מאת:
7/1/2014

פנייה קלה ומהירה

אל תחכו - פנו אלינו עוד היום!
התקשרו ל- 054-4251054 או השאירו פרטים, ונעניק לכם ייעוץ ראשוני ללא התחייבות כדי להתחיל לפעול נכון כבר עכשיו.
 
תקציר המאמר בשאלות ותשובות – מעבר מהיר ↓
ביום 25.12.13 פורסם ברשומות החוק לתיקון פקודת מס הכנסה (מס' 198), התשע"ד-2013 (להלן: "התיקון"). 
מטרת התיקון העיקרית הינה התאמת מודל המיסוי של חברת משלח יד זרה (להלן: "חמי"ז") למודל המיסוי של חברה נשלטת זרה (להלן: "חנ"ז"), תוך לקיחה בחשבון את העובדה כי בחמי"ז עסקינן במיסוי הכנסה שהתקבלה בגין מתן שירותים. 
 
במסגרת התיקון, בוטל סעיף 5(5) לפקודה הרלבנטי לחמי"ז ובמקומו נקבע הסדר חדש במסגרת פרק רביעי 1 לחלק ד' לפקודת מס הכנסה (להלן: "הפקודה"), שעסק עד לתיקון רק בחנ"ז.
כמו כן, התווספו לפקודה במסגרת התיקון סעיפים 75ב1 שעוסק בבעלי מניות ישראלים בחמי"ז ו- 75ב2 שכולל הוראות לעניין חישוב ההכנסה וההכנסה החייבת.
סעיף 5(5) לפקודה שבוטל, ואשר חל הן על חמי"ז והן על חנ"ז, קבע כי "דיני המס החלים" לגבי חברה כאמור שהינה תושבת מדינה גומלת, הם דיני המס באוה מדינה, ולגבי מדינה שאינה גומלת – עקרונות חשבונאיים מקובלים בישראל. הואיל וסביב סוגיית דיני המס החלים התעוררו שאלות רבות לגבי סוגי ההכנסות וסיווגן במדינה הזרה, והואיל והדגש במנגנון החמי"ז שבמסגרת התיקון הוא מיסוי התושב הישראלי, שונתה במסגרת התיקון הגדרת "דיני המס החלים" הן לגבי חמי"ז והן לגבי חנ"ז כך שלגבי חברה כאמור שהיא תושבת מדינה שאינה מדינה גומלת, יחולו דיני המס בישראל.
 
בנוסף, לגבי חברות כאמור (חמי"ז וחנ"ז) שהן תושבות מדינה גומלת, נקבע במסגרת התיקון כי בחישוב ההכנסה, ההכנסה החייבת והרווחים, ייכללו גם דיבידנד או רווח הון גם אם הם פטורים ממס או שאינם מהווים הכנסה לפי דיני המדינה הזרה, וכן סכומים שנוכו לצורך מס באותה מדינה שאינם מוכרים כהוצאה או ניכוי לפי כללי חשבונאות מקובלים.
בהתאם לתיקון, בעל מניות תושב ישראל בחמי"ז שיש לה רווחים ממשלח יד מיוחד שלא שולמו, יראו אותו כאילו קיבל כדיבידנד את חלקו היחסי באותם רווחים, ויחול עליו מס בשיעור הקבוע בסעיף 126(א) לפקודה.
 
כמו כן, נקבע כי באם חלה במדינת המושב של החני"ז חובת תשלום מס חברות זר, יינתן זיכוי כנגד המס החל כאמור לעיל,בגובה המס הזר ששולם בפועל בידי החברה, כשהוא מוכפל בשיעור הזכויות של בעל המניות תושב ישראל ברווחים ממשלח יד מיוחד של החני"ז.
במועד חלוקת הדיבידנד בפועל לבעל מניות שהוא חברה תושבת ישראל, שאינה חברת בית, חברה משפחתית או חברה להחזקת נכסי נאמנות, יחויב הדיבידנד במס בהתאם להוראות סעיף 126(ב) לפקודה. לעומת זאת, בחלוקת דיבידנד ליחיד, חברת בית, חברה משפחתית או חברה להחזקת נכסי נאמנות, יחויב הדיבידנד במס נוסף, לפי הוראות סעיף 126ב לפקודה ויחולו הוראות סעיף 204 לפקודה לעניין זיכוי ממס בשל מס זר ששולם על דיבידנד כאמור.
יובהר כי תחולת התיקון הינה מיום 1.1.14 (להלן: "יום התחילה") וכי סע' 75ב(ד1) לפקודה יחול על רווחים שלא שולמו ושנצברו מיום התחילה.
 

משרד עורכי דין דורון, טיקוצקי ושות' עומד לרשותך בכל שאלה: סניף מרכז 03-6109100, סניף חיפה 04-8147500, נייד: 054-4251054

 

לשיחת ייעוץ
חייגו 03-6109100

או השלימו את הפרטים הבאים

שליחת הטופס מהווה הסכמה למדיניות הפרטיות שבאתר. שליחת הפנייה אינה מקימה יחסי עורך דין–לקוח ואינה מהווה תחליף לייעוץ משפטי פרטני

הדפסת המאמר

דירוג המאמר

מדורג

 

1 ע"י 1 גולשים

עשוי לעניין אתכם

מס הכנסה על שיפוץ שביצע השוכר – מי חייב?

מאת: אלי דורון, עו"ד

השוכר שיפץ על חשבונו, והמשכיר עלול לקבל דרישת מס הכנסה על כסף שמעולם לא קיבל! מתי שיפורים במושכר נחשבים להכנסה חייבת, כיצד נקבע מועד החיוב ואיך ניתן לצמצם את החשיפה המיסויית?

שיפורים במושכר - מיסוי המשכיר וניכוי הוצאות השוכר

מאת: אלי דורון, עו"ד

שיפורים במושכר עשויים ליצור חבות מס למשכיר ולאפשר לשוכר ניכוי הוצאות. מתי חל אירוע המס, כיצד מחושב הפחת ומהן השלכות השיפוץ על מס הכנסה, מע"מ ומיסוי מקרקעין? כל ההיבטים המשפטיים במאמר.

מעמדו של 'תושב חוזר ותיק' לפי פקודת מס הכנסה: הטבות וסיכונים

מאת: אלי דורון, עו"ד

חוזרים לישראל אחרי שנים בחו"ל? ייתכן שמגיע לכם פטור ממס ל־10 שנים. מעמד של תושב חוזר ותיק עשוי להעניק הטבות מס משמעותיות על הכנסות ונכסים מחוץ לישראל. אבל האם עבודה מהבית בישראל עבור חברה זרה זכאית לפטור? ומה קורה כשמועד החזרה שנקבע על ידי רשות המסים שונה מהמועד שתכננתם? הכירו את התנאים והסיכונים שחשוב לבדוק לפני החזרה.

הוסף תגובה

זקוקים לעורך דין?

חייגו: 03-6109100 או השאירו פרטים
אני מאשר/ת בזאת לדורון, טיקוצקי ושות' לשלוח לי ניוזלטרים/דיוור של מאמרים, מידע, חידושים, עדכונים מקצועיים והודעות, במייל ו/או בהודעה לנייד. הרשמה לקבלת הדיוור כאמור תאפשר קבלת דיוור שבועי ללא תשלום. ניתן בכל עת לבטל את ההרשמה לקבלת הדיוור ע"י לחיצה על מקש "הסרה" בכל דיוור שיישלח.

שליחת הטופס מהווה הסכמה למדיניות הפרטיות שבאתר. שליחת הפנייה אינה מקימה יחסי עורך דין–לקוח ואינה מהווה תחליף לייעוץ משפטי פרטני