15/7/2025
הקמת חברה באירופה - שיקולים עיקריים והשוואת יעדים
שוקלים להקים חברה באירופה? מתלבטים בין שלושת היעדים הפופולריים: קפריסין, רומניה או אוסטריה?
מהם היתרונות של כל מדינה, איך מתמודדים עם המס בישראל, ומה חשוב לדעת מראש כדי להימנע מטעויות יקרות? כל התשובות – במדריך המלא.
בשנים האחרונות גוברת מגמת ההתרחבות של עסקים ישראליים לאירופה. השווקים האירופיים מציעים הזדמנויות חדשות – כוח קנייה גבוה, בסיס לקוחות רחב ופתיחת שווקים מעבר לישראל . המטרות יכולות להיות מגוונות: חדירה לשוק חדש בעל פוטנציאל גדילה, תכנון מס חכם להקטנת נטל המס, התקרבות פיזית ללקוחות ויצירת נוכחות מקומית לשיפור אמון ורצינות, ניצול רגולציה נוחה יותר בתחומי פעילות מסוימים, או יתרונות לוגיסטיים כדוגמת קרבה למרכזי הפצה באירופה. עם זאת, הרחבת הפעילות לאירופה מחייבת הבנה של ההבדלים העסקיים, המשפטיים והתרבותיים בין ישראל למדינות היעד . במאמר זה נסקור את השיקולים העיקריים לפני הקמת חברה בת, שלוחה או אחות באירופה, וכן נשווה בין שלושה יעדים פופולריים: קפריסין, רומניה ואוסטריה.
שיקולים עיקריים לפני הקמת חברה זרה
- מבחן “שליטה וניהול” (ישראל) – לפי הדין הישראלי, חברה תיחשב “תושבת ישראל” לצרכי מס אם היא התאגדה בישראל או אם השליטה על עסקיה והניהול שלה מופעלים מישראל . לכן, גם אם מקימים חברה במדינה אירופית, יש לוודא שניהול הפעילות וההחלטות המהותיות אינם מתבצעים מישראל (כגון קבלת החלטות אסטרטגיות ומקום כינוס הדירקטוריון בפועל). אם רשויות המס יראו שהניהול האפקטיבי נעשה מישראל, החברה עלולה להיחשב כחברה ישראלית החייבת במס חברות בישראל על כלל רווחיה . מבחן זה חיוני במיוחד בתכנון המבנה: ייתכן צורך למנות מנהלים מקומיים ולקיים ישיבות במדינת היעד, כדי להוכיח “שליטה וניהול” מחוץ לישראל.
- חובת הדיווח בישראל על חברה זרה – גם כאשר החברה מוקמת בחו”ל, בעליה הישראלים מחויבים בדיווח לרשות המיסים בישראל על ההחזקה בה. בעל שליטה ישראלי בחברה זרה חייב לצרף לדו”ח השנתי שלו טופס 150 – הצהרה על אחזקות בחבר בני אדם תושב חוץ . זאת בנוסף לחובת הגשת דו”ח שנתי לפי סעיף 131 לפקודת מס הכנסה, החל על יחידים תושבי ישראל בעלי נכסים או הכנסות מחו”ל. אי-דיווח נחשב לעבירה ועשוי לגרור קנסות. יש להיערך מראש למילוי טופס 150 ולדיווח מלוא נתוני החברה הזרה בדו”חות בישראל, כדי להימנע מבעיות עם רשויות המס הישראליות .
- אמנות מס למניעת כפל מס – ישראל צד לאמנות מס דו-צדדיות רבות שנועדו למנוע מיסוי כפול. לפני הקמת חברה במדינה מסוימת, חשוב לוודא אם קיימת אמנת מס בין אותה מדינה לישראל. אמנה כזו מאפשרת בדרך-כלל לתאם בין רשויות המס – למנוע חיוב בשתי המדינות על אותו רווח, ולקבל זיכוי במס ישראלי על מס זר ששולם . למשל, בין ישראל לרומניה קיימת אמנה מאז 1997 למניעת כפל מס , וכך גם עם אוסטריה (אמנה מעודכנת נכנסה לתוקף ב-2019). לעומת זאת, נכון ל-2025 אין אמנת מס עם קפריסין – מצב המחייב זהירות מיוחדת, שכן ללא אמנה ייתכנו מצבי כפל מס. במקרה כזה יש לתכנן בקפידה את מבנה המס: למשל, דיבידנד מחברה בקפריסין לבעלים בישראל עשוי להתחייב במס כפול אם אינו זוכה להכרה כזיכוי בישראל . בדיקה מקדימה של אמנות המס תחסוך חיובים מיותרים ותקל בתכנון המס הבינלאומי.
- שיטת המס המקומית – לכל מדינה שיטת מיסוי שונה: חלקן מטילות מס בשיטה פרסונלית (על הכנסות גלובליות של תושבים וחברות מקומיות) ואחרות בשיטה טריטוריאלית (מס רק על הכנסה שהופקה בתחומי המדינה). יש לבדוק האם המדינה ממסה רווחי חברה רק על פעילותה בתחומה, או גם על רווחים שהופקו מחוץ לה. כמו כן, חשוב לברר את שיעור מס החברות המקומי והטבות מס אפשריות. למשל, בקפריסין נהוג מס חברות נמוך במיוחד של 12.5% בלבד , ואף קיימים בה מנגנוני מס המאפשרים להפחית את המס האפקטיבי עד 2.5% במקרים מסוימים (כגון משטר IP Box לפעילות קניין רוחני) . בקפריסין גם אין מס על דיבידנד שמחלקת חברה לבעלי מניותיהם הלא-תושבים (Non-Dom), ובתנאים מסוימים הכנסות שמקורן מחוץ לקפריסין פטורות ממס מקומי – דבר ההופך אותה לדוגמה לשיטה טריטוריאלית-בחלקה. מנגד, ברומניה המס הישיר אחיד וגובהו 16% על רווחי חברות , אך לעסקים קטנים יש שם משטר מיסוי מיוחד לפי מחזור (1%–3% מההכנסות לחברות קטנות העומדות בתנאים) . אוסטריה, כמדינה מערב-אירופית מפותחת, מטילה כיום מס חברות סטנדרטי של כ-23%–24% (עם תוכנית להוריד ל-23% בשנים הקרובות) , אך מציעה גם היא הקלות לחברות חדשות ולמגזרים מועדפים (לדוגמה, פטורים מאגרות ותרומות עבור סטארט-אפים בשנת הפעילות הראשונה) . בבחירת מדינת היעד, יש להשוות לא רק את שיעורי המס הרשמי אלא גם את מדיניות הזיכויים, הפטורים וההקלות המוצעות בה למשקיעים זרים.
- קרבה גיאוגרפית ולוגיסטיקה – מיקום המדינה והריחוק מישראל משפיעים על הניהול השוטף. מדינה קרובה לישראל עם טיסות ישירות תאפשר לבעלים לטוס לעתים קרובות לפגישות ולפקח על העסק מקרוב. לדוגמה, קפריסין היא השכנה הקרובה ביותר לישראל באירופה – רק כ-40 דקות טיסה מת”א , מה שמקל מאוד על קיום קשר עסקי רציף ועל ביקורים תכופים. גם רומניה במרחק סביר (טיסה של כשעתיים–שלוש ותשתית טיסות ישירות לבוקרשט), ואוסטריה נגישה בטיסות ישירות לווינה. בנוסף, הקרבה הגיאוגרפית משליכה על הלוגיסטיקה: משלוח סחורות, זמני הובלה ועלויות שינוע. למשל, עבור חברה יצרנית ששוק היעד שלה באירופה, הקמת שלוחה במזרח אירופה (כמו רומניה) יכולה לקצר את זמני האספקה ליבשת בהשוואה למשלוח מישראל. יש להביא בחשבון גם גורמים כמו האם המדינה גובלת בים (לקפריסין יש נמל ימי, לרומניה יציאה לים השחור) או מחוברת לרשת כבישים ורכבות יבשתית (אוסטריה במרכז אירופה מאפשרת הפצה נוחה למדינות שכנות). שיקולים אלה חיוניים לעסקים בתחום הסחורות, אך גם לעסקים מבוססי שירות שבהם נדרשת לעיתים נוכחות פיזית.
- מנטליות עסקית, תרבות ושפה – כל מדינה מתאפיינת בתרבות עסקית וסביבת רגולציה שונה. הצלחת ההתרחבות תלויה בהבנת המנטליות המקומית והתאמת סגנון הניהול והשיווק. למשל, תרבות העסקים באוסטריה פורמלית ושמרנית יחסית – נדרשת הקפדה על מקצועיות, עמידה בזמנים ותיאום ציפיות ברור; בעוד שבמדינות כמו רומניה או קפריסין סגנון התקשורת עשוי להיות בלתי פורמלי יותר, אך עדיין מושפע ממנהגים מקומיים (ברומניה, למשל, חשובה בניית אמון אישי). הבדלי השפה גם הם פקטור: באנגלית ניתן אמנם לתקשר ברוב מדינות אירופה בעסקים, אך כדאי לזכור שבקפריסין השפה הרשמית יוונית (אם כי רבים דוברי אנגלית שוטפת), ברומניה – רומנית, ובאוסטריה – גרמנית. העסקת עובדים מקומיים דוברי השפה או הסתייעות ביועצים מתאימים יכולה לסייע בגישור על פערי השפה. בהיבט הרגולציה, לכל מדינה חוקים ונהלים שונים לרישוי עסקים, דיני עבודה, רישום חברות ודיווח כספי. למשל, רגולציית החברות בקפריסין נחשבת ידידותית וגמישה למשקיעים זרים, עם הליך רישום מהיר ושקיפות משפטית , בעוד ברומניה הרגולציה עדיין בתהליך התפתחות והתאמה לסטנדרטים מערב-אירופיים – דבר שדורש לעיתים סבלנות מול בירוקרטיה מקומית. חשוב ללמוד את דרישות החוק במדינת היעד (מומלץ להסתייע בעורך דין מקומי) ולגבש תרבות ארגונית המשלבת בין ערכי החברה הישראלית לבין הנורמות המקומיות.
- כוח אדם מקומי – זמינות העובדים, רמת ההשכלה שלהם ועלויות השכר במדינת היעד מהווים שיקול מרכזי. חברה המתכננת להעסיק עובדים במקום החדש צריכה לבחון את שוק העבודה המקומי: האם יש היצע של עובדים מיומנים בתחום הרלוונטי? מהי עלות השכר ביחס לישראל? מהי מידת האמינות והתפוקה המצופה? לדוגמה, רומניה הפכה בעשור האחרון למוקד אטרקטיבי לחברות טכנולוגיה ותעשייה בזכות שילוב של עובדים בעלי השכלה גבוהה (בפרט בתחומי ההנדסה והתוכנה) ושכר נמוך בהרבה מהמקובל במערב אירופה ובישראל . רבים מבוגרי האוניברסיטאות ברומניה דוברי אנגלית ומוכשרים, מה שמאפשר לחברות ישראליות להקים מרכזי פיתוח ותפעול שם בעלות תחרותית. גם בקפריסין קיים כוח אדם משכיל ודובר שפות (כולל יוונית, אנגלית ורוסית), במיוחד בענפי השירותים הפיננסיים, התיירות וההשקעות – אם כי גודלו של שוק העבודה בקפריסין קטן, ויש להביא מומחים מחו”ל בתחומים מסוימים. באוסטריה, כוח העבודה נחשב איכותי ומיומן מאוד, עם מערכת חינוך מקצועי מפותחת; אולם עלויות השכר והטבות הסוציאליות גבוהות, בהתאמה לרמת החיים הגבוהה במדינה . חברות שבסיסן באוסטריה נהנות מעובדים מוכשרים וממושמעים, אך יידרשו לשאת בעלויות שכר ותנאים נלווים משמעותיות. לפני בחירת המדינה, מומלץ להשוות את עלות העבודה והתפוקה הצפויה בה, ואף לבחון אפשרות לשלב צוות ישראלי עם צוות מקומי (תוך התחשבות בדיני העסקה המקומיים).
- יוקר מחיה והשלכות על העסק – יוקר המחיה במדינת היעד משפיע על הוצאות התפעול של החברה ועל ציפיות השכר של העובדים. מדינות עם יוקר מחיה גבוה יגררו שכר דירה, מחירי נדל”ן, שירותים ומשכורות גבוהים יותר. אוסטריה היא מדינה בעלת רמת חיים מהגבוהות בעולם – וינה מדורגת דרך קבע במקום הראשון באיכות החיים הגלובלית . המשמעות היא שסביבת העסקים יציבה ומתוקנת, אך עלויות כמו שכר משרדים, דיור לעובדים ומשכורות יהיו גבוהות. לעומת זאת, רומניה מציגה יוקר מחיה נמוך יחסית: מחירי הדיור, המזון והשירותים בבוקרשט ובערים אחרות נמוכים משמעותית מאשר בישראל או מערב אירופה . הדבר מתבטא במשכורות נמוכות יותר (שכר מינימום ברומניה בסביבות 750 יורו לחודש נכון ל-2024 ) ובעלות תפעול כוללת נוחה – יתרון לחברה שמעוניינת לצמצם עלויות. קפריסין נמצאת באמצע – יוקר המחיה בה גבוה מרומניה אך נמוך מישראל ומרוב מערב אירופה. למשל, משרדים ושירותים עסקיים בערי קפריסין (ניקוסיה, לימסול) עולים פחות מאשר בת”א, אך יותר מבוקרשט. יש להביא בחשבון שיוקר המחיה משפיע גם על כוח הקנייה המקומי (במדינה עם יוקר מחיה נמוך, ייתכן שגם המחירים שתוכלו לגבות על מוצרים/שירותים נמוכים בהתאם), וגם על חבילת השכר והתמריצים שתידרשו להציע לעובדים מקומיים.
- אפשרויות שהייה לבעלים – אם בעל העסק מתכנן לשהות חלק מהזמן או לעבור למדינת היעד, יש לבדוק אילו מסלולי אשרה או שהייה זמינים. מדינות רבות מציעות תוכניות ויזת משקיע או “Golden Visa” – מתן מעמד תושב (ואף אזרחות בהמשך) למי שמשקיע במדינה סכום משמעותי או רוכש נדל”ן. קפריסין הייתה ידועה בעבר בתוכנית “ויזת הזהב” והאזרחות דרך השקעה (אם כי תוכנית האזרחות הוקפאה בינתיים), אך עדיין קיימות אפשרויות לקבלת תושבות קבע בקפריסין במסלול מהיר יחסית עבור משקיעים ובעלי עסקים . כמו כן, קפריסין מקלה על קבלת היתר עבודה והקמת עסק לזרים – בתנאים גמישים ניתן לקבל אישור שהייה ועבודה למנהל בחברה זרה הפועלת בשטחה . ברומניה, בהיותה חברה באיחוד האירופי, נהלי ההגירה והשהייה מוסדרים: יזמים יכולים לקבל אשרת עסקים או אשרת עבודה כמנהלים אם הם מקימים חברה ומעסיקים עובדים מקומיים, ועם הזמן להגיש בקשה לתושבות ארוכת טווח. אין “ויזת זהב” רשמית ברומניה, אך השקעה גדולה עשויה לסייע בקבלת מעמד. אוסטריה מציעה מסלולי אשרה מוגבלים יחסית – היא אינה מפורסמת בתוכנית “ויזה זהב” למשקיעים קטנים, אך קיימת אשרת תושבות מיוחדת ליזמים עבור בעלי כישורים מיוחדים או משקיעים משמעותיים. בנוסף, עבור מי שאינו מעוניין בהגירה מלאה, יש אפשרות לשהייה עסקית זמנית: ויזות נסיעת עסקים קצרות באירופה (ויזת שנגן) מאפשרות שהות של עד 90 יום בכל חצי שנה, בה ניתן לנהל את הפעילות ולפקח מקרוב. חשוב לברר מראש את הדרישות (כמו גובה ההשקעה, מספר משרות מקומיות, וכד’) לקבלת אישורי שהייה ועבודה במדינת היעד, כדי שתוכנית ההתרחבות העסקית לא תיתקל במגבלות שהייה לבעלים או למנהלים הישראלים.
השוואה בין שלוש מדינות פופולריות: קפריסין, רומניה ואוסטריה
לאחר סקירת השיקולים הכלליים, ניישם אותם בהשוואה נקודתית בין שלושה יעדים מבוקשים על-ידי עסקים ישראליים – קפריסין, רומניה ואוסטריה. לכל אחת יתרונות וחסרונות ייחודיים, וחשוב להבין כיצד הן מתמצבות ביחס לפרמטרים השונים.
קפריסין
קפריסין הפכה ליעד מועדף עבור יזמים וחברות מישראל, בשל שילוב יתרונות ייחודי. ראשית, המיקום: קפריסין היא המדינה האירופית הקרובה ביותר לישראל (כ-40 דקות טיסה בלבד מתל אביב), מה שמאפשר ניהול תפעולי פשוט וקשר עסקי צמוד בין המדינות . שנית, יתרונות מיסוי: בקפריסין מערכת מס אטרקטיבית במיוחד – שיעור מס החברות רק 12.5%, מהנמוכים באיחוד האירופי . מעבר לכך, חוקי המס שלה ידידותיים למשקיעים זרים: חברה קפריסאית יכולה לחלק דיבידנדים לבעלי מניות שאינם תושבי קפריסין ללא מס ניכוי במקור (0% מס דיבידנד) כל עוד בעלי המניות מוגדרים כ-“Non-domiciled” בקפריסין . יש גם הטבות ייחודיות כמו פטור מלא ממס על הכנסות מחו”ל בתנאים מסוימים – כלומר, רווחים שהחברה הקפריסאית מרוויחה מחוץ לקפריסין יכולים להיות פטורים ממס קפריסאי . שילוב זה הופך את קפריסין לפלטפורמה נוחה לתכנון מס בינלאומי (לדוגמה, להחזיק נכסים או חברות במדינות אחרות דרך חברה קפריסאית וליהנות ממיסוי מועט). יתרון נוסף הוא הרגולציה היציבה והידידותית: תהליך רישום חברה בקפריסין מהיר (עניין של ימים עד שבועות) והבירוקרטיה פשוטה יחסית . החוק הקפריסאי, המבוסס על המשפט הבריטי, מספק ודאות ויציבות למשקיעים. קפריסין גם מהווה שער לאיחוד האירופי – כחברה מלאה באיחוד, חברה שהתאגדה בקפריסין יכולה לפעול ברחבי אירופה ולנצל את חופש המסחר, המטבע המאוחד (יורו) והתקנות האירופיות האחידות . מבחינת כוח אדם, בקפריסין שוק קטן יחסית (כמיליון תושבים), אך הוא משכיל ורב-לשוני: רבים דוברים אנגלית, ויש נוכחות משמעותית של אנשי מקצוע זרים במדינה. ניתן למצוא עובדים מקומיים בתחומי פיננסים, שירותים ותיירות ברמה טובה, אם כי בתחומים טכנולוגיים או תעשייתיים מתקדמים ההיצע מוגבל יותר. עלויות השכר והמחיה בקפריסין מתונות – יקרות מרומניה, אך זולות מישראל; למשל, שכרו של עובד מיומן בקפריסין יהיה נמוך בכ-20-30% ממקבילו הישראלי. קרבה תרבותית: התרבות הקפריסאית ים-תיכונית וחמה, דומה במידה לישראל, והעסקים מתנהלים לעיתים באווירה פחות פורמלית. עובדה זו, יחד עם יחסי הידידות בין המדינות, מקלה על השתלבות אנשי עסקים ישראלים בקהילה המקומית. נציין חסרון יחסי אחד: בין ישראל לקפריסין אין אמנת מס (אם כי מתנהלים מגעים לחתום על אמנה בקרוב) , דבר שדורש תכנון מראש כדי למנוע חיובי כפל מס – במיוחד אם השליטה בפועל על החברה הקפריסאית תישאר בישראל, מה שעלול להפעיל בישראל את מבחן התושבות ולהביא למיסוי מלא ללא הכרה במס הקפריסאי ששולם . לסיכום, קפריסין מתאימה מאוד כחברת בת לצרכי מס ונוחות ניהול, במיוחד אם המטרה היא תכנון מס, קרבה פיזית לישראל וניהול פעילות באירופה במינימום עלויות.
רומניה
רומניה בולטת כיעד אטרקטיבי לחברות ישראליות בעיקר בזכות משאביה האנושיים ועלויות התפעול הנמוכות. כמדינה מזרח-אירופית גדולה (כ-19 מיליון תושבים), רומניה מציעה שפע של כוח אדם זול וטוב: השכר הממוצע נמוך משמעותית מהמקובל בישראל (שכר המינימום החודשי ברומניה הוא כמה מאות יורו בלבד), אך רמת ההשכלה של רבים מהעובדים גבוהה, במיוחד בתחומי ההנדסה, מדעי המחשב ומתמטיקה. עובדה זו עודדה בשנים האחרונות חברות ישראליות להקים ברומניה מרכזי פיתוח תוכנה, מוקדי שירות לקוחות ומפעלים – וליהנות מכוח עבודה מקצועי במחיר תחרותי. בנוסף, רומניה ממוקמת בחלקה המזרחי של האיחוד האירופי, עם קרבה יחסית לאירופה המרכזית: גבולותיה עם הונגריה, בולגריה ואוקראינה הופכים אותה לבסיס נוח לחברה שרוצה לפעול בשוקי האיחוד (גישה דרך יבשה למדינות הבלקן ואירופה המרכזית). עלות המחיה ברומניה נמוכה: מחירי נדל”ן, דמי שכירות, שירותים ועוד – כל אלה מאפשרים להפעיל משרד או מפעל בעלויות תפעול נמוכות בכ-50% ויותר מאשר במערב אירופה. מבחינת מיסוי, רומניה מציעה סביבה פשוטה וידידותית: מס החברות הוא 16% אחיד (Flat Tax) – שיעור נמוך במונחי אירופה . יתרה מכך, רומניה מעודדת במיוחד עסקים קטנים באמצעות “משטר המיקרו” שהוזכר – חברות זעירות בעלות מחזור הכנסות קטן יכולות לבחור במסלול מס מחזור בשיעור 1%–3% בלבד , במקום מס רווח, מה שמיטיב עם סטארטאפים ועסקים חדשים (מדיניות זו עוברת שינויים מעת לעת, ולכן כדאי להתעדכן). גם ניכוי המס במקור על דיבידנדים לתושבי חוץ היה נמוך (5% בלבד עד 2022 , ועלה ל-8% ב-2023 בהתאם לרפורמות) – סימן למדיניות שמעודדת בעלי מניות זרים להשקיע. ישנה אמנת מס בין ישראל לרומניה, המאפשרת לתאם את חיובי המס ולמנוע כפל מס על רווחי החברה . רגולציה מתפתחת: רומניה, כחברה באיחוד מאז 2007, נמצאת בתהליך עדכון ויישור רגולציות לסטנדרטים אירופיים. מצד אחד, היא נהנית מתקנות האיחוד בתחומי סחר, מכס, סימני תקן וכדומה; מצד שני, מנגנוני האכיפה והביורוקרטיה המקומית עודם מתפתחים. פתיחת חברה ברומניה דורשת ליווי מקצועי אך התהליך בר ביצוע גם מרחוק (ניתן להסדיר ייפוי כוח לעו”ד רומני שיבצע את הרישום בלי נוכחות פיזית) . ניהול עסק ברומניה מצריך לעיתים סבלנות מול מוסדות המדינה – רישוי, דיווחים שוטפים (מע”מ ברומניה 19%, ויש חובת מינוי רואה חשבון מקומי ועריכת אסיפה שנתית במדינה ). מבחינת תרבות עסקית, החברה הרומנית מעריכה יחסים אישיים, ולעיתים קרובות עסקים נסגרים לאחר היכרות ובניית אמון. רבים ברומניה מדברים אנגלית (במיוחד בדור הצעיר ובעיר הבירה), כך שהמחסום הלשוני הוא מתון. תחום פעילות: רומניה מושכת השקעות זרות בתחומי תשתיות, נדל”ן, תעשייה קלה וטכנולוגיה. יש כבר נוכחות ישראלית ענפה – למשל, אלפי חברות ברומניה יש בהן הון ישראלי, בעיקר בענפי הנדל”ן והבנייה . יתרון נוסף הוא מיקום באיחוד האירופי אך מחוץ לגוש האירו – רומניה משתמשת במטבע מקומי (לאו), שערכו נשמר נמוך יחסית, מה שמוזיל את עלויות הייצור המקומי. לסיכום, רומניה מהווה יעד מצוין לחברות המחפשות להוזיל עלויות ולגייס כוח אדם איכותי בזול, ולמי שרוצה נקודת זינוק גיאוגרפית לאירופה. מנגד, יש להתכונן לעבודה בסביבה רגולטורית מתפתחת ולוודא עמידה בנהלים המקומיים והאירופיים.
אוסטריה
אוסטריה מייצגת את הקוטב השני בהשוואה – מדינה מערב-אירופית מפותחת, עשירה ויציבה מאוד, המתאימה במיוחד לחברות השואפות לתדמית בינלאומית חזקה, יציבות ארוכת טווח וגישה ישירה לשוק האיחוד המערבי. אוסטריה מתבלטת ביציבות כלכלית ורגולטורית exemplary: היא מדורגת גבוה במדדים עולמיים של שקיפות, שלטון חוק וקלות עשיית עסקים. ההצטרפות לפעילות עסקית באוסטריה מעניקה לחברה הישראלית מעין “חותמת איכות” – מותג אוסטרי נהנה ממוניטין של אמינות והקפדה. כאחת מ-27 מדינות האיחוד האירופי (ובניגוד לשתי הקודמות, גם חברה מלאה באזור שנגן וגוש האירו), אוסטריה מאפשרת גישה בלתי מוגבלת לשוק האירופי המאוחד – הן לסחורות (ללא מכסים ועם תקני EU) והן לשירותים. וינה הבירה מהווה צומת מרכזי באירופה, במרחק נסיעה או טיסה קצרה מרוב בירות אירופה המרכזית והמערבית, מה שהופך אותה למיקום אטרקטיבי למטה אירופי (Regional HQ). מבחינת מיסוי, המס באוסטריה נחשב נוח לחברות בינלאומיות בהשוואה למדינות ליבה אחרות: מס החברות הסטנדרטי עומד בשנת 2025 על 24%, וצפוי לרדת ל-23% – שיעור תחרותי יחסית במדינות מערב אירופה (לשם השוואה, בגרמניה השכנה המס הכולל על חברות יכול להגיע לכ-30%–33%). בנוסף, אוסטריה חתומה על עשרות אמנות מס, בכללן אמנה ותיקה עם ישראל (שעודכנה לאחרונה ב-2019), כך שמשקיע ישראלי באוסטריה נהנה מהגנה מפני כפל מס והסדרי מיסוי ברורים . אוסטריה מציעה גם תמריצי מס בענפי מפתח: למשל, ישנן הטבות מס למחקר ופיתוח (זיכויים לעידוד מו”פ), הקלות מס לסטארט-אפים (פטור מאגרות ועמלות בשנה הראשונה לפעילות ), והקלות לעובדים מומחים זרים (לדוגמה, חוק המאפשר לחוקר זר שעובר לאוסטריה לשמור חלק מנטל המס הקודם שלו עד 15% בלבד, במסגרת מה שנקרא “פטור הגירה” למדענים ). מבחינת כוח אדם, אוסטריה מציעה אחד מכוחות העבודה המיומנים בעולם: שיעור בעלי ההכשרה המקצועית והאקדמית גבוה, הפריון לעובד גבוה, ולצד זאת רמת החיים והסביבה החברתית מהטובות שיש. וינה עצמה דורגה שוב ושוב כעיר בעלת איכות החיים הטובה בעולם – מה שמושך טאלנטים מכל העולם. כל אלו מבטיחים חברה איכותית אך דורשים עלויות: שכר העובדים, עלויות המשרדים (בעיקר בערים מרכזיות כווינה) והוצאות התפעול יהיו גבוהים. לעומת זאת, ניתן לצפות לתפוקה גבוהה ומיומנות מהעובדים, וכן ליהנות מתשתיות מעולות (תחבורה, בנקאות, שלטון תקין). תרבות עסקית באוסטריה נוטה להיות פורמלית, מדויקת וקפדנית. עסקים מתנהלים באנגלית ברוב המקרים הבינלאומיים, אך ידיעת גרמנית היא פלוס משמעותי. חשוב לעמוד בלוחות זמנים, בתוכניות עסקיות מסודרות ובכיבוד פרוטוקול – האוסטרים מעריכים מקצועיות ודייקנות. יציבות רגולטורית היא נקודת מפתח: החוקים ברורים, והמדיניות כלפי עסקים (מיסוי, דיני עבודה וכו’) אינה נתונה לתהפוכות תכופות, מה שמאפשר תכנון ארוך טווח. תדמית ומיתוג: נוכחות חברה באוסטריה עשויה לחזק אמון מול שותפים ולקוחות בינלאומיים – “חברה אוסטרית” משדרת יוקרה ואיכות (למשל, מותגים אוסטריים ידועים בעולם כגון Red Bull, Glock, Swarovski). מנקודת מבט ישראלית, אוסטריה יכולה להתאים כחברת בת עבור חברות היי-טק, תעשייה מתקדמת או שירותים פיננסיים הרוצות להרחיב את פעילותן במערב אירופה תוך התבססות במדינה יציבה. כמובן, העלויות גבוהות יותר ותהליך הכניסה מחמיר יותר (דרישות הון מינימלי לחברה – 10,000 אירו להקמת GmbH בערבון מוגבל , ו-70,000 אירו ל-AG ציבורית, וכן חובה למנות דירקטור מקומי רשום וכד’). בנוסף, קבלת אשרות עבודה לבעלים ולמנהלים אינה אוטומטית: יש לעמוד בקריטריונים של תוכנית המהגרים המיומנים. היתרון הוא שמי שעובר עם משפחתו לאוסטריה נהנה מכל הזכויות הסוציאליות הגבוהות (חינוך, בריאות וכו’) במדינה. לסיכום, אוסטריה היא יעד של יוקרה ויציבות – מתאימה למהלכי התרחבות שבהם איכות המיקום חשובה מהעלות המיידית. חברות המבקשות מעמד מכובד, גישה ישירה לשווקים מערביים ושותפים עסקיים ברמה גבוהה ימצאו באוסטריה כר פורה, אם כי במחיר תפעולי גבוה יותר ובתמורה לסביבה עסקית מהטובות בעולם.
לסיכום
הקמת חברה בת או שלוחה באירופה היא צעד אסטרטגי משמעותי, המצריך תכנון מקיף ומותאם אישית. המלצות מרכזיות לבעלי עסקים השוקלים מהלך כזה: ראשית, הגדירו בבירור את מטרות ההתרחבות – האם אתם שואפים לשוק מכירות חדש, להטבת מס, לקרבה ללקוחות ספציפיים, לייעול לוגיסטי או שילוב של אלה? הגדרה זו תסייע לבחור את היעד הנכון ואת מבנה הפעילות המתאים. שנית, היוועצו מוקדם באנשי מקצוע – רואי חשבון ויועצי מס המתמחים במיסוי בינלאומי, ועורכי דין הבקיאים בדיני החברות וההגירה במדינת היעד. ייעוץ כזה יסייע למפות את חובות הדיווח, להבין את השלכות מבחן השליטה והניהול, ולתכנן את מבנה הבעלות כך שיענה על דרישות הדין המקומי והישראלי כאחד . שלישית, בדקו התכנות לוגיסטית ותפעולית – בקרו במדינת היעד, בחנו משרדים פוטנציאליים, פגשו ספקים מקומיים, והעריכו את עלויות התפעול האמיתיות (שכר עובדים, תחבורה, תקשורת וכו’). לעיתים פער בין נתונים רשמיים למציאות בשטח מתגלה רק בתחקיר מעמיק. רביעית, תכננו את המעורבות האישית – החליטו האם אחד מבעלי החברה יעבור לנהל את השלוחה בחו”ל, או שתעסיקו מנהל מקומי. בהתאם לכך, טפלו מראש בסידורי אשרות, ביטוחים וענייני משפחה (למשל, רישום ילדים לבתי ספר בינלאומיים במקרה של רילוקיישן). ולבסוף, התאימו את האסטרטגיה למקרה הפרטי שלכם: אין פתרון אחד שמתאים לכל. ייתכן שחברה קטנה תחסוך בעלויות ברומניה בעוד שחברה טכנולוגית בשלה תפיק יותר ערך ממשרד באוסטריה. שקלו גם אפשרות להתחיל בקטן – למשל, לפתוח שלוחה עם צוות מצומצם ולבחון את השטח, לפני השקעות גדולות. התרחבות לאירופה יכולה לפתוח בפני עסק ישראלי אופקים חדשים, אך הצלחתה תלויה בהכנה מדוקדקת, גישור על פערי התרבות והתקינה, וניהול זהיר המשלב בין היזמות הישראלית לסטנדרטים הגלובליים. עם תכנון נכון וליווי מקצועי, הקמת חברה בחו”ל עשויה להפוך ממקור לחשש – למנוף צמיחה משמעותי ומודל להצלחה בינלאומית.
משרדנו מתמחה בליווי משפטי, מיסויי ועסקי להקמת חברות באירופה – משלב הייעוץ הראשוני ועד להקמה בפועל וניהול שוטף. עם ניסיון רב ביעדים פופולריים כמו קפריסין, רומניה ואוסטריה, אנו מספקים מענה מקיף הכולל תכנון מס, רגולציה, דיני עבודה, וליווי מול הרשויות המקומיות והישראליות כאחד.