בשעה שמחליטים איך למתג את המוצר, כפי שמלמד אותנו מקרה שנדון ונפסק לאחרונה בבית המשפט המחוזי בירושלים (ע"ש 269/09 יקבי ציון (1982) בע"מ נ' מנהל אגף המכס והמע"מ ירושלים).
בחודש החולף ניתנו מספר החלטות בבתי המשפט המחדשות בתחום היבוא והיצוא. ריכזנו אותן עבורכם.
שנת 2012 המתקרבת לקיצה הביאה עימה מספר מגמות חדשות בתחום דיני המשפחה. אותם חידושים אשר קיבלו ביטוי בפסיקה, בחקיקה ובספרות נראו לעיתים נקודתיים אך מפרספקטיבה רחבה יותר ניתן לזהות כי מדובר במגמות אשר בחלקן אף חורגות אל תחומי משפט נוספים.
בשנים האחרונות, עסקים רבים בדרום הארץ נקלעו למשבר עסקי לא פשוט הנגרם עקב המצב הביטחוני בדרום הארץ. מדינת ישראל מנסה, בדרכים רבות, להגן על תושביה ולהחזיר את השקט לדרום ועל כן יצאה לאחרונה למבצע הלחימה "עמוד ענן" בו הפציץ חיל האוויר מטרות רבות, מחסני נשק ונקודות שיגור טילים של ארגוני הטרור.
הסדר טיעון הינו הסכם בין תובע לנאשם שהתביעה מתחייבת בו לוותר על חלק מהאישומים המיוחסים לנאשם או להמיר אישום חמור באישום קל או לוותר לנאשם ויתור אחר המעניק לו הקלה בקשר לתוצאות המשפט, בתמורה להודאת הנאשם בעובדות שיש בהן כדי להרשיעו.
חוק מיסוי מקרקעין (שבח ורכישה), תשכ"ג-1963 (להלן: "החוק"), מגדיר "מכירה" לענין זכות במקרקעין בצורה די רחבה כדלקמן:
ביום 11/7/12 חתם שר האוצר, ד"ר יובל שטייניץ, על מספר צווים שמטרתם להפחית ו/או לבטל את שיעורי המכס ומס הקניה המוטלים על שורה ארוכה של מוצרים כגון מוצרי מזון, מוצרי צריכה ביתיים, מוצרי טקסטיל ועוד.
תמ"א 38, הינה תוכנית מתאר ארצית לחיזוק מבנים מפני רעידות אדמה. התכנית חלה על מבנים בעלי 2 קומות או יותר ואשר הוצא היתר לבנייתם לפני 1 בינואר 1980. הוראות התמ"א קובעות את המסגרת התכנונית שתאפשר מתן היתרי בניה מכוחה. התמ"א מציעה תמריצים לבעלי הנכסים (כגון העלאת שווי ערך הדירה, הוספת מעלית, הרחבת הדירה וחיזוק המבנה מפני רעידות אדמה ועוד) ו/או היזמים שיעודדו את החיזוק ויאפשרו אותו מבחינה כלכלית.