מאת:
24/12/2025

הפרשנות התכליתית והכלכלית של חוק מס רכוש: מורה נבוכים לשיקום עסקי במציאות של העדר שוק יד שנייה

מה קורה כשמס רכוש מפצה לפי שווי משומש שלא מאפשר חזרה לפעילות?
האם החוק באמת נועד “לפצות” - או לשקם עסקים שנפגעו ממלחמה, גם כשאין שוק יד שנייה?


הרקע ההיסטורי והפילוסופי של חוק מס רכוש וקרן פיצויים

חוק מס רכוש וקרן פיצויים, תשכ"א-1961, אינו רק מסמך משפטי טכני המסדיר גביית מיסים ותשלום פיצויים; הוא מהווה את אחד הנדבכים המרכזיים בחוזה החברתי שבין מדינת ישראל לאזרחיה. החוק אושר בכנסת הרביעית במרץ 1961, מתוך הבנה עמוקה כי במציאות הביטחונית הישראלית, נזקי מלחמה ואיבה הם סיכון קולקטיבי שאין להטיל על כתפיו של הפרט לבדו. בימיה הראשונים של המדינה, מנגנון הפיצוי היה מבוזר ונסמך על חוקים מנדטוריים שונים, אך חוק זה איחד אותם לכדי מערכת אחת המשלבת בין הטלת מס על רכוש לבין הקמת קרן ייעודית לתשלום פיצויים בגין נזקי מלחמה ובצורת.
התפתחות החוק לאורך עשרות השנים משקפת את השינויים באופי הלחימה ובצרכי המשק הישראלי. בעוד שבתחילת הדרך הפיצוי הותנה בתשלום מס רכוש בפועל, תיקון מס' 15 לחוק והתיקונים שלאחריו ב-1981 ביטלו את מרבית סעיפי המס על נכסים שאינם קרקע, והפכו את קרן הפיצויים למנגנון המבוסס על סולידריות לאומית, הממומן בחלקו מהפרשות ממסי רכישה ומס רכוש היסטורי. כיום, קרן הפיצויים ניזונה מ-25% ממס הרכוש הנגבה וכן מ-15% ממס הרכישה, מה שהופך אותה לקרן מיוחדת שנועדה להבטיח את שיקום הנזקים ללא תלות ישירה בתקציב המדינה השוטף.
ההבנה המקצועית שנצברה במהלך 30 שנות עיסוק בדיני מס רכוש, מתוכן 13 שנים בייצוג מנהל מס רכוש, מעלה כי המתח המרכזי בחוק נעוץ בפער שבין לשון החוק הטכנית לבין תכליתו המהותית. סעיף 36 לחוק מעניק לשר האוצר סמכות רחבה להתקין תקנות בדבר שיעורי הפיצויים, כאשר הוא רשאי להתנות את התשלום בשיקום הנזק בפועל. סמכות זו היא המפתח להבנת כוונת המחוקק: לא מדובר רק בפיצוי כספי גרידא המיועד להעשיר את הניזוק, אלא במנגנון שנועד להשיב את גלגלי הכלכלה לפעולה מהר ככל הניתן.
 

הדינמיקה של קרן הפיצויים והרחבת התחולה

 
לאורך השנים, תוקן החוק 32 פעמים כדי להתאים את עצמו לאיומים משתנים. תיקון מס' 6, למשל, הרחיב את סמכות השר להעניק פיצויים גם בגין נזקים שאירעו מחוץ לשטח המדינה, כמענה לפעולות טרור נגד מטרות ישראליות בחו"ל. מגמה זו של הרחבה מלמדת על כך שהמחוקק רואה בחוק כלי דינמי לניהול סיכונים לאומיים. כאשר בוחנים את מלחמת לבנון השנייה, בה שולמו פיצויים בסך 3.7 מיליארד ש"ח בגין כ-30,000 תביעות, ברור כי המערכת נועדה להתמודד עם אירועי קיצון שבהם קריסת עסקים פרטיים עלולה להוביל לאפקט דומינו כלכלי.
המימון של הקרן, המבוסס על הפרשות סטטוטוריות ממס רכישה, יוצר קשר ישיר בין הפעילות הנדל"נית והכלכלית של המדינה לבין היכולת לשקם אותה בעת משבר. כספי הקרן שלא הוצאו מושקעים בהתאם להוראות שר האוצר, והרווחים מצטרפים לקרן, מה שמחזק את חוסנה הפיננסי. מבנה זה תומך בטענה כי הפיצוי אינו "חסד" שהמדינה עושה עם הניזוק, אלא זכות כלכלית מוקנית הנובעת מהשתתפותו של הציבור בבניית הקרן.
 

הגדרת "ציוד" והפער בין שווי שוק לכושר ייצור

המונח "ציוד" בחוק מס רכוש הוא רחב במיוחד וכולל מכונות, מתקנים, רהיטים ורכוש אחר המשמש או מיועד לשמש ציוד לעסק. הגדרה זו חובקת בתוכה עולם ומלואו - החל מריהוט משרדי פשוט ועד לקווי ייצור מתוחכמים, מחרטות ענק ומכשור רפואי רגיש. הבעיה הפרשנית מתחילה כאשר מנהל מס רכוש ניגש להעריך את שווי הציוד "ערב הפגיעה".
הגישה השמאית המקובלת על מנהל מס רכוש נשענת על שווי שוק משומש. במקרים רבים, שמאי הקרן מחפשים עסקאות דומות של מכירת ציוד יד שנייה כדי לקבוע את גובה הפיצוי. אלא שבמציאות התעשייתית והעסקית, הציוד אינו נכס העומד בפני עצמו; הוא חלק ממערך ייצור אינטגרלי. עבור מפעל חריטה המשתמש במחרטות ישנות אך מתוחזקות היטב, שווי השוק שלהן עשוי להיות קרוב לאפס (שווי ברזל בלבד), אך תרומתן לייצור היא מקסימלית.
 

פער המידע ושוק יד שנייה חסר

כאשר מנהל מס רכוש מבקש לפצות לפי שווי משומש בנסיבות שבהן לא ניתן לרכוש ציוד כזה בשוק יד שנייה, הוא יוצר כשל כלכלי חמור. הניזוק מקבל סכום כספי שאינו מאפשר לו רכישה של מכונה דומה, פשוט כי אין כאלו למכירה. במצב זה, האופציה היחידה העומדת בפני העסק היא רכישת ציוד חדש, שעלותו גבוהה משמעותית מהפיצוי שהתקבל. התוצאה היא "פיצוי בחסר" המוביל להשבתת העסק לצמיתות, ובכך מחטיא החוק את מטרתו המרכזית – שיקום הכלכלה.
הפרשנות הכלכלית הנכונה צריכה לבחון את הציוד לא כנכס פיננסי סחיר, אלא ככושר ייצור. אם המדינה התחייבה להשיב את המצב לקדמותו, עליה להשיב לניזוק את היכולת לייצר. אם שוק יד השנייה אינו קיים, אזי "המצב לקדמותו" יכול להתממש רק באמצעות רכישת ציוד חדש, גם אם הדבר נראה לכאורה כהשבחה. מניעת "השבחה" אינה צריכה לבוא על חשבון "שיקום", שכן עסק סגור הוא נזק גדול יותר לקופת המדינה (באובדן מיסים עתידיים ותשלומי אבטלה) מאשר העלות העודפת של ציוד חדש.
 

השוואת עקרונות הערכת נזק לציוד

פרמטר הערכה

גישת מנהל מס רכוש (שמאות שמרנית)

גישת הניזוק (פרשנות תכליתית-כלכלית)

השלכה מעשית

בסיס השווי

שווי שוק חופשי כנכס בודד 

שווי כתרומה לכושר הייצור של העסק 

פער משמעותי בציוד ייחודי או מיושן

שוק יד שנייה

הנחה לקיום שוק תיאורטי לכל נכס

בחינה עובדתית של זמינות הציוד בשוק 

פיצוי המאפשר רכישה בפועל מול פיצוי "על הנייר"

מרכיב הפחת

ניכוי בלאי פיזי וחשבונאי מקסימלי 

התחשבות בתחזוקה ובשמישות הציוד

הכרה בערך התפקודי של מכונות ישנות

יעד הפיצוי

העמדת ערך כספי אובייקטיבי

שיקום מהיר וחזרה למעגל העבודה 

המשכיות עסקית מול קריסה כלכלית
 
 

דוקטרינת השבת המצב לקדמותו וערך כינון

בדיני הנזיקין הכלליים, העיקרון השולט הוא "השבת המצב לקדמותו" (Restitutio ad integrum), שמטרתו להעמיד את הניזוק במצב שבו היה עשוי להימצא אלמלא עוולת הנזיקין. פסק הדין המנחה בעניין "קפטה נגד לסקובסקי" קובע כי הדרך המלך היא פיצוי לפי שווי השוק, אך מכיר בחריגים שבהם הפיצוי הכספי לפי שווי שוק אינו מגשים את המטרה.6 חריג זה רלוונטי במיוחד כאשר מדובר בנכסים בעלי ערך סובייקטיבי או ייחודי עבור הניזוק.
השאלה הגדולה היא האם חוק מס רכוש, שהוא חוק סוציאלי-ביטוחי במהותו, צריך להיות כבול למבחני השוק הנוקשים של דיני הנזיקין. בעוד שבנזיקין ישנו מזיק פרטי שאין להטיל עליו נטל כבד מדי, בחוק מס רכוש המדינה היא "המבטחת". כפי שנקבע בעניין "פסייחוב", קיימת הבחנה בין ערך שוק לבין "ערך כינון" (Reinstatement Value). ערך הכינון הוא מונח מעולם הביטוח המאפשר לניזוק לקבל נכס חדש תמורת ישן, ללא ניכוי בלאי, כדי לאפשר לו הקמה מחדש של רכושו.
 
 

המעבר משווי שוק לערך כינון בנכסים ללא שוק

הפסיקה הכירה בכך ששימוש בערך כינון מוצדק כאשר הניזוק מחזיק בנכס לשימוש עצמי (ייצור או מגורים) ולא כסחורה למסחר. עבור מפעל תעשייתי, המכונות אינן מלאי למכירה; הן הכלים המאפשרים את קיומו.2 לכן, אם הפיצוי לפי שווי שוק משומש אינו מאפשר רכישת מכונה חלופית תקינה, יש לראות בכך כשל בהגשמת תכלית החוק.
בעניין "גדיש", בית המשפט הדגיש כי בנסיבות שבהן שווי השוק אינו משקף את מלוא הנזק שנגרם לניזוק הספציפי, יש מקום לסטות ממנו. במקרה של ציוד ייחודי כגון פס ייצור מותאם אישית או מחרטות ישנות שאין להן שוק יד שנייה, הפיצוי הריאלי היחיד הוא כזה שיאפשר רכישת ציוד חדש המבצע את אותה הפעולה. כל פרשנות אחרת גוזרת על הניזוק נזק נוסף מעבר לנזק המלחמה - נזק של חוסר יכולת שיקום.
 

ניתוח כלכלי של "השבחת הניזוק"

אחת הטענות השכיחות של מנהל מס רכוש היא שמתן פיצוי לרכישת ציוד חדש במקום ישן יוביל ל"השבחה" של מצב הניזוק. אולם, ניתוח כלכלי מעמיק מראה כי ה"השבחה" היא לעיתים קרובות אילוץ ולא בחירה. אם הניזוק מעדיף היה להמשיך להשתמש במכונה הישנה שלו (שמילאה את תפקידה) אך היא נהרסה, והאופציה היחידה שלו היא לקנות חדש - הרי שההשבחה הזו נכפתה עליו. במקרה כזה, עלות ההשבחה צריכה להיבחן מול עלות "השמדת" העסק אם לא יינתן פיצוי מתאים.

 

היבט כלכלי

פיצוי לפי שווי שוק (משומש)

פיצוי לפי ערך כינון (חדש)

השלכה על המשק

מצב הניזוק

נותר עם הון מופחת ולא יכול לרכוש מכונה

זוכה בכושר ייצור מודרני ותקין

שימור מנועי צמיחה 

עלות למדינה

נמוכה בטווח הקצר (תשלום הפיצוי בלבד)

גבוהה בטווח הקצר (תשלום עבור חדש)

הקטנת תביעות נזק עקיף בטווח הארוך 

סיכון מוסרי

מניעת "התעשרות" ממלחמה 

חשש לדיווח יתר על נזק

חוסן לאומי ואמון הציבור במדינה 

יעילות הקצאתית

בזבוז משאבים (העסק נסגר)

השקעה בשיקום הכלכלה 

רציפות תפקודית של התעשייה הישראלית
 

תכלית החוק: שיקום כלכלי ורציפות תפקודית

חוק מס רכוש אינו פועל בחלל ריק. תכליתו החקיקתית נגזרת מהצורך לשמור על חוסנה הכלכלי של מדינת ישראל בעתות חירום. הפרשנות התכליתית של חוקי המס, כפי שבוססה על ידי הנשיא ברק בעניין "קיבוץ חצור", קובעת כי חוק מס יש לפרש לפי המטרה הכלכלית העומדת בבסיסו.10 מטרת חוק מס רכוש היא בפירוש לאפשר לניזוקים לחזור למסלול חייהם ועסקיהם מהר ככל הניתן.
כאשר מנהל מס רכוש נאחז בפרשנות מילולית של "שווי ערב הפגיעה" כשווי מכירה בשוק, הוא מחטיא את המטרה. השווי הכלכלי האמיתי של הציוד עבור העסק הוא "ערך השימוש" שלו.6 עבור מפעל שחייב את המחרטה כדי לספק הזמנות לביטחון או לייצוא, ערך המחרטה הוא ההכנסות שהיא מפיקה. אם השמדת המחרטה מובילה לסגירת קו הייצור, הרי שהנזק הכלכלי הוא אדיר, ופיצוי לפי שווי "ברזל משומש" הוא לעג לרש.
 

המסלול האדום כאינדיקציה לכוונת המשקם

הקיום של "המסלול האדום" לנזקים עקיפים ביישובי ספר מחזק את הטענה כי המחוקק חותר לשיקום מלא. במסלול זה, אין הגבלת סכום לפיצויים, והמטרה היא להביא את העסק למצב הכלכלי בו היה אילולא המלחמה. קיימת סתירה פנימית במדיניות המדינה אם היא מוכנה לשלם מיליוני שקלים בנזק עקיף על אובדן רווחים, אך מסרבת לשלם את התוספת הנדרשת לרכישת ציוד חדש שיקצר את תקופת ההשבתה.
הפרשנות הכלכלית מחייבת לראות בנזק הישיר ובנזק העקיף שתי זרועות של אותה מטרה. אם פיצוי מוגדל בנזק הישיר (ערך כינון) חוסך למדינה תשלומי נזק עקיף עתידיים, הרי שזו הפעולה המינהלית הסבירה והיעילה ביותר. על המנהל לשקול את "עלות השיקום הסבירה" כחלק מהערכת הנזק הישיר, תוך הבנה ששיקום אינו תמיד תיקון הישן, אלא לעיתים רכישת החדש.
 

הכלים המשפטיים לשיקום ומניעת קריסה

המחוקק העניק למנהל מס רכוש כלים לסייע לעסקים גם לפני סיום הבירור הסופי של התביעה, כגון מקדמות. המקדמות נועדו למנוע קריסה תזרימית של העסק. עם זאת, אם המקדמה מחושבת לפי שווי משומש נמוך, היא לא תאפשר לבעל המפעל להזמין ציוד חדש הדורש זמן אספקה ארוך ותשלום מראש. הניסיון מלמד כי עסקים שיכלו להעמיד מימון ביניים לרכישת ציוד חדש שרדו, בעוד אלו שהמתינו לפיצוי "המשומש" של מס רכוש נאלצו לסגור את שעריהם.
 

מקרה בוחן: מפעלי חריטה ותעשייה מסורתית

מפעלי חריטה ועיבוד שבבי מהווים דוגמה מצוינת לכשל בגישת הפיצוי לפי שווי שוק משומש. במפעלים אלו ניתן למצוא לעיתים קרובות מחרטות ידניות או חצי-אוטומטיות שנרכשו לפני עשורים. מכונות אלו מאופיינות בעמידות גבוהה, דיוק רב ופשטות תחזוקתית שהופכת אותן לנכס יקר ערך בעבודה ייעודית. אולם, הטכנולוגיה העולמית עברה למכונות CNC (פיקוד ממוחשב), מה שגרם לשוק היד השנייה של המכונות הישנות להיעלם כמעט כליל.
כאשר טיל פוגע במפעל כזה והמחרטות נהרסות, שמאי מס רכוש עשוי לקבוע כי שווין הוא עשרות אלפי שקלים בודדים, בהתבסס על עסקאות נדירות או שווי משקל. אך בעל המפעל מגלה כי כדי לחזור ולעבוד, עליו לרכוש מחרטות מודרניות שעלותן מאות אלפי שקלים. הפער הזה הוא גזר דין מוות לעסק. כאן נכנסת חובת המנהל לפעול לפי "תכלית החוק": אם המטרה היא שיקום, הפיצוי חייב להיות "סכום שיאפשר רכישת מכשור שיחזיר את העסק לפעילות".
 

ייחודיות הציוד והעדר תחליפים בשוק

במקרים של ציוד ייחודי, הפסיקה בתביעות נזיקין (כמו בעניין "לסקובסקי") קבעה כי יש לבחון את הערך עבור הניזוק הספציפי. אם הניזוק מוכיח כי הציוד שלו היה בעל "זיקה מיוחדת" לתהליך הייצור שלו וכי אין בנמצא תחליף משומש, הנטל עובר למדינה להראות כיצד הוא אמור להשתקם ללא פיצוי בערך כינון.
היעדר שוק יד שנייה אינו רק בעיה טכנית; הוא מציאות כלכלית המשנה את הגדרת "השווי". במצב כזה, המחיר של המוצר בשוק הוא המחיר של המוצר החדש היחיד שניתן להשיג. אם אין אפשרות לקנות "מכונית משומשת" ב-20,000 ש"ח, והמכונית הכי זולה בשוק עולה 100,000 ש"ח, אזי שווי אובדן הניידות של האדם אינו 20,000 ש"ח אלא 100,000 ש"ח. זהו ההיגיון הכלכלי הפשוט שחייב להנחות את ועדות הערר.
 

הוכחת הנזק והצגת נתונים חשבונאיים

כדי להצליח בתביעה המבוססת על ערך כינון, על הניזוק להציג תיעוד קפדני. החוק דורש הוכחת בעלות ושווי באמצעות דוחות רואה חשבון, חשבוניות רכישה מקוריות וטופס י"א (פחת). עם זאת, בציוד ישן מאוד, ייתכן שהמכונה כבר "הופחתה" לגמרי בספרים. כאן טמונה מלכודת: מנהל מס רכוש עלול לטעון כי אם הערך בספרים הוא אפס, הרי שאין נזק. זהו טיעון שגוי מיסודו, שכן פחת חשבונאי נועד לצרכי מס הכנסה ואינו משקף את הערך הכלכלי או התפקודי של הנכס.
על הניזוק להעמיד חוות דעת של מומחה ציוד (ולא רק שמאי מקרקעין או רכוש כללי) שיכול להעיד על:
  • המצב המכני והתפקודי של הציוד ערב הפגיעה.
  • היעדרותן של מכונות דומות בשוק המשומשים המקומי והבינלאומי.
  • העלות המינימלית לרכישת ציוד חלופי שיאפשר את המשך הייצור.
  • הקשר הסיבתי שבין אי-רכישת הציוד החדש לבין השבתת העסק.
 

הליכי ערר ואסטרטגיה משפטית מול מנהל מס רכוש

כאשר מנהל מס רכוש נותן החלטה סופית המבוססת על שווי משומש נמוך, עומדת לניזוק הזכות להגיש ערר לוועדת הערר תוך 30 יום. ועדת הערר היא גוף מעין-שיפוטי שבראשו עומד משפטן הכשיר להיות שופט שלום, ולצידו נציגי ציבור בעלי מומחיות כלכלית או שמאית. זהו המגרש המרכזי שבו ניתן לתקוף את המדיניות השמרנית של המנהל ולהציג את הפרשנות התכליתית.
האסטרטגיה המשפטית בערר חייבת להיות רב-שכבתית. ראשית, יש לתקוף את השומה העובדתית של המנהל ולהראות כי היא אינה מבוססת על "שוק" אמיתי אלא על השערות. שנית, יש להעלות את הטיעון המשפטי בדבר תכלית החוק כחוק משקם. שלישית, יש להציג את הנזק הכלכלי הכולל שייגרם למדינה מקריסת העסק – נזק שעולה עשרות מונים על "החיסכון" שבהפחתת הפיצוי לערך משומש.
 

סדרי דין וחשיבות התיעוד הראשוני

ניהול הליך מול מס רכוש מתחיל ברגע הפגיעה. אסור לפנות ציוד או לתקן נזקים ללא תיאום עם שמאי הקרן, שכן הדבר עלול להוביל לטענה של "נזק ראייתי" מצד המדינה. התיעוד העצמי בצילומים ובסרטונים הוא קריטי. בערר, ועדת הערר רשאית לדרוש תצהירים לאימות העובדות, וחקירת המצהירים היא שלב מפתח בחשיפת הכשלים בשומת המדינה.

 

שלב ההליך

פעולה נדרשת

דגשים אסטרטגיים

הודעה על נזק

הודעה תוך שבועיים מהאירוע 3

הקפדה על תיאום עם כוחות הביטחון ומס רכוש 5

ביקור שמאי

נוכחות בעל העסק ושמאי מטעמו 3

הקפדה על רישום כל רכיב ציוד, כולל אביזרים נלווים 3

הגשת תביעה

מילוי טופס מקוון וצרוף נספחים חשבונאיים 3

דרישה מפורשת לפיצוי בערך שיקום/כינון בנסיבות מיוחדות

החלטה סופית

בחינה מדוקדקת של נימוקי המנהל

זיהוי טעויות בבסיס השווי או באחוזי הפחת 3

הגשת ערר

הגשה בדוא"ל לוועדה תוך 30 יום 15

העלאת טענות כלכליות ותכליתיות מפורטות 7
 

עילת הסבירות ומידתיות בהחלטות מנהל מס רכוש

כגוף מינהלי, מנהל מס רכוש כפוף לעקרונות המשפט המינהלי, ובראשם חובת הסבירות והמידתיות. החלטה המעניקה פיצוי שאינו מאפשר שיקום, כאשר קיימת חלופה של פיצוי בערך כינון המגשים את מטרת החוק, עשויה להיחשב כבלתי סבירה באופן קיצוני. על הוועדה לבחון האם המנהל שקל את כל השיקולים הרלוונטיים, כולל את האפשרות הממשית של הניזוק לרכוש ציוד חלופי בשוק הקיים.
המידתיות נבחנת בשאלה האם ניתן היה להשיג את המטרה (מניעת התעשרות) באמצעי שפוגע פחות בניזוק (למשל, פיצוי בערך כינון תוך התניה של רכישה בפועל ושיקום העסק). סעיף 36(א)(1) לחוק מסמיך את המנהל להתנות פיצוי בשיקום, וזוהי הדרך המידתית ביותר: המדינה משלמת עבור ציוד חדש, אך מבטיחה שהכסף יוחזר לכלכלה דרך הפעלת העסק, ולא יישאר כרווח כספי בידי הניזוק שסוגר את המפעל.
 
משרד דורון, טיקוצקי ושות’ מוביל ייצוג משפטי מתקדם לניזוקים מול מס רכוש, תוך שילוב עומק משפטי, הבנה כלכלית וראייה מערכתית של תכלית החוק. בהובלת עו״ד אלי דורון, בעל ניסיון ייחודי בעבודה בתוך מס רכוש ובניהול עררים מורכבים, אנו פועלים להשגת פיצוי שמאפשר שיקום אמיתי ולא רק פיצוי על הנייר. הליווי שלנו מבוסס על אסטרטגיה, תקדימים וחשיבה תכליתית — כדי להחזיר עסקים לפעילות, לצמיחה ולוודאות כלכלית.
 
 
 
 
 

משרד עורכי דין דורון, טיקוצקי ושות' עומד לרשותך בכל שאלה: סניף מרכז 03-6109100, סניף חיפה 04-8147500, נייד: 054-425105

 
 
 

שאלות ותשובות בנושא חוק מס רכוש - פרשנות שמאפשרת שיקום עסקי 

האם מס רכוש חייב לפצות לפי שווי יד שנייה?

Plus Mins

לא. כאשר אין שוק יד שנייה אמיתי, הפיצוי חייב לאפשר שיקום תפקודי של העסק.

 

מהו ערך כינון בציוד שנהרס?

Plus Mins

ערך כינון הוא פיצוי המאפשר רכישת ציוד חדש חלופי לצורך חזרה לפעילות.

 

האם פחת חשבונאי שולל פיצוי?

Plus Mins

לא. פחת הוא מושג מיסויי ואינו משקף ערך כלכלי או יצרני.

 

מתי ניתן לדרוש סטייה משווי שוק?

Plus Mins

כאשר שווי השוק אינו מאפשר שיקום בפועל או קיום העסק.

 

מה תפקידה של ועדת הערר?

Plus Mins

לבחון את סבירות החלטת מנהל מס רכוש לאור תכלית החוק והמציאות הכלכלית.

 

מי מייצג עסקים מול מס רכוש בטענות מורכבות של ערך כינון ושיקום כלכלי?

Plus Mins

עו״ד אלי דורון מתמחה בדיני מס רכוש, עם ניסיון ייחודי בייצוג מנהל מס רכוש ובניהול עררים אסטרטגיים לשיקום עסקים.

 

לשיחת ייעוץ
חייגו 03-6109100

או השלימו את הפרטים הבאים

הדפסת המאמר

דירוג המאמר

מדורג

 

1 ע"י 1 גולשים

עשוי לעניין אתכם

נזק עקיף ומס רכוש - כך תנצחו בערר

מאת: אלי דורון, עו"ד

נפגעתם מנזק עקיף ולא קיבלתם פיצוי מלא ממס רכוש? האם התביעה האדומה הוגשה נכון? ומה עושים כשצריך להילחם על הזכויות בוועדת הערר?

24/12/2025
תגובות0
המשך קריאה המשך קריאה

איך מתמודדים עם החלטת מנהל מס רכוש על נזק עקיף?

מאת: אלי דורון, עו"ד

האם מס רכוש הפחית את הפיצוי שמגיע לעסק שלך? מה עושים כשאובדן הרווחים לא מוכר במלואו, ואיך הופכים החלטה שגויה לפיצוי מלא באמצעות ערר משפטי נכון?

24/12/2025
תגובות0
המשך קריאה המשך קריאה

הוסף תגובה

זקוקים לעורך דין?

חייגו: 03-6109100 או השאירו פרטים
אני מאשר/ת בזאת לדורון, טיקוצקי, קנטור, גוטמן, נס, עמית גרוס ושות' לשלוח לי ניוזלטרים/דיוור של מאמרים, מידע, חידושים, עדכונים מקצועיים והודעות, במייל ו/או בהודעה לנייד. הרשמה לקבלת הדיוור כאמור תאפשר קבלת דיוור שבועי ללא תשלום. ניתן בכל עת לבטל את ההרשמה לקבלת הדיוור ע"י לחיצה על מקש "הסרה" בכל דיוור שיישלח.