מאת:


מערכת הבנקאות בשוויץ מאופיינת ביציבות, שמירה קפדנית על פרטיות, סודיות והגנה על נכסיו ושמו של הלקוח. רשות הבנקים הפדרלית הינה סוכנות עצמאית של הממשלה השוויצרית ופועלת מתוך משרד האוצר הפדרלי, מפקחת על הפעילות הבנקאית, שוק ההון וקרנות הנאמנות. סמכותה של רשות הבנקים מוקנית לה במספר חוקים פדרליים בשוויץ.
 

חוק הבנקאות (1934)

מדובר בחוק המהותי והייחודי ביותר בקונסטלציה הבנקאית של שוויץ. בחוק זה, בין היתר, עוגנו כללי שמירת הסודיות הבנקאית והפכו את הפרתם לעבירה פלילית פר-אקסלנס. הסעיף הרלוונטי לעניין זה הינו ס' 47(b) לחוק. אם כי הסעיף ראה אור כבר לאחר אישורו של הפרלמנט השוויצרי בשנת 1934, הוא זכה לנוסחו הסופי לאור ניסיונותיהם של הנאצים לברר פרטים על נכסיהם של יהודים אשר הוחזקו בבנקים בשוויץ.
 

שמירת סודיות בנקאית

כללי שמירת הסודיות הבנקאית בשווייץ מגנים על מידע בנקאי, וזאת מתוקף חקיקה פדרלית שווייצרית (חוק הבנקאות שצוין כנ"ל) – זאת בדומה לכללי סודיות רפואית ביחסים שבין רופא למטופלו, וכללי הסודיות החלים על היחסים שבין עורך דין ללקוחו. הממשלה השווייצרית רואה בזכות לפרטיות כזכות יסוד אשר יש להגן עליה בכל מדינה דמוקרטית. למרות ששמירת הסודיות איננה מעוגנת בחוקה השוויצרית, היא מצטיירת בידי השוויצרים כנגזרת ישירה של הזכות לפרטיות (בדומה לגזירה הפסיקתית בישראל הגוזרת את חופש הביטוי מחוק יסוד: כבוד האדם וחירותו). בעוד שאכן קיימת הקפדה על שמירת סודיות, במציאות כל חשבונות הבנק בשווייץ רשומים על שמו של לקוח מזוהה, ולכן, ברמת העיקרון, תובע ממשלתי או שופט, יכולים לתת צו "הרמת מסך" כדי שרשויות אכיפת החוק תוכלנה לפעול באופן מקיף ורצוי בעת חקירת עבירות פליליות.
 
בשנים האחרונות חל כרסום מסוים בסודיות הבנקאית, הממשיכה גם בימינו. לאחרונה פורסמו ידיעות בעיתונות העולמית לפיהן תובעים פדרליים בארצות הברית מנהלים חקירות פליליות נגד כעשרה בנקים שווייציים אשר מעורבים, לפי החשד, בשירותי בנקאות חוץ-חופיים פרטיים, המאפשרים לרבבות אזרחים אמריקניים עשירים לחמוק מתשלום מיסים. ממשלת שווייץ, שבמשך זמן רב ראתה בסודיות בנקאית נכס לאומי, מוכנה עתה, ככל הנראה, לשתף פעולה עם שלטונות ארצות הברית בסוגיה זו. באוקטובר 2013, ממשלת שווייץ אף החליטה כי היא מתכוונת לחתום, בחסות ארגון ה-OECD, על הסכם בינלאומי, שאם יאושרר על ידי הפרלמנט, יישר נהלי בנק שוויצריים עם אלה של מדינות אחרות, ולמעשה ישים סוף לסודיות המיוחדת מהם נהנו לקוחות של בנקים שוויצרים בעבר.
 

התחמקות ממס או הונאת מס?

החוק השוויצרי מבחין בין "התחמקות ממס" – אי דיווח על הכנסה (Tax Evasion) לבין "הונאת מס" – תרמית אקטיבית (Tax Fraud). בעבר, סיוע ועזרה משפטית הייתה חלה אך ורק על עניינים הנכללים בקטגוריית "הונאת מס", אך עם לחץ גובר ובלתי פוסק של ה-OECD וה-20G, וסקנדל העלמות המס של בנק UBS, החליטה הממשלה השוויצרית, במרץ 2009, לבטל את ההבחנה בין שני הסוגים כאשר מדובר בטיפולם של לקוחות בינלאומיים. כיום, דבק הממשל השוויצרי בסטנדרטים הבינלאומיים של ה-OECD ומנהל אמנות מס עם ארה"ב, גרמניה ובריטניה – אמנות המאפשרות שחרור של מידע מסוים על מחזיקי חשבנות בנק שוויצרים. בפועל, עבור משלמי המסים השוויצריים, ההבחנה בין "התחמקות ממס" ו-"הונאת מס" נשארה על קנה. אמנם "התחמקות" איננה נחשבת לפשע פר-סה, ולכן לא מועמדים עליה לדין בבית משפט פלילי, התחמקות זו היא עבירה חמורה על פי חוק מס השוויצרי וניתן להחיל עליה עונשים כבדים. בהקשר לדין מקומי, פרטים בנקאיים עשויים להיחשף בבית משפט במקרים של הונאת מס או מקרים חמורים במיוחד של העלמה/התחמקות ממס.
 

עיגון הסודיות בחקיקה השוויצרית וסנקציות/הגנות על הפרתה

בכדי להתייחס לסנקציות בגין הפרת חובת הסודיות הבנקאית בשוויץ, נתייחס לארבע קבצים עיקריים:
- דיני העונשין: בפרק 16 (עבירות מזיקות ליחסי חוץ) – סעיף 320, מצוין כי "כל אדם החושף מידע סודי שניתן לו במסגרת תפקידו הציבורי/מנהלי או כחלק מביצוע עבודתו ותפקידו, צפוי לקבל עונש מאסר שאינו עולה על 3 שנים או לקנס כספי". מדובר אם כן באיסור גורף לגבי חשיפת כל מידע סודי, לאו דווקא מידע בנקאי.

חוק הבנקאות (1934): חוק זה משמש כחוק מסגרת לכלל הבנקים בשוויץ ובא לתת מענה ספציפי לסוגיית שמירת הסודיות. הסעיף העוסק בעניין זה הינו סעיף 47 וכולל מספר סעיפים חשובים:
1. כליאה של 3 שנים תינתן לפלוני שבכוונה תחילה (ס' 1):
א. חושף סוד שהופקד בידיו מתוקף תפקידו הבנקאי.
ב. מנסה לגרום להפרה מסוג "חשיפת סוד".
2. פלוני שיפעל ברשלנות ייענש על ידי קנס בגובה של עד 250,000 פרנקים (950 אלף ₪) (ס' 2).

-  חוק המניות ושערי החליפין: סעיף 43 לחוק זה מציין סנקציה זהה לזו בחוק הבנקאות.
-  חוק הבנק הלאומי (חקיקה פדרלית): סעיף 49 קובע כללים וסנקציות דומות לחוק הבנקאות. דגש חשוב המצוין בסעיף קטן 4 – "אדם החושף סוד של לקוח לאחר הסכמת אחד הממונים שלו, לא יישא באחריות פלילית כלל".

לסיכום, ניתן לומר כי למרות שהסודיות הבנקאית זכתה לריכוך מסוים בשנים האחרונות, עדיין מדובר במספר חקיקות סטטוטוריות שאוסרות גילוי פרטי חשבון של אדם מסוים (שם הלקוח ידוע) ואף מטילות סנקציות פליליות על המפרים. יש לציין כי במספר הליכים חלה חובת הגילוי על הבנקאים:
- הליכים אזרחיים כגון ירושה או גירושין.
- הליכים של החזרות חוב ופשיטות רגל.
- הליכים פליליים, בעיקר העלמות מס.
- הליכי החלפת מידע בינלאומי.

למעט עניין שהגיע להליכים אלו, בהם לא יישא הבנקאי באחריות פלילית עקב חסיון, בכל הליך אחר יחויב הבנקאי לשמור על סודיות המידע של לקוחותיו וייענש בהתאם לסעיף 47 בחוק הבנקאות. יש לציין כי בישראל אומנם קיימת "חובת סודיות בנקאית" אך איננה עוגנה בחקיקה הראשית ולכן הינה נטולת מעמד ונפקות נורמטיבית בפועל.
בנקאות בשוויץ

תנו לעו"ד מומחים ומנוסים לייצג אתכם נאמנה – בדיסקרטיות מלאה

לייעוץ ראשוני, פרטים נוספים ובכל שאלה פנו אלינו כעת: סניף מרכז 03-6109100סניף חיפה 04-8147500, נייד: 054-4251054.

זקוקים לעורך דין?

חייגו: 03-6109100 או השאירו פרטים

הדפסת המאמר

דירוג המאמר

 

4.75 ע"י 4 גולשים

עשוי לעניין אתכם

דין הפיצוי כדין הפרצה אותה נועד לכסות

מאת: אלי דורון, עו"ד, ירון טיקוצקי, עו"ד (רו"ח); ד"ר שלמה נס, עו"ד (רו"ח); שלומי פרץ, משפטן

ברצוננו לעדכנכם, כי לאחרונה ניתן פסק דין אשר עסק בערעורו של שחקן כדורגל זר ששיחק בקבוצת הכדורגל מכבי חיפה, אשר במסגרת סיום חוזה העסקתו בקבוצה בטרם עת קיבל פיצוי על סך 150,000 יורו

הצטרפות ישראל למתווה מיסוי הכלכלה הדיגיטלית של ה-OECD

מאת: צביה שיף, עו"ד; עמית כהן,עו"ד

לקראת אישור המתווה בוועדה הייעודית ב-OECD בתאריך 30 ביוני 2021, ממשרד האוצר נמסר על הכוונה לאשר מתווה מיסוי הכלכלה הדיגיטלית מצד ישראל, קראו כאן בהרחבה בנושא.

חבות מס בהשכרת דירת מגורים ברומניה

מאת: אלי דורון, עו"ד, ירון טיקוצקי, עו"ד (רו"ח); ד"ר שלמה נס, עו"ד (רו"ח); שלומי פרץ, משפטן

ישראלים רבים מעדיפים לנתב את השקעתם לעבר מדינות מחוץ לישראל, שם המס בגין עצם רכישת הדירה נמוך מזה החל בארץ, התשואה לא אחת גבוהה יותר והגישה של המדינה כלפי המשקיעים בדירות נוחה יותר - כך לדוגמא ניתן למצוא ישראלים רבים המחליטים להשקיע ברכישת דירות ברומניה.

הוסף תגובה

זקוקים לעורך דין?

חייגו: 03-6109100 או השאירו פרטים