18/12/2013
במהלך השנים האחרונות, מספר גדל של אמריקאים החיים מחוץ לארה''ב, אשר מוותרים על אזרחותם האמריקאית במטרה להגר ולנצל את היתרון הגלום ברפורמת המס האחרונה בישראל.
רפורמת המס הישראלית הפכה את קביעת מקום מושבו של
התושב החוזר לישראל או העולה החדש, בישראל, לארטקטיבית מבחינת שיקולי מיסוי. השילוב שבין החקיקה הישראלית ואכיפה משמעותית יותר של רשות המיסים האמריקאית של דיני המס כלפי אזרחים אמריקאים, מעודד לא מעטים מהם לוותר על האזרחות האמריקאית ולהתיישב בישראל אשר הפכה מבחינתם לכעין "גן עדן" מבחינת מיסוי. הבחירה בישיבת קבע בישראל היא למעשה סימפטום למגמה גדולה יותר במסגרתה אמריקאים מהגרים למדינות אחרות במאמץ לברוח ממדיניות המס השנויה במחלוקת בעולם, הנוקשה והלא סלחנית של ארה''ב.
מנקודת מבט מיסויית, מדוע שאזרחי ארה''ב יוותרו על אזרחותם?
ארה''ב היא אחת מהמדינות היחידות בעולם אשר מטילות על הכנסותיהם הבינלאומיות של אזרחיה ותושביה הקבועים, במנותק מהשאלה האם הם גרים בין גבולותיה או מחוצה להם. לדוגמא, אזרח אמריקאי אשר נולד על קרקע ארה''ב אך חי בישראל לאורך כל חייו עדיין כפוף לדרישות הנוקשות של חוקי המס האמריקאיים, כאשר אלה נאכפות בידי שלטונות המס.
חוקים אלה דורשים כי אזרחים אמריקאים אשר חיים בישראל או במקום אחר, לדווח לרשות המיסים האמריקאים בדבר ההכנסות השנתיות שלהם ונכסיהם. יתר על כן, אם חבות המס המוטלת על אזרח אמריקאי בישראל נמוכה יותר מאשר חבות המס המוטלת עליו בארה''ב, הרי שעליו יהיה לשלם את ההפרש לרשויות בארה''ב. וכאילו לא די בכך, מערכת המס המורכבת בארה''ב מקשה על אזרחי ארה''ב להבין את חבויות המס שלהן במלואן, כולל הסנקציות שיוטלו עליהם אם תיווצרנה טעויות כלשהן. לדוגמא, הקנס האזרחי אשר יוטל עבור החזקת חשבון בנק עליו לא דווח עשוי להגיע לשיעור של 50% מכלל הסכום שבפיקדון. וחמור מכך, הרשויות עשוי להטיל עונשים פליליים ואף לעצור אדם באמצעות צו כאשר הוא יחזור לארה''ב.
ומה הטעם בגינו מוצאים אזרחי ארה"ב לנכון לוותר על אזרחותם ולהגר לשראל, בתקופה האחרונה? עד לאחרונה, רשויות המס האמריקאיות השקיעו מאמץ מועט באכיפתם של דיני המס האמריקאיים על אזרחים שחיים מחוץ לגבולות ארה''ב. מדיניות זו השתנתה עם המשבר הכלכלי שחוותה ארה''ב. התנודות הכלכליות והירידה בהכנסות ממיסים עודדו את רשויות המס לנקוט בצעדים משמעותיים כדי לטפל בקפדנות יתרה בגבייתן של חבויות המס של אזרחים החיים מחוץ לארה''ב.
פעולות אלה כללו חתימה על שורה של הסכמים עם מדינות הידועות כהיותן גן עדן מיסויי, והשלמת הסכם עם בנקים שוויצריים תוך שכנועם לסייע בזיהוי מעלימי מס אמריקאים. ובאופן יותר משמעותי, ממשלת ארה''ב ניהלה משא ומתן על הסכם רחב מאוד, החל משנת 2013 אשר דורש כי רוב הבנקים בעולם, לרבות כל בנק בישראל, ידווחו לרשויות המס האמריקאיות על כל חשבון אשר מוחזק אצלם או נפתח אצלם בידי אזרח אמריקאי.
הרצון לברוח מאמצעים דרקוניים אלה, תורמים לאטרקטיביות של התיקון האחרון בתקנות האשרה בארה''ב, ובכך אלה מושכים אזרחים אמריקאיים לוותר על אזרחותם. התיקון קובע כי רשויות המס כבר לא יכולות לרדוף אזרחים לשעבר במטרה לגבות מס בגין הכנסות שאין מקורן בארה''ב. משמעות הדברים היא כי במידה ואזרח ארה''ב מוותר על אזרחותו ומהגר, כלל הכנסותיו העתידיות שאין מקורת בארה''ב יחדלו להיות כפופות לרשויות המס האמריקאיות. יתר על כן, נכסים המוחזקים מחוץ לארה''ב יהפכו חסינים למיסוי הנדל''ן האמריקאי.
מה ברפורמת המס הישראלית הופך את האפשרות להגר לישראל או לחזור אליה כתושב, וכן לוותר על האזרחות האמריקאית, כדבר רווחי? בשנת 2008, תיקון 168 לדיני המס הישראליים אימץ רפורמה אשר מעניקה הטבות מס נדיבות לאנשים אשר הפכו לתושבי ישראל בפעם הראשונה או כאלה שנחשבים לתושבים חוזרים ותיקים. תיקון זה הוא חלק מתכנית רחבה אשר מטרתה לעודד הגירה חדשה, וכן להחזיר מהגרים לשעבר לשוב לתושבות קבע בישראל ועידוד השקעות בישראל.
בעוד שעולים חדשים לישראל נהנים כבר זמן רב מהטבות מס, בפעם הראשונה, התיקון נותן הטבות לתושבים חוזרים ותיקים. עולה חדש מוגדר בחוק הישראלי כפרט שהפך לתושב ישראל בפעם הראשונה בחייו, ואילו תושב חוזר ותיק מוגדר כאדם ששב לישראל שהיה בחו''ל במשך 10 שנים רצופות לפחות. ההטבות המס הניתנות לתושבים חוזרים ותיקים כוללות:
- פטור ממס על הכנסות שנצברו בחו''ל לתקופה של 10 שנים.
- פטור ממס על רווחי הון המופקים מנכס אשר נמכר מחוץ לישראל.
- פטור ממס על הכנסות המופקות מחברה זרה המנוהלת ונשלטת על ידי עולה חדש.
- שנת הסתגלות שבה תושבים חוזרים ותיקים יכולים ליהנות מפטור ממס הכנסה מלא על הכנסות שהופקו בחו''ל ופטור מחבויות מס אשר חלות רק על תושבי ישראל.
- פטור ממס על ריביות שנצברו בפיקדונות מטבע חוץ המופקדים בבנקים בישראל.
כיצד אזרח ארה''ב יכול לוותר על אזרחותו?
על מנת לוותר על האזרחות האמריקאית, האזרח חייב להופיע, מבחירה וברצון כנה, בפני קצין מהקונסוליה או קצין דיפלומטי של ארה''ב במדינה זרה (בדרך כלל בשגרירות האמריקאית או הקונסוליה) ולחתום על שבועה בדבר הויתור על האזרחות. ויתור על אזרחות אשר אינו עומד בתנאים אלה חסר כל תוקף משפטי.
מהם החסרונות הגלומים בויתור על אזרחות אמריקאית?
המכשול המשמעותי ביותר בפני המוותר על האזרחות הוא הוראות מס 877 ו- 877A לקוד מס ההכנסה הפדרלי. סעיפים אלה מטילים מס אשרה על אזרחי ארה''ב אשר מוותרים על אזרחותם וכן על תושבים ותיקים אשר משנים את הסטאטוס שלהם כתושבי ארה''ב לצורכי מס פדראליים. הכללים האמורים משפיעים על אזרחי ארה''ב, אשר נכונים לגביהם לפחות אחד מהדברים הבאים:
- לאדם בעל הכנסה נקייה ממוצעת שנתית, בחמש השנים עד לויתור על האזרחות או התושבות, אשר גדולה מ-147,000$ לשנת 2011, מ-151,000$ לשנת 2012 ומ-155,000$ לשנת 2013, בצמוד לאינפליציה.
- לאדם יש נכסים וכסף בשווי נקי של 2 מיליון דולר או יותר בתאריך הוויתור על האזרחות או התושבות.
- היעדר אישור טופס 8854 (הצהרת האשרה הראשונה והשנתית) אשר אומר כי האדם עמד בכל חובות המס הפדראליים בארה''ב במשך 5 השנים שקדמו לסיום האזרחות או התושבות.
החוק החדש מטיל חבות במס לפיה כל נכס שהיה למוותר על האזרחות (תיקי מניות, אמנות, נדל''ן וכדומה) מחויב במס כאילו הוא נמכר לפי שווי השוק ההוגן ביום שלפני הוויתור על האזרחות או התושבות. עם זאת, המוותר יכול לבחור לדחות את תשלום המס, עד שהוא אכן ימכור את אותם נכסים. אותו אדם אף יכול לעזוב את ארה''ב מבלי לשלם את המס, כל עוד רשויות המס בטוחות ביכולתן לגבות את המס בעתיד.
על מנת לדחות את תשלום מס היציאה בצורה אפקטיבית, על האדם לספק ניירות ערך נאותים ובטחונות עבור תשלום חבות המס. לבסוף, לויתור על אזרחות יש סיכון נוסף. אם רשויות המס האמריקאיות יגלו כי אזרח אמריקאי ויתר על אזרחותו במטרה להימנע מחבות במס, הוא עשוי להיות מנוע כניסה לארה''ב לאחר מכן.
לסיכום, הגבלות אלה אמנם משמעותיות אך אלה אינן מצליחות למנוע מהרבה אזרחי ארה''ב מלוותר על אזרחותם. יותר ויותר אזרחי ארה''ב בוחרים לחצות את הרוביקון, לוותר על אזרחותם בארה''ב ולעלות לישראל כדי להתחמק באופן חוקי מאמצעי האכיפה של רשויות המיסים האמריקאיות, וליהנות מהטבות מס משמעותיות המוצעות על ידי הרפורמה הישראלית החדשה בתחום המיסוי.
* למידע נוסף אודות מיסוי בין לאומי, לחצו כאן.